סגור תצוגת כיתה
הפרק

חזרה בתשובה ואפשרות התיקון

ל, א-י

שיעור שלישי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נכתוב על הלוח את הביטוי 'לחזור בתשובה'.
נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות הביטוי הזה?

נספר שכיום השימוש הרווח בביטוי הוא לאדם שהיה חילוני והחליט לעבור להיות דתי, אך היום נלמד על המשמעות הרחבה והמקורית שלו – האפשרות לחזור בך מדבר רע שעשית, בלי קשר לדתיים ולחילונים.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים א-י ונחלק לתלמידים דף ובו הפסוקים. נבקש מהתלמידים לעבוד עבודה אישית ולהדגיש את המילים מהשורש שו"ב (הפועל לשוב על הטיותיו ושמות הנגזרות מהמילה שיבה) בכל פעם שהם פוגשים אותן בפסוקים: "וַהֲשֵׁבֹתָ", "וְשַׁבְתָּ", "וְשָׁב", "שְׁבוּתְךָ", "תָשׁוּב" וכו'…
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם השורש הזה חוזר פעמים רבות כל כך?

נסביר שזוהי מילה מנחה שבאה להדגיש את האפשרות לשוב מהדרך הרעה שהרחיקה את האדם מאלוהים אל הקשר שהיה להם לפני כן. במילה לשוב יש הנחה שהאדם יצא ממקום טוב ועבר למקום רע, ושאם הוא ירצה לחפש את המקום הטוב הוא יוכל לחזור למקום שכבר היה בו.

מבט שני

נשחק את המשחק 'של מי השורה הזאת?'. נכין מראש דף ובו שאלות ונזמין בכל פעם נציג ללוח. הנציג יצטרך לענות על השאלה, ואם הוא לא יודע הוא יבקש עזרה מהכיתה. את השאלות חשוב לשאול לפי סדר הבאתן.
בנק שאלות:

  • מי יחזור בתשובה? (כל עם ישראל יחד יתקנו את דרכיהם באופן קולקטיבי)
  • מתי עם ישראל ירצה לחזור בתשובה? (כשעם ישראל ישב בגלות בגלל חטאיו)
  • מה עם ישראל יעשה כשהוא יחזור בתשובה? (ישמע בקול אלוהים)
  • מה אלוהים יעשה אחרי שעם ישראל יחליט לשוב אליו? (יקבל את בקשת התשובה של העם)
  • מאיפה יקבץ אלוהים את עם ישראל בחזרה? (מכל הארצות שבהן הם התפזרו)
  • לאן יביא אלוהים את עמו אחרי שקיבץ אותו? (לארץ ישראל)
  • איזו "מילה" ימול אלוהים את עמו? (מילת הלב)
  • את מי יקלל אלוהים אחרי שעמו יחזור בתשובה? (על השונאים והרודפים של עם ישראל)
  • באילו דברים טובים יברך ה' את העם ששב אליו? (פריון היבול, הבהמות והאדם)

נקרין את פסוק ט על הלוח או נקרא אותו מהחומש: "וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לְטֹבָה, כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ".
נבקש מהתלמידים לסמן את כל המילים שיש להן קונוטציה חיובית: "וְהוֹתִירְךָ" (מהמילה יותר), "לְטֹבָה", "לָשׂוּשׂ", "שָׂשׂ" (לשמוח).

  • בזכות מה יהיה לנו טוב כל כך? (בזכות החזרה אל אלוהים)
  • למה בכל זאת קשה כל כך לאדם לחזור בתשובה מהחטאים?

