סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי"

פסוקים ז-י

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

במהלך הוראה זה, במפגש בין משה לסנה הבוער, ננסה לבחון את נקודת המבט של אלוהים בתוך הסיפור – מתוך התמקדות ב"רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי" (פסוק ז) נשאל את עצמנו על יכולתנו לראות כאשר מישהו אחר סובל ולחשוב כיצד נוכל לעזור לו.

הזמנה ללימוד

נתחלק לזוגות ונבקש מהתלמידים להיזכר ברגע שבו הם נחשפו למישהו אחר שנתקל בקושי ולספר על כך לחברותא שלהם. נבקש שיכללו בדבריהם כמה נקודות:

  • היכן זה היה?
  • מי היה היצור שנתקל בקושי (אדם או חיה)?
  • מה גרם לכם להבחין בסבל שלו?

(אפשר לבחור גם מצב שהתלמידים נחשפו אליו בטלוויזיה או במחשב)

נתמקד באחרונה וננסה להבין מתי קל לנו יותר לשים לב לסבל של מישהו (למשל: כשהוא משמיע קול צועק או בוכה; כשאנחנו בחוץ ולא סגורים בבית; כשאנחנו קרובים אליו וכו').

נסכם את הדיון עד כה, ונזמין את התלמידים להקשיב לסיפור דומה. נבקש מהם לנסות ולזהות בפסוקים שנקרא מי מקשיב למצוקתו של מי, ולכתוב את התשובה שעולה בדעתם במחברת בסוף הקריאה

מבט ראשון

נקרא בקול את פסוקים ז-י בפרק ג או נשמיע הקלטה של הפסוקים ולאחר מכן נבקש מן התלמידים להצביע על מילים שאינם מבינים. נבקש מהתלמידים לנסות לנחש לפי ההקשר את פירוש המילים ו"לתרגם" את המילים הקשות ללשונם.

"עֳנִי" – סבל, קושי
"נֹגְשָׂיו" – השוטרים המצרים המתעללים בהם
"אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי…" – אל הארץ שבה חיים כרגע העמים האלה
"הַלַּחַץ" – השעבוד והקושי

אחרי הבהרת המילים הקשות נשאל:

  • להבנתכם, מי מאזין כאן למצוקתו של מי?

מבט שני

נקרא שנית את הפסוקים ונשאל את התלמידים:

  • האם הבחנתם בשלבים השונים שפסוקים ז-ט לבין פסוק י?

בפסוקים ז-ט אלוהים מתאר שהוא רואה את הסבל של עמו, ואילו בפסוק י הוא מבטיח לעזור להם להשתחרר מן הסבל. בעקבות האבחנה הזאת נבקש כמה מתנדבים להצגה מול הכיתה.

כמה ילדים יהיו 'העם', ידברו ביניהם כמה קשה להם בעבודה ויקראו לעזרה.
'אלוהים' יעבור לידם, יראה ויבטיח להם את עזרתו.

מבט שלישי

אחרי ההמחזה נבקש מהתלמידים לשים לב למלים מיוחדות בפסוקים שמתארות את הקושי ונשאל את התלמידים:

  • מה היה עשוי לגרום לכם לשים לב לקושי של מישהו אם הקושי אינו דבר חדש שקרה פתאום?
  • מה גורם לה' לשים לב לקושי של בני ישראל?

נבקש מהתלמידים לבחור מילה אחת מהמילים המבטאות קושי ולדמיין סיפור קטן שהתרחש במצרים המדגים את הקושי המסוים הזה (למשל: סיפור על ילד קטן שאוהב ללמוד אבל עובד בליבון לבנים במקום זה כדי לעזור להוריו; סיפור על איש זקן שממשיך לעבוד כדי שהמשפחה שלו תקבל אוכל ועוד ועוד)

מבט לחיים

נחזור לעבודה בזוגות – בכל זוג תלמיד אחד יספר לאחר על קשיים שראה אצל מישהו אחר ויחד הם יעלו רעיונות כיצד אפשר לעזור לבעל הקושי להתמודד עמו. מתוך סיפורי התלמידים נשאל:

  • איך מרגיש מי שקשה לו?
  • איך מרגישים כשעוזרים למישהו שקשה לו?

