תלונות… תלונות…

נקרא בנימת קול מתלוננת את פסוקים א-ג, נבקש מהתלמידים לעקוב אחר מהלך הדברים: תלונה – עונש – בקשת סליחה – סליחה – קריאת המקום על שם העונש. מהלך זה יחזור במקום נוסף שעליו נלמד בהמשך.

• קראו את פסוק א' בקריאה דמומה וחפשו מילה או אות שמהם אפשר ללמוד שהתלונה של העם הייתה תלונת שווא – תלונה על לא כלום? ("וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים")
• מה משמעות הביטוי' חרון אף? (כעס)
• כיצד הגיב אלוהים לתלונות השווא של העם? (פרצה אש שפגעה באנשים בקצה המחנה. לכיתות מתקדמות אפשר להסביר שיש שתי דעות בנוגע לפירוש 'קצה המחנה' ייתכן שהיו אלו השוליים החברתיים וייתכן שדווקא הבכירים בעם)
• כיצד העם מגיב לאש שפורצת? (מבקש ממשה שיתפלל בעבורם)
• האם משה מתפלל בעבורם? הוכיחו מן הפסוקים.
• כיצד המקום ההוא מכונה? למה? (תבערה, בשל אש הכעס של אלוהים שפרצה במקום בעקבות התלונות)

נלמד כי על פי הפרשנים העם התלונן על ההליכה לכיוון הארץ – לאחר חניה ארוכה סביב הר סיני יצא העם למסעו לכיוון הארץ המובטחת, אך לאחר שלושה ימי הליכה התלונן העם. אלוהים רצה שהם יגיעו מהר לארץ – רש"י כותב על פסוק א: "ויחר אפו – אני הייתי מתכוון לטובתכם, שתכנסו לארץ מיד".

נחזור לשתי הקבוצות שאתן פתחנו את השיעור (קבוצת המתלוננים וקבוצת השמחים והמודים). נכתוב על הלוח: אתם עם ישראל אחרי מתן תורה, אתם עוזבים את הר סיני וצועדים לכיוון ישראל. 

• כיצד כל אחת משתי הקבוצות תגיב?
• מה הלקח שעם ישראל יכול ללמוד מהאירוע בתבערה? (אין להתלונן לשווא, יש מקום להכיר טובה על היציאה ממצרים, על קריעת ים סוף, על נתינת התורה. בני ישראל יכולים גם ללמוד מהאירוע שמשה המנהיג עומד לימינם של ישראל גם כאשר הם חוטאים ומתפלל בעבורם) 

נחלק לכל זוג תלמידים עיתון ונבקש מהם לעלעל בעיתון בזוגות ולגזור ידיעות שיש בהן הודיה או הכרה בטוב ולצידן לגזור ידיעות על תלונות. נקדיש למשימה חמש דקות בלבד. נבקש מהתלמידים להניח את ערמות הידיעות על שולחן המורה, ערמה של ידיעות על דברים חיוביים וערמת ידיעות על תלונות וקיטורים.

• איזו ערמה גדולה יותר?
• מדוע קל יותר להתלונן מלהודות?
• האם היה לעם ישראל היוצא ממצרים על מה להודות?
• האם לדעתכם עם ישראל השתנה באופיו מאז יציאת מצרים?
• כיצד כולנו נוכל להתלונן פחות ולהודות יותר?

ננסה להפיק את הלקח מהפסוקים שלמדנו ולא להתלונן על לא כלום, ולמעלה מכך, להודות על הטוב שזכינו לו. נבקש מכל שני תלמידים לכתוב כתבה לעיתון כיתתי ובו דברי הודיה או ידיעה משמחת שקשורה לכיתה, לבית הספר, למדינה או לעולם. נמנה תלמיד שיערוך את כל הכתבות לכדי עיתון ויצלם את העיתון, נחלק לתלמידים את העיתון שיצרו לפעילות בבית שתחתום את יחידת ההוראה (ראו 'לוקחים הביתה').

שיעורי בית למורים שמוכנים להשקיע:

• מה דעתכם על התלונה של עם ישראל?

נבקש מכל תלמיד להקליט או לצלם את עצמו מביע את דעתו ולשלוח למורה את הסרטונים בווטסאפ. המורה יצרף את הסרטונים לכלל סרט כיתתי אחד (כך נתרגל הבעה בעל פה אחרי תכנון והבנה). את השיעור הבא נפתח בצפייה בסרט.

תוכן: פתחנו את השיעור בחלוקת הכיתה לשתי קבוצות, קבוצת המתלוננים וקבוצת השמחים והמודים. כתבנו על הלוח סיטואציות וביקשנו מכל קבוצה להגיב לאותו אירוע, בתלונה או בהודיה. למדנו כי הבחירה כיצד להגיב תלויה בהשקפה ובבחירה של האדם וכי אפשר לפרש אירועים באופנים מנוגדים. קראנו ולמדנו את הפסוקים, והפקנו מהם תובנות להתנהלות היום-יומית שלנו.
מיומנויות: הבנת הפסוקים, הכרות עם כ' הדימוי, הכנת סרטון אישי הדורש חשיבה והבעה בעל פה.
מתודות: משחק בקבוצות, פעילות עם עיתונים, משימה מתוקשבת לשיעורי בית.