נושא בחירה: שיבת ציון

נושא בחירה: נביא ונבואה

ספטמבר

אוקטובר

נובמבר

מאבק בנביאי השקר והתמודדות עם המלך

דצמבר

נביא כמבשר הגאולה

מאי

ינואר

התקומה העתידית בארץ ישראל

קשיי שבי ציון- חגי א

פברואר

בשוב ה' את שיבת ציון

על נהרות בבל

מרץ

הצהרת כורש והעליות הראשונות

עליית נחמיה וקשיי התקופה

מאי

סגור תצוגת כיתה

הפרק

(א)
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל־אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ־פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה׃
(ב)
וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר אַל־תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃
(ג)
גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת־הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ׃
(ד)
וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃
(ה)
עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֺתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי׃
(ו)
וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר׃
(ז)
וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן־יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל־רִבְקָה כִּי־טוֹבַת מַרְאֶה הִיא׃
(ח)
וַיְהִי כִּי אָרְכוּ־לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ׃
(ט)
וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן־אָמוּת עָלֶיהָ׃
(י)
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת־אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם׃
(יא)
וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת־כָּל־הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת׃
(יב)
וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהוָה׃
(יג)
וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי־גָדַל מְאֹד׃
(יד)
וַיְהִי־לוֹ מִקְנֵה־צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים׃
(טו)
וְכָל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר׃
(טז)
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי־עָצַמְתָּ־מִמֶּנּוּ מְאֹד׃
(יז)
וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל־גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם׃
(יח)
וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת־בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר־קָרָא לָהֶן אָבִיו׃
(יט)
וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי־יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ־שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים׃
(כ)
וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם־רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ׃
(כא)
וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם־עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה׃
(כב)
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי־עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ׃
(כג)
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע׃
(כד)
וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל־תִּירָא כִּי־אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי׃
(כה)
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה וַיֶּט־שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ־שָׁם עַבְדֵי־יִצְחָק בְּאֵר׃
(כו)
וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאוֹ׃
(כז)
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם׃
(כח)
וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי־הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ׃
(כט)
אִם־תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק־טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה׃
(ל)
וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃
(לא)
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם׃
(לב)
וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל־אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם׃
(לג)
וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל־כֵּן שֵׁם־הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃
(לד)
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת־יְהוּדִית בַּת־בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת־בָּשְׂמַת בַּת־אֵילֹן הַחִתִּי׃
(לה)
וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה׃

ירמיהו מחוץ לקונצנזוס

שיעור ראשון מתוך שלושה

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת שיעור

*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

ירמיהו מתייצב במקום הקדוש ביותר לעם ומנבא נבואה קשה שאף אחד אינו מעוניין לשמוע. התוצאה ‏אינה מאחרת לבוא – דברי ירמיהו מעוררים עליו התנגדות קשה, בכירי המקדש והמוני העם דורשים את ‏מותו. במהלך הוראה זה נדון במקומו של ירמיהו הנביא שעומד ואומר דברים שאינם בקונצנזוס ושאיש ‏בעם אינו רוצה לשמוע. ‏

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה: קונצנזוס ושוליים
נצייר על הלוח מעגל גדול ומעליו נכתוב כותרת:'קונצנזוס'. נשאל את התלמידים אם הם מכירים את ‏המושג ויודעים להסביר את פירושו.‏

קונצנזוס – הסכמה כללית רחבה.‏

נשאל את התלמידים:‏

מהם דברים שהם בקונצנזוס בחברה הישראלית?‏
מהם האנשים, הערכים, המסרים, האירועים שעליהם כולנו מסכימים?‏

מומלץ לכתוב כמה מהדברים העיקריים שעולים בתוך המעגל. לאחר שנמלא אותו נשאל:‏

מהם הדברים שנמצאים מחוץ לקונצנזוס בחברה הישראלית?‏
כשאדם מפורסם אומר דברים נגד התפיסה המקובלת בציבור (קונצנזוס), כיצד בדרך כלל הציבור ‏מגיב?‏

אפשרות שנייה: קונצנזוס – החמישייה הקאמרית
נצפה במערכון 'קונצנזוס' של החמישייה הקאמרית (ראו עזר הוראה: קונצנזוס). ‏
‏*למורה: המערכון קצר אך לא בהכרח פשוט להבנה ולכן מומלץ לצפות בשנית לאחר דיון קצר ולאחר ‏הבהרת המושגים: קונצנזוס–הסכמה כללית רחבה. פרה קדושה – דבר שנמצא בלב הקונצנזוס שעליו ‏קיימת הסכמה חברתית רחבה ביותר ואסור לערער עליו.‏

