"וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו" – הסיבות לחורבן ממלכת ישראל

שלב ראשון- המושג 'סיבתיות כפולה':

א. הגדרת המושג:
נפתח ונאמר שהיום נעסוק בחורבנה של ממלכת ישראל ובסיבות לו. נכתוב על הלוח את המושג 'סיבתיות כפולה' ונבקש מהתלמידים לנסות להבין מה משמעותו. מתוך הדברים שיאמרו נברר ונדייק עד שנגיע להגדרה שאותה יכתבו גם הם:
סיבתיות כפולה הוא הרעיון שלהתרחשות יש שתי סיבות בשני מישורים שונים – במישור האנושי ובמישור האלוהי.

הצעה לתרגול: נחלק לתלמידים טבלה ובה אירועים בתנ"ך והסיבות שמצוינות בפסוקים להתרחשותם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). על התלמידים למלא על כל סיבה לאיזה מישור היא שייכת – אלוהי או אנושי.

ב. יישום המושג בעבודה קצרה בזוגות:
נקרא יחד את פסוקים א-כג ונסביר את הכתוב. לאחר מכן נחלק את הכיתה לזוגות ונבקש מהזוגות למלא את המשימות שלהלן:

• זיהוי: האם בפסוקים שקראתם הסיבה לחורבן ממלכת ישראל שייכת למישור האנושי או האלוהי? נמקו את הזיהוי שלכם.
• משימת בילוש: איזה מידע אתם מצליחים להפיק מהפסוקים על מצבה של ממלכת ישראל לפני חורבנה? סמנו את הביטויים שמהם למדתם מידע זה.
• השוואה: השוו בין מספר הפסוקים שמקדיש הכתוב לסיבה השייכת למישור האנושי לבין מספר הפסוקים המוקדשים לסיבה השייכת למישור האלוהי. מהי הסיבה הזוכה להתייחסות רבה יותר בהיקף הפסוקים? ומה אתם מסיקים מכך?

במליאת הכיתה נסכם ונרכז את המידע שאספו התלמידים.
נזהה את הסיבה במישור האנושי המתוארת בפסוקים – סיבה גיאופוליטית, מרד הושע בן אלה במלך אשור. ונוסיף את פרטי המידע הקשורים למרד ישירות או בעקיפין – שם המלך, שם המעצמה המחריבה, משך המצור, היותו של המלך מלך וסל. נזהה גם את הסיבה במישור הדתי – כעסו של אלוהים על בני ישראל גרם לו לסלק אותם מעל פניו. נשים לב לפרטי מידע על התנהלותם הדתית של תושבי הממלכה והרגלי הפולחן שלהם – העבודה הזרה, עבודת הבמות, הסירוב לשמוע לנביאים, ההידמות לגויים והמעילה בברית. ההשוואה בין מספר הפסוקים המוקדשים לכל אחת מהסיבות מראה שהסיבה האלוהית נוכחת יותר בפסוקים – שישה פסוקים לעומת שישה עשר. אפשר ללמוד מכך שחשוב יותר לתנ"ך להעביר מסר דתי, ולא רק לתאר את העובדות ההיסטוריות.

שלב שני- הבגידה באלוהים (פסוקים ז-יז):
ננסה להגדיר יחד בכיתה את המושגים 'כפיות טובה' ו'בגידה':

• מהי כפיות טובה? (החזרה של רעה תחת טובה)
• מהי בגידה? (מעילה באמון, פעולה של חוסר נאמנות מצידו של מי שצריך להיות נאמן)
• מה המשותף להן? על מה הן מעידות?

נשלח את התלמידים לפסוקים ז-כג ונבקש מהם לחפש ביטויים המעידים על כפיות טובה ועל בגידה של אנשי ממלכת ישראל באלוהים (יש לפחות שני ביטויים המעידים על כפיות טובה ושני ביטויי בגידה).

נקרין על הלוח את הפסוקים ונסמן בטוש את הביטויים שמצאו התלמידים. כל תלמיד המציג ביטוי מתוך הקטע צריך להגיד אם הוא מייצג בעיניו בגידה או כפיות טובה ומדוע.

הביטויים המתבקשים:
כפיות טובה:

• פסוק ז: "וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם".
• פסוק ח: "וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ" // פסוק יא: "וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל בָּמוֹת כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה ה' מִפְּנֵיהֶם".

בגידה:

• פסוק ח: "וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" // פסוק יא: "וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן" ועוד.
• פסוק טו: "וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם, וְאֵת עֵדְוֺתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם".

בגידה או כפיות טובה: 

• פסוקים יג-יד: "וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נביאו (נְבִיאֵי) כָל חֹזֶה לֵאמֹר: 'שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים' וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם".

שלב שלישי- האזהרה (פסוקים יח-כג):
בפסוקים יח-כ מתואר מצב העניינים של כלל ישראל: בזמן שאנשי ממלכת ישראל נלקחו לגלות ואבדו, נותרה רק ממלכת יהודה, שמצבה הדתי והרוחני לא טוב יותר מזה של שכנתה שחרבה. הכתוב מדבר על מיאוס כללי ("ומאס ה' בכל זרע ישראל") ומתאר את הקרע בין הממלכות בעקבות מרד ירבעם ואת מעשיו להרחיק את אנשי ממלכתו מאלוהים. יש כאן אזהרה לא ישירה לממלכת יהודה שאם לא תשפר מעשיה, תיחרב גם היא.

נקרין את הפסוקים על הלוח ונגיד שמתחבא בהם מסר עקיף. נבקש מהם לזהות את המסר:

• מהו המסר ולמי הוא מיועד?
• כיצד הייתם מנסחים אותו במילים שלכם?

משימת כתיבה: כתבו מכתב מאנשי ממלכת ישראל שגלו ונענשו בידי אלוהים לאחיהם, אנשי ממלכת יהודה, שעוד יושבים בממלכתם. תארו במכתבכם את החורבן, הסבירו להם מדוע קרה וכתבו מה אתם ממליצים להם ללמוד ממנו.

מהי הסיבה העיקרית לחורבן ממלכת ישראל? אם נתבונן היטב, מעניין לגלות שגם הסיבה לעליית מלך אשור להחריב את ירושלים קשורה בבגידה.

• מדוע לדעתכם בגידה היא חמורה כל כך שהיא מביאה לפירוק של הברית בין אלוהים לעמו שנמשכה מאות שנים?
• האם זו בגידה שמצטמצמת למקרה בודד? איזו מן בגידה זו?
• מה הופך אותה לקשה עד כדי כך שהיא מביאה לחורבן?
• מהי משמעותו של החורבן?

תוכן: הכרנו את המושג 'סיבתיות כפולה' ומצאנו בתוך הפסוקים את הסיבה האלוהית והאנושית לחורבן ממלכת ישראל, מסיבות אלו הסקנו מה היה מצבה הדתי והגיאופוליטי של הממלכה לפני חורבנה. העמקנו בסיבה הדתית ודיברנו על חשיבותו של אמון ביחסים ועל הסיבה לכך שהבגידה היא ש"שברה את הכלים".
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם פסוקים הכוללת זיהוי סוג הסיבה המצוי בקטע, איסוף פרטי מידע, השוואת אורך קטע והסקת מסקנות לגבי כוונת הכתוב, שיוך ביטויים בכתוב למושג 'בגידה' או מושג 'כפיות טובה'.
מתודות: יישמנו את המושג החדש באמצעות עבודה עצמאית עם הכתוב, הגדרנו בגידה וכפיות טובה, מצאנו אותן בפסוקים וקשרנו אותן לחורבן באמצעות כתיבה יצירתית.