סגור תצוגת כיתה
הפרק

"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה"

פרק ג

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

המפנה בפרק מתרחש בחצות הלילה: בעז מתעורר, ורות למרגלותיו. המפגש הלילי יוביל לגאולת השדה ולנישואים. עד כה רות היא מהגרת, אלמנה, בודדה בחברה זרה, קשורה רק לאישה אחת שהיא 'תושבת חוזרת' אלמנה. מחצות הלילה יתרחש שינוי הדרגתי מזרות לשייכות, מתלישות לביטחון, מאישה המלקטת אוכל בשדה – לאשת איש שתלד את שושלת המלוכה. מה טומן בחובו זמן חצות הלילה? מה אפשר ללמוד מהזמן הזה על המפגש המתואר בפרק ועל השינוי שמתחולל בסיפור המגילה?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – חצות בספרות:
נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו מגוון אזכורים של חצות הלילה. נזמין את התלמידים לבחור בקבוצות אחד מן הציטוטים ולנסות לגלות:

  • איזה אירוע נרמז בציטוט זה?
  • מה משמעות הזמן באירוע?
  • מה אפשר ללמוד על המשמעות של חצות הלילה מתוך הציטוט שבחרתם?

נשמע את ממצאי הקבוצות ונדון:

  • מה מסמל הזמן חצות הלילה?
  • האם קיימת זיקה בין הדברים שאירעו בו?
  • האם לדעתכם חצות הלילה הוא שיא החושך, או דווקא זמן רומנטי? שכנעו בעמדותיכם.

אפשרות שנייה – דיון במשמעות הזמן:
הפסוקים מגדירים ומציינים את הזמן המסוים שבו קורית ההתרחשות בפרק.
נשאל את התלמידים:

  • האם יש תקופה בשנה שבה קורים לכם דברים דומים למה שקורה לחבריכם בתקופה זו?
  • האם יש זמנים מסוימים שבהם אתם ואחרים חשים את אותם רגשות?
  • אילו תחושות מלוות אתכם בחורף ואילו באביב?
  • אילו תחושות אתם מרגישים בבוקר ואילו בלילה?

לאחר השיתוף של התלמידים נדון עם התלמידים בשאלות אלה:

  • מהו זמן בשבילכם?
  • האם יש לזמן משמעות והאם הוא משפיע על הדברים המתרחשים בו, או שהזמן מקרי?

במהלך הוראה זה נבחן איזו משמעות יש לציון הזמן בפרק.

הזמנה לקריאה

נקרא יחד את פרק ג במגילת רות. טרם הקריאה ננחה את התלמידים לשים לב לשאלות העולות להם מן הפסוקים ולמסגרת הזמן המתוארת בפרק:

  • שאלות העולות מן הפרק: במהלך הקריאה שימו לב לשאלות העולות לכם מן הפסוקים. אתרו פערי מידע או מקומות שבהם אתם סקרנים לדעת דברים שלא מובאים בפסוקים. לאחר הקריאה כתבו כמה שיותר שאלות העולות לכם מן הפרק – אלו יכולות להיות שאלות על פסוקים שלא הבנתם, או שאלות עומק שאין להן מענה חד משמעי: עמימות, רמיזות וריבוי משמעויות, פערי מידע וכו'.
  • מסגרת הזמן המתוארת בפרק: מהי מסגרת הזמן של ההתרחשות המתוארת בפסוקים? לאחר הקריאה כתבו מתי הסיפור התרחש.

נזכיר לתלמידים כי בפרקים הקודמים במגילה נמסר רק תיאור כללי באיזו תקופה מתרחש הסיפור: "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים…" (פרק א פסוק א) ולאחר מכן כתוב שהיו במואב "כְּעֶשֶׂר שָׁנִים…" (פרק א פסוק ד). לא מתוארות עונות השנה, לא מוזכרים הזמנים ביום, לא מצוינת תקופת החזרה ממואב וכמה זמן עבר מאז ששבו. בפרק ג, לעומת זאת, מרחב הזמן נוכח.

לאחר הקריאה נשמע מהתלמידים את שאלותיהם, את ציוני הזמן בפרק ונדגיש את המילים מפסוק ח: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה". נענה על שאלות שהעלו התלמידים, ונתמקד בשאלה זו (אם עלתה מאחד התלמידים נעצים אותה):

  • מה קרה בגורן בלילה, ומה לא קרה?

