יעקב, רחל והבאר
פרק כט, א-יב
בכמה מילים
בפרק זה נלמד על הגעתו של יעקב לחרן ועל המפגש המרגש עם רחל על פי הבאר. נתחקה אחר התחושות שעולות ביעקב במפגש ונבחן את המעשה המפתיע של גלילת האבן מפי הבאר לבדו ברגע שראה את רחל באה עם הצאן. באמצעות מעשה זה נעסוק בזרזים לפעולות שחושפים יכולות וכוחות של בני אדם שלא היו באים לידי ביטוי קודם לכן.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – סרטון ושיחה – כוחה של אהבה:
נקרא עם התלמידים את הפתיחה לכתבה המתארת את סיפור אהבתם הלא שגרתי של עמרי, חולה ALS, וגיה אהובתו שהכירה אותו כשכבר היה חולה, ולאחר מכן נצפה יחד בסרטון המתאר את סיפור אהבתם.
נשאל את התלמידים:
- מה מיוחד בסיפור הזה?
- מה לדעתכם נותן לעמרי וגיה את הכוח לחיות בזוגיות רגילה למרות המחלה הקשה?
- האם אתם מכירים סיפורים נוספים שבהם האהבה העניקה לאנשים כוח להתמודד עם מצבים שלא חשבו שיעמדו בהם?
נשוחח שיחה קצרה על כוחה של אהבה ונדון:
- האם ביכולתה של האהבה לפתח יכולות חדשות אצל האוהבים או רק לחשוף כוחות שכבר קיימים בהם?
אפשרות שנייה – שיר:
נשמע יחד את השיר 'רחל' שכתב מאיר אריאל והלחינה ושרה רונית שחר.
נשאל את התלמידים:
- על איזה סיפור אהבה מוכר מספר השיר הזה?
- מנקודת מבטו של מי מסופר הסיפור?
- מדוע הוא מבקש "היגלי לי" – מה נותנת לו הופעתה? (כוח להזיז את האבן)
בעקבות השיר נדון:
- האם האהבה יכולה לחשוף באדם כוחות שהוא לא היה מודע אליהם לפניה?
- האם אתם מכירים סיפורים שבהם אהבה גרמה לאנשים לעשות מעשים חריגים?
נציין שהיום נלמד את הסיפור שבו הגיבור, יעקב, עושה דברים שמצריכים ממנו כוחות פיזיים ונפשיים עצומים בעקבות אהבתו לרחל.
הזמנה לקריאה
בין כוח לבדידות – חלק ראשון – יעקב צועד לחרן:
ניזכר באירועי הפרקים הקודמים ונשאל:
- מהם שני האירועים הדרמטיים שקרו ליעקב בפרקים כז-כח?
1. פרק כז – גנבת הבכורה והימלטות יעקב מעשו הזועם;
2. פרק כח – ברכת יצחק, וחלום יעקב שבו הבטיח לו ה' שיהיה עמו בכל אשר ילך.
נשאל את התלמידים:
- לאחר אירועים אלה, באילו תחושות יעקב צועד לדעתכם לארץ קדם? (תשובות אפשריות: פחד / תקווה / ביטחון / בלבול / כעס ועוד…)
נקרא את פסוקים א-ח ברצף ונסביר במידת הצורך את השתלשלות האירועים.
נקרא שוב את פסוק א ונשאל:
- מה פירוש המילים "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו"?
- השוו את הביטוי הזה לתיאור יציאתו של יעקב לדרך בפרק הקודם (פרק כח פסוק י).
- מה אפשר ללמוד מהשוואה זו? (הביטוי "לשאת רגליים" חריג ובוודאי שונה מתיאור תחילת מסעו של יעקב – "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב". משהו השתנה בדרך)
נקרא את פרשנות רד"ק על הפסוק.
נשאל את התלמידים:
- כיצד רד"ק מפרש את הביטוי " וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו" – לחיוב או לשלילה? (לחיוב, על פי רד"ק נשיאת הרגליים מבטאת תחושת קלילות ושמחה בעקבות הבטחת החלום)
- האם תוכלו לחשוב על פרשנות הפוכה לנשיאת רגליים?
