"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה"
פרק ג
בכמה מילים
המפנה בפרק מתרחש בחצות הלילה: בעז מתעורר, ורות למרגלותיו. המפגש הלילי יוביל לגאולת השדה ולנישואים. עד כה רות היא מהגרת, אלמנה, בודדה בחברה זרה, קשורה רק לאישה אחת שהיא 'תושבת חוזרת' אלמנה. מחצות הלילה יתרחש שינוי הדרגתי מזרות לשייכות, מתלישות לביטחון, מאישה המלקטת אוכל בשדה – לאשת איש שתלד את שושלת המלוכה. מה טומן בחובו זמן חצות הלילה? מה אפשר ללמוד מהזמן הזה על המפגש המתואר בפרק ועל השינוי שמתחולל בסיפור המגילה?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – חצות בספרות:
נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו מגוון אזכורים של חצות הלילה. נזמין את התלמידים לבחור בקבוצות אחד מן הציטוטים ולנסות לגלות:
- איזה אירוע נרמז בציטוט זה?
- מה משמעות הזמן באירוע?
- מה אפשר ללמוד על המשמעות של חצות הלילה מתוך הציטוט שבחרתם?
נשמע את ממצאי הקבוצות ונדון:
- מה מסמל הזמן חצות הלילה?
- האם קיימת זיקה בין הדברים שאירעו בו?
- האם לדעתכם חצות הלילה הוא שיא החושך, או דווקא זמן רומנטי? שכנעו בעמדותיכם.
אפשרות שנייה – דיון במשמעות הזמן:
הפסוקים מגדירים ומציינים את הזמן המסוים שבו קורית ההתרחשות בפרק.
נשאל את התלמידים:
- האם יש תקופה בשנה שבה קורים לכם דברים דומים למה שקורה לחבריכם בתקופה זו?
- האם יש זמנים מסוימים שבהם אתם ואחרים חשים את אותם רגשות?
- אילו תחושות מלוות אתכם בחורף ואילו באביב?
- אילו תחושות אתם מרגישים בבוקר ואילו בלילה?
לאחר השיתוף של התלמידים נדון עם התלמידים בשאלות אלה:
- מהו זמן בשבילכם?
- האם יש לזמן משמעות והאם הוא משפיע על הדברים המתרחשים בו, או שהזמן מקרי?
במהלך הוראה זה נבחן איזו משמעות יש לציון הזמן בפרק.
הזמנה לקריאה
נקרא יחד את פרק ג במגילת רות. טרם הקריאה ננחה את התלמידים לשים לב לשאלות העולות להם מן הפסוקים ולמסגרת הזמן המתוארת בפרק:
- שאלות העולות מן הפרק: במהלך הקריאה שימו לב לשאלות העולות לכם מן הפסוקים. אתרו פערי מידע או מקומות שבהם אתם סקרנים לדעת דברים שלא מובאים בפסוקים. לאחר הקריאה כתבו כמה שיותר שאלות העולות לכם מן הפרק – אלו יכולות להיות שאלות על פסוקים שלא הבנתם, או שאלות עומק שאין להן מענה חד משמעי: עמימות, רמיזות וריבוי משמעויות, פערי מידע וכו'.
- מסגרת הזמן המתוארת בפרק: מהי מסגרת הזמן של ההתרחשות המתוארת בפסוקים? לאחר הקריאה כתבו מתי הסיפור התרחש.
נזכיר לתלמידים כי בפרקים הקודמים במגילה נמסר רק תיאור כללי באיזו תקופה מתרחש הסיפור: "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים…" (פרק א פסוק א) ולאחר מכן כתוב שהיו במואב "כְּעֶשֶׂר שָׁנִים…" (פרק א פסוק ד). לא מתוארות עונות השנה, לא מוזכרים הזמנים ביום, לא מצוינת תקופת החזרה ממואב וכמה זמן עבר מאז ששבו. בפרק ג, לעומת זאת, מרחב הזמן נוכח.
לאחר הקריאה נשמע מהתלמידים את שאלותיהם, את ציוני הזמן בפרק ונדגיש את המילים מפסוק ח: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה". נענה על שאלות שהעלו התלמידים, ונתמקד בשאלה זו (אם עלתה מאחד התלמידים נעצים אותה):
- מה קרה בגורן בלילה, ומה לא קרה?
נזמין את התלמידים לברר בקבוצות את השאלות האלה:
- מדוע בעז הפציר ברות להישאר עד הבוקר? (נקבל כל תשובה מנומקת שיתנו התלמידים. השערות אפשריות: בעז מרגיע את רות שלא תחשוש להישאר לצידו – מלבי"ם; בעז רוצה זמן נוסף עם רות; בעז דואג לשמה הטוב של רות, שלא ראוי שתסתובב בלילה לבדה – הרלב"ג; בעז דואג לשמו הטוב – שלא יראו אישה יוצאת מהגורן ועוד…)
- מדוע להסתיר את המפגש הלילי? בעז אומר "אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן" – מדוע? (ייתכן שבעז רומז שנועז ואפילו לא ראוי להגיע לגורן בלילה, כפי שעשתה רות. אולי הוא חושב שתוכניתו לגאול את רות תצא לפועל טוב יותר אם לא ידעו על מפגש זה)
בסוף המפגש בלילה בעז נותן לרות שש שעורים והיא הולכת לעיר. נקרא עם התלמידים את פירוש תורה תמימה לפסוק טו.
