ירמיהו מחוץ לקונצנזוס
בכמה מילים
ירמיהו מתייצב במקום הקדוש ביותר לעם ומנבא נבואה קשה שאף אחד אינו מעוניין לשמוע. התוצאה אינה מאחרת לבוא – דברי ירמיהו מעוררים עליו התנגדות קשה, בכירי המקדש והמוני העם דורשים את מותו. במהלך הוראה זה נדון במקומו של ירמיהו הנביא שעומד ואומר דברים שאינם בקונצנזוס ושאיש בעם אינו רוצה לשמוע.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה: קונצנזוס ושוליים
נצייר על הלוח מעגל גדול ומעליו נכתוב כותרת:'קונצנזוס'. נשאל את התלמידים אם הם מכירים את המושג ויודעים להסביר את פירושו.
קונצנזוס – הסכמה כללית רחבה.
נשאל את התלמידים:
- מהם דברים שהם בקונצנזוס בחברה הישראלית?
- מהם האנשים, הערכים, המסרים, האירועים שעליהם כולנו מסכימים?
מומלץ לכתוב כמה מהדברים העיקריים שעולים בתוך המעגל. לאחר שנמלא אותו נשאל:
- מהם הדברים שנמצאים מחוץ לקונצנזוס בחברה הישראלית?
- כשאדם מפורסם אומר דברים נגד התפיסה המקובלת בציבור (קונצנזוס), כיצד בדרך כלל הציבור מגיב?
אפשרות שנייה: קונצנזוס – החמישייה הקאמרית
נצפה במערכון 'קונצנזוס' של החמישייה הקאמרית (ראו עזר הוראה: קונצנזוס).
*למורה: המערכון קצר אך לא בהכרח פשוט להבנה ולכן מומלץ לצפות בשנית לאחר דיון קצר ולאחר הבהרת המושגים: קונצנזוס–הסכמה כללית רחבה. פרה קדושה – דבר שנמצא בלב הקונצנזוס שעליו קיימת הסכמה חברתית רחבה ביותר ואסור לערער עליו.
לאחר הצפייה השנייה במערכון נדון:
- מדוע חשוב לאנשים להיות בקונצנזוס?
- האם באמת אדם "זקוק לגיבוי כדי להיות חריג"?
- האם כל מי שיוצא נגד הקונצנזוס זקוק למישהו שיגיד לו "על הכיפאק"?
אפשרות שלישית: משפט
נצפה בקטע ממשפט מבוים שנערך בעת האחרונה לנביא ירמיהו (ראו עזר הוראה: משפט מבוים לירמיהו, מומלץ לצפות מדקה 1:52).
* למורה – מומלץ לבחור באפשרות זו אם בכוונתך לערוך בהמשך השיעור מעמת (דיבייט).
לאחר הצפייה במשפט המבוים נשאל את התלמידים:
- במה מואשם ירמיהו במשפט זה? (בגידה, המרדה, סיוע לאויב במלחמה ותעמולה תבוסתנית)
- האם נכון לדון במעשיו של ירמיהו בבית משפט מודרני? מדוע כן? מדוע לא?
- מה אתם הייתם מכריעים- האם הוא אשם או לא במה שמאשימים אותו?
הזמנה לקריאה
כיוון שהפרק סיפורי למדי מומלץ לתת לתלמידים לקרוא אותו בעצמם ואחרי כן לעבור ללימוד.
שלב ראשון: לימוד הפסוקים
פסוקים א-ו: נבואת ירמיהו בבית המקדש
נקרא את הפסוקים עם התלמידים ונסביר אותם.
נקרא את פסוק ו: "וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה" ונשאל את התלמידים:
- מה קרה לעיר שילה? היעזרו בירמיהו פרק ז פסוקים יב-טו. (נחרב)
- מה המסר שהנביא מבקש להעביר באזכור שילה? (גם מקום שמשמש פולחן לאלוהים יכול להיחרב, לכן אי אפשר לסמוך על המקדש בלי לתקן את ההתנהגות)
- האם לדעתכם סיפור חורבן שילה, שהתרחש זמן רב לפני אירועי הפרק, עשוי להשפיע על עמדת העם ולהוביל אותם לתקן את דרכיהם?
נסכם על הלוח את ההתרחשות המתוארת – אפשר לכתוב את הקטגוריות ולתת לתלמידים כמה דקות להשלים בעבודה עצמית:
א. מקום הנבואה: בית המקדש.
ב. זמן הנבואה: ככל הנראה במהלך חג מרכזי שבו מגיעים המוני מתפללים לבית המקדש.
ג. מסר הנבואה: נבואת פורענות מותנית – אם העם לא יתקן את דרכיו, צפוי חורבן.
חשוב להזכיר כי נבואה זו על פי רוב הדעות היא המשך ישיר לנבואת ירמיהו בפרק ז פסוקים א-טו (פרק שהתלמידים כבר למדו). אין צורך להתעכב על השוואה מדוקדקת בין הפרקים, אך חשוב להראות כי הנבואה בפסוקים אלה היא בעצם גרסה מקוצרת של הנבואה בפרק ז.
