ירמיהו מנבא נחמה
פסוקים א-לט
בכמה מילים
במהלך הוראה זה נכיר את המאפיינים העיקריים בנבואת הנחמה היפה של ירמיהו. הנביא שנודע בעיקר בנבואות הזעם והתוכחה שלו מזכיר לנו בפרק זה כי הוא נשלח גם לנבא שבעתיד הרחוק עוד יזכו "לבנות ולנטוע". נעסוק במשמעות ובכוח של דברי נחמה ונבין את חשיבותה הספציפית של נבואת ירמיהו בפרק מתוך ההקשר ההיסטורי שבו ניתנה. נאפיין את המסרים הבולטים בחזון הנחמה של ירמיהו – חזון של שיבה לארץ ותחייה מחודשת.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – נחמה ותוכחה:
מקובל לחלק את נושאי הנבואות של נביאי ישראל לשני תחומים עיקריים: נבואות תוכחה וחורבן, ונבואות נחמה וגאולה.
נכתוב בצד אחד של הלוח "נחמה" ובצד השני "תוכחה". נאפיין כל אחד מתחומי הנבואה בעזרת התלמידים ונרשום על הלוח את הנקודות החשובות.
- מה מאפיין את נבואות התוכחה? מה מאפיין את נבואות הנחמה? (נבואות התוכחה הן בדרך כלל באווירה של זעם וביקורת, נבואות נחמה נועדו לעורר תקווה, להראות לעם רחמים וחמלה ולהודיע שאחרי החורבן עוד תבוא תקופה של גאולה)
- באילו תקופות העם "זקוק" לנבואות תוכחה ובאילו תקופות הוא זקוק דווקא לנחמה? (נבואות תוכחה באות לעיתים קרובות בתקופות שנדמות כטובות, כאשר העם שאנן ואינו מודע לחטאיו. נבואות נחמה באות לאחר משברים ואסונות גדולים כאשר העם נוטה לאבד תקווה, או בסמוך לנבואה על חורבן כדי להבטיח שלאחר החורבן תהיה נחמה)
אפשרות שנייה – אימא ואבא, נביאים מודרניים:
לעיתים קרובות בני נוער עשויים להרגיש כי הוריהם משמשים מעין נביאים פרטיים לילדיהם – נביאים שמשלבים דברי תוכחה וביקורת עם דברי נחמה ומוטיבציה. בשירו של יהודה עמיחי 'מלון הורי – אמי' הוא מתאר את אמו כנביאה. נקרא את השיר עם התלמידים, ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בדף העבודה.
אפשרות שלישית – חשבו חיובי!
נפתח בכיתה את עמוד הפייסבוק 'חשיבה חיובית' עמוד שמוקדש כולו לציטוטים, סרטונים ותמונות שמעודדים חשיבה חיובית ואופטימיות. נעיין בקצרה בדף על מנת להתרשם מהתוכן ולאחר מכן נשאל את התלמידים:
- האם מישהו מכם הכיר את הדף הזה?
- האם בעיניכם זהו דף מעניין ששווה לעקוב אחריו?
- חשבו על רוב הפוסטים שזוכים לתפוצה רחבה במדיה החברתית – האם לרוב מדובר בתוכן חיובי או שלילי? מדוע?
- אילו מסרים ותכנים משפיעים יותר עליכם – בעלי תוכן שלילי (הפחדה, איום וכדומה) או חיובי (עידוד, אופטימיות).
הזמנה לקריאה
רקע – ירמיהו מנבא נחמה?
נפתח את הקריאה דווקא בחזרה לירמיהו פרק א, לנבואת ההקדשה של הנביא. בפסוק י אלוהים מבשר לירמיהו הצעיר (נכתוב על הלוח):
רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.
נראה שמלכתחילה נועד ירמיהו לשמש נביא חורבן ותוכחה אך גם נביא נחמה. אולם, אם ניזכר לרגע בפרקים הקודמים של ירמיהו שלמדנו במסגרת תוכנית הלימודים נשים לב כי הדימוי של ירמיהו הוא ללא ספק של נביא חורבן ותוכחה (כמו למשל בפרק ז ובפרק כו), והוא גם סבל לא מעט בגלל התדמית הזאת (ראו למשל פרק כ ופרק כח).
מעניין להזכיר כי גם חז"ל ראו את ירמיהו כנביא שהתחום שלו הוא נבואות חורבן "וירמיה כוליה חורבנא" (בבא בתרא יד ע"ב) = וירמיה כולו חורבן.
