סגור תצוגת כיתה
הפרק

למה להתנכר?

פרקים מב, מג, מד (א-יז)

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נלמד את פרקים מב-מד במבט רוחבי. נדון בשתי שאלות העולות מפעולות יוסף מרגע עלייתו לגדולה ועד פרשת הגביע: הראשונה – מדוע לא ניסה יוסף ליצור קשר עם אביו לפני שהגיעו האחים למצרים? השנייה – מה רצה יוסף להשיג בהאשמות ובדרישות שהפנה כלפי אחיו בפרקים אלה? נציע הסבר לכל אחת מן השאלות:* האחת שלפיה פעולותיו נועדו להוציא לפועל את החלומות שחלם, מתוך אמונה שהם מבטאים את התוכנית האלוהית. השנייה – שחשש שגם יעקב היה שותף למזימת האחים או שלכל הפחות לא התנגד ולא חיפש אחריו. מתוך הלימוד נעורר שיחה על גורל ובחירה חופשית בחיי האדם.**

הערה למורה: קיימת כמובן אפשרות נוספת שנידונה בהרחבה במהלך השני, ולפיה רצה יוסף לבחון את אחיו או לגרום להם לתקן את דרכיהם ולחבר מחדש בין האחים.
הערה נוספת: במהלך זה נכללות שתי שאלות על התנהגותו של יוסף. אפשר לבחור ללמד אחת מהן או את שתיהן.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – חלומות נבואיים – סיפורים אישיים:
נבקש מתלמידים שרוצים לספר על חלום שחלמו בלילה ולאחר מכן משהו מזה התגשם במציאות.
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מאמינים ביכולתם של חלומות לנבא את העתיד?

אפשרות שנייה – שיר ושיחה:
נקרא עם התלמידים את שירו של יהודה עמיחי.
נשאל את התלמידים:

  • במה עוסק שיר זה?
  • האם חוויות הילדות שלנו משפיעות על ההתנהגות שלנו בהווה?
  • האם חשוב לזכור אותן?
  • למה המשורר מנסה להוציא מילדותו דברים וזיכרונות להמשך חייו?

נציין שהיום נעסוק בשאלה אם יוסף ראה קשר בין חלומותיו כנער לחוויית נטישת האחים אותו, וכיצד השפיעו אירועי ילדותו על התנהגותו כלפיהם במפגש שהגיע אחרי שנים ארוכות.

אפשרות שלישית:
נכתוב על הלוח: "הכל צפוי והרשות נתונה" (מסכת אבות פרק ג משנה טו)
נשאל את התלמידים:

  • מה הסתירה הפנימית באמרה זו?

נסביר: אם הכול צפוי מראש כי אלוהים קובע כל דבר, לא תיתכן לאדם בחירה חופשית, הרי גם בחירותיו צפויות מראש. ואם בחירותיו של האדם אכן חופשיות, כיצד אפשר ליישב זאת עם ידיעתו המוחלטת של האל מה יהיה גורלו?
נציין שהיום נעסוק בהמשך סיפורי יוסף וכיצד קשור משפט זה לקורותיו במפגש עם אחיו.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – רצף הסיפור:
נקרא ברצף את פרקים מב ומג ואת פרק מד פסוקים א-יז.
נחלק לכמה תלמידים כרטיסיות המסבירות את השתלשלות האירועים ונסדרם על פי סדר, כל תלמיד שקיבל כרטיסייה יצטרך לזהות מתי תורו, ולהצמידה אל הלוח (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור. הכרטיסיות מופיעות כאן בסדר האירועים הנכון).

שלב שני – שאלה 1 – ההתנכרות לאחים:
לאחר קריאת הסיפור כולו נבקש מהתלמידים להתמקד בפעולותיו של יוסף ובאופן שבו האחים מגיבים אליו. נקרין על הלוח פסוקים רלוונטיים בהדגשות מתאימות.
נשאל את התלמידים:

  • מתוך ההדגשות, האם תוכלו לסכם מה התחושות המרכזיות של האחים לאורך הסיפור בכל הנוגע להתנהגותו של יוסף? (תמיהה, בלבול, חוסר הבנה)