נשאל את התלמידים:
- באיזו מילה מדייק בעל פירוש התורה תמימה? (ויבא)
- איזו תכונה של בעז שראינו כבר בעבר עולה מפירושו? (נראה שבעז ממשיך לדאוג לרות, לא רק בגורן, ולא רק ברווחתה ורווחת נעמי, אלא גם דואג שתשוב בשלום)
המפגש בין רות לנעמי:
רות שבה לנעמי לאחר הלילה בשדה בעז. אומנם נעמי הייתה יוזמת המפגש, אך המפגש והמעשים היו של רות. נעמי אינה יודעת מה התרחש באמצע הלילה, והדרך שבה רות מספרת על הלילה מעידה על מחשבותיה עליו. מה מתרחש במפגש ביניהן?
נכתוב את דברי נעמי לרות לאחר שרות שבה מן הלילה בגורן לבית חמותה בפסוק טז: "מִי אַתְּ בִּתִּי?".
נשאל את התלמידים:
- כיצד לדעתכם נכון להסביר את שאלת נעמי, הרי היא יודעת מי זו רות? (אפשר לקרוא את השאלה בכמה דרכים: נעמי שאלה אם היא פנויה או נשואה – תורה תמימה; נעמי שאלה כי היה לה קשה לזהות אותה בשעה המוקדמת שחזרה – מלב"ים; אפשר לראות בשאלה זו ביטוי לעוצמת הסיכון והסיכוי בלילה כזה. נעמי אינה יודעת מה עברה רות בלילה ולפיכך היא אינה מכירה אותה. נעמי שלחה את רות לזמן ומקום שעלולים להוביל לפגיעה או לעלבון חלילה, למפגש מיני לא נעים או לדחייה. הקורא יודע שהיה לילה רך ועדין שיש בו תקווה והבטחה. אפשר לקרוא בשאלת נעמי הזמנה לרות לשתף מה עבר עליה ומי היא כעת)
רות עונה לשאלת נעמי. נכתוב על הלוח את מילות פסוק טז: "וַתַּגֶּד לָהּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ". נדון יחד בשאלה זו:
- מה לדעתכם הרגישו בעז ורות במפגש הלילי? "מה שעבר בליבם של בעז ורות לא מתואר בפסוקים". נשמע את תשובות התלמידים ולאחריהן נקרין על הלוח שני פירושים לשאלה זו.
נשאל את התלמידים:
- מהי השאלה ששני פירושים אלו מנסים לענות עליה? (מה התחושות שליוו את המפגש בין רות לבעז בגורן בלילה. המקרא אינו מפרט; המדרשים השונים – מסורתי ומודרני – מבארים את החלל)
- מהו ההבדל בין תשובת המדרש לבין תשובת מאיר שלו? (המדרש טוען שהייתה התגברות על היצר, ולא התממשה אהבה מינית בין רות לבעז. הפירוש המודרני מצייר התאהבות של בעז ברות ורצון להשיגה, אך אין בהכרח סתירה בין השניים)
- קראו שוב את הדברים של רות, כיצד לדעתכם היא חוותה את המפגש? האם יש לה כעת ביטחון בבעז? (נראה מהפסוקים שהשאלה הזאת אינה פתורה. רות מתארת את מעשהו של בעז אך אינה רומזת בדבריה להמשך דאגתו לה ולנעמי, אלא לדאגה רגעית – שלא תבוא ריקם)
נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
הערה למורה: דף העבודה מכיל קישור לכתבה 'האיפוק יוצא הדופן של בעז' מאת יעל ציגלר. מומלץ להקרין אותה על הלוח בעת ביצוע דף העבודה (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור).
מבט לחיים
נזמין את התלמידים לכתיבה אישית או לשיתוף בזוגות – המפגש בין רות לבעז בפרק תוכנן בקפידה והסתיים בהצלחה.
חשבו על מפגש שיכול היה ללכת למקום לא טוב, אירוע שהייתם יכולים להצטער על השלכותיו, אך בכל זאת נהגתם בו באחריות, באיפוק ובבגרות וגיליתם משהו עמוק בכם.
- מה קרה במפגש?
- מה השפיע עליכם לנהוג כפי שנהגתם?
- מה אתם מרגישים שהרווחתם מהמפגש?
- מה אתם יכולים ללמוד מזה לפגישות נוספות?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בחנו את זמן השינוי הסמלי במגילת רות – רגע המפגש בינה לבין בעז.
מיומנויות: דיון ושיתוף; סקירת אירועים שונים בתרבות, בספרות וביהדות ואיתור המכנה המשותף ביניהם; ניתוח רגשי לפסוקי הפרק; ניתוח מדרשים ופירושים.
מתודות: סיעור מוחות; העלאת שאלות ובחינת מדרשים מסורתיים ומודרניים.
מגמת המספר במגילת רות:
בשיעור עלו כיווני פרשנות מגוונים לדברי הדמויות בפרק ולמעשיהן. ראו מאמר המציע לבחון את מגמת המספר מבעד לתיאור מגילת רות: 'למה התכוון המספר?' יהודית בר-ישע גרשוביץ, מתוך אתר מרכז יעקב הרצוג.