נזמין את התלמידים לברר בקבוצות את השאלות האלה:

  • מדוע בעז הפציר ברות להישאר עד הבוקר? (נקבל כל תשובה מנומקת שיתנו התלמידים. השערות אפשריות: בעז מרגיע את רות שלא תחשוש להישאר לצידו – מלבי"ם; בעז רוצה זמן נוסף עם רות; בעז דואג לשמה הטוב של רות, שלא ראוי שתסתובב בלילה לבדה – הרלב"ג; בעז דואג לשמו הטוב – שלא יראו אישה יוצאת מהגורן ועוד…)
  • מדוע להסתיר את המפגש הלילי? בעז אומר "אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן" – מדוע? (ייתכן שבעז רומז שנועז ואפילו לא ראוי להגיע לגורן בלילה, כפי שעשתה רות. אולי הוא חושב שתוכניתו לגאול את רות תצא לפועל טוב יותר אם לא ידעו על מפגש זה)

בסוף המפגש בלילה בעז נותן לרות שש שעורים והיא הולכת לעיר. נקרא עם התלמידים את פירוש תורה תמימה לפסוק טו.
נשאל את התלמידים:

  • באיזו מילה מדייק בעל פירוש התורה תמימה? (ויבא)
  • איזו תכונה של בעז שראינו כבר בעבר עולה מפירושו? (נראה שבעז ממשיך לדאוג לרות, לא רק בגורן, ולא רק ברווחתה ורווחת נעמי, אלא גם דואג שתשוב בשלום)

המפגש בין רות לנעמי:
רות שבה לנעמי לאחר הלילה בשדה בעז. אומנם נעמי הייתה יוזמת המפגש, אך המפגש והמעשים היו של רות. נעמי אינה יודעת מה התרחש באמצע הלילה, והדרך שבה רות מספרת על הלילה מעידה על מחשבותיה עליו. מה מתרחש במפגש ביניהן?
נכתוב את דברי נעמי לרות לאחר שרות שבה מן הלילה בגורן לבית חמותה בפסוק טז: "מִי אַתְּ בִּתִּי?".
נשאל את התלמידים:

  • כיצד לדעתכם נכון להסביר את שאלת נעמי, הרי היא יודעת מי זו רות? (אפשר לקרוא את השאלה בכמה דרכים: נעמי שאלה אם היא פנויה או נשואה – תורה תמימה; נעמי שאלה כי היה לה קשה לזהות אותה בשעה המוקדמת שחזרה – מלב"ים; אפשר לראות בשאלה זו ביטוי לעוצמת הסיכון והסיכוי בלילה כזה. נעמי אינה יודעת מה עברה רות בלילה ולפיכך היא אינה מכירה אותה. נעמי שלחה את רות לזמן ומקום שעלולים להוביל לפגיעה או לעלבון חלילה, למפגש מיני לא נעים או לדחייה. הקורא יודע שהיה לילה רך ועדין שיש בו תקווה והבטחה. אפשר לקרוא בשאלת נעמי הזמנה לרות לשתף מה עבר עליה ומי היא כעת)

רות עונה לשאלת נעמי. נכתוב על הלוח את מילות פסוק טז: "וַתַּגֶּד לָהּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ". נדון יחד בשאלה זו:

  • מה לדעתכם הרגישו בעז ורות במפגש הלילי? "מה שעבר בליבם של בעז ורות לא מתואר בפסוקים". נשמע את תשובות התלמידים ולאחריהן נקרין על הלוח שני פירושים לשאלה זו.

נשאל את התלמידים:

  • מהי השאלה ששני פירושים אלו מנסים לענות עליה? (מה התחושות שליוו את המפגש בין רות לבעז בגורן בלילה. המקרא אינו מפרט; המדרשים השונים – מסורתי ומודרני – מבארים את החלל)
  • מהו ההבדל בין תשובת המדרש לבין תשובת מאיר שלו? (המדרש טוען שהייתה התגברות על היצר, ולא התממשה אהבה מינית בין רות לבעז. הפירוש המודרני מצייר התאהבות של בעז ברות ורצון להשיגה, אך אין בהכרח סתירה בין השניים)
  • קראו שוב את הדברים של רות, כיצד לדעתכם היא חוותה את המפגש? האם יש לה כעת ביטחון בבעז? (נראה מהפסוקים שהשאלה הזאת אינה פתורה. רות מתארת את מעשהו של בעז אך אינה רומזת בדבריה להמשך דאגתו לה ולנעמי, אלא לדאגה רגעית – שלא תבוא ריקם)

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
הערה למורה: דף העבודה מכיל קישור לכתבה 'האיפוק יוצא הדופן של בעז' מאת יעל ציגלר. מומלץ להקרין אותה על הלוח בעת ביצוע דף העבודה (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור).

