יתרו – היועץ הארגוני הראשון
פסוקים יז-כז
הזמנה ללימוד
נתחיל בהתנסות חווייתית: נבקש מכל התלמידים להביא לכיתה כובעים או צעיפים. נזמין תלמיד אחד לנסות לחבוש לכל התלמידים את הכובעים ונבדוק כמה זמן זה לוקח לו.
אחר כך נבקש מאותו תלמיד למנות ארבעה תלמידים נוספים שיעזרו לו לחבוש את הכובעים לתלמידים, ונבדוק כמה זמן זה לוקח הפעם.
נשאל את התלמידים:
- מה היה קשה יותר – לבד או ביחד?
נספר שהיום נלמד על הצעה שמציע יתרו למשה לאחר שהוא רואה שקשה מאוד למשה להנהיג את העם לבדו.
מבט ראשון
נקרין על הלוח את פסוקים יז-כז, נקרא אותם יחד ונסביר את המילים הלא מובנות. ננחה את התלמידים למצוא בפסוקים את ההצעה שמציע יתרו למשה כדי להקל עליו את עומס השיפוט. נשמע את התלמידים מסבירים את העצה במילים שלהם.
נשאל את התלמידים:
- מה יתרו מפחד שיקרה למשה? ("נָבֹל תִּבֹּל" – כמו צמח שחסרים לו מים והוא עייף מאוד ונובל)
מבט שני
נתמקד בתהליך ביזור הסמכות שמייעץ יתרו למשה. נשאל את התלמידים:
- אילו אנשים צריכים להיות מי שישפטו עם משה? מצאו את הפסוק המתאים וכתבו את הקטע המתאים מתוכו במחברת. (פסוק כא: "אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע")
- מהן התכונות החשובות שיתרו מונה אצל השופטים העתידיים?
נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
ננסה להבין לעומק את משמעות החלוקה הפנימית שמציע יתרו. נשאל את התלמידים:
- למה הכוונה ב"שָׂרֵי אֲלָפִים"? (שרים שכל אחד מהם אחראי על אלף איש)
- לפי העיקרון הזה, מה הכוונה ב"שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"? (כל שר אחראי על מספר האנשים בהתאם)
נצייר על הלוח תרשים זרימה ונזמין מתנדבים למלא במקום הנכון: אלוהים, העם, משה, שרי עשרות, שרי אלפים, שרי חמישים, שרי מאות (מובן שאת התרשים יש לצייר ריק, ואפשר גם להכין כדף עבודה– ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מבט שלישי
נשאל את התלמידים:
- האם אתם יודעים איך אומרים בעברית יפה כשמישהו חולק עם אחרים את האחריות שלו? (האצלת סמכויות. להאציל משמעותו לתת, להעניק)
- מה אתם חושבים על ההצעה של יתרו?
- מה היתרונות שלה?
- מה החסרונות שלה?
- למה לדעתכם משה לא חשב על האפשרות הזאת בעצמו עד כה?
יכול להיות שלמשה היה קשה לשחרר מהסמכות שלו, כי הוא חשב שהוא היחיד שיכול לשפוט הכי טוב בכל המקרים.
נתמקד בחלוקה בסמכות השיפוט בין "הַדָּבָר הַקָּטֹן" ל"דָּבָר הַגָּדֹל". נבקש מכל תלמיד לחשוב על נושא לשיפוט (אפשר לחזור לדוגמאות מהשיעור הקודם). נקרא בכיתה את מקרי השיפוט ונכריע יחד בהצבעה אם זה מקרה שצריך ללכת בו עד למשה, או שאפשר לתת לשרים לשפוט.
מבט לחיים
נספר לתלמידים שהפרק הזה חשוב מאוד כי הוא מניח את התשתית למבנה מערכת המשפט בישראל ובאופן כללי בדמוקרטיה. נספר לתלמידים שגם בישראל יש מודל דומה שמטרתו לוודא שמקרים קטנים מקבלים מענה בסביבתם ורק מקרים גדולים מגיעים בסוף לסמכות העליונה – בג"צ.
נקרין על הלוח תמוהנ המציגה את מבנה בית המשפט.
ניתן לתלמידים משימה הביתה לחפש בעיתונות ובתקשורת מקרים של פשיעה, ולבדוק באיזה בית משפט המקרים האלו נידונו. נזמין אותם לחפש גם מקרים שנידונו בבתי משפט מקומיים, וגם מקרים שהגיעו לבג"צ.
בהמשך לאופן התנהלות הדברים במדינה, נוכל להציע לילדים להתבונן במבנה הכיתה ונשאל:
- האם הייתם רוצים ליצור בכיתה מבנה ארגוני אחר?
- מי ה"שופט" היום בכיתה? (המורה בורר בוויכוחים ובמריבות)
- האם הייתם רוצים למנות "שרי עשרות" שנראה בהם סמכות משפטית?
- האם הייתם מעדיפים מבנה שבו יש "ערכאה" אחת לפחות בדרך לפני שמגיעים למורה או למנהל?
נשוחח על כך בכיתה ונציע הצעות.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על עצת יתרו למשה להאציל סמכויות ולחלק את מלאכת השיפוט בינו ובין אנשים מתאימים שיבחר ויעזרו לו במקרים קטנים.
מיומנויות: מתחנו קו בין ציטוט לפירושו, מילאנו תרשים זרימה.
מתודה: קיבלנו משימה לחפש בעיתון כתבה מתאימה לנושא הפרק.