נחלק את התלמידים לזוגות וכל זוג יצטרך לענות על השאלה במחברת. נאסוף תשובות מגוונות בכיתה: כי מביך להודות שטעינו; כי אנחנו צריכים להסתכל על החסרונות שלנו; כי לפעמים קל יותר לחטוא מלהתאמץ להתנהג נכון; כי לא עמדנו בהבטחתנו וכן הלאה.
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מזהים מלבד השורש שו"ב החוזר בהטיותיו מילים נוספות שחוזרות יותר מפעם אחת? ("בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ")

נזכיר לתלמידים שאת המילים האלה פגשנו כבר בעבר, בקריאת שמע.
נשאל את התלמידים:

  • מה משמעות המילים האלה?
  • למה לדעתכם כשאלוהים נותן לעם ישראל את הפתח לתשובה הוא חוזר על מילים אלה כמה פעמים?

כדי לחזור בתשובה ולתקן דבר רע צריך כוונה של הלב והנפש. אדם יכול לחזור בתשובה באמת רק אם כל כולו מתכוון להיטיב את דרכיו, אחרת הוא יתקשה לבקש סליחה ויתקשה לא לחטוא שוב.

מבט שלישי

בפסוקים מוזכרים דברים טובים רבים שייתן אלוהים לעם ישראל אם ילכו בדרכיו או יתקנו את מעשיהם. כאשר אנשים מתפללים, הם בדרך כלל מבקשים לקבל דברים טובים כאלה. נלמד כעת תפילה אחת שמשתמשת בפסוקים שלנו כדי לבקש מאלוהים שיקרו לעם ישראל דברים טובים. נקרין על הלוח קטע מתוך התפילה לשלום המדינה.
נסמן בתפילה את הקטעים הלקוחים מן הפסוקים שלמדנו עתה ונסביר כי את התפילה הזאת אומרים בבית הכנסת בכל שבת. נשאל את התלמידים:

  • מה מבקשים בתפילה הזאת? (שאלוהים יגן על המדינה שלנו, יחזק את החיילים שלנו ויביא שלום, שאלוהים יביא לכאן עוד חלקים מעם ישראל שעדיין לא גרים כאן)

מבט לחיים

נתבונן מלמעלה על מושג התשובה – היכולת של אדם לשוב לעצמו משאירה לאדם הזדמנות שנייה ומבטיחה לו שאם ירצה לחזור בו מדרכו הרעה, יהיה מי שיקבל אותו.
נשמע עם התלמידים את השיר 'אל תפחד' של אהוד בנאי.
נשאל את התלמידים:

  • מה הקשר לדעתכם בין כותרת השיר 'אל תפחד, אתה לא לבד' ובין רעיון תיקון מעשינו שעליו למדנו?

אהוד בנאי מבטא בשירו את האפשרות של האדם לתקן את דרכיו, ושבשיר זה יש מישהו שמוכן לקבלו בחזרה ולהחזיק את ידו כשיהיה לו קשה.
נזמין את התלמידים לכתוב במחברת תרגיל אישי בנושא תיקון דרכנו – תיקון דבר רע שעשינו. נבקש מהתלמידים לחשוב על דבר שהיו רוצים לתקן ולכתוב עליו בינם לבין עצמם. כדאי להגיב בתרגיל לשאלה הזאת:

  • האם יש מישהו שיכול לעזור לי כשאני מנסה לתקן את מעשיי, כדי שלא אתמודד לבד עם הקושי.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על המושג 'חזרה בתשובה' בהקשרו הרחב ולמדנו על האפשרות שאלוהים נותן לעם ישראל לחזור בו מעבודה זרה ולתקן את דרכו הרעה.
מיומנויות: זיהינו מילים וביטויים מנחים בפסוקים ולמדנו את משמעות החזרה, היכרנו תפילה המבוססת על הפסוקים וזיהינו מילים טעונות רגשית (חיוביות במקרה זה).
מתודות: למדנו שיר, כתבנו תרגיל יצירתי אישי במחברת בהתאם לנושא השיעור.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
התפילה לשלום המדינה
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ,בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל,רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ,וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,וּשְׁלַח...
התפילה לשלום המדינה

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ,
בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל,
רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.
הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ,
וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ,
וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ,
וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.
חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קׇדְשֵׁנוּ,
וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה
וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם,
וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ,
וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.