מבט לחיים

נזמין את התלמידים לכתיבה אישית או לשיתוף בזוגות – המפגש בין רות לבעז בפרק תוכנן בקפידה והסתיים בהצלחה.

חשבו על מפגש שיכול היה ללכת למקום לא טוב, אירוע שהייתם יכולים להצטער על השלכותיו, אך בכל זאת נהגתם בו באחריות, באיפוק ובבגרות וגיליתם משהו עמוק בכם.

  • מה קרה במפגש?
  • מה השפיע עליכם לנהוג כפי שנהגתם?
  • מה אתם מרגישים שהרווחתם מהמפגש?
  • מה אתם יכולים ללמוד מזה לפגישות נוספות?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את זמן השינוי הסמלי במגילת רות – רגע המפגש בינה לבין בעז.
מיומנויות: דיון ושיתוף; סקירת אירועים שונים בתרבות, בספרות וביהדות ואיתור המכנה המשותף ביניהם; ניתוח רגשי לפסוקי הפרק; ניתוח מדרשים ופירושים.
מתודות: סיעור מוחות; העלאת שאלות ובחינת מדרשים מסורתיים ומודרניים.

אפשר עוד...

מגמת המספר במגילת רות:
בשיעור עלו כיווני פרשנות מגוונים לדברי הדמויות בפרק ולמעשיהן. ראו מאמר המציע לבחון את מגמת המספר מבעד לתיאור מגילת רות: 'למה התכוון המספר?' יהודית בר-ישע גרשוביץ, מתוך אתר מרכז יעקב הרצוג.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תורה תמימה על פסוק טו
"וַיָּבֹא הָעִיר" – והלא היה צריך לומר 'ותבא העיר', אלא מלמד שהיה מהלך עמה עד...
תורה תמימה על פסוק טו

"וַיָּבֹא הָעִיר" – והלא היה צריך לומר 'ותבא העיר', אלא מלמד שהיה מהלך עמה עד שהגיעה לפתח העיר כדי שלא יפגעו בה אחד מן הבחורים.

פירושים לתחושות במפגש הלילי
פירוש מדרש ויקרא רבה כג, יא פירוש מודרני – מאיר שלו, תנ"ך עכשיו, עמוד 76...
פירושים לתחושות במפגש הלילי
פירוש מדרש ויקרא רבה כג, יא פירוש מודרני – מאיר שלו, תנ"ך עכשיו, עמוד 76
כל אותו הלילה היה יצרו (של בעז) מפתהו בדברים ואומר לו את(ה) פנוי והיא פנויה, אתה מבקש אשה והיא מבקשת איש. ליצר הרע נשבע: "חַי ה'", ולאשה אמר: "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר"…
"גבר חכם" זה בעז… שגבר על יצרו בשבועה.

אותו לילה למד בעז לדעת שהאלמנה הצעירה משדה מואב היא אישה מסוג נדיר.
אישה שכל היודע אותה לא ישקוט ולא ינוח עד אם ישיגנה לעצמו.

'האיפוק יוצא הדופן של בעז' / יעל ציגלר
לקריאת הכתבה
'האיפוק יוצא הדופן של בעז' / יעל ציגלר
הסיפור על פי הכתיב
אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי...
הסיפור על פי הכתיב
"וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

נעמי ספיירס, רות ונעמי, פסל ארד

אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי הגורן"? כתיב! שאמרה נעמי לרות: זכותי תרד עימך. לכן הכתיב "וירדתי הגורן".

(עיבוד. מדרש תנחומא ורשא, פרשת בהר, סימן ג)

  • נעמי מנחה את רות בפירוט כיצד להתכונן לקראת המפגש בגורן עם בועז. המדרש מתייחס לקרי ולכתיב*, ושם לב כי בפסוק נעמי לא רק מסבירה לרות, אלא גם מכלילה את עצמה בסיפור – "וירדתי הגורן".
    כיצד פותר זאת המדרש? ומה ההסבר שלכם לדבריה של נעמי?

*קְרֵי וּכְתִיב – במאות מקומות במקרא הַמָסוֹרָה מציינת צורת קריאה (קְרֵי) שונה מן המילה הכתובה (כְּתִיב), ויכולות להיות לכך כמה סיבות.

אשת חַיִל מי ימצא
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה,...
אשת חַיִל מי ימצא
"וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

איור: אור ליבנה

"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה, שנכנסה תחת כנפי השכינה. "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (שם, ל) – שהניחה רות את אמה ואבותיה ועושרה, ובאה עם חמותה וקיבלה על עצמה את כל המצוות, ולפיכך זכתה שיצא ממנה דוד, שֶׁרִבָּה לקדוש ברוך הוא בְּשִׁירוֹת ובתשבחות, כפי שנאמר: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (שם, לא).

