חטא המתאוננים ומעלת המן
פרק יא, ד-ט
הזמנה ללימוד
במהלך ההוראה הקודם למדנו על התלונות של עם ישראל. נפתח את השיעור הזה בצפייה בסרט שהמורה ערך מהסרטונים שהתלמידים הכינו לשיעורי בית. בסרטונים התלמידים הביעו את דעתם על תלונות העם.
במהלך הוראה זה נלמד על תלונות נוספות של עם ישראל. נבקש מהתלמידים להאזין לקריאת הפסוקים, לעקוב אחר הפסוקים ולחשוב: האם התלונה הבאה מוצדקת?
מבט ראשון
נקרא את הפסוקים ונבקש מהתלמידים לעקוב אחר הקריאה ולזהות על מה מתלוננים בני ישראל.
מבט שני
נקרא שוב את פסוק ד: "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְרָאֵל וַיּאמְרוּ: 'מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָר?'".
נשאל את התלמידים:
- מי הם האספסוף? (על פי רש"י הם אנשים שאינם מעם ישראל שעזבו את מצרים והצטרפו אל עם ישראל בצאתם ממצרים)
- מה האספסוף רצה ולמה הוא התאווה? (האספסוף ואחריו גם בני ישראל התאוו לאכול בשר)
- העם והאספסוף יושבים ובוכים. מה הם טוענים? מה העם זוכר ממצרים? (במצרים קיבלנו דגים, קישואים ואבטיחים, בצל ושום בחינם)
- הסבירו את פסוק ו': "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ". (נמאס לנו לאכול כל הזמן רק את המן)
- מהו המן? (האוכל שבני ישראל אכלו במדבר במשך ארבעים שנה)
נקרין את ציור ליקוט המן.
נתבונן בציור של המן ונקרא כיצד המן מתואר בפסוקים ז-ט.
נחלק לתלמידים טבלה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור) שבה התלמידים ינסו למצוא ביטוי בציור לתכונה של המן שמופיעה בפסוק ולהסביר בעזרת הציור את הפסוק.
מבט שלישי
- מדוע בכה והתאונן העם? (העם התאווה לאכול בשר)
- האם לדעתכם תלונת העם מוצדקת?
- נסו לחשוב על דרכים אחרות לפתור את בעיית התאווה לבשר שהייתה לעם ישראל? (הם יכלו לשחוט ולאכול את הבקר שהיה להם, או לפנות למשה או לאלוהים ולבקש בשר, אבל העם בחר לבכות ולהתלונן)
מבט לחיים
הצעה ראשונה: להפוך קיטור לקטר:
נקרין על הלוח ציור של רכבת. נבקש מהתלמידים לגשת אל הלוח ולכתוב בקרונות תלונות וקיטורים (יש יותר מדי שיעורי בית, ההפסקות קצרות, המזגן בכיתה לא עובד וכו'…).
כעת נבקש מהתלמידים להפוך את הקיטור לקטר – כלומר, לכוח שמניע ומפעיל אותנו קדימה.
נשאל את התלמידים:
- כיצד אפשר להפוך את התלונות שכתבתם לכוח שפועל לשינוי המציאות? (לגשת למנהל ולבקש שיביאו טכנאי מזגנים, לבקש מהמורה לחבר שיעורים ולזכות בהפסקה ארוכה יותר וכדומה).
- מה קל יותר להיות "קוטר" ולהתלונן או להיות קטר שמניע תהליכים?
- מה בני ישראל היו בפסוקים שלמדנו? ("קוטרים")
- מה יכול לעזור לנו לפעול יותר למען שינוי ולקטר פחות?
הצעה שנייה: זיכרון מתעתע:
נבחן עם התלמידים מה קורה לנו כשאנחנו מתגעגעים.
הזמן מתעתע, הדברים הטובים הזכורים לנו מתעצמים, ולפעמים גדלה גם עוצמת הדברים הרעים. הזיכרון משתנה ואינו משקף בדיוק את מה שקרה אלא משמר חלקים מסוימים מתוך הסיפור.
למשל בסיפור שלנו בני ישראל אינם זוכרים את עבודת הפרך, את השעבוד והקושי או מתעלמים מהם. הם זוכרים ומזכירים את האוכל המגוון והטוב ומתענגים על הזיכרון הזה. אפשר לשאול בכיתה מה התלמידים זוכרים מחוויה כיתתית מסוימת (טיול, הופעה, תחרות וכדומה).
- האם כל התלמידים שותפים לאותו זיכרון?
- האם המרחק מהאירוע הופך אותו לנעים יותר מהחוויה שנותרה בנו סמוך לאירוע?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: פתחנו את השיעור בצפייה בסרטונים שהתלמידים הכינו בבית בעקבות השיעור הקודם. התבוננו בציור וממנו למדנו את הפסוקים. חתמנו את השיעור בבחינת המעבר מקיטורים אל קטר שמניע אותנו לפעולה, או בהתבוננות בזיכרון המתעתע של עם ישראל במצרים ושלנו כיום.
מיומנויות: לימוד פרשנות, הכרות עם הפסוקים.
מתודות: צפייה בסרטונים שהתלמידים הכינו, מדרש תמונה.