להמשך קריאה

וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל,
פְּקָד נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם,
וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ
וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ,
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךְ
אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם,
מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.
וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ,
וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.
וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ,
לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ,
לְמַעַן חַיֶּיךָ.

אל תפחד
קרדיט: פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית ב-16 בפברואר 2011.
אל תפחד

קרדיט: פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית ב-16 בפברואר 2011.

קרוב מאוד
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ…"אמר רבי שמואל בר רב נחמן: למה הדבר דומה? לבת מלך, שלא היה...
קרוב מאוד
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ."
(ל, יד)

איור: shutterstock.com

"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ…"
אמר רבי שמואל בר רב נחמן: למה הדבר דומה?
לבת מלך, שלא היה אדם מכיר אותה, והיה לַמֶלֶך איש אחד שהיה קרוב אליו והיה נכנס לארמונו בכל שעה, והייתה בתו של המלך עומדת לפניו.
להמשך המדרש

אמר לו המלך: ראה עד כמה אני מחבב אותך, שאין איש מכיר את בתי, ועומדת היא לפניך.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: ראו עד כמה אתם חביבים עליי, שאין איש בארמוני שמכיר את תורתי, ולכם נתתי אותה.

(עיבוד. על פי: מדרש דברים רבה, פרשת ניצבים, סימן ז)

  • במה מתבטאת הקִרבה של עם ישראל לאלוהים, על פי המדרש?
לא בשמיים היא
"כִּי הַמִּצְוָה… לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא…"אמר להם משה: שלא תאמרו – משה אחר עומד ומביא לנו...
לא בשמיים היא
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה."
(ל, יא-יב)

רמברנדט ואן ריין, משה ולוחות הברית, 1659, מאוסף גמלדה-גאלרי, גרמניה, מתוך ויקישיתוף

"כִּי הַמִּצְוָה… לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא…"
אמר להם משה: שלא תאמרו – משה אחר עומד ומביא לנו תורה אחרת מן השמיים. כבר אני מודיע לכם: "לא בשמיים היא", משום שלא נשתייר חלק ממנה בשמיים.

(עיבוד. על פי: מדרש דברים רבה, פרשת ניצבים, סימן ו)

  • מדוע חשוב למשה להדגיש שהתורה ירדה לארץ בשלמותה?
שרירות לב
בפסוק מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל לא מחייבת אותו.המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה פעמים...
שרירות לב
"וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה."
(כט, יח)

הלב. איור: shutterstock.com

בפסוק מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל לא מחייבת אותו.
המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה פעמים בתנ"ך, תמיד בצירוף 'שרירות לב', במשמעות של 'כוח', 'תוקף' – בדומה לשורש מהשפה הארמית שר"ר ('שריר וקיים'). על פי הבנה זו, שרירות לב היא עקשנות.
היום הצירוף 'שרירות לב' משמש גם לציון רוע, עָרִיצוּת והתנהגות חסרת התחשבות או ללא שיקול דעת.

(מעובד. על פי: האקדמיה ללשון)

  • כִּתבו משפט ושלבו בו את הביטוי "שרירות לב".
לא בשמיים היא
משה אומר שהתורה אינה נמצאת בשמיים, אלא היא בהישג יד וקיומה אפשרי. חז"ל למדו מפסוק...
לא בשמיים היא
"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה."
(ל, יב)

לא בשמיים היא. איור: מיכל בן חמו

משה אומר שהתורה אינה נמצאת בשמיים, אלא היא בהישג יד וקיומה אפשרי.
חז"ל למדו מפסוק זה כי משום שהתורה כבר אינה נמצאת בשמיים, יש לפרש את פרטי הלכותיה על פי המסורת ופסיקות החכמים, ללא התערבות אלוהית משמיים.
היום משתמשים בצירוף "לא בשמיים היא" גם כדי לומר שדבר מסוים הוא אפשרי, אם רק נתאמץ.