(עיבוד. מדרש משלי, לא כט)

  • המזמור "אשת חיל", החותם את ספר משלי (לא י-לא), מהלל את האישה האידאלית. לפי המדרש, רות היא דוגמה לאשת חיל. מה הם המעשים שבזכותם זכתה למחמאה שכזו?
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת...
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
"וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה... וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוקים ז-ח)

chittakorn59/shutterstock.com

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת מצרים – זהו הזמן שבו הוטלה מכת בכורות (שמות יב, כט) – ופעם עלילות שמשון, החש בסכנה מפני חורשי רעתו, מתעורר "בחצי הלילה" ועוקר את שערי עזה ממקומם (שופטים טז, ג). בשעה דרמטית זו מתעורר בועז ומגלה שאישה שוכבת למרגלותיו.

  • מה הן הסיבות שהביאו את רות (או את נעמי) לבחור בשעות החשוכות של אמצע הלילה לתזמון המפגש עם בועז?
אשת חַיִל
הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי...
אשת חַיִל
"...כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

נחמה גולן, אשת חיל, 2004, מתוך המיצב "אהל משלה", הגלריה האחרת, מכללת תלפיות.

הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי עוסק בקשר בין המופעים האלה של הביטוי. המזמור המוכר "אשת חיל" נכלל מאז המאה ה-17 בסידורי התפילה של עדות רבות, והוא מושר בתחילת סעודת ליל שבת. יש הרואים בו שיר הלל לשבת, לתורה או לשכינה, אך מקובל יותר לראות בו שיר תודה והלל של הגבר לכבוד רעייתו, בעלת הבית, על טרחתה במהלך השבוע בכלל ולקראת השבת בפרט.

מבוסס על מגילת רות – פירוש ישראלי חדש עמ' 118-117.

  • הביטוי "אשת חיל" נפוץ גם היום. האם יש לדעתכם מדדים מוסכמים לקביעה מי היא "אשת חיל"? אם כן, מה הם?
רות ונעמי / עדי נס
סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על...
רות ונעמי / עדי נס
"וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם." (פסוק יח)

רות ונעמי, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על אדמה שאינה אדמת שדה, אלא אזור של שוק או מחסן. זוהי לא אדמה שאפשר לעבד אותה כדי להצמיח פירות וירקות. את הפירות ואת הירקות יש לקנות בכסף.

להמשך קריאה

האומן יצר למעשה ניגוד בין הסיפור המקראי, שבו רות ונעמי נהנות ממתנות העניים הניתנות על ידי החברה ומה"לקט" שמשאיר בעל השדה עבור אנשים במצבן, לבין המציאות בימינו שבה יש פעמים רבות התעלמות של החברה ממצב העניים.
רות ונעמי יושבות על הקרקע, ספק פועלות במנוחה ספק קבצניות, פניהן קודרות. הקִרבה ושותפוּת הגורל ביניהן מורגשות – נעמי פונה לכיוון רות, ברכיהן נוגעות זו בזו. אך למרות מצבן, שתי הנשים נראות חזקות ובעלות כבוד עצמי.

  • התצלום המבוים של עדי נס מאתגר את התפיסה המקובלת של מגילת רות כסיפור על אהבה וטבע. מדוע בחר האומן להציג את הדמויות בצורה זו?
רות ובועז
בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו. כף ידו המונחת...
רות ובועז
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוק ח)

ג'יימס טיסו, רות ובועז, 1902-1896, מאוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק

בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו.
כף ידו המונחת על פיו מדגישה את מבוכתו מהסיטואציה הלא צפויה.
היצירה כמעט מוֹנוֹכְרוֹמָטִית, כולה בגוונים של אפור-שחור ולבן-צהבהב.

להמשך קריאה

פניה של רות מוסתרות מעינינו, המתבוננים ביצירה, שכן היא שוכבת בגבה אלינו. גם את פניו של בועז כמעט שאיננו רואים, הן מוסתרות בין הצללים ומאחורי כף ידו. אורו הקלוש של הירח מאיר עליהם, צובע את בגדיהם ואת ערמת התבואה שביניהם באותו הצבע ובעצם מחבר ביניהם כמו ביריעה לבנה רציפה.