לאחר הצפייה השנייה במערכון נדון:‏

מדוע חשוב לאנשים להיות בקונצנזוס?‏
האם באמת אדם "זקוק לגיבוי כדי להיות חריג"? ‏
האם כל מי שיוצא נגד הקונצנזוס זקוק למישהו שיגיד לו "על הכיפאק"?‏

אפשרות שלישית: משפט
נצפה בקטע ממשפט מבוים שנערך בעת האחרונה לנביא ירמיהו (ראו עזר הוראה: משפט מבוים ‏לירמיהו, מומלץ לצפות מדקה 1:52).‏
‏* למורה – מומלץ לבחור באפשרות זו אם בכוונתך לערוך בהמשך השיעור מעמת (דיבייט).‏

לאחר הצפייה במשפט המבוים נשאל את התלמידים:‏

במה מואשם ירמיהו במשפט זה? (בגידה, המרדה, סיוע לאויב במלחמה ותעמולה תבוסתנית)‏
האם נכון לדון במעשיו של ירמיהו בבית משפט מודרני? מדוע כן? מדוע לא?‏
מה אתם הייתם מכריעים- האם הוא אשם או לא במה שמאשימים אותו?‏

הזמנה לקריאה

כיוון שהפרק סיפורי למדי מומלץ לתת לתלמידים לקרוא אותו בעצמם ואחרי כן לעבור ללימוד. ‏

שלב ראשון: לימוד הפסוקים
פסוקים א-ו: נבואת ירמיהו בבית המקדש

נקרא את הפסוקים עם התלמידים ונסביר אותם. ‏
נקרא את פסוק ו: "וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה" ונשאל את התלמידים:‏

מה קרה לעיר שילה? היעזרו בירמיהו פרק ז פסוקים יב-טו. (נחרב)‏
מה המסר שהנביא מבקש להעביר באזכור שילה? (גם מקום שמשמש פולחן לאלוהים יכול ‏להיחרב, לכן אי אפשר לסמוך על המקדש בלי לתקן את ההתנהגות)‏
האם לדעתכם סיפור חורבן שילה, שהתרחש זמן רב לפני אירועי הפרק, עשוי להשפיע על עמדת ‏העם ולהוביל אותם לתקן את דרכיהם?‏

נסכם על הלוח את ההתרחשות המתוארת – אפשר לכתוב את הקטגוריות ולתת לתלמידים כמה דקות ‏להשלים בעבודה עצמית:‏

א.‏ מקום הנבואה: בית המקדש.‏
ב.‏ זמן הנבואה: ככל הנראה במהלך חג מרכזי שבו מגיעים המוני מתפללים לבית המקדש.‏
ג.‏ מסר הנבואה: נבואת פורענות מותנית – אם העם לא יתקן את דרכיו, צפוי חורבן.‏

חשוב להזכיר כי נבואה זו על פי רוב הדעות היא המשך ישיר לנבואת ירמיהו בפרק ז פסוקים א-טו (פרק ‏שהתלמידים כבר למדו). אין צורך להתעכב על השוואה מדוקדקת בין הפרקים, אך חשוב להראות כי ‏הנבואה בפסוקים אלה היא בעצם גרסה מקוצרת של הנבואה בפרק ז.‏

זו הזדמנות לחדד את ההבחנה בין שתי סוגות (ז'אנרים) ספרותיות בספרי הנביאים:‏

נבואות – דברי הנביא עצמם המובאים בפירוט ובליווי שלל אמצעים רטוריים (במקרה שלנו – ‏פרק ז)‏
סיפורי נבואה – סיפור המתאר את קורות הנביא ואת ההתרחשות סביב נבואותיו – הרקע, ‏התגובות וההשלכות (במקרה שלנו – פרק כו).‏

