רגע האמת – משה מתפלל, אלוהים סולח והלוחות ניתנים שנית

נקרין על הלוח את פסוקים ה-יא ונקרא אותם בקול. נבקש מהתלמידים לחשוב בעת הקריאה מה לדעתם הרגע החשוב ביותר בפסוקים.

משה אינו מקבל מיד את עשרת הדיברות. לפני קבלת הלוחות אלוהים עובר על פניו. נסביר את הביטוי "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו" בפסוק ו – לפי חז"ל כשאלוהים עבר על פניו משה ראה את מידותיו של ה'. כלומר, הוא לא ראה אותו ממש, כי אין לו דמות וגוף, אלא ראה את התכונות שלו – התכונות החשובות ביותר שנקראות שלוש עשרה המידות. בשלב מאוחר נכנסו שלוש עשרה המידות גם לסידור התפילה.
בשעה שאלוהים עבר על פניו של משה קרא משה בשמו של אלוהים והתפלל – אמר את שלוש עשרה המידות.
ננסה להבין את תפילתו של משה – מידותיו של אלוהים – שבפסוקים ו-ז: "ה', ה', אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה, פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים".

נזמין את התלמידים לזהות לפחות שלוש מילים שהם מכירים, ולפחות שלוש מילים שהם אינם מכירים מתוך פסוקים ו-ז ולהעתיקן למחברת.
נבאר את המילים הקשות:

• רַחוּם וְחַנּוּן – רחמן ומעניק חנינה;
• אֶרֶךְ אַפַּיִם – סבלני;
• נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים – זוכר את הדברים הטובים שאנשים עושים לאורך אלפי דורות;
• נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה – מוחל (נושא במובן של "עומד ב") על הפשעים של העם;
• פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת – ומצד שני מעניש וזוכר את החטאים גם קדימה לדור שלישי ורביעי, אך לא יותר מכך.

נדגיש את ההבדל בין החסד והעוון – אלוהים זוכר קדימה חסד לאלפי דורות, ואת הפשעים זוכר רק ארבעה דורות קדימה.
נשאל את התלמידים:

• מה משה עושה בסוף התפילה ומדוע? (משתחווה מתוך יראה וכבוד מגודל המעמד)
• מה משה מבקש מאלוהים בסוף התפילה? (שימשיך ללכת בתוך עם ישראל ויסלח להם)
• למה לדעתכם חשוב למשה להזכיר עכשיו לאלוהים דווקא את התכונות האלה שלו? (כי רובן מבטאות את רחמיו של אלוהים ואת יכולתו לסלוח על חטאים, וזה בעצם מה שמשה מבקש עכשיו מאלוהים – לסלוח לעם, לתת לו הזדמנות לתקן)

נחלק את פסוקי היחידה הנותרים לשתי קבוצות על הלוח:
פסוקים יא-יז ופסוקים יח-כו.

• קראו את הפסוקים קריאה דמומה והציעו כותרת אפשרית לכל קבוצת פסוקים. (האיסור לכרות ברית ליושבי הארץ כדי להימנע מהיגררות לעבודה זרה, מועדים מיוחדים)
• מדוע לדעתכם מוזכרים נושאים אלו דווקא כאן, בזמן מתן הלוחות השניים?

נכתוב על הלוח את פסוק טו מתהילים פרק לד: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב".
נסביר: לצד האזהרה מה לא לעשות – "סוּר מֵרָע", רצוי שיבוא ההסבר גם מה לעשות – "עֲשֵׂה טוֹב".
לאחר הורדת הלוחות הראשונים, אלוהים ראה שבני ישראל חטאו בעבודה זרה, השייכת לעמים אחרים, ולכן כעת, לפני הפעם השנייה שבה הוא מעניק לבני ישראל את התורה, הוא מזהיר אותם שלא יחטאו בכך שוב. הוא מצווה עליהם את המועדים כדי להדגיש את מה שהם יכולים וצריכים לעשות כדי להשתייך לעם ישראל – המועדים המיוחדים הם היוצרים שייכות אל העם ומייחדים אותו מעמים אחרים.