- אילו סיבות עשויות להיות ליעקב ללכת דווקא בכבדות? (הביטוי 'נשא רגליו' עשוי לבטא דווקא את כבדות הרגליים ואת חוסר רצונו של יעקב ללכת ממקום החלום. יש גם מקום להניח שליבו של יעקב כבד עליו מסיפור הבכורה ומזעמו של אחיו)
נסכם ונאמר כי אפשר להניח שיעקב צועד לחרן ברגשות מעורבים. הוא אולי שמח ומחוזק בשל ההבטחה האלוהית וברכת הוריו, אך ייתכן גם שהוא חושש מן הבאות ומן הלא ידוע והלא מוכר.
כעת נקרא את פסוקים ב-ט קריאה צמודה – נסביר מילים קשות וביטויים שאינם מובנים ונשאל:
- מה יעקב מחפש בחרן? (את לבן, דודו, אחיו של רבקה הוא מקווה ששם יוכל להתאכסן)
נבקש מהתלמידים לזהות את הפסוקים שבהם יעקב משוחח עם הרועים. נמחיש את השיחה – שני תלמידים יהיו הרועים, ותלמיד שלישי יהיה יעקב. נבקש מהם לקרוא את השיחה כפי שמופיעה בממערך השיעור.
נעצור את השיחה ונשאל את התלמידים:
- מדוע יעקב פותח בשיחה עם הרועים ומכנה אותם "אַחַי"? (זר המזדמן למקום חדש מנסה לקשור שיחה עם אנשי המקום כדי להבין היכן הוא וליצור קשרים שיפיגו את בדידותו)
- מה אפשר לומר על האופן שבו עונים הרועים ליעקב? (הרועים במקומם הטבעי ולכן הם עונים תשובות ענייניות ולקוניות, ואינם משיבים לו בהתעניינות הדדית)
כעת נקרא את פסוקים ז-ח באותה מתכונת – התלמידים ממחישים את הדיאלוג.
נשאל את התלמידים:
- מה משתנה כאן בעמדתו של יעקב? (הוא אינו שואל שאלה אלא נותן הוראה לרועים: "עוד יום ארוך לפניכם, מדוע אתם ממתינים כאן במקום לרעות את הצאן? לכו ורעו")
- שינוי זה בעמדתו של יעקב מעיד על שינוי בתחושתו הפנימית, מהו השינוי הפנימי שיעקב עובר לדעתכם? (הוא מברר את דרכו ומתחיל לצבור ביטחון ולכן מעז להביע דעה על מעשיהם של הרועים)
- כיצד הביטחון העצמי של יעקב משפיע על תשובותיהם של הרועים? (הם אינם מופתעים מהוראתו אלא משיבים לו תשובה עניינית: "לא נוכל לרעות את הצאן עד שיתאספו הרועים כולם ונשקה את העדרים")
בין כוח לבדידות – חלק שני – אבן על פי באר:
נקרין את פסוקים א-יב על הלוח ונשאל את התלמידים:
- האם אתם מזהים מילה שחוזרת רבות בפסוקים?
נסמן את המילה המנחה 'באר' ונשאל:
- האם אתם זוכרים מפגשים זוגיים נוספים שקרו סביב באר?
נציין שגם יצחק (בפרק כד) וגם משה (בשמות פרק ב) פגשו את נשותיהם בסמוך לבאר מים. מכיוון שבתקופת המקראה מקור המים היה הבאר, היא הייתה מקום מפגש שוקק חיים וסביבה נפגשו אנשים רבים למגוון צרכים: הרועים השואבים מים לעדריהם; הנערות הבאות לשאוב מים למלאכות הבית וכל אדם אחר הצמא למים.
נקרא את פסוקים י-יא ונשאל:
- מהן שלוש הפעולות שיעקב עושה בראותו את רחל? (מסיר את האבן מעל פי הבאר, משקה את צאן לבן, נושק לרחל ובוכה)
- מה לדעתכם יעקב מרגיש בראותו את רחל, וכיצד רגשותיו משפיעים על פעולותיו ברגעים שאחרי המפגש?