פסוקים ז-ט: התגובה לנבואת ירמיהו

נקרא את הפסוקים ונסביר אותם. אנו רואים כי דברי ירמיהו מעוררים זעם גדול בקרב העם והוא אינו ‏מקבל את דברי ירמיהו ואף דורש את מותו. כדי להבין את הסערה שדברי ירמיהו מעוררים חשוב להזכיר ‏את הנסיבות ההיסטוריות – מבחינה היסטורית מדובר בכמה שנים בודדות לפני החורבן, אך חשוב לזכור ‏שהעם כמובן אינו יודע את שעתיד להתרחש. יתרה מזו, קיימת אמונה רווחת בעם ולפיה ירושלים היא ‏עירו של אלוהים ולפיכך היא חסינה מפני חורבן ופורענות. ירמיהו מנבא על חורבן ירושלים בשמו של ‏אלוהים. מבחינת רוב העם הנבואה סותרת את כל מה שהם מאמינים בו ולא ייתכן שהיא תתגשם ולכן ‏הם מתרעמים על ירמיהו ומאשימים אותו שהוא נביא שקר.‏

חשוב להתחבר לפתיחה שעשינו ולהזכיר שדברי נבואת ירמיהו אינם בקונצנזוס ולכן הם מעוררים תגובה ‏קשה ונרחבת כל כך.‏

פסוקים י-טז: משפטו של ירמיהו

לאחר שההמון המתלהם לוקח את ירמיהו בכוח ודורש את מותו באים שרי יהודה לשפוט בסוגיה ולהכריע ‏את דינו.‏

נחלק לתלמידים את דף העבודה: משפטו של ירמיהו לעבודה עצמית.‏

נסכם את מהלך המשפט ואת הזיכוי שירמיהו זוכה לו מהשרים. ‏

פסוקים יז-כד: אירועי סיום המשפט

נקרא עם התלמידים את הפסוקים ונספר על הרקע ההיסטורי לשני הסיפורים המובאים בפסוקים: ‏הראשון על מיכה – מנביאי תרי עשר שניבא בימי חזקיהו כמאה שנה לפני אירועי הפרק. הסיפור השני ‏על אוריהו, נביא בן זמנו של ירמיהו שעליו לא מסופר לנו ממקורות אחרים. נשאל את התלמידים: ‏

במהלך המשפט מובאים שני סיפורים מהעבר המשמשים תקדימים משפטיים למשפטו של ‏ירמיהו (פסוקים יח-כג). במה דומה המתואר בסיפורים למצבו של ירמיהו ובמה מצבו של ירמיהו ‏שונה מהם?(בשני הסיפורים כמו אצל ירמיה, הנביא מנבא על חורבן של העיר. בסיפורו של מיכה ‏המלך חזקיהו מקבל את דבריו, מתפלל ומתקן את דרכו. אצל אוריהו המלך גוזר עליו גזר דין ‏מוות)‏
מה לדעתכם החשיבות של סיפורים אלו? מדוע הובאו בפרק זה?‏
באיזה צד במשפט תומך כל סיפור? ‏
האם לדעתכם את שני הסיפורים הביאו אותם אנשים?‏
האם האזכוריםמהעבר מצליחים להשפיע על בני דורו של ירמיהו? כיצד?‏

ללמוד מהעבר

בכמה מקומות בפרק (באזכור שילה, ובסיפורי התקדימיים במשפט) ירמיהו, כמו גם מתנגדיו, מבקשים ‏להשפיע על סוגיות בוערות באמצעות סיפורים מהעבר.‏

נדון עם התלמידים:‏

האם לסיפורים אלה יש השפעה ניכרת בפרק?‏
האם אזכור התרחשויות מהעבר היא דרך יעילה להשפיע על ההווה? ‏
האם גם היום אנחנו משתמשים בעבר (הקרוב או הרחוק) כדי להשפיע על ההווה?‏

אחיקם מציל את ירמיהו – פסוק כד

"לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ" –ההתרחשות בפסוק זה איננה ברורה לגמרי ונראה כי יש פער ‏בסיפור. נשאל את התלמידים:‏

מה בדיוק אחיקם בןשפן עשה למען ירמיהו?(אף שהיו כאלו שרצו להרוג את ירמיהו, אחיקםמילט ‏אותו מידם)‏
מה אפשר להסיק מכך על ההתרחשות בסוף המשפט?(מן ההקשר אנו מבינים שבסוף המשפט ‏העם או חלק ממנו לא השלים עם הזיכוי של ירמיהו,אך אחיקם בן שפן הציל את ירמיהו ולא נתן ‏אותו בידם)‏

שלב שני: העמקה במשפט
נקרא עם התלמידים את פסוקים ז-יא. בצד אחד של הלוח נשלים בעזרת התלמידים "תעודת זהות" לצד ‏התביעה ובצד השני נכתוב "תעודת זהות" להגנה.‏