נציין שתגובות האחים מבטאות שאלה שעולה באופן חזק מאוד מן הסיפור: אכן לא ברור לנו למה יוסף מתנהג כפי שהוא מתנהג. המקרא אינו מוסר לנו את הסיבות לפעולותיו, רק את הפעולות עצמן. השאלה הראשונה שנעסוק בה היא מדוע יוסף מעביר את האחים את מסכת הייסורים הזאת ומה פשר האשמותיו ודרישותיו?
נכתוב את השאלה על הלוח ונחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות הבוחנת מהם המניעים להתנהגות של יוסף כלפי אחיו בפרקים מב-מד ומציגה הסבר אפשרי אחד (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונסביר: יוסף מציין שפרשנותו לחלומות פרעה באה לו מאלוהים ושמדובר ביכולת נבואית ("בִּלְעָדָי, אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה"). תפיסה זו מתחזקת כשמה שהוא צופה שיקרה אכן מתממש. לפי רמב"ן, כשיוסף רואה את האחים מולו הוא נזכר בחלומות העבר וחש שחלומו הראשון – חלום האלומות המשתחוות – התממש. וכדי לממש את תוכניתו של אלוהים הבאה אליו בחלום הוא עושה כל שביכולתו לפעול כדי שגם החלום השני – חלום השמש, הירח והכוכבים – ימומש במלואו. יוסף משתחרר מהפסיביות שאפיינה אותו בחייו במצרים עד כה ונוקט גישה אקטיבית להשלמת ייעודו.

שלב שלישי – שאלה 2 – ההתנכרות ליעקב:
נעבור לשאלה נוספת שעולה מהסיפור המקראי.
נקרא את השאלה בניסוחו של רמב"ן.
נשאל את התלמידים:

  • מה השאלה שרמב"ן מציג? (מדוע לא שלח יוסף להודיע לאביו שהוא בחיים? גם אם רצה לנקום באחיו על מה שעשו לו, כיצד לא חמל על אביו הזקן ביודעו שהוא מתאבל על בן חי?)

נכתוב על הלוח את השאלה השנייה: מדוע לא ניסה יוסף ליצור קשר עם אביו לפני שהגיעו האחים למצרים?
נפנה להציג תשובה אפשרית לשאלה זו. נשאל את התלמידים:

  • למיטב ידיעתו של יוסף, מה סופר לאביו בנוגע אליו? (שהוא נמכר למצרים)
  • מה יכולה להיות סיבה נוספת לכך שהוא לא שלח שליחים לאביו?

נחלק לתלמידים את דף העבודה ללימוד בזוגות ושיחה בנושא (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את תשובות התלמידים.
נסכם את שתי השאלות והתשובות שענינו עליהן בשיעור.

מבט לחיים

נבקש מהתלמידים לשתף בחוויות אישיות:

  • האם חשתם במקרים מסוימים שהגורל מכתיב את חייכם?
  • האם בחרתם בחייכם בחירה כלשהי ש"התערבה" בגורל זה?
  • האם יש אזורים בחייכם שבהם רגשות שולטים בכם ואתם חשים שאינכם מסוגלים לבחור בחירה אמיתית?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בשתי שאלות: הראשונה – מדוע התנכר יוסף אל אחיו; השנייה – מדוע לא יצר יוסף קשר עם אביו.
מיומנויות: ניתוח טקסט וקריאה ביקורתית.
מתודה: לימוד ושיחה בחברותא.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שיר של יהודה עמיחי
וְכָל הַזְּמַן רָצִים שְׁלִיחִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב אֶל יַלְדוּתִי כְּדֵי לְהָבִיא מִשָּׁם דְּבָרִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָם אוֹ...
שיר של יהודה עמיחי

וְכָל הַזְּמַן רָצִים שְׁלִיחִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב אֶל יַלְדוּתִי
כְּדֵי לְהָבִיא מִשָּׁם דְּבָרִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָם אוֹ שָׁכַחְתִּי,
כְּמוֹ מִבַּיִת שֶׁעוֹמֵד לְהֵהָרֵס,
אוֹ כְּמוֹ רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ מִן הָאֳנִיָּה הַשּׁוֹקַעַת לְאַט
אֶל הָאִי, כָּךְ אֲנִי מוֹצִיא מִיַּלְדוּתִי
דְּבָרִים וְזִכְרוֹנוֹת לְהֶמְשֵׁךְ חַיַּי.

(יהודה עמיחי, מתוך 'פתוח סגור פתוח' בהוצאת שוקן)

דפי עבודה והעשרה לשיעור
תגובת האחים לפעולות יוסף
פרק מב פסוק כח: "וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו: 'הוּשַׁב כַּסְפִּי, וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי' וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ...
תגובת האחים לפעולות יוסף

פרק מב פסוק כח: "וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו: 'הוּשַׁב כַּסְפִּי, וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי' וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר 'מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ?'"
פרק מג פסוק כב: "'וְכֶסֶף אַחֵר הוֹרַדְנוּ בְיָדֵנוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל. לֹא יָדַעְנוּ מִי שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ".
פרק מג פסוק לג: "וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו, הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתו, וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ".
פרק מד פסוק ז: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: 'לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה'".

