לוחות שניים
פרק לד, א-ד
הזמנה ללימוד
נפתח את השיעור בפעילות של 'כתיבה על גבי כתיבה'. התלמידים יתחלקו לזוגות ויצטרכו לכתוב זה לזה מכתב בכתב סתרים ממיץ לימון על נייר, או בטוש לבן שמופיע רק כשעוברים על הכתוב בו בצבע נוסף. נחזיק את הנייר מעל לנר או פנס שיכהה את האותיות ויגלה את מה שהם כתבו. לאחר מכן התלמידים יכתבו בעיפרון את אותו דבר מעל האותיות שכתבו.
נשאל את התלמידים:
- מה ההבדל בין הכתיבה הראשונה לשנייה?
- האם יש משמעות לפעם השנייה שבה חוזרים על משהו?
- איזו חשיבות יש לפעם הראשונה, אם ממילא כותבים שוב?
- איך מרגישים בכל פעם?
נספר לתלמידים שהיום נקרא על כתיבה חוזרת, על הלוחות השניים שכתב משה.
מבט ראשון
לפני הקריאה נקדים ונאמר לתלמידים שהיום נתרגל את הבנת הטקסט באופן עצמאי. נקרא את פסוקים א-ד בכיתה ונסביר להם את הפסוקים במילים שלנו. לאחר מכן נבקש מהם לחזור בדיוק על מה שאמרנו. אפשר גם לבקש מתלמיד אחד לחזור על דברינו, ואז מתלמיד אחר לחזור במדויק על דבריו.
נשאל את התלמידים:
- איך הרגשתם בפעם הראשונה ואיך בפעם השנייה?
- האם רציתם לשנות משהו?
- האם היה קשה לחזור בדיוק ולמה?
מבט שני
נבאר מילים קשות:
- פסוק ב: "וֶהְיֵה נָכוֹן" – התכונן;
- פסוק ג: "אַל יֵרָא" – לא יימצא;
- פסוק ד: "וַיִּפְסֹל" – פיסל באבן.
נשאל את התלמידים:
- למה משה נדרש לפסל את הלוחות?
נזכיר את סיפור חטא העגל שבו משה שבר את הלוחות הראשונים שקיבל בהר סיני. כעת, לאחר שהוא התפלל וביקש מהאל שיסלח לעם ישראל על חטאם, אלוהים מורה לו לעלות שוב להר כדי להביא להם לוחות חדשים, את הלוחות השניים.
אלוהים מצווה את משה להתכונן לעלות להר.
- מתי יצטרך משה לעלות להר? (בבוקר)
- מה לדעתכם מרגיש משה בלילה שלפני העלייה החוזרת להר, בזמן שעובר בין הציווי לבין הביצוע?
נבקש מהתלמידים לתת למשה עצה – מה לעשות כדי שהפעם הוא יצליח להביא את הלוחות לעם.
מבט שלישי
נערוך השוואה בין הורדת שני הלוחות:
- מה ההבדל בין הפעם הזאת לפעם הקודמת?
נכתוב על הלוח את פסוק טז מפרק לב: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת".
נחלק לתלמידים את דף העבודה, התלמידים ימלאו את הטבלה שבדף העבודה בזוגות או ביחידים ולאחר מכן נמלא אותה יחד בכיתה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם את החלק הזה: הלוחות השניים מעמידים הזדמנות למשה ולעם ישראל לתקן את מה שנשבר (כי לא רק הלוחות נשברו, גם האמון והקשר בין עם ישראל לאלוהים נסדקו). ולכן לעומת הלוחות הראשונים שניתנו למשה בשלמותם מהשמיים, בלוחות השניים משה צריך לעמול, להכין אותם ולהתפלל כדי להצליח להביא לעם ישראל לוחות חדשים. דווקא העמל והתפילה – השותפות האנושית של משה בפיסול הלוחות והניסיונות לתקן – הם שנותנים ללוחות השניים עוצמה ומשמעות.
מבט לחיים
עם ישראל נכשל בקבלת הלוחות הראשונים. הם בנו את עגל הזהב וקראו לו אלוהים.
משה ואלוהים בחרו שלא להתייאש מהעם ולסמוך עליו שבפעם השנייה ילמד מהכישלון ולא יחזור עליו.
אלוהים לימד את משה שכדי שעשרת הדברות יתקבלו על לב העם הם צריכים להיות שותפים בעשייה. לא די שאלוהים לבדו יכתוב ויכין אותם. לכן הפעם גם משה, כנציג האנושות מול אלוהים, משתתף בכתיבה ומפסל את הלוחות בעצמו.
נצפה בסרטון המתאר כישלונות מפורסמים בהיסטוריה שבעקבותיהם או בזכותם הגיעה ההצלחה (אין צורך לצפות עד הסוף, אפשר לבחור 2-3 כישלונות לדוגמה).
נבקש מהתלמידים לשער:
- מה עזר לאותם אנשים להמשיך ולא לוותר? (אמונה בעצמם; מישהו שהאמין בהם; כוח רצון; מוכנות למאמץ ולעשייה ועוד…)
כשאיננו נבהלים מהכישלון, ובמקום השיתוק אנחנו חושבים מה אנחנו יכולים ללמוד מהכישלון הזה, או מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהכישלון לא יחזור, יש סיכוי רב יותר שנתקדם ונצליח.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בשיעור זה בחנו את משמעות הכתיבה החוזרת של הלוחות והעמקנו בלמידה של משה, של העם ושלנו על הדרך לצמיחה מתוך הכישלון – דרך השותפות והעשייה.
מיומנות: ערכנו השוואה בטבלה.
מתודות: ערכנו ניסוי חווייתי של כתב שמתגלה רק בפעם השנייה, צפינו בסרטון.