התביעה – תעודת זהות

התביעה (המאשימים): הכוהנים, הנביאים וכל העם.‏
האישום: ירמיהו נביא שקר.‏
העונש הדרוש: עונש מוות.‏

ההגנה – תעודת זהות

ההגנה:ירמיהו לבדו.‏
התגובה לאישום: כופר באשמה.‏
הדרישה: זיכוי מלא. ‏

העמקה במשפט

המשפט מתואר בפרק בכמה פסוקים, והטיעונים מובאים בו בצורה כללית מאוד ותמציתית. בחלק זה ‏ננסה להבין לעומק את העמדות והטענות של שני הצדדים במשפט באמצעות דף מקורות ובאמצעות ‏בחינת ההקשר של הנבואה והנסיבות שבהן היא ניתנה.‏

חלק מהמקורות הם מהפרקים הקודמים שנלמדו בנושא 'נביא ונבואה' וזוהי למעשה הזדמנות לערוך ‏מעין סיכום ביניים. ‏
נערוך בכיתה מַעֲמָת(דיבייט) שמדמה את משפטו של ירמיהו ונשתמש בו במקורות. לשם כך מומלץ ‏להיעזר בדפי ההנחיות והמקורות (ראו דפי עבודה: דף הנחיות למעמת ודף מקורות למעמת). ‏

סיכום המשפט
לאחר שנקדיש לפחות עשרים דקות לעבודה של התלמידים על דף העבודה נחזור למליאה ונסכם על ‏הלוח בעזרת התלמידים את הטיעונים העיקריים של שני הצדדים במשפט. חשוב מאוד להעמיק ולדון ‏בנקודות העיקריות – יש לזכור שכל תלמיד עבד למעשה רק על צד אחד במשפט ורק בעת העימות ‏בשלב הסיכום במליאה הוא נחשף לטיעונים של הצד האחר ולהשלכותיהם.‏

התביעה

הנחת היסוד: ירושלים היא עיר הקודש של ה' ולכן הוא לא יחריב אותה לעולם. ‏
ירמיהו מנבא בשם ה' דברי שקר (כי ירושלים אינה יכולה להיחרב) – ולכן הוא נביא שקר.‏
נביא שקר – דינו מוות.‏

הסיפור על אוריהו ממחיש מה ראוי לעשות לנביאים שמנבאים פורענות. כדאי להתעכב מעט על סיפורו ‏הקשה של אוריהו – נביא שסבל רדיפה, מוות וביזוי בעקבות נבואותיו שהיו דומות מאוד לשל ירמיהו.‏

ההגנה

ירמיהו מדגיש כי הוא מנבא בשם ה' – הוא לא נביא שקר.‏
ירמיהו משווה את המצב בירושלים לחורבן שילה – השוואה שנועדה להדגיש כי אלוהים לא יהסס ‏להשמיד גם מקום שמשמש לפולחן, בתגובה לחטאי העם.‏
ירמיהו מבהיר כי החורבן הצפוי איננו ודאי ועדיין אפשר לשוב בתשובה ולמנוע אותו.‏
הסיפור על מיכה מראה כי מלך טוב צריך להקשיב לנביא ה', גם אם דבריו קשים.‏
בפרק כח ירמיהו טוען כי בדרך כלל נביאי אמת מנבאים פורענות.‏

מבט לחיים

דברי ירמיהו הקשים והתגובה הקשה עוד יותר של העם מזמנים דיון בגבולות השיח הציבורי גם בחברה ‏המודרנית ובישראל של היום. נדון עם התלמידים:‏

האם חשוב שבחברה יהיו אנשים שדעותיהם מחוץ לקונצנזוס והם אומרים גם דברים קשים ‏שאף אחד אינו רוצה לשמוע?‏
האם עדיף לדעתכם שכל הדיונים יישארו בתוך גבולות הקונצנזוס?‏
האם בחברה צריכים להיות נושאים שהם טאבו (שאינם פתוחים לדיון)? מדוע כן?מדוע לא?‏
מי הם האנשים שהולכים נגד הקונצנזוס בישראל של היום? ‏
מה החברה הישראלית מרוויחה ומה היא מפסידה מנוכחותם של אנשים כאלה?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: הכרנו את סיפור נבואתו של ירמיהו בבית המקדש ואת התגובה הקשה שדבריו עוררו. ‏
מתודות: קריאה משותפת, דיון במליאה, ניתוח פסוקים בעבודה עצמית, מעמת (דיבייט).‏
מיומנויות: הכרת סוגות ספרותיות במקרא, קריאה עצמאית בטקסט ו"תרגום" למילים פשוטות.‏

אפשר עוד...