כשאנחנו יודעים שקשה למישהו שקרוב אלינו אנחנו רוצים לעזור לו. כך גם אלוהים אוהב את עם ישראל
ולכן הוא רואה כשהוא סובל ומציע לו עזרה.

לסיכום, נכתוב על הלוח את המילה 'אמפתיה' וננסה לברר יחד עם התלמידים את משמעות המושג הזה.

נסביר שאמפתיה פירושה "להיכנס לנעליים" של האחר. נדגיש שכדי להצליח להבחין כשקשה לאחר, עלינו לעשות מאמץ להיכנס לנעליו, לחשוב מהם הקשיים שלו מנקודת מבטו בבחינת "יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (פסוק ז).

נרחיב קצת את הדיבור על היכולת האנושית החשובה הזאת (אפשר לדמיין עולם שאין בו אמפתיה, או יום שלא הייתה בו אמפתיה, או לדבר על הזדמנויות מהחיים שבהן אמפתיה היא כלי מהותי וחשוב).

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בשיעור הקדשנו מבט ממושך ליכולת שלנו לזהות קושי אצל הזולת ולחידוד הרגישות למכאוביו ולקשייו של האחר מתוך התיאור בפסוקים שלנו שבהם אלוהים מספר כי שמע את זעקת העם.
מיומנות: קראנו בקשב את הפסוקים ועמדנו על התפתחות דקה בעלילה בין פסוקים ז-ט לבין פסוק י.
מתודות: התלמידים שיתפו סיפורים אישיים הנוגעים לקשב לזולת, ומשם יצאנו להבנה עמוקה יותר על מושג האמפתיה כפי שהוא עולה מהפסוקים.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הסיסמה הסודית
"לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם." (פסוק טז)
prapann/shutterstock.com

prapann/shutterstock.com

"וַיַּאֲמֵן הָעָם" (שמות ד, לא) – עשו כמו שאמר הקדוש ברוך הוא: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" (ג, יח). יכול לא האמינו עד שראו האותות? לא, אלא: "וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, לא). על השמועה האמינו, ולא על ראיית האותות. ובמה האמינו? על סימן הפקידה שאמר להם, שכך היה מסורת בידם מימות אברהם ויצחק. ויעקב מסר ליוסף ויוסף מסר לאחיו, ואשר בן יעקב מסר את הסוד לשרח בתו ועדיין היתה היא קיימת, וכך אמר להם: כל גואל שיבא ויאמר להם – "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" הוא גואל של אמת. וכיון שבא משה ואמר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" (שמות ג, טז), מיד – ויאמן העם. (שמות רבה ה)
להמשך קריאה

המדרש קורא את הפסוק – "וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – ומבין שלא האותות הם ששכנעו את עם ישראל להאמין למשה, אלא משהו בדברים שהוא אמר. המדרש אומר שהייתה מסורת בעם ישראל שהועברה מאב לבנו, ולפיה הסימן לכך שאלוהים מגיע לגאול את עמו היא שיבוא אדם שיאמר את המילים: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם". כאשר מגיע משה ואומר את המילים הללו, העם מבין שהגאולה מתחילה.

  • האם לדעתכם העם היה מאמין למשה אם הוא לא היה מראה להם את האותות?
משה והגדי
כְּשֶׁבָּרַח מֹשֶׁה לַמִּדְבָּר מִפְּנֵי פַּרְעֹההוּא הִכִּיר שָׁם אֶת אִשְׁתּוֹ צִפּוֹרָה וְאֶת חוֹתְנוֹ יִתְרוֹ.הוּא גָּר בְּאָהֳלָם...
משה והגדי
"וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)

איור: רותם אהרון, באדיבות אתר סנונית

כְּשֶׁבָּרַח מֹשֶׁה לַמִּדְבָּר מִפְּנֵי פַּרְעֹה
הוּא הִכִּיר שָׁם אֶת אִשְׁתּוֹ צִפּוֹרָה וְאֶת חוֹתְנוֹ יִתְרוֹ.
הוּא גָּר בְּאָהֳלָם וְהָיָה שְׂבַע רָצוֹן,
וְהָיָה עוֹזֵר לְיִתְרוֹ וְרוֹעֶה אֶת הַצֹּאן.

יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט גְּדִי מִן הָעֵדֶר לִבְרֹחַ
וְהֵחֵל לָרוּץ וְלָנוּס בְּכָל הַכֹּחַ.
כְּשֶׁהִבְחִין מֹשֶׁה בַּגְּדִי הַקָּט
הוּא יָצָא בְּעִקְבוֹת הַגְּדִי הַנִּמְלָט.

הַגְּדִי בּוֹרֵחַ וּמֹשֶׁה אַחֲרָיו רוֹדֵף,
מִתְאַמֵּץ וּמַזִּיעַ, נוֹשֵׁם וּמִתְנַשֵּׁף.
וְהַגְּדִי דּוֹהֵר, לֹא מַפְסִיק, לֹא עוֹצֵר,
וּמֹשֶׁה אַחֲרָיו דּוֹלֵק, מְמַהֵר…

עַד שֶׁהַגְּדִי נֶעֱצַר פִּתְאֹם
מוּל בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְהֵחֵל לִלְגֹּם.

שׁוֹתֶה בְּצָמָא, שׁוֹתֶה וְגוֹמֵעַ.
אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: "לוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ
שֶׁכָּל הָרִיצָה וְכָל הַבְּרִיחָה
הָיְתָה כְּדֵי לְהַרְווֹת צִמְאוֹנְךָ,
לֹא הָיִיתִי בְּכַעַס אַחֲרֶיךָ רוֹדֵף…

וְכָעֵת, גְּדִי קָטָן, אַתָּה וַדַּאי עָיֵף.
אָז בּוֹא נָשׁוּב חֲזָרָה אֶל הָעֵדֶר,
בּוֹא וַעֲלֵה עַל כְּתֵפַי, הַכֹּל בְּסֵדֶר."

מֹשֶׁה הִרְכִּיב אֶת הַגְּדִי עַל כְּתֵפָיו
וּשְׁנֵיהֶם אֶל הָעֵדֶר כָּךְ שָׁבוּ יַחְדָּו.

רָאָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּרוּךְ מִמְּרוֹמִים
אֵיךְ טִפֵּל מֹשֶׁה בַּגְּדִי, בְּחֶמְלָה וּבְרַחֲמִים,
וְאָמַר: "אִם כָּךְ מֹשֶׁה עִם בְּנֵי צֹאן מִתְנַהֵג,
בִּמְסִירוּת וּבְאַהֲבָה מְטַפֵּל בָּם וְדוֹאֵג –
אָז אֵין לִי סָפֵק," הִמְשִׁיךְ הָאֵל,
שֶׁגַּם בִּבְנֵי הָאָדָם הוּא כָּךְ יְטַפֵּל.
לָכֵן בּוֹ אֶבְחַר לִרְעוֹת וּלְנַהֵל
אֶת צֹאנִי שֶׁלִּי – אֶת עַם יִשְׂרָאֵל."

(לפי שמות רבה ב, ב)

עיבוד אפרים סידון בתוך אתר סנונית. © כל הזכויות שמורות לסנונית. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

להמשך קריאה

כשהיה משה רבנו רועה את צאן יתרו במדבר, ברח ממנו גדי. ורץ אחריו עד שהגיע למקום מסתור שבו נזדמנה לגדי בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות.
הגיע אליו משה, ואמר: "לא ידעתי שאתה צמא, בוודאי גם עייף אתה." הרכיבוֹ על כתפו וכך היה מְהַלֵךְ.
אמר הקב"ה: "יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך אתה תרעה את צאני – ישראל."

