סגור תצוגת כיתה
הפרק

יצחק כורת ברית עם אבימלך

פרק כו, כד-לא

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נצפה בקליפ השיר 'שווים' של עילי בוטנר ורן דנקנר ונקרא את מילות השיר.

לאחר ההאזנה נדון בנושא השיר.

  • על מה מדבר השיר?
  • האם יש הסכמה בין הדוברים בשיר?
  • מדוע לדעתכם רוצים הדוברים להגיע להסכמה ושלום?

במהלך קריאת הפסוקים יחד נסו לשים לב בין מי למי נוצר שלום.

מבט ראשון

נקרא בקול ובהטעמה את פרק כו פסוקים כד-לא, ונבקש מהתלמידים לעקוב אחר הקריאה. תוך כדי קריאה נסביר את המילים הקשות ונוודא שהתלמידים הבינו היטב את המתרחש. רצוי גם לקרוא קריאה שנייה ובה ליצור דו שיח שבו אחד ייצג את יצחק ואחר יקרא את דברי אבימלך ואנשיו. המורה תקרא את חלקי המעבר.

מבט שני- מריבה ופיוס בתנך

בתחילת הקטע שקראנו ה' מתגלה ליצחק. נשאל את התלמידים:

  • כיצד ה' מציג את עצמו בפני יצחק?
  • במה הוא מברך אותו?

בפסוקים מצוינים פעלים רבים. נבקש מהתלמידים לכתוב אותם במחברת. ונשאל אותם:

  • כמה פעלים מצאתם?
  • על מה יכול להעיד שימוש בכל כך הרבה פעלים? (זו הזדמנות להראות שהתנ"ך ממעט בתיאורים ומספר במהירות את העלילה. נוסף על כך, יש כאן הזדמנות להסביר על ו ההיפוך ותפקידה)

נשאל את התלמידים מה היא ברית? (כריתת ברית – הסכם בין כמה אנשים)

בפסוקים כה-לב מדובר על ברית שנכרתת עם יצחק ואנשיו. נשאל את התלמידים:

  • מי פונה אל יצחק?
  • מדוע הם פונים אליו?
  • מדוע הם מעוניינים לכרות אתו ברית?
  • האם יצחק מסכים לכרות ברית?

בפסוק ל מצוין שיצחק עורך משתה לאחר קיום הברית.

  • מה המשתה מסמל?

מבט שלישי

נדון בכיתה בשאלות אלו:

  • מה לדעתכם הרגיש יצחק כאשר פנו אליו אבימלך ואנשיו בבקשה לברית לאחר שגירשו אותו בעבר?
  • כשכורתים ברית כל אחד מן הצדדים מרוויח משהו. מה הרוויחו אבימלך ואנשיו מהברית הזאת? ומה הרוויח ממנה יצחק? (אבימלך הרוויח תמיכה של איש ציבור קרוב לאלוהים, יצחק הרוויח תמיכה והפסקת מאבק)
  • האם לדעתכם פעל יצחק נכון בכך שכרת את הברית עם אבימלך ואנשיו? מה הייתם עושים במקומו?
  • מדוע היום עמים כורתים בריתות שלום זה עם זה?

הזמנה לכתיבה

  • אתם עיתונאים ושמעתם על הברית שכרת יצחק עם אבימלך ואנשיו. סקרו את האירוע. ראיינו את יצחק ואת אבימלך. שאלו אותם שאלות שמעניינות אתכם. כתבו כתבה לעיתון 'ידיעות התנ"ך'.

מבט לחיים- מריבה ופיוס בין חברים

נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תקבל תמונה ובה קונפליקט. סביב התמונה הקבוצה צריכה לדון בשאלות אלו:

  • מה הסיפור שעומד מאחורי התמונה?
  • מה הילדים רוצים?
  • על מה הם מתווכחים?
  • מה כל אחד מהילדים יכול להרוויח אם יפסיק את המריבה?
  • מה הוא יכול להפסיד?
  • איך הייתם פותרים את הריב ביניהם?
  • מה אתם מציעים להם לעשות?
  • אם הייתם ליד הילדים בזמן שהם רבים, מה הייתם עושים?
  • האם קרה למישהו מחברי הקבוצה משהו דומה בעבר? שתפו את חבריכם לקבוצה.

מליאה

כל קבוצה משתפת בסיפור-תמונה שלה ובפתרון שלה.

שאלת אתגר

  • נסו לחשוב יחד על יוזמה חברתית לפתרון קונפליקטים בכיתה. איך אפשר לעזור לילדים שרבים למצוא פתרון?

העשרה לכיתה – מריבה ופיוס בין מדינות:
שאלו את התלמידים:

  • מי המדינות הגובלות עם מדינת ישראל?
  • האם אתם ידוע לכם על מדינות שלהן יש הסכם שלום עם מדינת ישראל?

צפו בהסכם השלום בין ישראל לירדן עד 1:16.

  • מדוע לדעתכם חשוב לקיים שלום בין מדינות?
  • איזו ברכה הקשורה בשלום אתם מאחלים למדינת ישראל?

