מאבק על בארות המים
פסוקים יב-כג
הזמנה ללימוד
נקרא ונשמע את השיר. נקדים בהסבר הצורה של כינויי מושא חבורים (לא צריך לקרוא לתופעה בשמה) חפרוה, יעטרוה וכרוה, ונסביר את משמעות המילים.
צפייה בשיר בסרטון "באר בשדה".
(המילים מתוך האתר זמרשת).
מסבירים מהי באר ומה חשיבות המים לרועי הצאן בנגב – אזור מדברי.
מחלקים את הכיתה לחמש קבוצות ולכל קבוצה נותנים תמונה של באר (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור), הקבוצה כותבת מסביב לבאר מה חשיבותה לרועי הצאן במדבר.
לאחר הפעילות נחזור למקומות ונבקש מהקבוצות להציג את עבודותיהן.
נדגיש כי בקריאה היום נעסוק ביצחק שהיה רועה צאן והוא נאבק על בארות המים. נעלה שאלות לקראת הקריאה: במי נאבק יצחק על בארות המים? למה הם נאבקו? כיצד התנהל המאבק? מי ניצח במאבק? וכדומה.
מבט ראשון
נקרא בקול ובהטעמה את פרק כו פסוקים יב-כג. נבקש מהתלמידים לסמן תוך כדי קריאה כמה פעמים סותמים ליצחק את הבארות או רבים עמו עליהן. נקפיד תוך כדי הקריאה להסביר את המילים שאינן מובנות.
לאחר הקריאה נסביר את מה שקראנו או נבקש מאחד התלמידים לספר את הדברים שוב בלשונו.
מבט שני
נשאל את התלמידים: מה הכוונה במילים "וַיִּגְדַּל הָאִישׁ, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל"?
נחלק לתלמידים דף ובו הפסוקים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):
יג וַיִּגְדַּל הָאִישׁ, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד. יד וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה, וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים. טו וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר. טז וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל-יִצְחָק: 'לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד'. יז וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם. יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם. וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו. יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל, וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים. כ וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר: 'לָנוּ הַמָּיִם'. וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ. וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה.
נבקש מהם לסמן מילים המבטאות את הקנאה והריב על הבארות.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם הפלישתים סתמו את בארות אברהם אביו של יצחק? האם זה נבע סתם מרוע לב, או ממאבק על משאב חשוב? (לפי הפסוקים משתמע שבהתחלה הדבר נבע מרוע וקנאה, ולאחר מכן היה מאבק למי שייכים המים)
- מדוע לדעתכם יצחק מתעקש לחפור את הבארות שוב ושוב? (הבארות היו מקור המים היחיד, הן היו תנאי לחיים. בלי בארות אין מים ואי אפשר לגדל צאן ולחיות במדבר)
נבקש מהתלמידים לכתוב במחברת מהם שמות שלוש הבארות אשר חפר יצחק? מדוע בחר בשמות אלו? (עשק, שטנה, רחובות)
מומלץ לאפשר לתלמידים לעבוד בזוגות.
מבט שלישי- התבוננות והעמקה
נשאל את התלמידים:
- איך לדעתכם הרגיש יצחק כאשר שוב ושוב סותמים את בארות המים שחפר אביו, וכאשר רבים אתו על הבורות אשר הוא פותח? איך אתם הייתם מרגישים אילו היו הורסים לכם שוב ושוב משהו שעשיתם?
- איך לדעתכם הרגיש יצחק לאחר שהתעקש לפתוח את הבארות ועמד במשימה שהציב לעצמו?
- מה לדעתכם חושבים בני העמים אחרים כאשר הם רואים את יצחק לא מוותר ומצליח לשמור את בארות אביו? היזכרו במילות פסוק יג: "וַיִּגְדַּל הָאִישׁ, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל
מבט לחיים
מתי קרה לנו בעת האחרונה שהחלטנו לא לוותר על משהו שחשוב לנו, גם כאשר אחרים סביבנו התנגדו לדבר או אפילו הפריעו לנו לעשותו? מה עוזר לנו להצליח להתמיד?
עבודה אישית:
- כל תלמיד יכתוב לעצמו בפתק קטן מטרה שהוא מציב לעצמו עד סוף השנה, יקפל את הפתק ויכתוב את שמו על הפתק המקופל. המורה יאסוף את כל הפתקים לבקבוק וישמור אותו עד סוף השנה. בסוף השנה כל ילד יפתח את הפתק שלו ויראה אם הצליח לעמוד במשימה שלו ולהתמיד בה.
- לאחר מכן כל הכיתה תחשוב על מטרה משותפת שהכיתה רוצה להצליח בה עד סוף השנה. גם אותה נכתוב בפתק ונכניס לבקבוק.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: קראנו ולמדנו על התמדתו של יצחק בחפירת בארות המים. ראינו כיצד התמדתו שומרת עליו, מאפשרת לו להתקיים וגם מעניקה לו דימוי של אדם שלא מוותר.
מיומנויות: קריאת פסוקים והבנתם, פרשנות מעמיקה ורגשית של מהות הפסוקים והבנת משמעות השמות.
מתודות: עבודה בקבוצות לאיסוף ידע, ולימוד בנושא הבאר.