רמב"ן על פסוק ט בפרק מב
כי יש לתמוה, אחר שעמד יוסף במצרים ימים רבים, והיה פקיד ונגיד בבית שר גדול...
רמב"ן על פסוק ט בפרק מב

כי יש לתמוה, אחר שעמד יוסף במצרים ימים רבים, והיה פקיד ונגיד בבית שר גדול במצרים, איך לא שלח כתב אחד לאביו להודיעו ולנחמו, כי מצרים קרוב לחברון כששה ימים, ו(אפילו) אילו היה מהלך שנה, היה ראוי להודיעו לכבוד אביו…
לולא כן, היה יוסף חוטא חטא גדול לצער את אביו ולהעמידו ימים רבים בשכול ואֶבֶל על שמעון ועליו, ואף אם היה רצונו לצער את אחיו קצת, איך לא יחמול על שֵיבַת אביו?

מונולוג או דיאלוג?
המדרש מציג את הטקסט הסמוי העומד מאחורי נאומו המהוקצע של יהודה ומאחורי דבריו של יוסף....
מונולוג או דיאלוג?
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה.
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח". (מד, יח-יט)

shutterstock.com

המדרש מציג את הטקסט הסמוי העומד מאחורי נאומו המהוקצע של יהודה ומאחורי דבריו של יוסף. שנים של שתיקה במשפחת יעקב על מכירתו של יוסף באות לקיצן במפגש זה בין האחים, מפגש רווי מלל המשתקף בפסוקים ובמדרש.

לקריאת המדרש

"אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו" (מד, יט)
אמר לו יהודה ליוסף: מִתְחִילָה בעלילה (בתואנת שווא) באת עלינו.
מכמה מדינות ירדו למצרים לשבור אוכל,
כלום שאלת לאחד מהם כמו ששאלת לנו?
שמא בתך באנו לקחת או אחותנו אתה סבור לשאת?
אף על פי כן לא כיסינו (לא הסתרנו) ממך דבר.
אמר לו יוסף: יהודה! למה אתה דברן מכל אחיך.
ואני רואה בגביע, שיש באחיך גדולים ממך.
אמר לו: […] ואני מעי קומטים (מתפתלים) עלי כחבל.
אמר לו: למה?
אמר לו: בשביל שעָרַבְתִי אותו.
אמר לו: מפני מה לא עָרַבְתָ את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וצערת את אביך הזקן, ואמרת לו: "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" (לז, לג) – והוא לא חטא לך.
אבל זה שחטא וגנב הגביע – אמר לאביך: הלך החבל אחר הדלי… (כשנופל הדלי לבאר, נופל עימו החבל הקשור אליו, והוא פתגם שמשמעו: אובדן אחד גורר אחריו אובדן אחר.)
כיוון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ואמר: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי" (מד, לד)?

מדרש תנחומא ה'. מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • חזרו וקראו את נאומו של יהודה (לד, יח-לד). ציינו הבדל אחד משמעותי בין הפסוקים למדרש.
בכי של גאולה
יוסף בוכה ולא בפעם הראשונה. אך הפעם הבכי שונה. הוא מובא אל קדמת הבימה והופך...
בכי של גאולה
וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא
הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי
וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.
וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי
וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. (מה, א-ב)

shutterstock.com

יוסף בוכה ולא בפעם הראשונה. אך הפעם הבכי שונה. הוא מובא אל קדמת הבימה והופך ללב המחזה. המדרש רואה בבכי הזה בכי מכונן (יוצר, בונה).

לקריאת המדרש

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי": כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה, שנאמר: "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם"

(ירמיה לא, ח)

על פי המדרש, במהלך המפגש יוסף בוכה, ויש לו סיבה לכך. הבכייה היא חלק מתהליך הפיוס. היא מכוננת את הפיוס בין האחים. "לא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה".
את הרעיון הזה של בכי מכונן המדרש משווה לבכי נוסף. בנבואת הגאולה המתוארת בספר ירמיהו הנביא מכריז על קיבוץ הגלויות מרחוק. כל העם יצעד "בִּבְכִי […] וּבְתַחֲנוּנִים".
מה תפקיד הבכי והתחנונים במצעד הגאולה של השבים לארץ?
גם בירמיהו וגם בבראשית בסיפור יוסף המדרש רואה את הבכי באותו אופן. הבכי מייצר זהות עמוקה בין האדם לבין המעשה. אינו דומה פיוס במילים לפיוס מתוך בכי, אינה דומה שיבה ברגליים בלבד לשיבה מתוך בכי.
הבכי הוא שהופך את הפיוס לשלם, הבכי הוא שהופך את הגאולה לשלמה.