דיון:

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ההתמדה של יצחק שעליה למדנו בשיעור שעבר, השתלמה לו בסופו של דבר. אבימלך ואנשיו מגיעים ליצחק ומציעים לו לכרות אתו ברית שלום. למדנו מהי ברית ומדוע יש לה חשיבות. הבנו שבברית כל צד צריך לוותר על משהו וכל צד מרוויח משהו. ראינו איך אפשר להשתמש בברית גם בין חברים בכיתה, למדנו על הבריתות הקיימות היום בין מדינת ישראל למדינות שכנות ואיחלנו למדינה ברכה משלנו.
מיומנויות: קריאת פסוקים והבנתם, פרשנות מעמיקה של מהות הפסוקים, זיהוי פעלים בטקסט המקראי ותפקידם, הבנת תפקידו של ו ההיפוך.
מתודות: האזנה לשיר, צפייה בהסכם השלום בין ישראל לירדן, ציור בול שלום.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שווים
למילות השיר על מה מדבר השיר? האם יש הסכמה בין הדוברים בשיר? מדוע לדעתכם רוצים...
שווים

למילות השיר

  • על מה מדבר השיר?
  • האם יש הסכמה בין הדוברים בשיר?
  • מדוע לדעתכם רוצים הדוברים להגיע להסכמה ושלום?

קרדיט: עילי בוטנר ורן דנקר – שווים, ערוץ עלי בוטנר וילדי החוץ, פורסם 2011

למילות השיר

אתה לבן אני שחור,
אני חשוך אתה באור
שמחמם כמו אמא,
ושדואג לך.
אתה קטן אני גדול
אני רוצה אתה יכול
לרקוד, לצעוד קדימה.
להיות שלם בין אנשים. ואולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע
אני בוכה אתה צועק
אני טועה אתה צודק
זאת הצגה שלנו,
ואין קהל ואין במה.
אולי נשב ננוח,
אתה, אתה אני אני.

מילים ולחן: עילי בוטנר מתוך שירונט.

עבודה בקבוצות
עבודה בקבוצות

By SpeedKingz/shutterstock.com

By Lopolo/shutterstock.com

By Tatyana Dzemileva/shutterstock.com

By anna.danilkova/shutterstock.com

By Robert Kneschke/shutterstock.com

  •  מה הסיפור שעומד מאחורי התמונה?
  • מה הילדים רוצים?
  • על מה הם מתווכחים?
  • מה כל אחד מהילדים יכול להרוויח אם יפסיק את המריבה?
  • מה הוא יכול להפסיד?
  • איך הייתם פותרים את הריב ביניהם?
  • מה אתם מציעים להם לעשות?
  • אם הייתם ליד הילדים בזמן שהם רבים, מה הייתם עושים?
  • האם קרה למישהו מחברי הקבוצה משהו דומה בעבר? שתפו את חבריכם לקבוצה.
הסכם השלום בין ישראל לירדן
מדוע לדעתכם חשוב לקיים שלום בין מדינות? איזו ברכה הקשורה בשלום אתם מאחלים למדינת ישראל?...
הסכם השלום בין ישראל לירדן

  • מדוע לדעתכם חשוב לקיים שלום בין מדינות?
  • איזו ברכה הקשורה בשלום אתם מאחלים למדינת ישראל?

קרדיט: הסכם השלום עם ירדן – הווידאופדיה, ערוץ 2, פורסם 2010

להגיע עד לשמיים
אֻמָּה זוֹ (עַם יִשְׂרָאֵל) מְשׁוּלָה כֶּעָפָר, וּמְשׁוּלָה כְּכוֹכָבִים, כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין יוֹרְדִין עַד לֶעָפָר, וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין...
להגיע עד לשמיים
"וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ." (פסוק ד)
שמי לילה עם כוכבים.

שמי לילה עם כוכבים. guteksk7/shutterstock.com

אֻמָּה זוֹ (עַם יִשְׂרָאֵל) מְשׁוּלָה כֶּעָפָר, וּמְשׁוּלָה כְּכוֹכָבִים, כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין יוֹרְדִין עַד לֶעָפָר, וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין עוֹלִין עַד לַשָּׁמַיִם.(תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז, עמוד א)
להמשך קריאה

בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית בְּפֶרֶק יג אוֹמֵר אֱלוֹהִים לְאַבְרָהָם: "וְשַׂמְתִי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה" (פָּסוּק טז). בְּפִרְקֵנוּ אוֹמֵר אֱלוֹהִים לְיִצְחָק "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָׁמַיִם וְנָתַתִי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גוֹיֵי הָאָרֶץ" (כו, ד). מַדוּעַ מוֹפִיעוֹת בַּפְּסוּקִים שְׁתֵי דוּגְמָאוֹת שׁוֹנוֹת לְאוֹתוֹ רַעֲיוֹן? הַמִדְרָשׁ מַסְבִּיר שֶׁהַכּוֹכָבִים וְהֶעָפָר לֹא נִבְחֲרוּ רַק מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ מֵהֶם הַרְבֵּה, אֶלָא גַם מִפְּנֵי שֶׁהַכּוֹכָבִים בַּשָׁמַיִים וְהֶעָפָר בָּאָרֶץ, וּבְכָךְ הֵם מְבַטְאִים אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָכוֹל לִהְיוֹת גָבוֹהַּ וְיָכוֹל לִהְיוֹת נָמוּךְ, לְפִי מַעֲשָׂיו.

