"וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם" – תולדותיה של עקשנות

מליאה- עיון בפסוקים וניסוח כתב אישום:
נקרא בקול את פסוקים ז-כג, נסביר אותם ונוודא הבנה. נודיע לכיתה שבדעתנו לקיים ועדת חקירה בשם אנשי ממלכת ישראל ולבדוק באמצעות העובדות המצויות ברשותנו אם האישומים כלפיהם נכונים. נקרין את הפסוקים על הלוח, נחפש את הטענות בתוכן וננסח יחד את טענות כתב האישום:

1. אנשי ממלכת ישראל בגדו בברית שחתמו אבותיהם עם אלוהים בכך שנהגו כגויים ועבדו עבודה זרה.
2. גם כשאלוהים שלח לבני ישראל התראות באמצעות נביאיו, הם המשיכו בדרכם הרעה.

נשאל בכיתה:

• מה עלינו לברר כדי לוודא שהטענות האלו נכונות?

ננסח יחד:

1. מה נאמר בברית של בני ישראל עם אלוהים מלכתחילה?
2. האם הטענה שלפיה אנשי ממלכת ישראל נהגו כגויים ועבדו אלוהים אחרים נכונה לפי הפרקים?
3. האם הטענה שלפיה אלוהים הזהיר את אנשי ממלכת ישראל באמצעות נביאיו וניסה להחזירם בתשובה נכונה לפי הפרקים?

למידה משותפת- הברית בין אלוהים לבני ישראל:
נחפש בפסוקים שלנו את האשמותיו של אלוהים כלפי בני ישראל, וניצור יחד רשימה של דברים שעלינו לחפש ולבדוק אם יש התייחסות אליהם בברית בין אלוהים לישראל. נחזור לברית שמתוארת בספר דברים. (האם אלוהים באמת מזהיר מעבודה זרה? האם הוא אומר שיוגלו אם יעבדו עבודה זרה? האם הוא אמר להם לשמוע לנביאים שלו?)

נקרין על הלוח פסוקים מתוך שני מקורות בדברים (שני פסוקים מתוך דברים פרק יא שבהם מזהיר ה' על גלות כעונש על עבודה זרה בפרשת אם שמוע, ושני פסוקים בפרק יח שבהם מזהיר ה' לא ללכת בדרכי הגויים ודורש מהעם להישמע לנביא).

לפני שנקרא בקול נבקש מהתלמידים להתבונן בפסוקים ולראות אם רק מהתבוננות מישהו מהם מזהה התייחסות לאחד העניינים שעליהם דיברנו. אחר כך נקרא בקול וננסה לזהות יחד את הדברים שהתלמידים לא העלו. נסמן 'וי' על הלוח ליד כל דבר שזיהינו שאלוהים התייחס אליו בברית כהוכחה לטענה צודקת נגד בני ישראל. בסיכומו של דיון נזהה שהטענה שכל הדברים נאמרו בברית נכונה.

למידה בזוגות- עיון בתהליך שעברו אנשי ממלכת ישראל באמצעות מדרשי תמונה:
לאחר שבדקנו את טענת הבסיס והיא הפרת הברית, עלינו לברר אם אנשי ממלכת ישראל אכן לא עמדו בה. עלינו לבדוק גם את הטענה שעבדו עבודה זרה וגם את הטענה שאלוהים שלח אליהם נביאים להחזיר אותם אליו בתשובה ונתן להם הזדמנויות. נשאל את התלמידים:

• האם מישהו זוכר משנה שעברה שם של נביא שניבא בממלכת ישראל? (אליהו ואלישע)

נקרין על הלוח ציר זמן של תולדות ממלכת ישראל לפי מלכים ונביאים ונסדר לפי התחלה, אמצע וסוף.

המלך הראשון של הממלכה, שעל מרידתו בשלמה למדנו בשנה שעברה, הוא ירבעם בן נבט. המלך האחרון של הממלכה הוא הושע בן אלה, שלמדנו בשיעור שעבר שמרידתו באשור הייתה הסיבה הגלויה האנושית לחורבנה. בתווך ישנם שני מלכים בולטים מהאחרים – אחאב ויהוא. על אחאב הרחבנו מאוד בשנה שעברה בסיפורי אחאב ואליהו.

