לוט מתמהמה בצאתו מסדום

נבקש מהתלמידים להרים את ידם כאשר הפסוקים מתארים את העיוורון שלקו בו אנשי סדום.
נקרא בקול את פסוקים ט-טז והתלמידים יעקבו אחר הקריאה (אף שקראנו את פסוקים ט-י בשיעור הקודם נחזור ונקרא אותם שנית).
"וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל" – הסנוור של אנשי סדום הוא העיוורון (על פי רש"י).

• היכן שני האורחים (המלאכים) היו? (בתוך ביתו של לוט)
• מדוע יצא לוט החוצה? (כדי לשכנע את אנשי סדום להניח לאורחים)
• בסוף פסוק ט כתוב: "וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת". מי ניגש אל הדלת ומדוע? (תושבי העיר שרצו לפגוע באורחים של לוט)
• מי הם האנשים בפסוק י ששולחים את ידם ומכניסים את לוט אל תוך הבית? (המלאכים)
• נסו לחשוב אילו קולות רקע היו בעת ההתרחשות שמתוארת פסוקים ט-י. (צעקות, דפיקות על הדלת, איומים)
• לאחר שהמלאכים מודיעים ללוט שסדום עומדת להיחרב, בפסוק יג, מה לוט עושה? (פסוק יד: מספר על כך לחתניו)
• כיצד חתניו של לוט מגיבים? (צוחקים עליו ולא מאמינים לו)
• האם תוכלו לשער מדוע לוט מתמהמה ולא עוזב את סדום מיד? (פסוק טז: כי הבנות הנשואות שלו ואולי גם נכדיו נשארים שם וקשה לו מאוד להיפרד מהם)

נעמיק במילה "וַיִּתְמַהְמָהּ" מפסוק טז:

• מה משמעות המילה התמהמה? (התעכב, התנהל לאט)

נלמד את דברי מדרש בראשית רבה פרשה נ פסקה יא על המילה "וַיִּתְמַהְמָהּ":
"ויתמהמה" – תימהון אחר תימהון, אמר: 'כמה אבוד בכסף וזהב אבנים טובות…'
אפשר לקרוא לתלמידים את דברי המדרש או להסביר בעל פה שלוט התעכב כמה פעמים מכיוון שהוא חשב בליבו: 'כמה כסף ואבנים טובות אני מפסיד כאשר אני בורח מהעיר…'
נחזור לדילמות שבהן פתחנו את השיעור הקודם:

• מה היה חשוב יותר ללוט שמירה על הרכוש או שמירה על החיים?
• לו הייתם פוגשים את לוט, מה הייתם אומרים לו כאשר הוא מתקשה לעזוב את רכושו והמלאכים אומרים לו שסדום עומדת להיחרב וכי עליו לברוח?

נשאל את התלמידים:

• לְמַה היו אנשי סדום עיוורים? מה הם לא ראו? (את המלאכים)
• האם תוכלו לחשוב על דברים שהם לא ראו גם לפני אותו מקרה שבו הגיעו מלאכים לביתו של לוט? (הם לא "ראו" – לא שמו לב לאחרים, לא שמו לב אם למישהו אחר קשה. הם לא ראו את הטוב, הם ראו רק את הרע)
• האם אנשי סדום ראו נזקקים? האם הם ראו הזדמנויות לעזור? האם הם העריכו עזרה?
• האם אנחנו רואים את החלשים? שמים לב למי שצריך עזרה? רואים את כל הטוב שההורים שלנו נותנים לנו וזוכרים להודות להם?

נבקש מהתלמידים לפקוח עיניים ולהסתכל סביב – לשים לב לכל אדם שזקוק לעזרה ולהשתדל לעזור, לפקוח עיניים ולראות את מי שנותן לנו ולומר לו תודה. נבקש מהתלמידים לשיעורי בית לכתוב במחברת שלושה אירועים שבהם הם הודו למישהו שנותן להם או עזרו למישהו שהיה צריך עזרה.

תוכן: פתחנו את השיעור במשחק שבו הובלנו שני תלמידים שאינם רואים אל מקומם בכיתה, שוחחנו מעט על חוש הראייה, קראנו את הפסוקים ואיתרנו בהם את הופעת העיוורון של אנשי סדום. קראנו מדרש קצר המתאר את ההתמהמהות של לוט וחשבנו על הדברים שאנשי סדום היו עיוורים להם (הנזקקים, העניים, האורחים, השפע שהם קיבלו, הכרת התודה). לתרגיל בית ביקשנו מהתלמידים לפקוח עיניים, לראות היכן הם יכולים לעזור ועל מה הם יכולים להודות.
מיומנויות: הבנת פסוקים, לימוד מדרש, התבוננות על צורכי הסובבים אותנו.
מתודות: הליכה בעיניים קשורות, דיון, האזנה לשיר, עבודה אישית לשיעורי בית.