יוצא מהכלים
פרק יא
בכמה מילים
נפתח את השיעור בשאלה: לאן נעלם שאול? מדוע בעת מצוקתם אנשי יבש גלעד אינם פונים ישירות אליו על אף היחסים הקרובים בינם לבין שבט לבנימין? נלמד פרשנויות שונות המשיבות לשאלה זו. לאחר מכן נשוב וניזכר בפרשת פילגש בגבעה, נשווה בינה ובין המתרחש בפרקנו ונלמד כיצד הפרק מציג מעין מראה לפרשת ההתעללות בגבעת שאול ולמלחמת האחים שהתרחשה בעקבותיה וכיצד מראה זו מציעה אפשרות לתיקון החטאים האלה. מתוך הטבלה נעסוק גם בשאלה כיצד המלחמה בבני עמון מבטאת את סוף תקופת השופטים וראשית המלוכה, בדגש על איחודו של העם תחת מנהיג אחד חזק.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – דיון על תחושת ביטחון:
נדון עם התלמידים:
- האם קרה לכם שהרגשתם מאוימים ממישהו בבית הספר? מה עשיתם?
- כיצד צריך בית הספר להגן על ביטחון התלמידים?
- האם יש בבית הספר כתובת לפנות אליה?
- כיצד אנחנו מתנהגים כשאנחנו מרגישים שאין מי שידאג לביטחוננו?
נספר שהיום נלמד כיצד גם כאשר יש מישהו שאמור לדאוג לנו, יש נסיבות שבהן אנחנו לא מצליחים לראות בו כתובת.
אפשרות שנייה – שיר:
נשמע עם התלמידים את השיר 'משתגע כבר מלך להיות' מתוך הסרט מלך האריות. נזמין אותם להקשיב למילות השיר ונשאל:
- בסרטון הזה, מהי המוטיבציה של סימבה למלוך? ("איש עוד לא יאמר לי מה אסור ומה מותר לי", "אהיה מורם מעם", "מלכים לא מקבלים עצות מעבד שכמותך")
- מה מטריד את זזו התוכי במוטיבציה הזאת? ("השתדל בבקשה שלא לעשות שטויות", "אני חושב שלא יזיק אם ננהל שיחה")
- מהי הסכנה העומדת לפתחו של מלך בהקשר זה? (יהירות, ניצול לרעה של הכוח)
נערוך דיון אם מלך יכול להישאר ענו או שבהכרח הכוח משחית.
אפשרות שלישית – תמונה:
נקרין על הלוח תמונה של צו 8.
נשאל את התלמידים:
- מה פשרו של הצו הזה? (זהו צו שנשלח בעת גיוס חירום של חיילי מילואים, במקרים חריגים כמו פרוץ מלחמה. הצו מחייב את בעליו להתייצב בתוך 24 שעות במקום המפגש שהורו לו. יש שני סוגים של צו 8: גלוי – צו שמופיע בכל המדיות הציבוריות, וסמוי – שבו מגייסים בשיחות טלפון אישיות כדי לשמור על סודיות)
- בתקופה שבה אי אפשר לשלוח צווי 8 שמחייבים את כל החיילים להתגייס מתוקף החוק, איך לדעתכם אפשר בכל זאת לגייס אותם למלחמה אם צריך?
- האם אתם זוכרים "גיוס חירום" שפגשנו בו בעבר בלימודנו? (ניזכר בביתור הגופה בפרשת פילגש בגבעה, שופטים פרק יט)
הזמנה לקריאה
ניזכר בתחילת הסיפור בפרק ובשחקנים המרכזיים: בני עמון ובני יבש גלעד.
- באיזה הקשר פגשנו את האנשים האלו בעבר? (במלחמות ספר שופטים. בני עמון איימו על ישראל במלחמה ביפתח – שופטים פרקים יא-יב, ואנשי יבש גלעד הופיעו בפרשת פילגש בגבעה – שופטים פרק יט)
- מה קרה לאנשי יבש גלעד אחרי פרשת פילגש בגבעה? (הם הוכחדו כליל מלבד ארבע מאות נשים בתולות שניתנו לזכרים הנותרים משבט בנימין כדי שלא יאבד זרעו – שופטים פרק כא)
נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו שאלות למחשבה ולשיחה בזוגות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נשמע את תשובות התלמידים. נעמוד על כך שתגובת אנשי יבש גלעד לאיומו של נחש העמוני מעלה שלוש תהיות, ונקרין אותן על הלוח (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור).