זו הזדמנות לחדד את ההבחנה בין שתי סוגות (ז'אנרים) ספרותיות בספרי הנביאים:
- נבואות – דברי הנביא עצמם המובאים בפירוט ובליווי שלל אמצעים רטוריים (במקרה שלנו – פרק ז)
- סיפורי נבואה – סיפור המתאר את קורות הנביא ואת ההתרחשות סביב נבואותיו – הרקע, התגובות וההשלכות (במקרה שלנו – פרק כו).
פסוקים ז-ט: התגובה לנבואת ירמיהו
נקרא את הפסוקים ונסביר אותם. אנו רואים כי דברי ירמיהו מעוררים זעם גדול בקרב העם והוא אינו מקבל את דברי ירמיהו ואף דורש את מותו. כדי להבין את הסערה שדברי ירמיהו מעוררים חשוב להזכיר את הנסיבות ההיסטוריות – מבחינה היסטורית מדובר בכמה שנים בודדות לפני החורבן, אך חשוב לזכור שהעם כמובן אינו יודע את שעתיד להתרחש. יתרה מזו, קיימת אמונה רווחת בעם ולפיה ירושלים היא עירו של אלוהים ולפיכך היא חסינה מפני חורבן ופורענות. ירמיהו מנבא על חורבן ירושלים בשמו של אלוהים. מבחינת רוב העם הנבואה סותרת את כל מה שהם מאמינים בו ולא ייתכן שהיא תתגשם ולכן הם מתרעמים על ירמיהו ומאשימים אותו שהוא נביא שקר.
חשוב להתחבר לפתיחה שעשינו ולהזכיר שדברי נבואת ירמיהו אינם בקונצנזוס ולכן הם מעוררים תגובה קשה ונרחבת כל כך.
פסוקים י-טז: משפטו של ירמיהו
לאחר שההמון המתלהם לוקח את ירמיהו בכוח ודורש את מותו באים שרי יהודה לשפוט בסוגיה ולהכריע את דינו.
נחלק לתלמידים את דף העבודה: משפטו של ירמיהו לעבודה עצמית.
נסכם את מהלך המשפט ואת הזיכוי שירמיהו זוכה לו מהשרים.
פסוקים יז-כד: אירועי סיום המשפט
נקרא עם התלמידים את הפסוקים ונספר על הרקע ההיסטורי לשני הסיפורים המובאים בפסוקים: הראשון על מיכה – מנביאי תרי עשר שניבא בימי חזקיהו כמאה שנה לפני אירועי הפרק. הסיפור השני על אוריהו, נביא בן זמנו של ירמיהו שעליו לא מסופר לנו ממקורות אחרים. נשאל את התלמידים:
- במהלך המשפט מובאים שני סיפורים מהעבר המשמשים תקדימים משפטיים למשפטו של ירמיהו (פסוקים יח-כג). במה דומה המתואר בסיפורים למצבו של ירמיהו ובמה מצבו של ירמיהו שונה מהם?(בשני הסיפורים כמו אצל ירמיה, הנביא מנבא על חורבן של העיר. בסיפורו של מיכה המלך חזקיהו מקבל את דבריו, מתפלל ומתקן את דרכו. אצל אוריהו המלך גוזר עליו גזר דין מוות)
- מה לדעתכם החשיבות של סיפורים אלו? מדוע הובאו בפרק זה?
- באיזה צד במשפט תומך כל סיפור?
- האם לדעתכם את שני הסיפורים הביאו אותם אנשים?
- האם האזכוריםמהעבר מצליחים להשפיע על בני דורו של ירמיהו? כיצד?
ללמוד מהעבר
בכמה מקומות בפרק (באזכור שילה, ובסיפורי התקדימיים במשפט) ירמיהו, כמו גם מתנגדיו, מבקשים להשפיע על סוגיות בוערות באמצעות סיפורים מהעבר.
נדון עם התלמידים:
- האם לסיפורים אלה יש השפעה ניכרת בפרק?
- האם אזכור התרחשויות מהעבר היא דרך יעילה להשפיע על ההווה?
- האם גם היום אנחנו משתמשים בעבר (הקרוב או הרחוק) כדי להשפיע על ההווה?
אחיקם מציל את ירמיהו – פסוק כד
"לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ" –ההתרחשות בפסוק זה איננה ברורה לגמרי ונראה כי יש פער בסיפור. נשאל את התלמידים:
- מה בדיוק אחיקם בןשפן עשה למען ירמיהו?(אף שהיו כאלו שרצו להרוג את ירמיהו, אחיקםמילט אותו מידם)
- מה אפשר להסיק מכך על ההתרחשות בסוף המשפט?(מן ההקשר אנו מבינים שבסוף המשפט העם או חלק ממנו לא השלים עם הזיכוי של ירמיהו,אך אחיקם בן שפן הציל את ירמיהו ולא נתן אותו בידם)
שלב שני: העמקה במשפט
נקרא עם התלמידים את פסוקים ז-יא. בצד אחד של הלוח נשלים בעזרת התלמידים "תעודת זהות" לצד התביעה ובצד השני נכתוב "תעודת זהות" להגנה.
