יוסף מתמנה לשליט מצרים

נקרא בקול רם את פסוקים לח-נז ונסביר את המילים הלא מובנות בעת הקריאה. נבקש מהתלמידים לשים לב במהלך הקריאה לכל השינויים שעוברים על יוסף בזמן קצר כל כך.

נשאל את התלמידים:

• מה פרעה שואל את עבדיו? (האם הם מכירים איש מוכשר לתפקיד שיוסף הציע)
• אילו תכונות פרעה מוצא ביוסף? (איש אשר רוח אלוהים בו, נבון וחכם)
• על מה פרעה ממנה את יוסף להיות אחראי? (על ביתו, על עמו, על כל ארץ מצרים)

נבקש מהתלמידים לקרוא באופן עצמאי את פסוקים מב-מג ולצייר על דף קטן את המראה החדש של יוסף. את הציור נדביק על דף העבודה מהשיעור הראשון של יחידה זו, עם שאר הבגדים של יוסף.

• מה מסמלים הבגדים שבהם פרעה מלביש את יוסף עכשיו? (כוח, עוצמה, כבוד)

נבקש מהתלמידים לחפש פסוק מתאים לחלקו העליון של התרשים מהשיעור הראשון ביחידה. (יש כמה אפשרויות: פסוק מ: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי"; "רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ"; פסוק מא: "רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם"; פסוק מד: "בִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם")
פרעה מחליף ליוסף לא רק את הבגדים אלא גם את השם.

• איך פרעה קורא ליוסף? ("צָפְנַת פַּעְנֵחַ")
• מה פירוש השם הזה?
  במצרית – יוצר ומכלכל (מפרנס).
  בארמית – מפענח סודות.
• במה כל אחד מהפירושים האלו לשם מתאים ליוסף? (יוסף דאג לפרנס את פרעה בשנות הרעב, ופענח את חלומותיו של פרעה)
• איזה עוד שינוי חשוב פרעה עושה בחייו של יוסף? (מחתן אותו עם אסנת – אישה מכובדת, בת כהן מצרי)

במשך שבע שנות השובע תושבי מצרים אוכלים רק מה שחייבים, ואת השאר מביאים תושבי כל כמה כפרים למחסנים מיוחדים שבנה יוסף בעיר המרכזית הקרובה אליהם.

• כמה אוספים? (כל כך הרבה שאי אפשר כבר לספור)

ליוסף נולדים שני בנים עוד בזמן שנות השובע.

• מהם שמותיהם? (מנשה ואפרים)

שנות הרעב מתחילות – אין גשם בכל האזור, לא רק במצרים. בארצות האחרות, שבהן המלך לא חלם חלום נבואי כזה ולא היה לו שר נאמן כמו יוסף שיפרש את חלומו וגם יפעל לשיפור המצב, הרעב כבד מאוד. אין גשם ושום דבר לא צומח. אין ירקות, אין פירות, אין תבואה ואפילו לחיות אין מה לאכול, וכך גם בשר וחלב אין.

• האם אנשי מצרים ששמרו את האוכל בשבע השנים האחרונות שמחים ושבעים עכשיו? (לא. הם מתחננים לפרעה שייתן להם אוכל, ופרעה מפנה אותם ליוסף שיחליט מה לעשות)
• מה יוסף עושה? (פסוק נו: "וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם")

רש"י מסביר:
"וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם" – שבר לשון מכר ולשון קנין הוא.
כלומר, השורש שב"ר משמש בתנ"ך במשמעות מכירה וקנייה. יוסף אינו מחלק את האוכל חינם אפילו לתושבי מצרים, אלא מוכר להם אותו. אבל לא רק במצרים יש רעב ולא רק מצרים מגיעים לקנות אוכל, מגיעים אליו מכל הארץ, כלומר מכל העולם.

• מי עוד מגיע לקנות אוכל? זאת נקרא בפרק הבא…

נקרין לתלמידים קטע מתוך הסרט מלך האריות (ראו קישור לקטע גם בממערך השיעור).
בעקבות הצפייה בקטע נשאל את התלמידים:

• למה סימבה אינו רוצה בתחילת הקטע לחזור הביתה? ("לחזור פירושו להתבונן בעברי, וברחתי ממנו כל הזמן…" – סימבה אינו רוצה לזכור את העבר שלו, בורח מפניו)
• מדוע הקוף מכה אותו במקל? (כדי להוכיח לו שגם אם העבר כואב, לא צריך לברוח ממנו אלא ללמוד ממנו)
• איך רואים שסימבה למד ממכת המקל שקיבל בעבר? (הוא לוקח לקוף את המקל לפני שהוא יכה אותו שוב)

יוסף בוחר לקרוא לבנו הבכור מנשה ולבנו השני אפרים.

• מה פירושיהם של שמות אלו?
  השם מנשה בא מהמילה "נשייה" – שכחה. יוסף מסביר את השם בפסוק נא: "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי" – אלוהים השכיח ממנו את התקופה הקשה שלו ואת בית אביו.
• האם יוסף באמת שכח את בית אביו? ברור שלא.
• איך אנחנו יודעים זאת? (כי הוא מזכיר את בית אביו בשמו של בנו)

לבנו השני קורא יוסף אפרים – מהמילה "פוריות" והוא מסביר בפסוק נב: "כִּי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים, בְּאֶרֶץ עָנְיִי" – אלוהים נתן לי מעמד חשוב במצרים, אישה וילדים, אבל למרות זאת אינני שוכח שמצרים היא לא הבית שלי, היא ארץ עניי. יש לי בית אמיתי במקום אחר.
\למרות מעמדו החשוב של יוסף במצרים, הוא אינו שוכח לאן הוא שייך ולכן הוא מזכיר את בית אביו, גם כשאפרים נולד הוא לא שוכח שהוא בארץ עוניו, ואין זה מקומו הטבעי. ודווקא עובדה זו היא הפלא – למרות מעמדו הוא עדיין קשור למקום שממנו בא. פרעה ממנה את יוסף לשליט מצרים ומנסה מאוד לשנות אותו ולהפוך אותו למצרי לגמרי. אך יוסף אינו שוכח מנין הגיע ונשאר קשור לעמו.

תוכן: פגשנו את יוסף כאיש חשוב – פרעה מקדם אותו וממנה אותו לאחראי על המזון בכל מצרים, במהלך שנות השובע יוסף אוגר מזון למען תושבי מצרים, ובינתיים במישור האישי, מתחתן ונולדים לו שני בנים. במישור הציבורי מגיעות שבע שנות הרעב ויוסף משביע את תושבי מצרים, שלא חסכו בשנות השובע.
מיומנויות: חיפוש עצמאי של פסוק המתאר מצב מסוים, פענוח מילה בשפה זרה (צָפְנַת פַּעְנֵחַ), פענוח מילה על פי פרשנות (שֶׁבֶר), משמעות מיוחדת לשמות בתנ"ך.
מתודות: סימון מילים בטקסט, ציור, צפייה בסרטון וקישור המסר העולה ממנו אל הטקסט המקראי.