על ההשוואה בין ירמיהו פרק ז לירמיהו פרק כו ועל הבדלי הסוגה ביניהם ברשומתו של יואל בן נון מתוך ‏אתר 929 בקישור זה: ‏https://www.929.org.il/page/426/post/10733‎‏. ‏

ממערך השיעור

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

ציר זמן

קונצנזוס

המערכות 'קונצנזוס' של החמישייה הקאמרית: פורסם על ידי ‏Hamishiya Kamerit‏ ב-8 בפברואר 2017.‏

מדרשים קונצנזוס

משפט מבוים לירמיהו

משפט מבוים שנערך בעת האחרונה לנביא ירמיהו: מומלץ לצפות מדקה 1:52.‏פורסם על ידי מוזיאון ארצות...

דפי עבודה והעשרה לשיעור

מי היה אוריהו בן שמעיהו?

מי היה אוריהו בן שמעיהו מקריית יערים המוזכר בפרק? אוריה, היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים...

מדרשים מי היה אוריהו בן שמעיהו?

"וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים, וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ."
(פסוק כ)

צילום: shutterstock.com

מי היה אוריהו בן שמעיהו מקריית יערים המוזכר בפרק?

אוריה, היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לו: "גבעוני הוא". וגם איש היה מתנבא בשם ה', אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים.

(פסיקתא דרב כהנא, יג, יב)

להמשך קריאה

המדרש מסביר מדוע טורח הפסוק לציין מי היה אוריהו. על פי המדרש, מטרת הפסוק היא להפוך איש אלמוני – אוריה הכוהן המופיע בספר ישעיה, לאיש בעל שיוך – אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים. לדעת המדרש, הכתוב יוצר ייחוסים כאלו לאלמונים, על מנת שישראל לא יזלזלו בהם. כיוון שאדם שאין לו שיוך משפחתי עלול לקבל מהסביבה יחס של חוסר אמון.

ספרו את סיפורו של אוריה בן שמעיהו. תוכלו לבחור אם לספר אותו לפי השקפתו של יהויקים מלך יהודה או לפי השקפתו של ירמיהו הנביא.

דורו של יהויקים

הפרק פותח במילים: "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת" ומתייחס למלך יהודה, המלך יהויקים. החכמים היו קשובים לכך, שכן...

מדרשים דורו של יהויקים

"בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת ה' לֵאמֹר."
(פסוק א)

איור: מיכל בן-חמו

הפרק פותח במילים: "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת" ומתייחס למלך יהודה, המלך יהויקים. החכמים היו קשובים לכך, שכן הם סברו שלכל ניסוח יש סיבה, בוודאי לשימוש במילה 'בראשית', שהיא כידוע המילה הראשונה בתורה.

לקריאת המדרש

ואמר רבי יוחנן משום דבריו של רבי שמעון בן יוחי: מדוע כתוב "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ" (ירמיהו כו, א), וכתוב "בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה" (ירמיהו כח, א) – וכי עד עכשיו לא היו מלכים?
אלא ביקש הקב"ה הוא להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים, נסתכל בדורו – ונתקררה דעתו.
ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה, נסתכל בצדקיה – ונתקררה דעתו.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קג עמוד א)

המדרש נותן לביטוי החוזר פרשנות אחת – האל רצה להחזיר את העולם לתוהו ובוהו ולהתחיל את הבריאה מחדש, אבל כל פעם מסיבה אחרת. בתקופת יהויקים – בגלל מעשיו הקשים של המלך, ואילו בתקופתו של צדקיה – בגלל מעשי העם. ומדוע נמנע ההרס? כל פעם מהסיבה ההפוכה – בתקופת יהויקים העם הוא שהציל את המצב, ואילו בתקופת צדקיה המלך הוא שהציל את עמו.

המדרש עוסק באחריות המלך ובאחריות העם בשמירה על גורל ישראל.
על פי המתואר בפרק כו – אילו דמויות בפרק אחראיות להתנהגות מוסרית של ישראל, ואילו דמויות בפרק יכולות להביא את העולם לתוהו ובוהו בשל התנהגותן הלא מוסרית?

משפט מוות

ירמיהו נשלח להוכיח את העם, אבל כשהוא אומר שהחטאים יגרמו לחורבן המקדש, שומעיו – נביאים,...