  • אֱלוֹהִים מַבְטִיחַ לְיִצְחָק שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִרְבֶּה כְּמוֹ כּוֹכָבִים. מַדוּעַ אֱלוֹהִים בּוֹחֵר דַוְוקָא בְּדוּגְמָה זוֹ?
מורת רוח
'מוֹרַת רוּחַ' הִיא רוֹגֶז, דַאֲבוֹן לֵב, צַעַר, תַרְעוֹמֶת, אִי־שְׂבִיעוּת רָצוֹן. בַּתָנָ"ךְ מוֹרַת רוּחַ הִיא דָבָר...
מורת רוח
"וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה." (פסוקים לד–לה)
פרצוף מחייך, ישן, מנשק ועצוב.

פרצוף מחייך, ישן, מנשק ועצוב. pingebat/shutterstock.com

'מוֹרַת רוּחַ' הִיא רוֹגֶז, דַאֲבוֹן לֵב, צַעַר, תַרְעוֹמֶת, אִי־שְׂבִיעוּת רָצוֹן. בַּתָנָ"ךְ מוֹרַת רוּחַ הִיא דָבָר מְצַעֵר, שֶׁמְמָרֵר אֶת הַחַיִים וְגוֹרֵם לִתְחוּשָׁה שֶׁל מְרִירוּת.

  • אֵיזֶה סַמְלִיל מַתְאִים לְהַבִּיעַ אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁל רִבְקָה וְיִצְחָק בְּנוֹגֵעַ לַנִישׂוּאִים שֶׁל עֵשָׂו?
  • הַאִם אַתֶם יְכוֹלִים לְהָבִין מַדוּעַ הֵם הִרְגִישׁוּ כְּפִי שֶׁהִרְגִישׁוּ?
אחד העם
בְּפֶרֶק כו יִצְחָק מַצִיג אֶת רִבְקָה בְּתוֹר אֲחוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר לָגוּר בִּגְרָר וְלָכֵן הִיא אֵינָהּ...
אחד העם
"וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם." (פסוק י)

אשר גינצברג, אחד העם, מאוסף הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון. מתוך ויקישיתוף

בְּפֶרֶק כו יִצְחָק מַצִיג אֶת רִבְקָה בְּתוֹר אֲחוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר לָגוּר בִּגְרָר וְלָכֵן הִיא אֵינָהּ נִלְקַחַת מִמֶנוּ. כַּעֲבוֹר יָמִים רַבִּים, כַּאֲשֶׁר אַנְשֵׁי הַמָקוֹם מְגַלִים שֶׁיִצְחָק וְרִבְקָה הֵם זוּג נָשׂוּי, מִתְחוֹלֶלֶת דְרָמָה, וּבְמַהֲלָכָהּ מֶלֶךְ גְרָר אוֹמֵר בַּחֲרָדָה לְיִצְחָק: מַדוּעַ שִׁיקַרְתָ לָנוּ בְּקֶשֶׁר לְרִבְקָה? הָיָה עָלוּל לְהִיוָוצֵר מַצָב שֶׁבּוֹ הָאָדָם הָרָגִיל, הַפָּשׁוּט, אַחַד הָעָם, הָיָה יָכוֹל לָקַחַת אֶת רִבְקָה לִהְיוֹת לוֹ לְאִישָׁה.

להמשך קריאה

אָשֵׁר גִינְצְבּוּרְג, שֶׁנוֹדַע בַּשֵׁם 'אַחַד הָעָם', שָׁאַף שֶׁהַתְנוּעָה הַצִיוֹנִית הַלְאוּמִית תְמַלֵא תַפְקִיד מֶרְכָּזִי בְּחִידוּשׁ חַיֵי הָרוּחַ וְהַתַרְבּוּת שֶׁל הָעָם. הַזֶרֶם שֶׁיָצַר בַּלְאוּמִיוּת הַיְהוּדִית נִקְרָא 'צִיוֹנוּת תַרְבּוּתִית־רוּחָנִית'. אֶת רַעֲיוֹנוֹתָיו הִצִיג אַחַד הָעָם בְּמַאֲמָרִים שֶׁפִּרְסֵם. אַחַד הָעָם נֶחְשַׁב אִישׁ רוּחַ חָשׁוּב וּמַשְׁפִּיעַ. בַּשָׁנִים שֶׁבָּהֶן חַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִשְׁנַת 1921 וְעַד מוֹתוֹ בִּשְׁנַת 1927, הוּא זָכָה לְיַחַס מְיוּחָד שֶׁל כָּבוֹד וְשֶׁל הַעֲרָכָה. מְסַפְּרִים שֶׁלְיַד בֵּיתוֹ בְּתֵל־אָבִיב (בָּרְחוֹב שֶׁנִקְרָא כַּיוֹם עַל שְׁמוֹ: רְחוֹב אַחַד הָעָם), עָצְרוּ אֶת הַתְנוּעָה בִּשְׁעוֹת הַצָהֳרַיִים, כְּדֵי לֹא לְהַפְרִיעַ אֶת מְנוּחָתוֹ. אָשֵׁר גִינְצְבּוּרְג חָתַם עַל כְּתָבָיו בַּכִּינוּי הַסִפְרוּתִי: 'אַחַד הָעָם'. בְּכָךְ הוּא הִבִּיעַ בִּצְנִיעוּת אֶת תְחוּשָׁתוֹ שֶׁהוּא כּוֹתֵב בִּשְׁמוֹ שֶׁל אָדָם פָּשׁוּט, אֶחָד מִבְּנֵי הָעָם הַיְהוּדִי, אֲשֶׁר בְּעָיַית הַיְהוּדִים וְגוֹרָלָם מַעֲסִיקָה אוֹתוֹ.