מבוסס על חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, עמ' 70. הוצאת דביר

  • המדרש מבליט תכונה מרכזית של משה – החמלה.
    החמלה מאפיינת את משה לא רק בדרכו אלא מרגע לידתו.
    חִזרו לשמות פרק ב – באילו דמויות ורגעים בסיפור ההצלה של משה אפשר לזהות חמלה כלפיו?
דיה לצרה בשעתה
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (פסוק יד)
 Sergey Nivens/shutterstock.com

Sergey Nivens/shutterstock.com

"אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם לישראל, "אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות". אמר לפניו: רבונו של עולם! דיה לצרה בשעתה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך אמור להם – "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט עמוד ב)
להמשך קריאה

המדרש מסביר זאת כך: המילים "אהיה אשר אהיה" הן הבטחה של אלוהים לישראל. אהיה עימכם בשעבוד הזה, ואהיה עימכם בשעבוד שיבוא בעתיד. על אמירה זו משיב משה – "ריבונו של עולם! דיה לצרה בשעתה", מדוע העם שסובל כל כך כעת צריך לשמוע שיהיו צרות נוספות בעתיד? אלוהים מקבל את דבריו של משה ואומר לו, אתה צודק, תגיד להם רק "אהיה", כלומר אהיה איתכם בשעבוד מצרים ואציל אתכם.

  • משה שואל את אלוהים מה השם שלו. מדוע חשוב למשה לדעת את שמו של אלוהים?
  • השם "אהיה", על פי המדרש, מעביר תחושה של ביטחון. האם אתם יכולים להציע שמות נוספים שהיו מרגיעים את עם ישראל?
הסנה בוער באש
ולמה הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה בענין הזה? לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא...
הסנה בוער באש
"וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (פסוק ב)
 Mieszko9/shutterstock.com

Mieszko9/shutterstock.com

ולמה הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה בענין הזה?
לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל, לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אוכל,
אמר לו: כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל, כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל.

(שמות רבה, שמות ב)

  • משה רואה סנה הבוער באש אך לא נשרף. מה לדעתכם מסמל המראה הזה?
רגע של אכפתיות
ויאמר משה אסורה נא ואראה, רבי יוחנן אמר: חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר:...
רגע של אכפתיות
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה.וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי." (פסוקים ג-ד)
Alexxndr/shutterstock.com

Alexxndr/shutterstock.com

ויאמר משה אסורה נא ואראה, רבי יוחנן אמר: חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר: אסורה נא ואראה, ר' שמעון בן לקיש אמר: הפך פניו והביט שנאמר: וירא ה' כי סר לראות, כיון שהביט בו הקדוש ברוך הוא אמר נאה זה לרעות את ישראל.
להמשך קריאה

המדרש שם לב שהפסוקים מבליטים את הרגע שבו משה מחליט לסור ולראות. מדוע הרגע הזה חשוב כל כך? המדרש כנראה מבין שהפסוקים רוצים להדגיש את האכפתיות של משה. הרבה דברים קורים מסביבנו ואנחנו אפילו לא מסבים את המבט. המנהיג הראוי לעם ישראל הוא זה שאכפת לו מכל מה שמתרחש סביבו, הוא רגיש וקשוב ומוכן בכל עת להפנות את המבט ואף לקום ממקומו כדי להביט סביבו ולראות אם הוא נדרש לעשות דבר מה.

  • מה הכוונה במילים "אסורה נא ואראה"?
  • מדוע סר משה לראות את הסנה?
  • חשבו על מקרה שבו גם אתם הרגשתם צורך לסור ולראות.
איזה ביטוי מקראי מסתתר?
איזה ביטוי מקראי מסתתר?

מאוסף הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

מאוסף הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

הספרייה או איזה ביטוי מקראי מסתתר?
איזה ביטוי מסתתר בקטע? חשבו על מקרה נוסף שהביטוי המקראי יכול להתאים לו. קרדיט: הסרטן...
הספרייה או איזה ביטוי מקראי מסתתר?

  • איזה ביטוי מסתתר בקטע?
  • חשבו על מקרה נוסף שהביטוי המקראי יכול להתאים לו.

קרדיט: הסרטן תנחידה – הספרייה הופק עבור מקרנאט. 