מבוסס על: דניאל שרשבסקי, "אם אתה לא בוכה, אתה לא שם". אתר מיזם 929 +קישור

  • הסבירו: באיזה מובן הבכי מסייע בפיוס בין יוסף לאחיו?
בנימין ואחיו
כיון שנמצא הגביע אמרו לו: מה, גנב בן גַנֶבֶת, אמך ביישה את אבינו ואתה ביישתנו!...
בנימין ואחיו
"וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן."
(מד, יב)

אלכסנדר איבנוב, אחי יוסף מוצאים את גביע הכסף בכלי בנימין, 1833, שמן על קנבס. מאוסף גלריית Tretyakov, מוסקבה

כיון שנמצא הגביע אמרו לו: מה, גנב בן גַנֶבֶת, אמך ביישה את אבינו ואתה ביישתנו!
"אמר להם בנימין: יש כאן שעיר, עיזים? יש כאן אחים מוכרים את אחיהם?
והאחים – "וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם" (בראשית מד, יג).
אמר להם הקב"ה: אתם הקרעתם את אביכם קריעה של חינם, אף אתם קרעו קריעה של חינם.

(עיבוד. על פי: מדרש הגדול לפרשת מקץ, לפי בראשית רבה ומדרש תנחומא)

להמשך קריאה

העיקרון של "מעשה אבות סימן לבנים" שזור כחוט השני בסיפורי יוסף: ליעקב אח המבקש להרגו, וכך גם ליוסף; יעקב מרמה את אביו בעזרת גדי עיזים, וכך גם האחים; צאן לבן מתברך בזכות יעקב, ובית המצרי מתברך בגלל יוסף, ועוד. כך קורה גם בפרשת הגביע: יוסף מצווה "אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ" להחביא את גביע הכסף שלו באמתחת בנימין, ואחר כך לרדוף אחרי אחיו ולתבוע את השבת הגנבה, בדומה למה שעשה שנות דור קודם לכן סָבוֹ לָבָן הארמי לאביו.
בשני הסיפורים מצהירים המואשמים בגנבה כי הם חפים מפשע, ואף גוזרים עונש מוות על הגנב.
המדרש כמובן ער לדמיון הזה, ומשתמש בו בתארו את שהתרחש בין האחים לבין בנימין לאחר מציאת הגביע.

מבוסס על: גילה וכמן, "שוב הבגדים נקרעים", אתר מיזם 929

  • קראו את בראשית מד פסוקים א-ו (רצוי להיעזר בביאור שטיינזלץ).
    הסבירו מה ביקש יוסף להשיג במעשיו.
  • לפי המדרש, האם הצליח בכך?
אחוות אחים
המדרש מבחין בשינוי הספרותי בפסוקים, ורואה בו רמז מַטְרִים לקראת הבאות. "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף" (בראשית...
אחוות אחים
"וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם."
(מב, ג)

איור: shutterstock.com

המדרש מבחין בשינוי הספרותי בפסוקים, ורואה בו רמז מַטְרִים לקראת הבאות.

"וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף" (בראשית מב, ג) –
הָיָה רָאוּי לַמִּקְרָא לוֹמַר:"וַיֵּרְדוּ בְנֵי יַעֲקֹב", מַהוּ "אֲחֵי יוֹסֵף"?
אֶלָּא בַּתְּחִלָּה לֹא נָהֲגוּ בּוֹ אַחֲוָה וּמְכָרוּהוּ,
וְלִבְסוֹף נִתְחָרְטוּ,
וְהָיוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: אֵימָתַי נֵרֵד לְמִצְרַיִם וְנַחֲזִיר אֶת אָחִינוּ לְאָבִיו?
וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם לֵירֵד לְמִצְרַיִם,
נָתְנוּ כֻּלָּם דֵּעָה אַחַת לְהַחֲזִירוֹ.

