חלום שלמה בגבעון

בקשה מוזרה, לא? איך לב יכול לשמוע? ואם המטרה היא לעשות משפט צדק ולהבחין בין טוב לרע – צריך ראש, ולא לב, לא? מה ההסבר לבקשה המוזרה של שלמה?

בעולם העתיק, איברי הגוף הפנימיים סימלו את העולם הפנימי של האדם באופן אחר מכפי שאנחנו נוהגים היום בעולם המערבי. הכְּלָיוֹת סימלו את המוּסָר, המעיים סימלו את הרגשות והלב סימל את הצדק. אפשר למצוא לכך דוגמאות רבות במקרא. מעניין לראות גם בתרבות השכנה, אצל המצרים, את חשיבותו של הלב כאיבר הצדק.
צפו בסרטון שלפניכם וענו על השאלות.

הביטוי "משפט שלמה" הפך להיות מפורסם מאוד, והוא מסמל חוכמה חריפה, יכולת הבחנה וסיטואציה שכמעט שלא ניתן להכריע בה.

תחריט זה הוא אחד מבין 241 תחריטים של סיפורים מהתנ"ך אשר פרסם דורֶה בשנת 1865. הטכניקה שבה השתמש דורה הייתה "תַּחְרִיט". מהו תחריט? טכניקה של יצירת חריצים (חריטה) על לוח מתכת לפי ציור מסוים, כדי שאפשר יהיה להכין ממנו הדפסים. דורה עצמו לא עשה את התחריטים, אלא חורטים מקצועיים. החורטים עבדו לפי סקיצות מדויקות שדורה צייר בעיפרון. התחושה של "בהיר" (מואר) ושל "כהה" (חשוך) נוצרת באמצעות מידת צפיפות החריצים – ככל שהם צפופים יותר נוצר משטח כהה יותר.

נכון! הקווים והכתמים באיור הם בעצם פסוקים מהתנ"ך! לטכניקה הייחודית הזאת קוראים מִיקְרוֹגְרַפְיָה. מיקרו – קטן. גרפיה – כתב. הרעיון הוא כתיבת פסוקים בכתב קטן (זַעֲרוּרִי ממש), כך הופך הכתב לקו או לכתם בציור. המיקרוגרפיה היא אומנות שמאפיינת את עיטור וקישוט כתבי הקודש היהודיים, לפחות מהמאה ה-10 לספירה.

שאול המלך, כפי שמסופר בספר שמואל, העביר את המשכן לעיר גבעון, והיא הפכה להיות עיר פולחן מרכזית לה'.
בתצלום שלפניכם אפשר לראות את במת הפולחן שנמצאה בעיר מגידו. אומנם לא מדובר בגבעון, אבל גם מגידו הייתה עיר פולחן מרכזית לה' באותה התקופה, ולכן מניחים שבמת הפולחן הייתה זהה.

בפרקים הבאים יסופר כיצד הפך שלמה המלך לדמות משמעותית וחזקה עבור עם ישראל וגם עבור עמים שכנים. אחת הפעולות הראשונות שעשה שלמה הייתה "נישואים פוליטיים": הוא התחתן עם הבת של פרעה מלך מצרים. ממצאים ארכאולוגיים שהתגלו באֵזוֹר, מראים שזה לא היה מעשה חריג, וכך היה גם בזמנים שונים ובמקומות שונים בעולם.

בספר ויקרא יש פסוקים המדברים על צדק כעל דבר מוחשי שאפשר להחזיק ולשקול: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם…" (ויקרא יט, לה-לו) ואילו בסיפור שלמה לצדק מאפיינים אחרים, ונדרשת חוכמה רבה כדי לפעול בצדק.

זה קטע מתוך מהדורת חדשות אמיתית על מקרה אמיתי שקרה, שבו בית המשפט נדרש להכריע בסוגיה רגישה וקשה – חסות משפטית על ילדה שאימה נפטרה. בחזקתו של מי תהיה הילדה? האב הביולוגי, או האב החורג שגידל אותה במשך שנים? צפו בסרטון וענו על השאלות.