דורה אירופוס
  בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 בעת חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר שבסוריה. בניית...
דורה אירופוס
" וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל." (פסוק ב)
ציור קיר בו משה עומד לפני הסנה הבוער

מתוך ציורי הקיר של בית הכנסת בדורה אורופוס, משה עומד לפני הסנה הבוער (שמות ג, ב–ג), 244, פרסקו. המוזאון הלאומי של סוריה, דמשק. מתוך ויקישיתוף.

 

בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 בעת חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר שבסוריה.

להמשך קריאה

בניית בית הכנסת נשלמה כנראה בשנים 244–245, בתקופת התלמוד, והוא כוסה בעפר בשנת 256.

בית הכנסת נודע במיוחד בציורי קיר של סיפורים מן התנ"ך ובהם: חיי האבות, משה מקבל את התורה על הר סיני, משה מבקש לשחרר את העבדים העבריים ממצרים, שמואל, דוד המלך, שלמה המלך ואליהו הנביא, חזון העצמות היבשות של יחזקאל ותמונות ממגילת אסתר.

חוקרים משערים כי ציורי הקיר צוירו על ידי שני אומנים – אחד שצייר בסגנון הלניסטי ואחד שצייר בסגנון פרסי.

התבוננו בציור וקראו את הפסוקים הראשונים בפרק (ב–ו).

  • במה שונה הציור מהמתואר בפרק? במה הוא דומה?
משה והסנה
סבסטיאן בורדון: צייר וחרט צרפתי, יליד מונפלייה.  טווח הסגנונות שלו היה רחב – ציורי נוף...
משה והסנה
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה." (פסוק ג)
יצירה של סבסטיאן בורדון

Bourdon, Sébastien – Burning bush, המאה ה 17, שמן על קנבס Hermitage Museum, מתוך ויקישיתוף

סבסטיאן בורדון: צייר וחרט צרפתי, יליד מונפלייה.  טווח הסגנונות שלו היה רחב – ציורי נוף קלסיים, דיוקנאות אינטימיים, ציורים היסטוריים ומיתולוגיים – אך הוא ידוע בעיקר בשל ציוריו הקלסיים והדתיים.

  • כיצד בחר לפרש סבסטיאן בורדון את תגובתו של משה להתגלות בסנה הבוער?
  • קראו את פסוקים יא עד כב, ומצאו את הפסוק שבו מתוארת תגובתו של משה שבאה לידי ביטוי ביצירה של בורדון.
אותות
"וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן." (ד, ח)

ללא כותרת,  2010, הקרנת נגטיב\פוזיטיב, רוחב 60 ס"מ, גובה 75 ס"מ, עומק 1.5 ס"מ. © באדיבות האמן

המושג 'אוֹת' מופיע במקרא בשני מובנים דומים.

להמשך קריאה
  1. מעשה שעושה אלוהים או נביא, כעדות לאמיתוּת הדברים ולאוֹפיים האלוהי. זהו פלא, נס, או דבר נבואה לעתיד הקרוב, שהתגשמותו מעידה על כך שאלוהים הוא הגורם לו.
  2. דבר או תופעה טבעית, שנחשבים לעדוּת לפעולה אלוהית. לדוגמה, הקשת בענן: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בראשית ט, יג).
  • התבוננו בצילום של אוהד מטלון והסבירו כיצד הצלם מעביר את התחושה שמדובר באות/ פלא/ נס/ ארוע על טבעי.
רועה הצאן - ליאו רוט
התבוננו ביצירה "רועה צאן". אילו תכונות של רועה הצאן באות לידי ביטוי בתמונה? אילו אתגרים...
רועה הצאן - ליאו רוט
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)
ליאו רוט, רועה צאן, התש"י־1950, שמן על בד קרדיט: באדיבות משפחת האמן

ליאו רוט, רועה צאן, התש"י־1950, שמן על בד
קרדיט: באדיבות משפחת האמן

התבוננו ביצירה "רועה צאן".

  • אילו תכונות של רועה הצאן באות לידי ביטוי בתמונה? אילו אתגרים עומדים בפני הרועה?
איפה עובדים את האלוהים?
בטירופטי, במקדשו של האל ונקטשווארה, משתרך תור של מאמינים שאורך שבועיים. שבועיים ימים עומדים העולים...
איפה עובדים את האלוהים?
"וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה." (פסוק יב)
פסגות ההרים של טירופטי בהודו.