לאור כל הרקע הזה של ירמיהו חשוב להבין כי הנבואה שלפנינו היא אחרת. נתבונן בפסוק כז בפרק (נקרין על הלוח) ונדגיש את קווי הדמיון בין פסוק זה לבין פרק א פסוק י (מודגשים כאן):
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם ה'
נסכם: בהקדשתו של ירמיהו הוא הוגדר כנביא חורבן ונחמה, אולם עד כה הוא הצטייר בעיקר כנביא תוכחה וחורבן. בפרק זה נסגר מעגל עם נבואת ההקדשה, וירמיהו מנבא נבואת נחמה מפורטת ועשירה בתיאורי גאולה.
נחמה ושיבה (פסוקים א-כה):
נבואת ירמיהו בפרק ארוכה ועמוסה. חלק ניכר מהביטויים ומהאמצעים האומנותיים דורשים התעמקות נוספת. במהלכי ההוראה הבאים נבאר חלק מהתכנים הקשים והמורכבים בפרק, אך במהלך הוראה זה נבחר להתמקד בהבנת המסרים העיקריים החוזרים לאורך הנבואה.
נקרא יחד פסוקים א-ח.
- למי מכוונת הנבואה?
- מיהו לדעתכם "עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" (פסוק א)? מדוע הוא מכונה כך?
נקרא את פירוש מלבי"ם לפסוק א.
ישנה מחלוקת בין הפרשנים בשאלה מי מושא הנבואה שבפסוקי הפתיחה. בהקשר שלנו נפרש כי הנבואה פונה לשיירי עם ישראל, שורדי אירועי החורבן והגלות של ממלכת ישראל ושל ממלכת יהודה. כלומר, מדובר בנבואה מאוחרת של ירמיהו שניתנה אחרי החורבן הסופי של יהודה בשנת 586 לפנה"ס.
עבודת כיתה: נחלק את דף העבודה ובו יתבקשו התלמידים לקרוא את פסוקים ג-כה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). על התלמידים להתמקד בפסוקים שהם מצליחים להבין ולמיין אותם בטבלה לפי המוטיבים העיקריים בפרק:
- שיבה לארץ
- בנייה וצמיחה
- הפיכה של עצב לשמחה
- מסרים בולטים אחרים
יש לאפשר לתלמידים 10-5 דקות של עבודה עצמית ולאחר מכן לעבור אִתם על דף העבודה.
נדגיש את המסרים הבולטים בפרק ונבין יחד את תמונת הנחמה שמצייר הנביא.
שורש מנחה – שו"ב:
נדגיש את חשיבות השורש המנחה שו"ב, שהתלמידים נשאלו עליו בדף העבודה.
- באילו הוראות מופיע השורש?
- כיצד לדעתכם תורם השורש המנחה לחידוד המסר של הנבואה?
חשוב להראות שלשורש שו"ב יש בפרק שתי הוראות מרכזיות:
- חזרה לארץ – שיבה של העם לארץ ישראל. למשל: "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (פסוק טז)
- חזרה לדרך ה' – שיבה של העם לאלוהים. למשל: "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה" (פסוק יז).
נסכם: מפסוקים אלו מתקבלת תמונה אופטימית ומרגשת – עם ישראל חוזר לארצו, הארץ נבנית ופורחת, העצב הגדול של הגלות והחורבן הופך לשמחה גדולה. זוהי תמונת הנחמה שמציע ירמיהו.
אפרים וישראל בחזון ירמיהו:
בהמשך לדף העבודה, נעסוק בקצרה בנוכחות הבולטת של אפרים וישראל בחזון ירמיהו.
חזון לעתיד – אחרית הימים (פסוקים כו-לט):
נתייחס בקצרה להמשך הפרק, בלי לקרוא את הפסוקים. הרחבה על חלק זה של הפרק מובאת במהלך ההוראה השני.
החלק הבא של הפרק נפתח במילים: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה'" (פסוק כו).
ביטוי זה חוזר כלשונו פעמיים נוספות בהמשך (פסוקים ל, לז). נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם תפקידן של המילים "הִנֵּה יָמִים בָּאִים"?
- על אילו ימים מדובר?
- מתי הם יבואו?