כאן המקום להזכיר שהצורך במלך נבע מלכתחילה מרצון של העם שיהיה מי שינהיגם במלחמה: "וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ" (שמואל א פרק ח פסוק כג).
נסכם – מתוך תהיות אלה עולה השאלה:
- לאן נעלם שאול?
- מדוע העם אינו רואה בו כתובת למטרה שלשמה הומלך מלכתחילה?
נחלק את דף העבודה על נושא זה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נאסוף את התשובות במליאה ונסכם בקצרה את שלוש האפשרויות (אפשר להקרין על הלוח את התשובות האפשריות לשאלה לאן נעלם שאול. נמצא גם בממערך השיעור).
החיתוך שמאחה:
נקרא את המשך הפרק מפסוק ו, ונסביר היטב את הסיפור. נשוב ונקרא את פסוקים ו-ז ונשאל את התלמידים:
- מהן הפעולות ששאול עושה?
- האם זה מזכיר לכם משהו?
נזכיר את פרשת פילגש בגבעה שציינו בתחילת השיעור. נחלק טבלת השוואה וננחה את התלמידים למלא את הטור השמאלי בהשוואה לטור הימני (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נעלה שאלת אתגר:
- מדוע לדעתכם נוקט שאול אקט דומה לזה שננקט בפרשת פילגש בגבעה?
- מה אנו יכולים ללמוד על השינוי במצבו של העם מתוך ההשוואה הזאת?
כשם שפרשת פילגש בגבעה מסמלת את שיא השפל של תקופת השופטים, כך מסמן פרקנו סגירת מעגל וראשית התגשמות הציפיות מן המלוכה. גיוס ישראל נעשה לא בגופה מבותרת אלא בצמד בקר. כשהעם יבכה, יהיה מי שיושיע אותם. כשינסה מישהו לשים חרפה על ישראל, יאסוף אותם המלך "כְּאִישׁ אֶחָד" לא לקראת מלחמת אחים, אלא להכרעת אויב חיצוני משותף.
מבט לחיים
המלחמה בבני עמון מבטאת את השינוי שעבר העם – משבטים מסוכסכים לקבוצה מלוכדת נגד איום משותף. נבקש מהתלמידים לחפש בסביבתם אירועים שבהם התעלו מעל אי הסכמות פנימיות בעבור מטרה משותפת. התלמידים יביאו דוגמאות מחיי הכיתה, מסיפורים משפחתיים ואף מן העיתונות והטלוויזיה.
לחלופין, נכיר מנהיגים מתקופתנו ששמרו על מידת הענווה גם בכניסתם לתפקיד. לדוגמה:
- מכתב ששלח יגאל אלון שהיה שר העלייה והקליטה בשנת 1969 בבקשה לצמצם את התקציב שהוצע לדירה שהמדינה סיפקה לו בקישור זה.
- הצריף הקטן שבו בחר לגור דוד בן גוריון גם כשהיה ראש ממשלה מכהן. בקישור זה אפשר לערוך סיור וריטואלי בצריף ולראותו מבפנים.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בשאלה לאן נעלם שאול, למדנו תשובות אפשריות וכיצד כל זה קשור לפרשת פילגש בגבעה ולמעבר מתקופת השופטים לתקופת המלוכה בישראל.
מיומנויות: השווינו בין שני טקסטים בטבלה והסקנו מסקנות.
מתודות: צפינו בסרטון, קראנו כתבה וערכנו סיור וירטואלי באתר מורשת.
מאמרים:
- הרחבה על היחסים המיוחדים בין גלעד ובנימין אפשר למצוא במאמרו של יהודה קיל באתר דעת.
- הרחבה על מנהיגותו של שאול בהשוואה למנהיגות של יהונתן בנו במאמרו של אוריאל סימון באתר מקראנט.
- על הצדדים הסותרים במנהיגותו של שאול – בין ספק לביטחון בקרב המנהיג ובקרב עמו במאמרו של יאיר אטינגר באתר 929.