נכתוב על הלוח שתיים מתוך שלוש עשרה המידות: אמת ורחמים, ונשאל את התלמידים:

• איך יתנהג איש אמת? (הוא אף פעם לא ישקר, תמיד יאמר אמת, יעשה רק מה שהוא מאמין בו, לא יוותר על האמת שלו בשביל שום דבר…)
• איך יתנהג אדם רחמן? (יתנהג בנועם כלפי אנשים אחרים, יוותר על כל מיני עקרונות חשובים כדי לא לפגוע, ייתן הזדמנות שנייה…)
• האם יכול להיות שלאדם יהיו שתי התכונות האלה יחד? (כן)
• איפה הן עלולות להתנגש? (כשהאמת עלולה לפגוע במישהו אחר, כשמסתירים דבר ממישהו כי מרחמים עליו…)

נכתוב על הלוח את הביטוי 'לפנים משורת הדין' ונסביר אותו: הצגת נסיבות מקלות שמאפשרות לא להעניש לפני החוק היבש, מתוך התחשבות ברגש הרחמים.
נסביר שמשמעותה של מידת הרחמים האלוהית היא לנהוג לפנים משורת הדין, ולא להעניש את עם ישראל אף על פי שמגיע להם עונש.
נקרין על הלוח את הבקשה היפה המופנית לאלוהים בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות דף ז עמוד א:
"יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסיך… ותתנהג עם בניך במידת הרחמים".
נשאל את התלמידים:

• מה מבקשים מאלוהים בתפילה הזאת? (שהרחמים יתגברו על הכעס, גם אם הכעס מוצדק)

בפסוק י אלוהים נענה לתפילתו של משה וכורת עם עם ישראל ברית.

• מה הקשר בין מידת הרחמים ובין הברית?

נדגיש שבלי מידת הרחמים אלוהים לא היה יכול לכרות עם עמו את הברית. לפי החוק היבש הם בגדו באמונו ולכן הוא היה צריך להעניש אותם ולעזוב אותם, כפי שהבטיח שיעשה אם יעבדו עבודה זרה, אבל הוא מצליח לסלוח להם ולתת לרחמיו לגבור על כעסו.

ננסה לחשוב אם אנחנו מסוגלים לנהוג בעצמנו במידת הרחמים, ואם יש בחברה שאנחנו חיים בה די רחמים. נבקש מכל תלמיד לחשוב אם קרה לו שהצליח לנהוג במידת הרחמים בעת האחרונה – בכל תחום, ולו הקטן ביותר. נשמע בכיתה כל מיני רעיונות ודוגמאות לרחמים מתוך היום-יום: לא דרכנו על בעלי חיים קטנים (ג'וקים, נמלים וכו') בשביל אף שהם עברו בדרכנו; לא החזרנו כשמישהו דחף אותנו בטעות; שיתפנו בסעודה כיתתית גם ילדים מכיתות מקבילות שהגיעו בהפסקה אף שהם לא תרמו את חלקם לסעודה וכן הלאה.
נפזר בכיתה עיתונים ונבקש מהתלמידים למצוא כתבה או משפט על אדם או מערכת שפועלים מתוך מידת הרחמים או שלא הולכים בדרך הרחמים. נשמיע ברקע את השיר 'שער הרחמים' של מאיר בנאי.

נכין יחד קולאז' גדול של רחמים והיעדרם מתמונות, משפטים גזורים ומציורים מתאימים.

תוכן: למדנו על אלוהים העובר על פני משה ועל משה הרואה את שלוש עשרה מידותיו, וכיצד מידת הרחמים מביאה לחידוש הברית ולנתינת התורה שנית.
מיומנויות: סימנו מילים קשות וביארנו אותם יחד, קראנו קריאה עצמאית של הטקסט ומצאנו את הנושא המרכזי לכל קבוצת פסוקים, למדנו ביטוי חדש בעברית.
מתודות: הכנו קולאז' יצירתי יחד בכיתה והאזנו שיר.