יעקב ועשו – שלום עכשיו?
פסוקים יט-לד
בכמה מילים
בפרק כה מתואר סיפור יעקב ועשו, שני אחים שעוד בטרם החליפו ביניהם את המילים הראשונות, נידונו להיות במערכת יחסים מורכבת לעד, כפי שמתואר בדברי אלוהים לרבקה בעת היריונה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (פסוק כג).
קריאת פסוקים יט-לד חושפת את תחילת התגשמותה של הנבואה ואת השונות בין יעקב לעשו, עד לשלב שבו מכר עשו ליעקב את הבכורה תמורת נזיד עדשים. נבואה זו והתגשמותה עומדות בסתירה לעקרון הבחירה החופשית, שלפיו על כל אדם החובה להכריע בין טוב לרע ולבחור כיצד לנהל את חייו. מכאן עולה השאלה: האם יחס זה בין האחים היה יכול להימנע, או שמא סכסוך זה הוא עניין דטרמיניסטי ונכפה על האחים מראש? במילים אחרות, האם למרות האופי המולד של שני הילדים אפשר בעזרת ההתנהגות לשנות את הגורל?
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – חיבור אישי לסיפור הלידה של התלמידים:
בתחילת השיעור נשאל את התלמידים אם מישהו מהם יודע מה עבר על אימו בזמן שנשאה אותו ברחמה בזמן ההיריון. אם יש תאומים בכיתה, נשאל אם הוריהם סיפרו להם על חוויות או רגעים מיוחדים מתקופת ההיריון אתם. עוד נשאל את התלמידים שענו על השאלה אם הם רואים קשר בין ראשית החיים שלהם כעוברים בבטן אימם לבין המשך חייהם כילדים וכיום כבני נוער.
הצעה שנייה – סצנה מהסרט 'מה קרה בגטקה':
נקרין לתלמידים סצנה מתוך הסרט 'מה קרה בגטקה'.
בעולם הבדיוני המתואר בסרט, המדע מאפשר לחזות ברגע לידתו של אדם את הפוטנציאל הגלום בו להגיע להישגים ואף את גורם מותו. בעת לידתו של וינסנט, גיבור הסרט, מנובא להוריו שבשל מחלה חשוכת מרפא חייו יהיו קשים ורצופי מכשולים והוא לא יגיע לשיבה טובה. הסרט מתאר את הדרך שבה בוחר וינסנט להתמודד עם עול הנבואה – האם יקבל על עצמו את המגבלות הגלומות בה בלי מאבק או ינסה בכל כוחו לקבוע את גורלו בעצמו? (וינסנט בוחר להתכחש לידוע מראש ולעשות כל שיידרש כדי להגשים את שאיפותיו, אף שגורלו נחתם מראש. הנבואה העגומה דווקא משחררת אותו לפעול בכל מאודו להגשמת חלומותיו משום ש"אין לו מה להפסיד").
נחבר את הדיון לנושא השיעור: רבקה מקבלת נבואה על עתידם של בניה כבר כשהיא בהיריון אתם.
- איך לדעתכם הנבואה תשפיע על אופן התייחסותה אליהם?
- האם טוב שהיא ידעה מראש?
הצעה שלישית – גנטיקה:
בעולם המודרני אפשר לדעת דברים רבים על אודות העובר הנמצא בבטן אימו כבר משלבי ההיריון הראשונים. נשאל את התלמידים:
- האם נכון ומוסרי לבדוק בזמן ההיריון את התכונות הגנטיות של הילד?
- אילו מעלות ואילו חסרונות יש בכך?
הזמנה לקריאה
נפתח בקריאת פסוקים יט-כג ונסביר אותם בקצרה בזמן הקריאה.
שלב ראשון- "לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?":
נבקש מהתלמידים לספר את הסיפור בלשונם.
- מה מרגישה רבקה?
- מה משמעות הביטוי "אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי" (פסוק כב)?
נעיין בשני פרשנים שנותנים פשר לביטוי הזה:
- רש"י: 'ותאמר אם כן' – גדול צער העִבּור. 'למה זה אנכי' – מתאוה ומתפללת על הריון
- ספורנו: 'ותאמר אם כן' – אחרי שהדבר כן שמתרוצצים, ויש לחוש שימות אחד מהם ואסתכן אני בלידה, כמנהג בלידת עֻבָּר מת.
נשאל:
- איך מסביר כל פרשן את דבריה של רבקה? (רש"י – ההיריון קשה, למה רציתי להיות בהיריון? ספורנו: אולי אחד מהעוברים ימות והלידה תסכן אותי, למה לי הדבר הזה?)
משימת כתיבה:
- בחרו את אחת הפרשנויות וכתבו את מחשבותיה של רבקה בדרך לדרוש את ה'. נסו להשלים את הפסוק בהתאם לפרשן על פי דעתכם.
עיון בנבואה לרבקה (פסוקים כב-כג):
ניצור עם התלמידים 'מחסן מילים' ונסביר יחד את המילים האלה: "גֹיִים" (מילה בעלת שני מובנים: עמים גדולים או לא יהודים), "לְאֻמִּים" (עמים), "יֶאֱמָץ" (יתחרה באחר וינסה לגבור עליו), "רַב" (הבכור, הגדול).