  • מָה הַקֶשֶׁר שֶׁאַתֶם מוֹצְאִים בֵּין הַכִּינוּי "אַחַד הָעָם" הַמוּזְכָּר בַּפֶּרֶק לְאֶחָד מֵרָאשֵׁי הַצִיוֹנוּת הַבּוֹלְטִים אָשֵׁר גִינְצְבּוּרְג?
  • מַדוּעַ בָּחַר לְעַצְמוֹ אָשֵׁר גִינְצְבּוּרְג אֶת הַשֵׁם "אַחַד הָעָם"?
אבימלך ויצחק
בַּצִיוּר שֶׁל הַצַיָיר נִרְאִים יִצְחָק וְעֶבֶד אַבְרָהָם וַאֲבִימֶלֶךְ לוֹחֲצִים יָדַיִים לְיַד אוֹהֶל הַמַתְאִים בְּמַרְאֵהוּ לִתְקוּפַת...
אבימלך ויצחק
"וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ." (פסוק כח)
יצחק כורת ברית עם אבימלך, בעוד עבדי יצחק ורועי גרר מתווכחים על הבארות.

וצלב הולאר, יצחק כורת ברית עם אבימלך, בעוד עבדי יצחק ורועי גרר מתווכחים על הבארות, המאה ה 17. מקור: מאוסף Wenceslaus Hollar, מתוך ויקישיתוף.

בַּצִיוּר שֶׁל הַצַיָיר נִרְאִים יִצְחָק וְעֶבֶד אַבְרָהָם וַאֲבִימֶלֶךְ לוֹחֲצִים יָדַיִים לְיַד אוֹהֶל הַמַתְאִים בְּמַרְאֵהוּ לִתְקוּפַת יְמֵי הַבֵּינַיִים בְּאֵירוֹפָּה.

להמשך קריאה

אַבְרָהָם וַאֲבִימֶלֶךְ, לַמְרוֹת הֶבְדֵלֵי הַמַעֲמָדוֹת בֵּינֵיהֶם לְבוּשִׁים בְּגָדִים מְהוּדָרִים כְּאִילוּ שְׁנֵיהֶם מְלָכִים. בְּרֶקַע הַתְמוּנָה נִרְאִים אֲנָשִׁים עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת חֲפִירַת בְּאֵרוֹת.

  • תַאֲרוּ אֶת הַקֶשֶׁר בֵּין הַתְמוּנָה לַמְתוֹאָר בַּפֶּרֶק, וְהַצִיעוּ שֵׁם לַתְמוּנָה.
רואים רחוק
הַצַיָיר יוֹסֶל בֶּרְגְנֶר נוֹלַד בְּ־1920 בְּוִוינָה בִּירַת אוֹסְטְרִיָה, וְעָלָה בִּשְׁנַת 1950 לְיִשְׂרָאֵל. בֶּרְגְנֶר הוּא צַיָיר,...
רואים רחוק
"וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ." (פסוק ח)

לוחית שנהב מסוריה, המאה השמינית לפני הספירה. צילום: זאב רדובן, http://biblelandpictures.com

יוסל ברגנר, עבר ועתיד, 1967. באדיבות אביר משה – גלריה דן.

הַצַיָיר יוֹסֶל בֶּרְגְנֶר נוֹלַד בְּ־1920 בְּוִוינָה בִּירַת אוֹסְטְרִיָה, וְעָלָה בִּשְׁנַת 1950 לְיִשְׂרָאֵל. בֶּרְגְנֶר הוּא צַיָיר, מְאַיֵיר וּבַעֲבָרוֹ אַף מְעַצֵב תִלְבּוֹשׁוֹת תֵיאַטְרוֹן וַחֲתַן פְּרַס יִשְׂרָאֵל לְאוֹמָנוּת.