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה אישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם את דף העבודה במתן תשובה לשאלה שבכותרתו: מהיכן בא כוחו של יעקב?.
מתוך העיון בפסוקים ובפרשנות עולה כי כוחו של יעקב התעורר עכשיו ובא לידי ביטוי בגלילת האבן הכבדה אל מול רחל והרועים, אך נראה שהכוח הזה היה בו גם קודם, אולי כתוצאה מברכת אלוהים בפרק כח. החידוש בסיפור זה הוא האמונה של יעקב בכוחו והיוזמה שהוא מגלה בסיפור.
בין כוח לבדידות – חלק שלישי: מן הנשיקה אל הבכי
נקרא את פסוק יא ונשאל:
- מדוע לדעתכם יעקב פורץ בבכי רגע לאחר שהוא נושק לרחל לראשונה?
נשמע את הצעות התלמידים ונקרין על הלוח את דבריו של הסופר מאיר שלו.
נשאל את התלמידים:
- מהם הגורמים האפשריים לבכיו של יעקב על פי הצעתו של מאיר שלו?
- אילו רגשות הניעו אותו לבכיו זה? (הרגיש הקלה לאחר תלאותיו כשהבין שייתכן שיימצא לו בית בחרן; בכה מפחד מנקמת אחיו; בכה משום שהוצף ברגשותיו כלפי רחל; בכה כי ראה בכוח הנבואה את העתיד המיוסר הצפוי לו באהבתו את רחל)
- האם יש הצעה אחת מתוך כל הצעותיו שמשכנעת אתכם במיוחד?
נסכם: סיפורו של יעקב המגיע לחרן מוטען כל העת בשני צירים רגשיים המניעים את הסיפור: כוח (או הבטחה) ובדידות. יעקב מגיע לחרן מלווה בהבטחתו של אלוהים שיהיה עמו, אך בבדידות אנושית גדולה השולחת אותו לחפש מפלט ומגורים אצל אחי אמו. המפגש עם רחל מבטא אף הוא את עוצמת הרגשות המציפה את יעקב, המשלבת בין המשאלה להיגאל מבדידותו ובין התחושה שקורה כאן משהו שישפיע על כל עתידו. ברגע האמת מתגלה כוחו הגדול של יעקב. יותר משמדובר בכוח פיזי מרשים וחריג, מדובר בכוח נפשי עצום להתחיל להניע מהלכים בחייו.
מבט לחיים
בקטע שקראנו הסופר מאיר שלו קושר בין גלילת האבן ובין השנים הרבות שעתיד יעקב לעבוד בעבור רחל – שתי אלו הן משימות שבעבורן נדרשים כוחות עצומים: מאמץ חד-פעמי למול מאמץ ארוך וממושך. נבקש מן התלמידים לחשוב על משימה חד-פעמית מאתגרת מאוד שנדרשו לה, או משימה ארוכה ומתמשכת שדרשה כוחות לאורך זמן. נשאל את התלמידים:
- מהם מקורות הכוח שעזרו או עוזרים לכם במשימה זו?
- האם ישנם מקורות כוח מסוימים שמרחיבים את תחושת המסוגלות הפנימית שלכם וגורמים לכם לעמוד במשימות שלא חשבתם שתוכלו להם?
נוכל לשתף בזוגות או במליאה אם תהיה אווירה מתאימה בכיתה.
מפגש יעקב ורחל כסצנת דפוס של אירוסין:
המפגש על פי הבאר המוביל לאירוסין חוזר גם בסיפור לאה ויצחק ובסיפור משה וציפורה. על כך בהרחבה במאמרה של גליה סמו מתוך אתר מקראנט.
הבאר:
- מדוע נבחרה הבאר להיות מקום המפגש של יעקב ורחל? ראו מאמרו של אלחנן סמט מתוך אתר ישיבת הר עציון.
- 'יעקב והבאר' מתוך גליונות נחמה ליבוביץ' בקישור זה.