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • כשמנתחים מדרשים רצוי לבחון מה הוסיף הדרשן על הסיפור המקורי, ומדוע בחר לעשות זאת. מה דעתכם על הקריאה שמציע המדרש? מצאו רמז בהמשך הפסוקים המוכיח את כוונתם הטובה של האחים.
נכמרו רחמיו
הפגישה של יוסף עם אחיו מציפה אותו רגשית, בייחוד הפגישה המחודשת עם בנימין. המילה "נכמר"...
נכמרו רחמיו
"וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת, וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה."
(מג, ל)

אוון ג'ונס, יוסף בוכה, איור מתוך הספר: "The History of Joseph and His Brethren", 1869. מתוך ויקישיתוף

הפגישה של יוסף עם אחיו מציפה אותו רגשית, בייחוד הפגישה המחודשת עם בנימין. המילה "נכמר" (מהשורש כמ"ר) מתארת אדם שמלא געגועים ועצב. מילים מהשורש כמ"ר מופיעות במקרא כמה פעמים בהקשר של רחמים או ניחומים, ונראה שהכוונה כאן שהרחמים התעצמו והתחזקו. כך גם במלכים א פרק ג, בסיפור משפט שלמה, האֵם דוברת האמת אינה מוכנה לשאת את הדין שגזר שלמה, נאמר עליה ש"נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ" והיא מוכנה לוותר על בנה.
אם כן, הרגשות של יוסף סוערים – געגוע, עצב ורחמים גודשים אותו.

  • אילו חלקים מדבריהם של האחים או של המחבר בפסוקים כז-ל, גרמו להתרגשות של יוסף הבאה לידי ביטוי בצירוף "נכמרו רחמיו"?
אנוכי אערבנו
כתב הסופר העברי ס. יזהר:ביטוי זה – "אנוכי אערבנו" – עונה על השאלה מי האחראי...
אנוכי אערבנו
"אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ, אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים.
(מג, ט)

איור: מיכל בן-חמו

כתב הסופר העברי ס. יזהר:
ביטוי זה – "אנוכי אערבנו" – עונה על השאלה מי האחראי ומה עושה אדם כדי שיהפוך לאחראי: ובכן, האחראי הוא מי שערב לדבר, לא באיזה אופן עוקף, אלא אישית, ובמפורש: "אנוכי אערבנו".

להמשך קריאה

למושג "אחריות" אין אפוא שום מובן אם אינו מהודק היטב למילה "אנוכי". אין שום אחריות בלי "אנוכי". אחריות מתחילה ב"אנוכי". וכשכך מתחילה, שוב איננה סתמית. מרגע שאמר אדם "אני אחראי", גם העולם איננו אדיש עוד. האחריות איננה נתון טבעי, אלא היא הכרעתו של אדם, היא נובעת מנכונותו לשאת באחריות. וכשנמצא אדם לשאת באחריות, יש אחריות.

מבוסס על: ס. יזהר, קריאה לחינוך, 1984, עמ' 144-143. © ספרית פועלים.

  • לפי ס. יזהר, איזה חלק בביטוי "אנוכי אערבנו" נותן לו תוקף?
  • האם אתם מכירים דמות ציבורית שבדרך התנהגותה פועלת לפי רוח הביטוי?
צידה לדרך
בפעם השנייה יוסף משלח את אחיו בחזרה לארץ כנען, וגם הפעם בצירוף צידה לדרך –...
צידה לדרך
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ. (מה, כא)

shutterstock.com

בפעם השנייה יוסף משלח את אחיו בחזרה לארץ כנען, וגם הפעם בצירוף צידה לדרך – ציוד ואספקה למסע. בפעם הראשונה (פרק מב) ניצל יוסף הזדמנות זו כדי להשיב לאחים, ללא ידיעתם, את הכסף ששילמו תמורת המזון במצרים, ובכך עורר בהם ספק וחרדה. בפעם השנייה הצידה לדרך תסייע לאחים לאמת את דבריהם בפני אביהם המשותף: "וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם."

  • לפי דעתכם, מהי הצידה לדרך הרוחנית שהאחים זקוקים לה אחרי הפגישה עם יוסף ולקראת פגישתם עם אביהם?
העוד אבי חי?
העוד אבי חי?זו השאלה הראשונה שיוסף שואל. שאלה מפתיעה, שהרי במרכז הנאום של יהודה בפרק...
העוד אבי חי?
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. (מה, ג)

קרן אבי חי היא קרן מיסודו של זלמן חיים ברנסטין ז"ל, המחויבת להמשכיותם של עם ישראל והיהדות ולמרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי. באדיבות קרן אבי חי

העוד אבי חי?
זו השאלה הראשונה שיוסף שואל. שאלה מפתיעה, שהרי במרכז הנאום של יהודה בפרק הקודם עמדה הדאגה לחייו של האב. ובכל זאת יוסף רוצה לוודא שאבא שלו חי ולשמוע עליו פרטים נוספים. כמעט אפשר לשמוע את הדחיפות שהודחקה זמן רב כל כך, את התחינה הילדית: "אני רוצה את אבא שלי!". לימים הפכה השאלה לעובדה, בלחן של הרב המרקד, שלמה קרליבך: "עוד אבינו חי, עם ישראל חי".