  • הסבירו כיצד האיור של המאיירת מיכל בן חמו ממחיש את הביטוי "לא בשמיים היא" – האם האיור ממחיש את הביטוי על פי משמעותו בפסוקים, מרחיב אותו או מציג פרשנות שונה?
לבחור נכון
השיר "לבחור נכון", של הזמר והיוצר אמיר דדון, מתאר את החופש של האדם לבחור את...
לבחור נכון
"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ."
(ל, יט)

השיר "לבחור נכון", של הזמר והיוצר אמיר דדון, מתאר את החופש של האדם לבחור את הדרך שבה יצעד. זאת בדומה לנושא המרכזי בפרק – הבחירה החופשית של האדם.

למילות השיר

לבחור נכון
מילים ולחן: אמיר דדון ואלדד ציטרין

בסוף הכול מתנקז אליי,
עניין של זוויות,
אני לא מבין רמזים אולי,
צבעים ואותיות.

מבט חטוף אל עצמי ודי,
רק לא להסתכל,
מה שֶׁבִּפְנִים כבר בִּפְנִים מדי,
קוראים לזה הֶרְגֵל.

מתי אלמד לבחור נכון?
להאמין, לראות שטוב,
בלי להביט שוב לאחור,
לבחור נכון.

אותו הקול מדבר אליי,
פוגש בי בלילות,
הולך מבלי להבין לאן,
האם אדע לחזור?

מבט חטוף מסביב ודי,
יותר כבר לא אפול,
יש ילד שמסתכל עליי,
קוראים לזה לגדול.

מתי אלמד לבחור נכון?
להאמין, לראות שטוב,
בלי להביט שוב לאחור,
לבחור נכון.

בסוף הכול מתחבר אליי,
עניין של חלומות,
אם אתעורר בדיוק בזמן,
אולי אוכל לזכור.

אומרים יש מי ששומר עליי,
נותן לי את הכוחות,
עוד לא מצאתי תשובה אֲבָל
קוראים לזה לִחְיוֹת.

מתי אלמד לבחור נכון?
להאמין, לראות שטוב,
בלי להביט שוב לאחור,
לבחור נכון.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • אמיר דדון חוזר ושואל: "מתי אלמד לבחור נכון?"
    גם פרק ל עוסק בנושא זה. "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" – לכל אדם שתי דרכים אפשריות, הטוב והרע, ומכאן האדם בוחר כיצד לנהוג.
    הסבירו מה הכוונה במילים "לבחור נכון" על פי הפרק.
קרדיט: לבחור נכון / אמיר דדון, 2016
הירדן
נְהַר הַיָּרְדֵּן עובר לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום בשבר הסורי-אפריקאי, ומחלק אותה לשני חלקים...
הירדן
"הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן, לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ."
(ל, יח)

הירדן סמוך ליציאתו מהכנרת. צילום: י.ש, ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 2.5

תוואי נהר הירדן. ‏‏מתוך ויקישיתוף

נְהַר הַיָּרְדֵּן עובר לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום בשבר הסורי-אפריקאי, ומחלק אותה לשני חלקים – עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
לנהר הירדן היה תפקיד אסטרטגי חשוב בתקופת התנ"ך: הירדן נזכר כמה פעמים בתנ"ך כגבול המזרחי של ארץ כנען, וכמפריד בין נחלתם של שניים וחצי שבטי ישראל ממזרח לירדן לבין נחלות שאר שבטי ישראל. עם חציית הירדן נכנסו בני ישראל אל ארץ כנען.