ניבים וביטויים משפט מוות

"וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר, מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם." (פסוק יא)

גזר דין מוות. thenounproject.com

ירמיהו נשלח להוכיח את העם, אבל כשהוא אומר שהחטאים יגרמו לחורבן המקדש, שומעיו – נביאים, כוהנים וכל העם – תופסים אותו "לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת" (פסוק ח).
למה? כי לשומעים ברור שירמיהו הוא נביא שקר. לא ייתכן שה' עומד מאחורי מסר של חורבן לירושלים ולמקדשו.

להמשך קריאה

המסר הזה הפוך מהאמונה הדתית המקובלת. ההתקהלות וכמעט משפט השדה הופכים למשפט אמיתי. השופטים הם שרי יהודה ובית המשפט הוא שער בית ה' החדש. הכוהנים והנביאים בתפקיד התובע טוענים: "מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם" (פסוק יא). ירמיהו מתגונן, והשרים משתכנעים בכנות דבריו ופוסקים שדבר ה' בפיו, שהוא זכאי.

הסבירו במילים שלכם את הצירוף "משפט מוות".

דם נקי

"דם נקי" – הכוונה לאדם חף מפשע שהומת על לא עוול בכפו. ירמיהו מזהיר את...

ניבים וביטויים דם נקי

"אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ, כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי ה' עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה."
(פסוק טו)

שיעור במקרא

ירמיהו הואשם ועמד למשפט של הכוהנים והנביאים וכל העם, ורק בזכות אדם אמיץ, אחיקם בן...

תרבות ואומנות שיעור במקרא

"אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ, לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ."
(פסוק כד)

ירמיהו הואשם ועמד למשפט של הכוהנים והנביאים וכל העם, ורק בזכות אדם אמיץ, אחיקם בן שפן, הוא ניצל ממוות.
בשיר "שיעור במקרא" משקף המשורר את הדמויות שמוכנות לומר את אשר על ליבן בכל מחיר, וכן את היחס השלילי של ההמון כלפי הדמויות האלה, שהיו שנואות, משום שהציבור לא אוהב לשמוע דברים שלא נעימים לו. אותם לוחמי חירות שחירפו נפשם ואמרו את אשר על ליבם הפכו לגיבורים טרגיים. הם אומנם לא ניצלו, אבל בזכותם חופש הדיבור בא לידי ביטוי לפחות באמצעות הספרות, וכך אנו מספרים ומדברים עליהם באמצעות שירים וסיפורים.

למילות השיר

שיעור במקרא / נתן יונתן

מִי יִלְחַץ אֶת יָדְךָ, אֲחִיקָם; הָאֹמֶץ לְמַלֵּט
אֶת יִרְמִיָּהוּ, הַלְוַאי עָלֵינוּ. צָרִיךְ לִהְיוֹת
מְטֹרָף לְהַמְרוֹת זַעַם הָמוֹן הִיסְטֶרִי צְמֵא-דָם.
וְלֹא קִדְּשׁוּ אֲפִילּוּ רְחוֹב אֶחָד, אֲפִילּוּ לֹא
כִּכָּר קְטַנָּה לְזִכְרְךָ. הָיִיתָ, לְמַרְבֶּה הַלַּעַג, גִּבּוֹר
בְּשֵׁם שֶׁל שָׁפָן, אַלּוּף-הַפַּחְדָנִים. כְּדַאי,
בְּהִזְדַּמְּנוּת זֹאת לְהַגִּיד גַּם מִלָּה טוֹבָה
עַל צִדְקִיָּהוּ. הַגּוֹרָל שֶׁמַּכְתִּיר מְלָכִים שָׂם
עַל רֹאשׁוֹ אֶת כֶּתֶר הַיָּגוֹן; מֶלֶךְ שֶׁנִּדּוֹן
לְכַבּוֹת אַחֲרוֹן אֶת הָאוֹר. נִזְכֹּר נָא אֶת
פְּגִישׁוֹת הַסֵּתֶר עִם הַמַּר שֶׁבִּירִיבָיו, עִם
יִרְמִיָּהוּ.
"הֲיֶשׁ דָּבָר מֵאֵת ה'?" שׁוֹאֵל
הַמֶּלֶךְ, "בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל תִּנָּתֵן" מֵשִׁיב לוֹ
הַנָּבִיא, וְצִדְקִיָּהוּ מָה עוֹשֶׂה; אֶל תּוֹךְ חֲצַר
הַמַּטָּרָה, לְהַצִּילוֹ מֵהַכְּלָבִים וּלְתִתּוֹ כִּכָּר
מִלֶּחֶם-הַסְּתָרִים, יוֹמְיוֹם עַד כְּלוֹת הַלֶּחֶם
מִן הָעִיר. הַסּוֹף, כַּזָּכוּר, נִגְזַר. צִבְאוֹת
מַלְכוּת בָּבֶל הָאַדִּירִים הִדְּקוּ אֶת הַמָּצוֹר.
הָאֵל הֵסִיר אֶת חֲסִינוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֶת
יְלָדָיו שָׁחֲטוּ לְנֶגֶד עֵינָיו וְאָז נִקְּרוּ
אוֹתָן. אַחַר-כָּךְ בָּאָה הַגָּלוּת הַמְּבִישָׁה עַל
נַהֲרוֹת בָּבֶל. מוּזָר אֵיךְ שֶׁבְּכָל הָעֲלִילוֹת
שֶׁהַהִיסְטוֹרְיָה מַמְצִיאָה לָנוּ כְּמוֹ סֶרֶט סוֹחֵט-
דְּמָעוֹת, נוֹגְעִים בָּנוּ דַּוְקָא רִגְעֵי-רִפְיוֹן
רוּחוֹ שֶׁל צִדְקִיָּהוּ וְאֹמֶץ לְבָבוֹ שֶׁל אֲחִיקָם
אֲשֶׁר, בַּהֲגִנּוֹ עַל חֹפֶשׁ הַדִּבּוּר, עַל הַחֵרוּת
הִצִּיל אוּלַי גַּם אֶת כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַסִּפְרוּת.