מבוסס על חגית ברטוב, "אבי חי? בני חי?", אתר מיזם 929

  • השוו את תגובתו של יוסף לתגובתו של יעקב (מה, כו-כח). מצאו בין התגובות שתי נקודות דמיון.
יוסף ואחיו / תומאס מאן
חמש־עשרה שנה רקם תומאס מאן את הרומאן המונומנטאלי שלו "יוסף ואחיו". מה שהעסיק את הסופר...
יוסף ואחיו / תומאס מאן
"וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ."
(מב, ח)

כריכת הספר יוסף ואחיו מאת תומאס מאן © ספרית פועלים

חמש־עשרה שנה רקם תומאס מאן את הרומאן המונומנטאלי שלו "יוסף ואחיו". מה שהעסיק את הסופר הגדול בספר זה, הרי הוא היסוד התמיד אנושי, המתגלה ונעלם וחוזר ומתגלה בהיסטוריה האנושית, אפילו זו הרחוקה ביותר, הנעלמת אי־שם במעמקי העבר – במיתוס.

להמשך קריאה

בתקופה מזועזעת, אכולת איבה גזעית ויצרים – תקופת השתלטות הנאציזם בגרמניה – פנה הסופר הדגול אל מיתוס העם היהודי ושאב ממנו, מאגדותיו וממדרשיו, חומר ליצירתו הגדולה, המוארת באור בינה ואהבת האדם, והראה בה בדמותו של יוסף את צמיחתו של האני האנושי מתוך ערפילי דורות מן האגוצנטריזם אל הקולקטיביות: דרך-החיים של יוסף – מראיית עצמו בלבד, מן האהבה לעצמו בלבד, אל יוסף המשביר, המציל שבטים ועמים מרעב.
הספר פותח במסה מזהירה, שהיא מעין מסע אל מעבי העבר, אל חידות עמקי-הדורות. המסה משמשת פרולוג לספר ועם זאת מהווה שלמות לעצמה. הקורא שיקרא תחילה את עלילת הרומאן, הנפתחת עם "סיפורי יעקב", וישוב ויקרא את פרקי הפתיחה לאחר סיום הרומאן, ייטיב לרדת לעומקה של המסה.

מבוסס על: תומאס מאן, יוסף ואחיו. © ספרית פועלים.

  • תומאס מאן ראה בסיפורו של יוסף מודל להתפתחות האדם. בחרו מתוך הפרקים במקרא העוסקים ביוסף, שני קטעים המעידים על השינוי שעבר על יוסף.
החלום ופשרו
  "יוסף ואחיו" הוא המטבע השישי בסדרת "תמונות מן התנ"ך", המוקדשת ליצירות אומנותיות בנושאים תנ"כיים....
החלום ופשרו
"וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ, וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה."
(מב, ו)

מטבע יוסף ואחיו, התש"ס 2000, עיצוב: אהרון שבו. באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

מטבע יוסף ואחיו, התש"ס 2000, עיצוב: אהרון שבו. באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

 

"יוסף ואחיו" הוא המטבע השישי בסדרת "תמונות מן התנ"ך", המוקדשת ליצירות אומנותיות בנושאים תנ"כיים. המעצב אהרון שבו הצליח להמחיש על שטח זעיר את פרטי העלילה ואת סערת הרגשות שבסיפור. האלומות בצידי המטבע, ההופכות בהדרגה לדמויות משתחוות, מסמלות את אחיו של יוסף ומבטאות את חלום האלומות וגם את פתרונו.

להמשך קריאה

באופן דומה צופנת דמותו של יוסף את התחלת הסיפור ואת סופו כאחד. דמותו של יוסף מעוצבת בסגנון ציורי הקיר המצריים העתיקים הנותנים הוד והדר ליוסף כמשנה למלך מצרים, אך עדיין כותונת הפסים לגופו, והיא מזכירה לנו את יוסף הנער, יוסף בעל החלומות, שעורר את קנאת אֶחָיו. הדמעה בקצה עינו מסגירה את סערת הרגשות שבה הוא נתון כאשר הוא מתוודע לאחים: "אני יוסף".
המטבע מבטא את אחד המסרים החשובים של סיפור יוסף ואחיו: כיצד מציאות קשה של קנאה ושנאת אחים יכולה להפוך בסופו של דבר לסיפור של איחוד, של עזרה הדדית, של "כל ישראל ערבים זה לזה".