בחלק זה של הפרק הנביא עובר מנבואת נחמה ריאלית (יחסית – אפשר להתווכח על כך) המתארת את שיבת עם ישראל לארצו ואת פריחתו המחודשת, לנבואה אסכטולוגית, המתארת שינויים מהותיים ומרחיקי לכת שיתרחשו באחרית הימים.
בחלק זה ירמיהו הנביא מתאר מציאות חדשה ומהפכנית שתתקיים בעתיד ועיקרה כינון חברה מוסרית וצודקת, יצירת ברית חדשה וחזקה יותר בין העם לאלוהים, ובניית ירושלים מחדש.
בכך ראינו למעשה שני כיווני נחמה טיפוסיים: בחלק הראשון ירמיהו מציג נחמה "קרובה" יחסית – הוא פונה לאנשים שחוו את הגלות בחייהם ומבטיח את שבותם לארץ. בחלק השני, הנחמה רחוקה ומוחלטת יותר – מציאות חדשה של צדק מופתי ואמונה מושלמת.
מבט לחיים
אפשרות ראשונה – בן גוריון:
נעיין בדבריו של דוד בן גוריון בספרו 'מדינת ישראל המחודשת'.
נשאל את הכיתה:
- מהי לדעתכם "בשורת הגאולה" שבן גוריון מתכוון אליה?
- כיצד עשויה לסייע בשורת הגאולה בהבנת האירועים ההיסטוריים של הקמת המדינה והעלייה היהודית לארץ ישראל?
- לדעתכם, האם ייתכן שנבואת ירמיהו בפרק אינה נוגעת גם לשיבת ציון בדורו של בן גוריון?
- אילו חלקים בנבואה התגשמו כבר ואילו עדיין לא?
- האם אפשר לדעתכם להגשים גם את חזון התיקון החברתי של ירמיהו בימינו? מה דרוש לשם כך?
אפשרות שנייה – נביאים מודרנים:
מרבים להשוות את נביאי התנ"ך, ובייחוד את ירמיהו, לפעילים חברתיים מודרניים שמשפיעים על החברה על ידי הצפת ביקורת חברתית ומוסרית נוקבת. מעניין לחשוב ולדון:
- האם לאותם "נביאים" מודרנים יש גם תפקיד כמנחמים?
- האם אתם מכירים דוגמאות לאנשי רוח שהשמיעו את קולם כדי לנחם את העם בעתות משבר?
- מי אמור לנחם את העם בעידן שלנו?
- האם בעיניכם זהו תפקיד ראוי וחשוב?
רשות – משימה יצירתית: נבקש מהתלמידים לכתוב בזוגות נבואת נחמה משלהם לחברה הישראלית. את הנבואה עליהם לפתוח במילים "הִנֵּה יָמִים בָּאִים", ולתאר בה שינויים לטובה שיפתרו את הבעיות שמהן אנו סובלים כעת. בנבואת הנחמה שלהם הם יכולים גם להוסיף משאלות משלהם ואיחולים שהם מאחלים לעם ישראל בארצו.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: הכרנו את המסרים המרכזיים של נבואת הנחמה של ירמיהו.
מיומנויות: מילה מנחה, השוואה, איתור וסיווג מידע.
מתודות: דיון בכיתה, ניתוח והשוואה על הלוח, עבודה עצמית, דף עבודה.
- אפשר לדון ב'שיר נחמה' של להקת 'הדג נחש' – להקה ישראלית בולטת שרבים משיריה מתאפיינים בביקורת חברתית בועטת. שירם 'שיר נחמה' מוצג לכאורה כשיר בעל תוכן חיובי ומנחם, אך גם הוא עמוס בדברי ביקורת. בשיר בולט המתח בין הנחמה (האהבה לארץ, האמונה) לבין התוכחה שאינה מאחרת לבוא (ראו עזר הוראה: שיר נחמה).
- מאמרו של דורון קדוש באתר 929 עוסק בנחמה הלא-אופיינית של ירמיהו ובאהבתו לעם ישראל.
- מעניין להשוות את נבואת ירמיהו בפרק לחזונות נחמה מפורסמים אחרים של נביאינו – למשל ישעיהו פרק ב או יחזקאל פרק לז. אפשר לדון במסרים, בהקשר ההיסטורי ובתמונת המציאות המתוארת בכל אחת מהנבואות.
- על שאלת גורלם של עשרת שבטי ישראל אפשר לקרוא בכתבה של חדשות כאן.
- מאמרו של פרופ' גדעון ברין עוסק במאבקי הבכורה בין בניו של יעקב ובמסורות השונות בעניינם.