להמשך קריאה

הוּא הִרְבָּה לְצַיֵיר חֲפָצִים וּלְשַׁלֵב אוֹתָם בִּיצִירוֹתָיו. בֵּין נוֹשְׂאֵי צִיוּרָיו הַמוּבְהָקִים דְמוּיוֹת שׁוֹנוֹת, מְסַקְרְנוֹת וַאֲרוּכּוֹת פָּנִים הַמַבִּיטוֹת מִבַּעַד לְחַלוֹן מְקוּמָר. לוּחִית שֶׁנְהָב מִסוּרְיָה, הַמֵאָה הַשְׁמִינִית לִפְנֵי הַסְפִירָה. עַל הַלוּחִית נִרְאֵית אִישָׁה הַמַבִּיטָה מִבַּעַד לַחַלוֹן שֶׁבּוֹ מַעֲקֵה עַמוּדִים נָמוּךְ, אֲשֶׁר סְבִיבוֹ מִסְגֶרֶת שֶׁל שְׁלוֹשָׁה מַשְׁקוֹפִים נְסוֹגִים, הַיוֹצְרִים מֵעֵין חַלוֹן. רֹאשָׁה שֶׁל הָאִישָׁה מְעוּטָר בְּתִסְרוֹקֶת אוֹ בְּפֵאָה בְּאוֹרֶךְ הַכְּתֵפַיִים וְעַל קִדְמַת מִצְחָהּ עִיטוּר. תֵיאוּר זֶה, שֶׁזָכָה לַכִּינוּי "הָאִישָׁה בַּחַלוֹן", נִמְצָא גַם בַּאֲתָרִים נוֹסָפִים. הַדֵעָה הַמְקוּבֶּלֶת הִיא כִּי מַשְׁמָעוּת הַסְצֵנָה שֶׁעַל גַבֵּי הַשֶׁנְהַבִּים עוֹסֶקֶת בְּפוּלְחָן.

  • מָה מְשׁוּתָף לַצִיוּר שֶׁל הַצַיָיר יוֹסֶל בֶּרְגְנֶר, לְמִמְצָא הַשֶׁנְהָב מֵהַחֲפִירוֹת הָאַרְכֵאוֹלוֹגִיוֹת וּלְפָסוּק ח בַּפֶּרֶק "וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"?
באר שבע
אַבְרָהָם, הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן, הִסְתוֹבֵב בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, וּבַסוֹף בָּחַר לְהִשְׁתַקֵעַ בִּבְאֵר שֶׁבַע. וְלֹא רַק הוּא. כְּמוֹ...
באר שבע
וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (פסוקים לב- לג)
שלט הכוונה לבאר שבע, 2009.

שלט הכוונה לבאר שבע, 2009. צילום: אביטל רובינס, מתוך אתר פיקיוויקי

אַבְרָהָם, הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן, הִסְתוֹבֵב בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, וּבַסוֹף בָּחַר לְהִשְׁתַקֵעַ בִּבְאֵר שֶׁבַע. וְלֹא רַק הוּא. כְּמוֹ שֶׁמוֹפִיעַ בְּפֶרֶק כו, גַם בְּנוֹ יִצְחָק הִשְׁתַקֵעַ בָּעִיר. בֵּין אִם נִקְרְאָה עַל שֵׁם הַשְׁבוּעָה שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ וְאַבְרָהָם, וּבֵין אִם נִקְרְאָה עַל שֵׁם שֶׁבַע הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר יִצְחָק, בְּכָל מִקְרֶה בְּאֵר שֶׁבַע עַל הַמַפָּה.

להמשך קריאה

בְּאֵר שֶׁבַע הוּכְרְזָה כְּעִיר בִּשְׁנַת 1906 בִּימֵי הַשִׁלְטוֹן הָעוֹתְמָנִי וְכַיוֹם הִיא הָעִיר הַשְׁמִינִית בְּאוּכְלוּסִייָתָהּ בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל. הָעִיר שׁוֹכֶנֶת בִּצְפוֹן הַנֶגֶב, לְמַרְגְלוֹת הַר חֶבְרוֹן וּמְכוּנָה "בִּירַת הַנֶגֶב" בְּשֶׁל הֱיוֹתָהּ הָעִיר הַמֶרְכָּזִית וְהַגְדוֹלָה בְּיוֹתֵר בָּאֵזוֹר. בָּעִיר נִמְצָאִים אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן־גוּרְיוֹן, בֵּית הַחוֹלִים סוֹרוֹקָה, תֵיאַטְרוֹן בְּאֵר שֶׁבַע, הַסִינְפוֹנְיֶיטָה הַיִשְׂרְאֵלִית בְּאֵר שֶׁבַע, בֵּית מִשְׁפָּט מְחוֹזִי, הַשׁוּק הַבֵּדוּאִי, אַנְדַרְטַת חֲטִיבַת הַנֶגֶב וְעוֹד מוֹקְדֵי עִנְיָין, תַרְבּוּת וַעֲסָקִים שׁוֹנִים וּמְגוּוָּנִים.

