חזון העצמות היבשות

נתחיל בקריאה צמודה של הפסוקים, ובמהלכה נציג שאלות להבנת הפרק. לאחר מכן נמשיך לדיון עומק שבו התלמידים יערכו השוואה בין המשל לנמשל בחזון. המיומנות המרכזית בשיעור תהיה ההשוואה, כלומר עמידה על נקודות הדמיון ובעיקר על השוני בין המשל לנמשל. מדובר במיומנות חשובה לניתוח של דברי הנביאים שלעיתים קרובות משתמשים במשלים.

פתיחה – הרקע לחזון:
הנביא יחזקאל מנבא את החזון בזמן שעם ישראל נמצא בגלות בבל, המורל של העם ירוד בעקבות חורבן בית המקדש והגלות והוא מאבד תקווה. המצב הנפשי הקשה של העם בא לידי ביטוי בחזון עצמו, כאשר ה' מתייחס במישרין לדברי העם הקשים:

"כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים: 'יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, נִגְזַרְנוּ לָנוּ'." (פסוק יא)

המצב הנפשי הקשה משתקף באמירה משולשת של אובדן תקווה: יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ (משל המתאר גופה שבשרה כבר הרקיב ונשל), אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, נִגְזַרְנוּ לָנוּ (נכרתנו מארץ החיים). נראה שהחזון כולו, שבמרכזו החייאה של העצמות היבשות, בא בתגובה למצב הקשה של העם שמתבטא בביטוי "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ".

עיון בפסוקים:
נקרא את פסוקים א-יז בשני שלבים: בשלב הראשון ננסה להבין את החזון ובשלב השני ננתח את המשל של 'חזון העצמות היבשות'.

חלק ראשון – הבנת החזון (פסוקים א-ב) – קריאה צמודה של חזון העצמות היבשות:
נקרא את פסוקים א-ב ונשאל:

• מה יחזקאל רואה בתוך הבקעה?
• סמנו את המילים החוזרות על עצמן בפסוק ב, מה הן באות להדגיש?
  "וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב, וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד"
  (המטרה היא להדגיש את המחזה הנורא שמשקף מצב קשה – עצמות רבות מאוד ויבשות מאוד)

חלק שני – פסוק ה – יד – ניתוח החזון:

• סמנו את המילים שחוזרות על עצמן בפסוקים.
• איזה רעיון לדעתכם המילים החוזרות מדגישות? (המילה רוח חוזרת שמונה פעמים, והמילה עצמות שש פעמים, הן עומדות זו כנגד זו – העצמות מדגישות את המוות, והרוח את התחייה והחיים)

אפשר להקרין את הפרק על הלוח ולבקש מהתלמידים לבוא ולסמן את המילים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

• לפי פסוק ח האם העצמות קמות לתחייה בניסיון הראשון? (העצמות אמנם הופכות לגופות, אבל אינן קמות לתחייה – "וְרוּחַ אֵין בָּהֶם")
• מה יחזקאל מצטווה לעשות כדי להביא את הרוח לגופות? (להתנבא אל הרוח ולצוות עליה להיכנס בגופות ולהפיח בהן חיים)

נביא לתשומת לב התלמידים כי המילים "חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד" (פסוק י) הן ה'סוגר' של החזון, והן עומדות כנגד החזרה של המילה "מְאֹד" בתחילת החזון "רַבּוֹת מְאֹד" ו"יְבֵשׁוֹת מְאֹד" (פסוק ב). כלומר, קיים ניגוד חד בין המצב הקשה בהתחלה, לבין הגאולה המופלאה בסוף החזון.

דיון עומק – המשל והנמשל בחזון:
בחלק זה ננתח את המשל, וננסה להתאים בין המשל לנמשל בחזון.

משימת עבודה בכיתה – טבלה:
נבקש מהתלמידים לערוך השוואה בין המשל לנמשל בטבלה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). רצוי לתת המשימה לעבודה עצמית או בזוגות בכיתה, ולאחר מכן לכתוב את התשובות על הלוח. אפשר לתת לתלמידים טבלה ריקה לגמרי או חצי ריקה לפי המסוגלות של התלמידים. משך העבודה על הטבלה תלוי בזמן שיש ברשות המורה, אפשר למלא את הקריטריונים בטבלה מראש כדי לקצר את התהליך (כעשרים דקות), או לעבוד עליה באופן מעמיק יותר ולבקש מהתלמידים להגדיר את הקריטריונים. ייתכן שהתלמידים יוסיפו היבטים שלא נמצאים בטבלה (כחצי שעה-ארבעים דקות).

להלן תשובה אפשרית:

אפשרות ראשונה – האמונה בתחייה – חזון ריאלי או אוטופי:
נדון עם התלמידים במשל ובנמשל:

• האם מדובר בחזון נבואי ריאלי או אוטופי?

חזון נבואי ריאלי הוא חזון שהנמשל שלו עשוי להתממש במציאות, דרך חוקי הטבע. חזון אוטופי הוא חזון שמתגשם באמצעות נס ולא מדרך הטבע.

הקדמה:
המסר המרכזי של חזון העצמות היבשות הוא נבואה על שיבת עם ישראל לארצו מהגלויות. עם זה, יש שרואים בו גם חזון אוטופי לאחרית הימים שמבשר על תחיית המתים הצפויה לעם ישראל לעתיד לבוא. כלומר, יש כאן מתח בין חזון ריאלי שיתגשם במציאות פיזית, לבין חזון אוטופי הכולל ניסים שלא בדרך הטבע. מתח זה נובע מפער מוזר בחזון: מחד גיסא ה' מפרש את המשל ליחזקאל באופן ריאלי, במסגרת חוקי הטבע ומתאר כי עם ישראל עומד לשוב לארצו. ומאידך גיסא כשהוא מתאר את הנמשל הוא משתמש בביטוי: "וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם". כלומר, יש חלק בחזון שבו הנמשל והמשל הם דומים מאוד. אפשר אומנם לפרש כי "קִּבְרוֹתֵיכֶם" הם סמליים ומתארים את ארצות הגולה, אך אפשר גם לפרש על דרך הפשט שלפיה החזון עוסק בתחיית המתים.

נציג לתלמידים שלושה מקורות שמתייחסים לחזון העצמות היבשות: ההמנון הלאומי 'התקווה', השיר של עמיר בניון 'חזון יחזקאל' וסרטון נוסף. נשאל את התלמידים:

• כיצד כל אחד מהמקורות מפרשים את חזון העצמות היבשות?
• מי רואה בו חזון ריאלי ומי חזון אוטופי?

שאלות אפשריות לתלמידים:

• לאיזו פרשנות אתם מתחברים יותר? מדוע?

שאלה לדיון להמשך:

• האם אתם מאמינים בתחיית המתים? ניתן לעיין גם במחלוקת התלמודית בשאלה.

תוכן: ניתחנו את חזון העצמות היבשות, מוקד החזון הוא מתן תקווה לעם ישראל לשוב לארצו, כאשר העם במצב נפשי קשה. מסר זה מועבר באמצעות חזון על עצמות שקמות לתחייה שמסמלות את עם ישראל שיקום לתחייה.
מיומנויות: איתור מילים מנחות, השוואה בין המשל לנמשל בחזון, הצעה של מגוון פרשנויות לחזון.
מתודות: דיון כיתתי בנושא חשיבות התקווה לאדם או לקהילה בהתמודדות עם משברים, האזנה לשירים וניתוחם.