מבוסס על: החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

  • על בסיס הפסוקים, ציינו שני סימני היכר לפחות הייחודים לדמותו של יוסף ומופיעים על המטבע.
שיחה / ג'יימס טיסו
יצירתו של טיסו מתמקדת בפגישה המתוחה בין יהודה ליוסף, המתוארת בפרק מד. בציור יהודה יושב...
שיחה / ג'יימס טיסו
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. (מד, יח)

מציורי התנך של טיסו, מאוסף the jewish museum

יצירתו של טיסו מתמקדת בפגישה המתוחה בין יהודה ליוסף, המתוארת בפרק מד. בציור יהודה יושב על הרצפה ומציג את טענותיו בפני יוסף (יהודה, כמובן, רואה לפניו נציג מצרי!). יוסף לבוש בגדים מצריים ונראה כנער צעיר, למרות עשרים השנים שחלפו.

להמשך קריאה

טיסו (1902-1836), צייר צרפתי שהתגורר רוב חייו באנגליה. שהה חמש שנים בארץ ישראל והתמקד לקראת סוף המאה ה-19 בציורים של התנ"ך והברית החדשה. סגנונו נחשב לסגנון ריאליסטי: הוא מנסה לתאר בצורה מדויקת ואמינה את המציאות שחוו גיבורי התנ"ך ואת הסביבה שהתהלכו בה.

  • אילו פרטים ביצירה מעידים על ההבדל במעמדות בין יהודה ליוסף? הביאו לכך גם דוגמה אחת מתוך פסוקים יד ואילך.
מחזור סיפורי יוסף
לאחר הצלחתו של לורנצו גיברטי ביצירת תבליטי הדלתות הצפוניות של בית הטבילה בפירנצה, הזמינו אותו...
מחזור סיפורי יוסף
וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ. (מה, טו)

לורנצו גיברטי, ההיסטוריה של יוסף, פרט מ"שערי גן העדן", תבליט ברונזה מוזהבת, בית הטבילה בפירנצה, 1452. צילום: Jebulon, wikimedia commons

לאחר הצלחתו של לורנצו גיברטי ביצירת תבליטי הדלתות הצפוניות של בית הטבילה בפירנצה, הזמינו אותו ליצור תבליטים גם לדלתות המזרחיות. התבליטים זכו להערכה רבה. מסופר שמיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ התרשם כל כך מיופיין עד שאמר עליהן שהן ראויות להיות הדלתות לשער גן העדן.

להמשך קריאה

על הדלתות 10 תבליטים המתארים 10 סיפורים מהתנ"ך – החל בסיפור הבריאה וכלה בסיפורי המלך שלמה. כל סיפור כולל כמה סצנות המאורגנות באותו המרחב. בתבליט שבתמונה, המתאר את סיפורי יוסף, מתוארת במישור האחורי מכירת יוסף לישמעאלים (בראשית לז), במישור האמצעי מימין מתואר איסוף המזון (בראשית מא), במישור הקדמי מתוארת מימין חלוקת התבואה ואולי גם מתן הצידה לדרך לאחים (בראשית מד), ומשמאל – מציאת הגביע באמתחתו של בנימין. מעל לסצנה זו מתואר המפגש שבו חושף יוסף את זהותו בפני אחיו ומחבק את בנימין (בראשית מה, יד).

מבוסס על: ענת בסר, "דלתות גן העדן", אתר מיזם 929

  • מה השיג האומן בבחירת הסצנות האלה ליצירה?
  • לו הבחירה הייתה בידיכם, אילו סצנות מתוך סיפורי יוסף הייתם בוחרים להנציח?
בית המשמר
בעבר, יוסף הוא שהושלך למשמר, לכלא. כעת, ממרום תפקידו – המשביר לכל עם הארץ –...
בית המשמר
"וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר שְׁלשֶׁת יָמִים."
(מב, יז)

צילום:shutterstock.com

בעבר, יוסף הוא שהושלך למשמר, לכלא. כעת, ממרום תפקידו – המשביר לכל עם הארץ – יוסף הוא הדואג בתואנת שווא להשליך את אחיו למשמר. האחים נידונים למאסר של שלושה ימים. שלושה ימים הם זמן סמלי במקרא לחשבון נפש – כך אצל בני ישראל לקראת מעמד סיני, אצל יונה במעי הדג ועבור היהודים הצמים בשושן הבירה. בתום שלושת הימים של האחים במשמר, יוסף מבין טוב יותר את מערכות היחסים ביניהם ויודע כיצד להתקדם בתוכניתו.