  • מַדוּעַ נִקְרֵאת הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע בִּשְׁמָהּ (עַל פִּי הַמְסוּפָּר בַּפֶּרֶק)?
נחל גרר
נַחַל גְרָר הוּא מֵעֵין קַו גְבוּל (גְבוּל הַ־200 מ"מ גֶשֶׁם לַשָׁנָה) שֶׁבֵּין הָאָרֶץ הַנוֹשֶׁבֶת, שֶׁבָּהּ...
נחל גרר
"וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר." (פסוק ו)

נחל גרר, 2010.
י.ש., נחל גרר, GFDL.

נַחַל גְרָר הוּא מֵעֵין קַו גְבוּל (גְבוּל הַ־200 מ"מ גֶשֶׁם לַשָׁנָה) שֶׁבֵּין הָאָרֶץ הַנוֹשֶׁבֶת, שֶׁבָּהּ אֶפְשָׁר לְקַיֵים חַקְלָאוּת בַּעַל וְיִישׁוּבֵי קֶבַע – לְבֵין הַמִדְבָּר, אַרְצָם שֶׁל רוֹעֵי צֹאן נַוָודִים.

להמשך קריאה

כַּיוֹם מוּזְרָמִים מֵי הַמוֹבִיל הָאַרְצִי וּמַיִם מְטוֹהָרִים מִמִפְעַל הַשַׁפְדָן, וְהֵם מַשְׁקִים אֶת הָאֵזוֹר וּמְאַפְשְׁרִים נְטִיעַת פַּרְדֵסִים וְחַקְלָאוּת שְׁלָחִין. מִשׁוּם כָּךְ אֵין הָאֵזוֹר דוֹמֶה לְמָה שֶׁהָיָה בִּתְקוּפַת הָאָבוֹת, כְּשֶׁאַבְרָהָם וְיִצְחָק נָדְדוּ בּוֹ עִם עֶדְרֵיהֶם, חָיוּ בְּצִילָן שֶׁל עָרֵי מַמְלָכָה כְּנַעֲנִיוֹת וְ… הִסְתַבְּכוּ אִיתָן. הַחֲפִירוֹת בְּתֵל גְרָר גִילוּ שֶׁהַמָקוֹם הָיָה מְיוּשָׁב לְסֵירוּגִין מִן הָאֶלֶף הַשֵׁנִי לִפְנֵי הַסְפִירָה. בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שִׁימֵשׁ הַמָקוֹם עֶמְדָה חֲשׁוּבָה שֶׁל הַצָבָא הַטוּרְקִי נֶגֶד הַכּוֹבְשִׁים הַבְּרִיטִים. הַמָקוֹם קָדוֹשׁ לַבֶּדְוִוים שֶׁל צְפוֹן הַנֶגֶב, הַמַאֲמִינִים בַּקָדוֹשׁ אַבּוּ הוֹרִירָה (אֲבִי הַחֲתַלְתוּלָה) – אֶחָד מִלוֹחֲמָיו הַנוֹעָזִים שֶׁל מוּחַמַד, שֶׁלְפִי הָאֱמוּנָה קָבוּר כָּאן.

  • הַסְבִּירוּ מַדוּעַ יִצְחָק הִגִיעַ לִגְרָר?
הסכסוך על המים – אז והיום
הַמַיִם הֵם מְקוֹר חַיִים וְלָכֵן גַם מָקוֹר לְסִכְסוּכִים בֵּין שְׁבָטִים, עַמִים וּמְדִינוֹת. הַטַעֲנָה שֶׁל רוֹעֵי...
הסכסוך על המים – אז והיום
"וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר." (פסוק טו)

באר, תל באר שבע, המאה העשירת לפני הספירה. צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים

הַמַיִם הֵם מְקוֹר חַיִים וְלָכֵן גַם מָקוֹר לְסִכְסוּכִים בֵּין שְׁבָטִים, עַמִים וּמְדִינוֹת. הַטַעֲנָה שֶׁל רוֹעֵי גְרָר בְּפֶרֶק כו "לָנוּ הַמַיִם" וְהַנִיסְיוֹנוֹת לִמְנוֹעַ מֵאֲחֵרִים לֵיהָנוֹת מֵהַמַיִם הֵם מוֹקֵד הַסִיפּוּר בַּפֶּרֶק.

  • בַּפֶּרֶק מְסוּפָּר שֶׁיִצְחָק חוֹזֵר וְחוֹפֵר אֶת הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר אָבִיו אַבְרָהָם. יִצְחָק לְמַעֲשֶׂה פּוֹתֵחַ אֶת הַבְּאֵרוֹת שֶׁנֶחְפְּרוּ בֶּעָבָר. מַדוּעַ יִצְחָק הָיָה צָרִיךְ לִפְתוֹחַ בְּאֵרוֹת?
לחפור באר במאה ה־19
"בֵּין כָּל הַשְׂמָחוֹת וְעוֹגְמוֹת־הַנֶפֶשׁ שֶׁנָפְלוּ בְּחֶלְקָהּ שֶׁל הַמוֹשָׁבָה מִיוֹם שֶׁנוֹסְדָה, רִיחֲפָה מֵעָלֶיהָ תָמִיד עֲנָנָה מְאַיֶימֶת...
לחפור באר במאה ה־19
"וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים" (פסוק יט).
גן-שמואל, קידוח באר מים, 1945.