  • מדוע משה נשא את נאומו על גדת הירדן?
נחלת ראובן, גד וחצי המנשה
לפני הכניסה לארץ ביקשו שניים וחצי השבטים (גד, ראובן וחצי המנשה) להישאר בעבר הירדן המזרחי,...
נחלת ראובן, גד וחצי המנשה
"וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי."
(כט, ז)

מפת נחלות השבטים בעבר הירדן המערבי והמזרחי Janz, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

לפני הכניסה לארץ ביקשו שניים וחצי השבטים (גד, ראובן וחצי המנשה) להישאר בעבר הירדן המזרחי, משום שזה אזור פורה והיה להם צאן רב. תחילה משה כעס עליהם, אולם לאחר משא ומתן הוחלט שהם יוכלו להתיישב בעבר הירדן המזרחי לאחר שיסייעו לאחֵיהם בכיבוש הארץ.

  • מדוע רצו שניים וחצי השבטים להישאר בעבר הירדן המזרחי? התייחסו לאופי האזור ולכמות המשקעים.
    כדי לענות, קראו את תחילת הערך על אזור הגלעד בויקיפדיה.
ברית במקרא ובעולם העתיק
  ברית היא הסכם בין שני צדדים. בספר דברים מתוארת הברית שנכרתה בין אלוהים לבין...
ברית במקרא ובעולם העתיק
"וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת."
(כט, יג)

חוזה אֵסַרְחַדוֹן – שבועת אֱמוּנִים של המלכים הכפופים למלך ממדי לשמור אמונים לאשור ולמלכהּ לרגל חילופי מלכים בשלטון, בשנת 672 לפנה"ס. The Trustees of the British Museum © , CC BY-SA 4.0

 

ברית היא הסכם בין שני צדדים. בספר דברים מתוארת הברית שנכרתה בין אלוהים לבין בני ישראל. הברית דומה במבנה שלה לבריתות שאנחנו מכירים מהמזרח הקדום, שנכרתו בין מלכים לא שווים בעוצמתם – מדובר במערכת יחסים לא שוויונית, שבה החלש התחייב בשבועה בפני החזק לשמור על תנאי הברית בתמורה לקבלת הגנה. אם יָפֵר החלש את תנאי הברית – יבואו על ראשו קללות נוראיות.

  • באילו פסוקים מתוארות הקללות (קללה – אָלָה) שיבואו על בני ישראל אם יָפֵרוּ את הברית בינם לבין אלוהים?
הפירמידה החברתית
בפסוקים ט-י בפרק כט משה פונה לכל העם העומד מולו, ומונה את מרכיביו, מהאנשים שנמצאים...
הפירמידה החברתית
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ."
(כט, ט-י)

איור: shutterstock.com

בפסוקים ט-י בפרק כט משה פונה לכל העם העומד מולו, ומונה את מרכיביו, מהאנשים שנמצאים במעמד הגבוה ביותר ועד לאנשים שנמצאים בתחתית הפירמידה החברתית, מי שעוסקים במלאכות הכַּפַּיים הפשוטות ביותר – חוטבי העצים ושואבי המים.

  • על פי הפסוקים, חוטבי העצים ושואבי המים הם במעמד הנמוך ביותר בעם.
    מדוע דווקא העוסקים במלאכות אלה הם במעמד הנמוך ביותר?
אתם ניצבים היום
דֹב אלבוים ויצחק לבני מציגים פרשנות מעניינת למילים "אַתֶּם נִצָּבִים".
אתם ניצבים היום
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל."
(כט, ט)

דֹב אלבוים ויצחק לבני מציגים פרשנות מעניינת למילים "אַתֶּם נִצָּבִים".

  • מה היא הפרשנות המוענקת למילים "אַתֶּם נִצָּבִים" בסרטון?

קרדיט: מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "ניצבים" – אורח: יצחק לבני/כאן 11- תאגיד השידור הישראלי, 2015

ברכות וקללות
פרקים כח-לד הם שיאו של נאום משה – טקס הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל...
ברכות וקללות
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ."
(כט, א)

פרקים כח-לד הם שיאו של נאום משה – טקס הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל – שם יבינו עם ישראל את הברירה העומדת לפניהם ואת ההשלכות של כל בחירה.

  • מה משמעות הטקס שמשה מצווה לערוך בהר עיבל ובהר גריזים?