השיר נקרא "שיעור במקרא" – מה ביקש נתן יונתן ללמוד וללמד מפרק כו?

ירמיהו של יעקב שטיינהרדט

יעקב שטיינהרדט מתאר את ירמיהו כדמות טראגית – יושב על הארץ, פניו מיוסרות, ידיו אוחזות...

תרבות ואומנות ירמיהו של יעקב שטיינהרדט

"וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה, וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ."
(פסוק ו)

הנביא הנרדף מקרית יערים

קריית יערים היא העיר שממנה הגיע נביא נוסף הנזכר בפרק – אוריהו בן שמעיהו. בניגוד...

סיפורו של מקום הנביא הנרדף מקרית יערים

"גַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים, וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ."
(פסוק כ)

תחנת המשטרה ליד קרית יערים. 1948. צילום: אברהם אשכנזי, מאלבום חטיבת הראל – הגדוד החמישי, מתוך ויקישיתוף

קריית יערים היא העיר שממנה הגיע נביא נוסף הנזכר בפרק – אוריהו בן שמעיהו.
בניגוד למיכה המורשתי, שלא נהרג על ידי המלך למרות נבואות התוכחה שלו, גורלו של אוריהו בן שמעיהו היה מר. הוא ברח למצרים ושם הוסגר למלך יהויקים אשר ציווה להרגו.

אוריהו בן שמעיהו אינו מוכר לנו, למעט הפרטים הנמסרים בפרק. האם אוריהו הוא הנביא הנמלט הנזכר בחרסים הקדומים שנמצאו בלכיש?
קראו את המאמר של אבי ורשבסקי "מי הוא הנביא הנרדף מחרסי לכיש" והסבירו את נקודות הדמיון בין הנביא הנזכר בחרסי לכיש לבין הנביא הנזכר בפרק.

הנביא הנרדף מחרסי לכיש

ב-1935 גילתה המשלחת האנגלית לתל א-דוויר שבעה-עשר שברי חרס ועליהם כתובות בדיו שחורה. החרסים נמצאו...

ריאליה מקראית הנביא הנרדף מחרסי לכיש

"וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם, אֵת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל מִצְרָיִם."
(פסוק כב)

הצד הקדמי של מכתבי לכיש, מתוך ויקישיתוף

הצד האחורי של מכתבי לכיש, מתוך ויקישיתוף

ב-1935 גילתה המשלחת האנגלית לתל א-דוויר שבעה-עשר שברי חרס ועליהם כתובות בדיו שחורה. החרסים נמצאו באחד מחדרי שער העיר לכיש הקדומה, שהחלה להיחשף במקום, בשכבה שנשרפה כפי הנראה על ידי צבא נבוכדנצר בסוף ימי הבית הראשון.