התביעה – תעודת זהות
- התביעה (המאשימים): הכוהנים, הנביאים וכל העם.
- האישום: ירמיהו נביא שקר.
- העונש הדרוש: עונש מוות.
ההגנה – תעודת זהות
- ההגנה:ירמיהו לבדו.
- התגובה לאישום: כופר באשמה.
- הדרישה: זיכוי מלא.
העמקה במשפט
המשפט מתואר בפרק בכמה פסוקים, והטיעונים מובאים בו בצורה כללית מאוד ותמציתית. בחלק זה ננסה להבין לעומק את העמדות והטענות של שני הצדדים במשפט באמצעות דף מקורות ובאמצעות בחינת ההקשר של הנבואה והנסיבות שבהן היא ניתנה.
חלק מהמקורות הם מהפרקים הקודמים שנלמדו בנושא 'נביא ונבואה' וזוהי למעשה הזדמנות לערוך מעין סיכום ביניים.
נערוך בכיתה מַעֲמָת(דיבייט) שמדמה את משפטו של ירמיהו ונשתמש בו במקורות. לשם כך מומלץ להיעזר בדפי ההנחיות והמקורות (ראו דפי עבודה: דף הנחיות למעמת ודף מקורות למעמת).
סיכום המשפט
לאחר שנקדיש לפחות עשרים דקות לעבודה של התלמידים על דף העבודה נחזור למליאה ונסכם על הלוח בעזרת התלמידים את הטיעונים העיקריים של שני הצדדים במשפט. חשוב מאוד להעמיק ולדון בנקודות העיקריות – יש לזכור שכל תלמיד עבד למעשה רק על צד אחד במשפט ורק בעת העימות בשלב הסיכום במליאה הוא נחשף לטיעונים של הצד האחר ולהשלכותיהם.
התביעה
- הנחת היסוד: ירושלים היא עיר הקודש של ה' ולכן הוא לא יחריב אותה לעולם.
- ירמיהו מנבא בשם ה' דברי שקר (כי ירושלים אינה יכולה להיחרב) – ולכן הוא נביא שקר.
- נביא שקר – דינו מוות.
הסיפור על אוריהו ממחיש מה ראוי לעשות לנביאים שמנבאים פורענות. כדאי להתעכב מעט על סיפורו הקשה של אוריהו – נביא שסבל רדיפה, מוות וביזוי בעקבות נבואותיו שהיו דומות מאוד לשל ירמיהו.
ההגנה
- ירמיהו מדגיש כי הוא מנבא בשם ה' – הוא לא נביא שקר.
- ירמיהו משווה את המצב בירושלים לחורבן שילה – השוואה שנועדה להדגיש כי אלוהים לא יהסס להשמיד גם מקום שמשמש לפולחן, בתגובה לחטאי העם.
- ירמיהו מבהיר כי החורבן הצפוי איננו ודאי ועדיין אפשר לשוב בתשובה ולמנוע אותו.
- הסיפור על מיכה מראה כי מלך טוב צריך להקשיב לנביא ה', גם אם דבריו קשים.
- בפרק כח ירמיהו טוען כי בדרך כלל נביאי אמת מנבאים פורענות.
מבט לחיים
דברי ירמיהו הקשים והתגובה הקשה עוד יותר של העם מזמנים דיון בגבולות השיח הציבורי גם בחברה המודרנית ובישראל של היום. נדון עם התלמידים:
- האם חשוב שבחברה יהיו אנשים שדעותיהם מחוץ לקונצנזוס והם אומרים גם דברים קשים שאף אחד אינו רוצה לשמוע?
- האם עדיף לדעתכם שכל הדיונים יישארו בתוך גבולות הקונצנזוס?
- האם בחברה צריכים להיות נושאים שהם טאבו (שאינם פתוחים לדיון)? מדוע כן?מדוע לא?
- מי הם האנשים שהולכים נגד הקונצנזוס בישראל של היום?
- מה החברה הישראלית מרוויחה ומה היא מפסידה מנוכחותם של אנשים כאלה?
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: הכרנו את סיפור נבואתו של ירמיהו בבית המקדש ואת התגובה הקשה שדבריו עוררו.
מתודות: קריאה משותפת, דיון במליאה, ניתוח פסוקים בעבודה עצמית, מעמת (דיבייט).
מיומנויות: הכרת סוגות ספרותיות במקרא, קריאה עצמאית בטקסט ו"תרגום" למילים פשוטות.
על ההשוואה בין ירמיהו פרק ז לירמיהו פרק כו ועל הבדלי הסוגה ביניהם ברשומתו של יואל בן נון מתוך אתר 929 בקישור זה: https://www.929.org.il/page/426/post/10733.