גן-שמואל, קידוח באר מים, 1945. צילום: ארכיון גן-שמואל, מתוך אתר פיקיויקי.

"בֵּין כָּל הַשְׂמָחוֹת וְעוֹגְמוֹת־הַנֶפֶשׁ שֶׁנָפְלוּ בְּחֶלְקָהּ שֶׁל הַמוֹשָׁבָה מִיוֹם שֶׁנוֹסְדָה, רִיחֲפָה מֵעָלֶיהָ תָמִיד עֲנָנָה מְאַיֶימֶת כְּחֶרֶב; כְּבָר הַבְּאֵר הָיְיתָה עֲמוּקָה 30 מֶטֶר, וַעֲדַיִין לֹא נִמְצְאוּ מַיִם. שְׁאֵלַת הַמַיִם הַגוֹרָלִית, שֶׁבָּהּ הָיָה תָלוּי כָּל קִיוּמָהּ שֶׁל הַמוֹשָׁבָה, לֹא נָתְנָה מָנוֹחַ לְאִישׁ".

להמשך קריאה

יוֹמָם וָלַיְלָה רָדְפָה אוֹתָנוּ הַמַחְשָׁבָה הַמַטְרִידָה: הַאוּמְנָם נֵיאָלֵץ לְהִתְפַּזֵר? בָּתִים חֲדָשִׁים אֵלֶה שֶׁהַחַיִים מְפַעֲמִים בָּהֶם, הַאִם יַהַפְכוּ לְחוֹרָבוֹת עֲגוּמוֹת וְרַק יַזְכִּירוּ לְעוֹבֵר אוֹרַח אֶת הַמַחֲזֶה הַנוּגֶה שֶׁהִתְחוֹלֵל כָּאן? … הַבְּאֵר כְּבָר בָּלְעָה סְכוּמֵי כֶּסֶף גְדוֹלִים, כִּי לֹא רַק חוֹפְרִים אוֹתָהּ אֶלָא בָּהּ בָּעֵת אַף בּוֹנִים אֶת קִירוֹתֶיהָ הַקְמוּרִים. … כְּכָל שֶׁמַעֲמִיקִים יוֹתֵר נַעֲשֵׂית הָעֲבוֹדָה אִיטִית יוֹתֵר. … וְהָיִיתִי יוֹרֵד בְּעֶזְרַת חֶבֶל שֶׁהָיָה מוּשְׁחָל בְּגַלְגַלֶיהָ … אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר קָדַחְנוּ 13 מֶטְרִים, הֵחֵל הַמַקְדֵחַ שֶׁלָנוּ לַחְדוֹר בְּקַלוּת … בְּרֹאשִׁי הִבְרִיק נִיחוּשׁ – רַבּוֹתַיי – צָעַקְתִי אֶל שְׁנֵי חֲבֵרַיי – אֵלֶה מַיִם! … חֲבֵרַיי אַף הֵם הֶאֱמִינוּ פִּתְאוֹם וְהִשְׁמִיעוּ בְּתוֹרָם: מַיִם! מַיִם! תְחִי רִאשׁוֹן לְצִיוֹן! צַעֲקוֹת הִשְׁתוֹלְלוּת מִילְאוּ אֶת הָאֲוִויר. מַיִם! מַיִם! – שָׁאֲגוּ מֵעַל הַבְּאֵר – מַיִם! – נַעֲנָה הַהֵד מִן הֶהָרִים. בִּמְהִירוּת הַבָּזָק הֵצִיפָה הַבְּשׂוֹרָה הַמְשַׂמַחַת אֶת הַמוֹשָׁבָה. הַכּוֹל בָּאוּ בִּמְרוּצָה מִן הַשָׂדוֹת. גַם תִינוֹק לֹא נִשְׁאַר בַּבַּיִת. הַכּוֹל, מִזָקֵן וְעַד נַעַר, נָהֲרוּ לַבְּאֵר, לִמְקוֹר חַיִים זֶה. בָּאֲוִויר עָמַד שְׁאוֹן יְרִיוֹת מַחֲרִישׁ אוֹזְנַיִים, קוֹלוֹת "הוֹרָה! מַיִם!" מְטוֹרָפוֹת. קָפְצוּ, רָקְדוּ, הוֹדוּ לֶאֱלוֹהִים, הִתְחַבְּקוּ, בָּכוּ כִּילָדִים."

(מתוך חפירת באר ומציאת מים במושבה ראשון לציון שנוסדה ב1882. כתב העת 'קתדרה' 126 של יד יצחק בן־צבי בירושלים, עמ' 97–99).