להמשך קריאה

נושא מרכזי העולה במכתבים הוא נביא מיהודה שנרדף על ידי השלטונות ובורח למצרים. למשל, באחד החרסים מספר הושעיהו על ידיעה שהובאה אליו: "…ולעבדך [להושעיהו] הגד לאמר: ירד שר הצבא כניהו בן אלנתן לבא מצרימה ואת הודויהו בן אחיהו ואנשיו שלח לקחת מזה".
כלומר, להושעיהו נמסר ששר הצבא כניהו נסע למצרים ולקח איתו לשם את הודויהו ואת אנשיו. פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני, חוקר מקרא ופילולוג, שיער שהודויהו היה אחד ממפקדי הצבא וכי שר הצבא לקח אותם, כפי הנראה, כמלווים למשלחת צבאית שהתכוונה לאסור את הנביא ולהשיבו ליהודה. הושעיהו תמך בסתר בנביא, וכפי הנראה היו אנשי ממשל נוספים שתמכו בו. הושעיהו מספר במכתבו כי הנביא קיבל מכתב מעבד המלך טוביהו, שגם הוא תמך בנביא. במכתבו הזהיר עבד המלך טוביהו את הנביא מפני שר הצבא: "הישמר".

מי הוא הנביא הנרדף ממכתבי לכיש? קראו את הפסוקים כ-כד בפרק, ואתרו קווי דמיון בין המכתב מחרסי לכיש לבין הסיפור בפרק כו.

בית משפט בימי התנ"ך

תל דן מזוהה עם העיר הישראלית הקדומה דן. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נמצאו ממצאים מעניינים....

ריאליה מקראית בית משפט בימי התנ"ך

"וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ בֵּית ה', וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר ה' הֶחָדָשׁ."
(פסוק י)

קרית השלטון ובית הבולות

ירמיהו, הנביא מענתות, מנהל מאבק עיקש נגד השחיתות בחצרו של המלך יהויקים ומתריע על החורבן...

סרטונים קרית השלטון ובית הבולות

(יג) הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן־לוֹ׃ (ירמיהו כב, יג) (יז) כִּי, אבל אתה, יהויקים, אֵין עֵינֶיךָ וְְלִבְְּךָ כִּי אִם־עַל־בִּצְְְעֶךָ, כספך, וְְעַל דַּם־הַנָּקִי לִשְְְׁפּוֹךְְְ וְְעַל־הָעֹשֶׁק וְְעַל־הַמְְּרוּצָה, רציצה, גזלה לַעֲשׂוֹת. הנך איש קט ן ונבזה, שכל עניינו לחטוף עוד קצת רכוש בלא יושר והגינות. (ירמיהו כב, יז)

ירמיהו, הנביא מענתות, מנהל מאבק עיקש נגד השחיתות בחצרו של המלך יהויקים ומתריע על החורבן שימיט נבוכדנאצר מלך בבל על ממלכת יהודה אם זו לא תתקן את מעשיה. אבל יהויקים ופקידיו אטומים לקריאות הנביא . הסרט משחזר את 'קריית השלטון' שבה חיו ופעלו פקידי המלך. בהדמיה נראים בתי היוקרה וחפצי מותרות שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות בשטח G בעיר דוד, ובתוכם ריהוט עץ יוקרתי ואסלת שירותים מלפני 2600 שנה! התגלית החשובה ביותר היא הארכיון המלכותי (בית הבולות) שבו חשף הארכיאולוג יגאל שילה 51 טביעות חותם (בולות) בכתב עברי עתיק, ובתוכן בולות של פקידי מלוכה רמי מעלה המוזכרים בתנ"ך.

באלו סוגי שחיתות מאשים ירמיהו את יהויקים? מה מבין הממצאים שמופיעים בסרט עוזר לנו להבין את הסיפור טוב יותר, וכיצד? זהה אלו דמויות מתוך הסיפור מופיעות בתנך וגם בממצא הארכאולוגי.

קרדיט: קרית השלטון ובית הבולות, 2015, מגלי"ם

סיכום שיעור

הסרטון מסכם את הפרק על פי שלביו, ומבליט מושגים ייחודיים לפרק זה.

סרטונים סיכום שיעור

"כֹּה אָמַר ה', עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית ה' וְדִבַּרְתָּ עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת בֵּית ה' אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אַל תִּגְרַע דָּבָר."
(פסוק ב)

מות תמות

בפרק כו באים הכוהנים והנביאים מירושלים, מעמידים את ירמיהו למשפט ורוצים לגזור עליו מוות. מדוע...

סרטונים מות תמות

"וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם, וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת."
(פסוק ח)

ציר זמן

לצפייה במסך מלא – לחצו כאן

ציר זמן ציר זמן