נחלק את הכיתה לארבעה קבוצות. כל קבוצה תקבל דף ובו תמונה וקטע מפורש מתוך סיפוריהן של הדמויות האלה: ירבעם בן נבט, אחאב בן עמרי, אליהו ויהואחז בן יהוא (הקטע על יהואחז לא נלמד בשנה שעברה אבל הוא נגיש לקריאה). התלמידים יתבקשו לעיין בקטע, למצוא את הפסוק המתקשר לתמונה שהובאה לצידו, לצטט אותו ולזהות אם הוא מתאים לחוקים שלמדנו מספר דברים ומדוע. התצלומים אינם בהכרח מתוארכים לזמנה של הדמות אלא מתאימים למתואר בפסוקים. שלושה מהם מתארים סוגים שונים של עבודה זרה: צלמית של עגל, פסלון של הבעל ופסלוני האשרה, ואחד מתאר פגיון בהקשר של רצח הנביאים שבצעה איזבל. הם מנוגדים בעליל לנאמר בדברים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
*אפשר ללמוד את מדרש התמונה בקבוצה, או שהקבוצה תתחלק לחברותות וכל זוג יעבוד בנפרד על מדרש התמונה שקיבל.

בסיום העבודה בקבוצות נתכנס למליאה. במליאה נגיד שאנחנו מגבשים חוות דעת כללית על סמך בדיקת הראיות. נבקש מכל קבוצה שתציג לכיתה את התמונה שקיבלה, תשייך את התמונה למעשה שקרה בימי הדמות ותביע עמדה:

• האם לפי מה שקרה בימיה של הדמות שעליה למדתם אפשר לטעון שישראל ראויה להיחרב או להינצל?

נסקור את הראיות ברצף כרונולוגי, כלומר: ראשונה תהיה קבוצת ירבעם בן נבט ואחרונה קבוצת יהואחז.

נגבש מסקנה משותפת – הקטעים שקראנו הוכיחו את טענותיו של אלוהים אחת אחת. בני ישראל עבדו עבודה זרה ועבודת במות והוא שלח אליהם נביאים (אליהו ואלישע שעליהם למדנו בשנה שעברה והנביאים שהרגה איזבל). לא רק שבני ישראל לא שמעו לנביאים ששלח ה' אלא אף בזמנים מסוימים הרגו אותם.

נתעכב על פסוקים יג-יד:
"וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נביאו (נְבִיאֵי) כָל חֹזֶה לֵאמֹר: 'שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֺתַי חֻקּוֹתַי, כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים'. וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם."

נשאל את התלמידים:

• מה משמעות הביטוי "קשה עורף"?

לאחר שנסביר יחד שמדובר בעקשנות, בהתנגדות עקבית, נשאל מה פשרה?

• למה בני ישראל מתנגדים כל כך לשמוע את אלו שבאים לנסות להעיר אותם, לנסות להיטיב אתם?
• האם גם לנו זה יכול לקרות בתחומים אחרים בחיים?
• מה גורם לנו להתעקש על דרך אחת ולא להיפתח לאפשרויות אחרות, גם אם היא מובילה אותנו אל האבדון?
• מה אנחנו יכולים לעשות נגד נטייה זו?

אפשר לסיים בקריאת שירה של המשוררת הפינית אוה קילפי 'ברוך הבא'. בעקבות השיר נשאל את התלמידים:

• כיצד היא מתייחסת אל מי שבא ומפריע ומציע משהו אחר משלה?

תוכן: זיהינו את ההאשמות המופנות כלפי אנשי ממלכת ישראל על ידי אלוהים ויצאנו להוכיח את נכונותן בעיון מקיף בתולדותיה של ממלכת ישראל. ראינו כי אלוהים אכן נתן לעם הזדמנויות חוזרות ושלח נביאים שהוכיחו אותם וכיצד אנשי ממלכת ישראל התעקשו על דרכם החוטאת. מתוך כך, דיברנו על חסרונותיה של העקשנות ועל הגדולה בפתיחות לשמוע ולקבל ביקורת וזווית ראיה חדשה.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט שנלמד ועם טקסט חדש, עבודה עם ציר זמן, ניסוח והבעת עמדה ביחס לנאמר בפסוקים.
מתודות: ניסחנו "כתב אישום" ובודדנו טענות כנגד עם ישראל על סמך הפסוקים בפרק, אישרנו את הטענות באמצעות למידה בחברותות של ברית אלוהים-ישראל בספר דברים ובאמצעות למידה בקבוצות של קטעים מתולדות ממלכת ישראל. סקרנו סקירה כיתתית של אירועים מכוננים ביחסי אלוהים עם הממלכה במקביל לציר זמן.