  • מָה הֵם הַקְשָׁיִים הָעִיקָרִיִים שֶׁל הַחֲלוּצִים הַחוֹפְרִים אֶת הַבְּאֵר הַמְתוֹאֶרֶת?
  • הַאִם הַתֵיאוּר שֶׁל קְשָׁיֵי חֲפִירַת הַבְּאֵר עוֹזֵר לְהָבִין אֶת הַמְתוֹאָר בְּפֶרֶק כו?
סרטון סיכום לבראשית כו-ל
סִיפּוּר יַעֲקֹב. מֵרֶגַע הַלֵידָה, דֶרֶךְ קְנִיַית הַבְּכוֹרָה, גְנֵבַת הַבְּרָכָה, הַנִישׂוּאִים לְרָחֵל וְלֵאָה וְהוּלֶדֶת הַבָּנִים –...
סרטון סיכום לבראשית כו-ל
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ." (כו, ב)

סִיפּוּר יַעֲקֹב. מֵרֶגַע הַלֵידָה, דֶרֶךְ קְנִיַית הַבְּכוֹרָה, גְנֵבַת הַבְּרָכָה, הַנִישׂוּאִים לְרָחֵל וְלֵאָה וְהוּלֶדֶת הַבָּנִים – סִרְטוֹן סִיכּוּם לִבְרֵאשִׁית פְּרָקִים כו-ל.

  • מָה מְאַפְיֵין אֶת חַיָיו שֶׁל יַעֲקֹב לְפִי הַסִרְטוֹן?

קרדיט: 929 סיכום שבועי – בראשית כו -ל.

עושר רב ליצחק
הַסִרְטוֹן מְתָאֵר בִּקְצָרָה אֶת הָאֵירוּעִים הַמֶרְכָּזִיִים הַמְתוֹאָרִים בִּפְרָקִים כו–ל בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית. מָה לְדַעְתְכֶם חָסֵר בַּסִרְטוֹן?...
עושר רב ליצחק
" וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד. וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים." (פסוקים יג- יד)

  • הַסִרְטוֹן מְתָאֵר בִּקְצָרָה אֶת הָאֵירוּעִים הַמֶרְכָּזִיִים הַמְתוֹאָרִים בִּפְרָקִים כו–ל בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית. מָה לְדַעְתְכֶם חָסֵר בַּסִרְטוֹן? נַסוּ לַחֲשׁוֹב לָמָה?

929 סיכום שבועי- בראשית כו – ל / 929 תנך ביחד, 2015

כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה
הַקְרָב עַל בְּאֵר שֶׁבַע הִתְרַחֵשׁ בִּ־31 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1917 בֵּין יְחִידוֹת צָבָא שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הַבְּרִיטִית בְּפִיקוּדוֹ...
כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה
"... עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (פסוק לג)

הַקְרָב עַל בְּאֵר שֶׁבַע הִתְרַחֵשׁ בִּ־31 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1917 בֵּין יְחִידוֹת צָבָא שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הַבְּרִיטִית בְּפִיקוּדוֹ שֶׁל פִילְדְמַרְשָׁל אֶדְמוֹנְד אָלֶנְבִּי וּבֵין צְבָא הָאִימְפֶּרְיָה הָעוֹתְ'מָאנִית תַחַת פִּיקוּדוֹ שֶׁל אִיסְמֵט אִינָנִי וּבְסִיוּעַ קְצִינִים וִיחִידוֹת מְיוּחָדוֹת מִצְבָא הַקֵיסָרוּת הַגֶרְמָנִית.

להמשך קריאה

הַהַתְקָפָה הַבְּרִיטִית עַל בְּאֵר שֶׁבַע הִפְתִיעָה אֶת הָעוֹתְ'מָאנִים בְּמִיקוּמָהּ מִפְּנֵי שֶׁהֵם צִיפּוּ לְהַתְקָפָה בְּגִזְרַת עַזָה. הַבְּרִיטִים, לְאַחַר מַסַע לֵילִי מְזוֹרָז, כִּיתְרוּ אֶת בְּאֵר שֶׁבַע, הֵגִיחוּ בְּמִזְרָחָהּ – הָאֲגַף הַפָּחוֹת מוּגָן – פָּרְצוּ אֶת קַוֵוי הַהֲגָנָה וְכָבְשׁוּ אוֹתָהּ בְּהַתְקָפַת פָּרָשִׁים. 100 שָׁנָה אַחַר כָּךְ, בִּשְׁנַת 2017 נֶעֱרַךְ שִׁחְזוּר הַקְרָב עַל יְדֵי "הָעֲמוּתָה לְמוֹרֶשֶׁת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" וַעֲמוּתַת פָּרָשִׁים אוֹסְטְרָלִים הַמְשַׁמְרִים אֶת מוֹרֶשֶׁת פָּרָשֵׁי הָאַנְזָא"ק (כּוֹחַ צְבָאִי שֶׁל חַיָילִים אוֹסְטְרָלִים וּנְיוּ זִילַנְדִים שֶׁלָחֲמוּ בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה לְצַד "מְדִינוֹת הַהַסְכָּמָה"). הַמַסָע נֶעֱרַךְ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים וְהִסְתַיֵים בְּשִׁחְזוּר הַהִסְתַעֲרוּת עַל הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע.

קרדיט: שחזור כיבוש באר שבע על ידי פרשי אוסטרליה/ AravaTV, 2017