"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" – לשון הרע

נקרא את פסוקים א-ח בפרק יב וננסה לאתר את ה'חץ'. מי דיבר על מי? ומה אמר?

• מה מרים ואהרון אומרים על משה? ("כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח")
• כבר במדיין נשא משה את אשתו את ציפורה, מדוע רק עכשיו מרים ואהרון "נזכרו" באשתו של משה? למה הם מציינים שמשה נשא אישה כושית? (נשיב על השאלה בהמשך)
• האם באמת משה לקח אישה כושית? (כן, הפסוקים מדגישים "עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח, כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח)
• האם אהרון ומרים דיברו אמת? (כן)
• מה מרים ואהרון טוענים בפסוק ב? (משה איננו הנביא היחידי, גם אתנו ה' מדבר)
• האם תוכלו להסביר מדוע מרים ואהרון, האחים של משה, מעלים את הטיעון הזה כעת? (נקבל תשובה בהמשך)
• כיצד משה מתואר בפסוקים? (פסוק ז: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", פסוק ח: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ")

נסביר לתלמידים את ביאורו של רש"י לפסוקים:
כאשר אלדד ומידד התנבאו במחנה עמדה מרים ליד ציפורה, אשת משה. ציפורה אמרה "אוי (מסכנות) לנשותיהן של אלדד ומידד שכעת לאחר שהם נביאים, הם יפרשו (יתרחקו) מנשותיהם, כמו שמשה פרש ממני". כשמרים שמעה שמשה כבר אינו חי חיי אישות (לא ישן עם אשתו ככל זוג), החליטה מרים לספר זאת לאהרון ולומר לו שגם הם, אהרון ומרים, הם נביאים ובכל זאת הם חיים חיי זוגיות מלאים עם בן או בת זוגם. ומדוע משה פרש מאשתו?

"אִשָּׁה כֻּשִׁית" – רש"י מסביר שמדובר באישה שכולם מודים ביופייה, כשם שכולם מודים בשחרותו של הכושי. נדגיש לתלמידים שדבריה של מרים לא התייחסו לצבע עורה היפה של אשת משה אלא לעובדה שמשה פרש מאשתו.

נכתוב את השאלות האלה על הלוח ונבקש מהתלמידים להשיב עליהן בעבודה בזוגות או בקבוצות:

• מה היו הדברים שמרים אמרה לאהרון? (מרים אמרה לאהרון שמשה פרש מאשתו ציפורה, ואנו גם כן נביאים ולא פרשנו מבני זוגנו)
• האם מרים דיברה אמת? (כן, מרים דיברה אמת)
• האם מרים רצתה לפגוע באחיה משה? מה היה המניע לדבריה של מרים? (מרים רצתה ככל הנראה לגרום למשה ולציפורה לחזור לחיות יחד כבני זוג, מרים רצתה בטובת משה וציפורה)
• הסבירו את הקשר שבין פסוק א לפסוק ב. (מרים אינה מתייחסת לצבע העור של ציפורה אשת משה אלא לכך שמשה פרש מחיי הזוגיות עמה, והיא טוענת "גַּם בָּנוּ דִבֵּר ה'" – גם אנחנו נביאים וחיים חיי זוגיות, מדוע משה פרש מאשתו?)

נסכם את העבודה בקבוצות: נכתוב על הלוח את המאפיינים של השיחה בין מרים לאהרון, ומה אפשר ללמוד מהשיחה על אופיים של האחים:

1. מרים ואהרון דיברו אמת.
2. לשניהם הייתה כוונה טובה.
3. שניהם אוהבים את משה.
4. משה איש ענו – כלומר הוא לא מתגאה, ולא חושב שהוא חשוב או מרומם יותר מאחרים.

נקרין בכיתה את התמונה.
נשאל את התלמידים:

• מה התמונה מבטאת? (אמירת לשון הרע)
• איך תיראה חברה שבה לא מדברים בכלל לשון הרע איש על רעהו? (נכתוב את התשובות על הלוח: ביטחון של כל אדם בחברו, עיתונים אחרים, יושר, אהבה)
• הדברים שמרים אמרה נבעו מתוך אהבה ודאגה למשה ולציפורה אשתו, מרים דיברה אמת, ולמשה הענו זה לא הפריע. ובכל זאת אנו רואים שהתורה מתייחסת לדברים של מרים בחומרה רבה. מה נוכל ללמוד מהסיפור בפסוקים?
• כיצד נוכל להשתמש בלשון שלנו בצורה טובה יותר?

נבקש מהתלמידים להצטרף לתחרות שבה כל תלמיד בודק כמה זמן הוא יכול להימנע מהקשבה ומדיבור לא טוב על האחר. בצלצול ליציאה להפסקה מתחילה הספירה, כל תלמיד סופר לעצמו כמה זמן הוא מצליח לשמור על דיבור חיובי על הזולת ובנוסף כמה זמן הוא מצליח להימנע מלשמוע דברים שליליים הפוגעים באחר. כאשר תלמיד "נופל" הוא כותב כמה זמן הוא הצליח לשמור על לשון נקייה (הצלחתי לשמור על אוזן ולשון נקייה למשך שעה, ארבע שעות, יומיים…) בשיעור הבא יוכרז הזוכה במקום הראשון. אם תלמיד נפל – אל חשש, אפשר להתחיל מחדש את ספירת הזמן שבה הוא שומר על לשון נקייה.

פתחנו את השיעור במשל של חז"ל המדמה את הלשון לחץ, בימינו מסרים בווטסאפ, באינסטגרם ובפייסבוק גם יכולים להיות חיצים שאדם שולח על חברו. נצפה בסרטון. בסרטון נראה מה לשון ומקלדת יכולות לחולל (בסרט מעט מילים באנגלית שאפשר להסביר לתלמידים בקלות).

תוכן: פתחנו את השיעור בשאלה איך אפשר להרוג אדם בלי כלי נשק? למדנו את המדרש המדמה את הלשון שבפינו לחץ. קראנו את הפסוקים ולמדנו אותם. העמקנו בלימוד ביאורו של רש"י למילים "אישה כושית" ובעזרת רש"י הבנו מה היה תוכן הדברים של מרים. לסיום התבוננו בתצלום בנושא רכילות וחשבנו כיצד תיראה חברה בלי לשון הרע. חתמנו את השיעור בהכרזה על תחרות הלשון הנקייה. המסר המרכזי הוא שצריך לשמור על מה מדברים ואיך מדברים, ולא כל מה שקורה אצל האחר הוא נושא לשיחה של כולם.
מיומנויות: לימוד מדרש, לימוד פסוקים, הבנת רש"י.
מתודות: התבוננות בתצלום, צפייה בסרט, תחרות אישית של לשון נקייה.