פסגות ההרים של טירופטי בהודו. Smitha.t/.shutterstock.com

בטירופטי, במקדשו של האל ונקטשווארה, משתרך תור של מאמינים שאורך שבועיים.
שבועיים ימים עומדים העולים לרגל ומתקדמים בקצב של צעדים ספורים ליום.

להמשך קריאה

לא סתם הם זורמים אל המקדש הזה שהפך זה מכבר הפך לעיר שלמה, מצופה זהב, וסלולת רחובות, ומעמידת עמודים. הם מגיעים כי האל ונקטשווארה קרא להם לבוא.

סתם כך אדם אינו יכול להגיע אל המקום הזה, אלא רק אם נקרתה בידו הזדמנות או חלום או שברי משפט, והאדם יודע במעין "צו לב" פנימי כי הוא מוזמן.

(מתוך דבריה של מיה טבת דגן בבלוג "עבודת אלילים – מחשבות על תרבות")

  • התבוננו בתמונה ובדבריה של מיה טבת דגן על המאמינים ההודים וחשבו במה דומה האמונה ההודית או עבודת האל ונטקשווארה לאמונה היהודית ולעבודת האלוהים?
מדבר
מדבר הוא אזור שהתנאים בו מאפשרים מִחיה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות, אם בכלל....
מדבר
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)
מדבר - חצי האי סיני

kerenby/shutterstock.com
מדבר

מדבר הוא אזור שהתנאים בו מאפשרים מִחיה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות, אם בכלל. במרבית המדבריות יורדים משקעים מעטים. אפשר להגדיר אזור כמדברי אם יורדים בו פחות מ־200 מילימטר משקעים בשנה.

  • למה אלוהים מתגלה למשה דווקא במדבר?
  • מה מיוחד במדבר ההופך אותו לאזור מתאים להתגלות אלוהית?
רועה צאן
רועה צאן הוא מי שאחראי לצאן – לכבשים ולעיזים. רועה צאן מוציא את הכבשים והעיזים...
רועה צאן
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה." (פסוק א)

shutterstock_240582979

רועה מוביל את עדרו

רועה צאן הוא מי שאחראי לצאן – לכבשים ולעיזים.

להמשך קריאה

רועה צאן מוציא את הכבשים והעיזים למרעה, למקומות בטבע שבהם הם מוצאים צמחייה שהם יכולים לאכול.

התבוננו בשתי התמונות של רועי הצאן וכתבו:

  • אילו תכונות חשוב שיהיו לרועה צאן על פי כל אחת מהתמונות?
שחמט מצרים
צפו בסרטון המתאר בקצרה את האירועים ואת הסיפורים המרכזיים בפרקים א–ה בספר שמות. כתבו את...
שחמט מצרים
"וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם." (פסוק י)

צפו בסרטון המתאר בקצרה את האירועים ואת הסיפורים המרכזיים בפרקים א–ה בספר שמות.

  • כתבו את האירועים החשובים בחייו של משה המתרחשים בפסוקים אלו.
  • סמנו על כל אירוע – האם זהו אירוע שיא או אירוע שפל בחייו.

קרדיט: שחמט מצרים – פרשת שמות / 929 תנך ביחד, 2018

שליחותו של משה – נסיך מצרים
  הטקסט המקראי לא מפרט את תחושותיו ורגשותיו של משה. על פי הסרט "נסיך מצרים",...
שליחותו של משה – נסיך מצרים

 

הטקסט המקראי לא מפרט את תחושותיו ורגשותיו של משה.

  • על פי הסרט "נסיך מצרים", מה הרגיש משה בהתחלה, כשאלוהים נגלה אליו ושלח אותו להוציא את עם ישראל ממצרים?
  • על אילו פסוקים מסתמך הסרט "נסיך מצרים"? והאם הוא מתבסס על הפסוקים בתיאור תחושותיו של משה?

קרדיט: DreamWorks Animation's "Prince of Egypt". מתוך ערוץ DreamWorksTV. פורסם בתאריך 6 בדצמ׳ 2010