  • מה לדעתכם רצה טיסו לומר על הקשר בין בועז לרות? באילו אמצעים אומנותיים השתמש לשם כך?
    אמצעים אומנותיים שתוכלו להתייחס אליהם – שימוש בצבע, אור וצל, כיוון משיכות המכחול, מיקום ביצירה (מי במרכז? מה מול מה?).
מה שקורה בגורן
  הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום...
מה שקורה בגורן
"...וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

עבודה בגורן, גבעת עדה עמותת דורות ארכיון המושבה, מתוך אתר פיקוויקי

גורן, נאות קדומים. צילום: פארק נאות קדומים

 

הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום הדיש, השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל. 

להמשך קריאה

מכאן התיאור הציורי של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). גם בימינו הצירוף "חצי גורן" משמש בעיקר בהקשר של צורת ישיבה.

  • המפגש בין בועז לרות התרחש באופן פרטי בגורן, אך עדיין היה חשש שדבר המפגש ייוודע ברבים. הוכיחו זאת בהתבסס על פסוק יד.
גאולה
בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי...
גאולה
"לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר." (פסוק יג)

כרזה: לע"מ.

בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי שבעקבותיו נאלצת המשפחה למכור את השדה, יש זכות לקרוב משפחה (וגם ציפייה ממנו) לגאול את השדה, כלומר לקנות אותו בחזרה (פרטים בספר ויקרא כה, כה-כח).

להמשך קריאה

עוד חוק מקראי שקשור לסיפור הוא חוק הייבום: כאשר אישה נותרת אלמנה ללא ילדים, יש ציפייה מאחיו של המת לשאת אותה לאישה. הילד שייוולד מנישואים אלה הוא דרך להקים בית לאח, שמת ללא צאצאים (פרטים בספר דברים כה, ו-י).

  • בסיפור של רות נקשרת גאולת שְׂדה המשפחה אל הנישואים. הסבירו את הקשר.
העבודה בגורן - דיש וזרייה
לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה: כדי...
העבודה בגורן - דיש וזרייה
"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

כלי עיבוד מסורתיים לעונת הקציר. מוזיאון ארץ ישראל, תל- אביב.

מורג במוזיאון ימי התנך בעין כרם, צילום: י.ש, 2007, מתוך ויקישיתוף

לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה:

כדי להפריד בין הבַּר (גרגירי תבואה) לבין התֶבֶן (קש וחלקי גבעולים קצוצים) והמוֹץ (קליפת הגרגירים), הזורה משליך את התבואה באוויר. 

להמשך קריאה

ראשון נופל הבר (הכבד מן התבן והמוץ) בקרבת מקום. התבן מורחק על ידי הרוח, ואילו המוץ הקל מתעופף הרחק לכל עבר. הזרייה נעשית כשנושבת הרוח המערבית בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לפנות ערב. ייתכן שהמילה "הלילה" המופיעה בפסוק מכוונת לשעות הערב, שבהן מנשבת הרוח.

על פי: יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: רות, 1990, עמ' 89. © הוצאת ספרים עם עובד

  • בעברית נמצא כמה ביטויים הקשורים בהשאלה לפעולות החקלאיות הללו, למשל "לחזור ולדוש בדבר", "להפריד תבן מן הבר", "כמוץ לפני הרוח". בחרו אחד מהביטוים והסבירו את משמעותו.
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
בסרטון מתואר תהליך הכנת הלחם בחקלאות הקדומה, כפי שמפורט בתלמוד: "כמה יגיעות יָגַע אדם הראשון...
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

בסרטון מתואר תהליך הכנת הלחם בחקלאות הקדומה, כפי שמפורט בתלמוד:
"כמה יגיעות יָגַע אדם הראשון עד שמצא פַּת לאכול: חרש וזרע וקצר ועִמֵר ודָשׁ וזָרָה וּבָרַר וטחן והרקיד ולָשׁ ואפה, ואחר כך אכל. ואני מַשְׁכִּים ומוצא את כל אלו מוכנים לְפָנַי…"

  • בסרטון – המחשה וקריינות של מדרש העוסק בתהליך הארוך של הכנת הלחם על ידי האדם הראשון. מהו המסר המרכזי של המדרש?

קרדיט: מטח

היו זמנים במגילת רות
מגילת רות מספרת את סיפורה המפתיע של רות. אישה מואבייה, אלמנה וענייה, שבזכות תכונותיה ובזכות...
היו זמנים במגילת רות
"וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ, בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ." (פסוק א)

מגילת רות מספרת את סיפורה המפתיע של רות. אישה מואבייה, אלמנה וענייה, שבזכות תכונותיה ובזכות אנשים טובים אחרים – הייתה לסבתא רבתא של דוד המלך.

  • לפי הסרטון, מהו ה- Win-Win הגדול של מגילת רות?

קרדיט: מגילת רות / 929 תנך ביחד, 2018