עבודה בזוגות:
נחלק את התלמידים לזוגות ונכתוב על הלוח את המשימה שלהלן:
- צטטו את ארבעת ההיגדים המנבאים את המשך חייהם של יעקב ועשו.
- הסבירו מה אומר כל אחד מההיגדים על עתידם של הבנים.
נבדוק יחד עם התלמידים את תשובותיהם.
- היגד ראשון: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ" – שני בנים בבטנך ומהם עתידים לצאת שני עמים.
- היגד שני: "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" – ממעייך יצאו שני בנים שיתפצלו לשני לאומים (עמים).
- היגד שלישי: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" – בין הבנים-עמים יהיה מאבק וזה יגבר על זה.
- היגד רביעי: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" – לבסוף הרב = הגדול, יעבוד את הצעיר, ישתעבד לו.
נשאל את התלמידים:
- איך לדעתכם הנבואה עונה למצבה של רבקה?
- מה המענה שרבקה מקבלת? (הצער שרבקה חשה בהריון לא רגיל משום שיש בבטנה שני ילדים. הנבואה מספרת על ייחודיות ההיריון, מבטיחה ששני הילדים ייוולדו בריאים ומדברת על היחסים ביניהם)
- מה משמעות הנבואה על היחסים ביניהם?
שלב שני- עיון בהתגשמות הנבואה לרבקה (פסוקים כג-לד):
תחילה נסביר בקצרה לתלמידים את משמעות הבכורה: במקרא, ובעולם העתיק, ובימינו בחברות מסוימות, הבכורה נתפסת מעמד יוקרתי המקנה לבעליו זכויות והעדפות חברתיות. הבכור זכאי לרשת ירושה גדולה יותר מיתר אחיו. בחלוקת את ירושת האב בין הבנים כל בן מקבל חלק אחד, והבכור מקבל שני חלקים. הבכור הוא הראשון המקבל את הברכה והוא גם המועדף בזמן נתינת הברכה.
לאחר הסבר משמעות הבכורה נקרא את פסוקים כג-לד ונדגיש את מימוש הנבואה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (פסוק כג). במהלך הקריאה נתמקד בנקודות שלהלן:
- מדרש השם של יעקב – מדוע אחז יעקב בעקבו של עשו? (יעקב שאף לבכורה עוד בהיותו ברחם. אולי כבר כאן יש לנו רמז ראשון להיפוך שעתיד להיות ביניהם ולהתממשות הנבואה)
- מיהו ה"רב" ומיהו ה"צעיר"? מה אנו יודעים שעתיד לקרות לצאצאיהם בעתיד?
- איך נבואה זו תשפיע על חיי יעקב ועשו?
- האם לדעתכם נבואה זו קובעת את היחסים ביניהם?
נקרין על הלוח את פירושו של רד"ק ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה בעקבות הפירוש.
נחזור לרבקה ונשאל את התלמידים:
- איך לדעתכם רבקה מרגישה לאחר לידת התאומים, כשהיא רואה את ההבדלים ביניהם באופן בולט?
- שאלת אתגר: עיינו בפסוקים עד סוף הפרק, מה יחס רבקה לשני התאומים העולה מן הפסוקים? האם לדעתכם יחס זה מושפע מהנבואה?
מבט לחיים
נבקש מהתלמידים להגיש בכתב את המשימה הבאה:
חלק א – כשאימי הרתה אותי…:
שאלו את אימכם מה עברה במהלך ההיריון אתכם. בקשו ממנה לנסות לשחזר באיזה שלב גילתה שהיא בהיריון, כיצד הגיבה, מה חשה במהלך ההיריון, איך עבר ההיריון ועוד.
חלק ב – האם ראשית חיי העידו על המשכם?
לאור מה שהבנתם מאימכם, האם יש קשר בין ראשית החיים שלכם, כעוברים, לאיך שחייכם התגלגלו עד היום? הסבירו. האם תכונות דומיננטיות שלכם הורגשו כבר בילדות? האם אימכם זיהתה אותן בגיל צעיר? כיצד הן באו לידי ביטוי?
חלק ג – כתיבת דיאלוג בחיבור לטקסט המקראי (בראשית כה פסוקים כא-כו):
כתבו דיאלוג בין אימכם לבין רבקה. בדיאלוג זה ישוחחו הנשים על חוויית ההיריון שעברו, על הרגשות והתחושות שחוו במהלכו. על הדיאלוג להתבסס על הטקסט המקראי ועל מה שסיפרה לכם אימכם.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בהיריון של רבקה ובתחושותיה במהלכו; דיברנו על הנבואה שניתנה לרבקה על מורכבות היחסים בין בניה; שאלנו אם נבואה זו תקבע את חיי עשו ויעקב ואת יחסיהם באופן בלתי נמנע, או שמא הנבואה מציגה את קו הזינוק וקו הסיום בלבד וכל מה שמתרחש בין לבין תלוי בבחירתם החופשית.
מיומנויות: קראנו באופן עצמאי את הטקסט המקראי והרחבנו את אוצר המילים.
מתודות: הצענו לפתוח את השיעור בשאלה, סיפור אישי או סרט הפותחים לדיון שאלות על בחירה ודטרמיניזם; הבנו את נבואת האל לרבקה בקריאה עצמית; הבחנו בין השקפת עולם המדגישה את חופש הבחירה של האדם לעומת ההשקפה הדטרמיניסטית בעזרת טבלה.