  • בית הסוהר / המשמר הוא מקום התרחשות משמעותי בסיפור יוסף. מה עוד התרחש בבית הסוהר במהלך הסיפור, וכיצד המיקום תורם לעיצוב הסיפור?
מלון
  בדרכם חזרה ממצרים לארץ כנען עוצרים האחים במלון, המהווה מקום לינה בטוח עבורם. מלון...
מלון
"וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ וְהִנֵּה כֶסֶף…"
(מג, כא)

חאן שיירות חאן אתנג'אר מהתקופה העותמנית. בחאן כזה עצרו שיירות סוחרים כדי להשקות את הבהמות, לנוח וללון, איור מתוך ספר, 1881. מתוך ויקישיתוף

חנוֹ‏ת תגרים (חאן אל תוג'אר) - שרידי חאן ממלוכי גדול בגליל התחתון (מול קיבוץ בית קשת), על נתיב דרך הדואר הקדומה. Liorca, מתוך ויקישיתוף, CC BY 4.0

 

בדרכם חזרה ממצרים לארץ כנען עוצרים האחים במלון, המהווה מקום לינה בטוח עבורם.
מלון בתקופת המקרא – מקום לינה לאורחות (שיירות) סוחרים. הסוחרים היו עוברים מארץ לארץ והיו צריכים מקומות לחנייה בדרך, מוגנים משודדים ובסמוך למקור מים, כדי לשתות ולהשקות את בהמות המשא.

להמשך קריאה

בתוך הערים לא היה צורך במלונות, כיוון שאוֹרְחַת סוחרים שהגיעה לעיר פנתה אל שכונת הסוחרים. גם יחידים ועוברי אורח שהגיעו אל העיר לא נזקקו למלון, מפני שתושבי המקום אירחו אותם וקיימו מצוות הכנסת אורחים.

נועה נתנאל- מבוסס על
אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו – ד : כבד – מלתחה
מקום ההוצאה: ירושלים
שם ההוצאה: מוסד ביאליק
עמוד: 1053

  • המלון של ימינו הוא מבנה המספק שירותי לינה ואירוח בתשלום, למטרות פנאי, נופש או עסקים ולפרק זמן קצר וקצוב. המלון מספק בדרך כלל גם שירותים נלווים – הסעדה, בילוי ובידור (עיבוד, מבוסס על ויקיפדיה).
    מה בין המלון המודרני לבין המלון שעוצרים בו האחים בפרק?
ארץ גושן
יוסף הזמין את משפחתו לבוא ולחיות במצרים באזור שנקרא "ארץ גושן".ארץ גושן נמצאת בקצה הצפוני...
ארץ גושן
וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. (מה, י)

הנילוס והדלתא של הנילוס במבט מהחלל: Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team, NASA/GSFC

יוסף הזמין את משפחתו לבוא ולחיות במצרים באזור שנקרא "ארץ גושן".
ארץ גושן נמצאת בקצה הצפוני של הנילוס, באזור הנקרא היום "הַדֶלְתָא" (בגלל הדמיון של פני השטח לאות היוונית דלתא – Δ).
מֵי הנילוס מתנקזים אל הדלתא ונשפכים לים התיכון, והאדמה באזור עשירה ופורייה ומתאימה לגידולים חקלאיים. כמחצית מאוכלוסיית מצרים מתגוררת היום באזור הדלתא.

מבוסס על אתר מיזם 929

  • עיינו בעולם התנך, מה ההסבר שמוצע שם לישיבתם של יעקב ובניו בארץ גושן?
הדרך מכנען למצרים
במשך דורות רבים היגרו שבטים שמיים מאזור סוריה וארץ ישראל למצרים. מצרים שימשה מקום מפלט...
הדרך מכנען למצרים
וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, (מה, כה)

במשך דורות רבים היגרו שבטים שמיים מאזור סוריה וארץ ישראל למצרים.
מצרים שימשה מקום מפלט מהבצורת, שהייתה פוקדת תכופות את תושבי סוריה וארץ ישראל. בעקבות ירידת יוסף למצרים ירדו יעקב ובניו לשם. הם יצאו מחברון, חנו בבאר שבע, ומשם – בדרך שור או בדרך הים – ירדו למצרים והתיישבו בארץ גושן.

מבוסס על משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 229, 237, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • שלוש פעמים הלכו וחזרו אֲחֵי יוסף בדרך בין ארץ כנען למצרים. במה שונה הפעם השלישית?
מנחות בעולם העתיק
יעקב משתכנע מדברי יהודה ומבין כי לא נותרה ברירה אלא לשלוח את בניו חזרה למצרים,...
מנחות בעולם העתיק
"...וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים."
(מג, יא)

פכית הרודיאנית ובה שרידי נוזל אורגני, נמצאה במערה ליד קומראן, סוף המאה ה-1 לפנה"ס. קמ"ט ארכאולוגיה יהודה ושומרון. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

יעקב משתכנע מדברי יהודה ומבין כי לא נותרה ברירה אלא לשלוח את בניו חזרה למצרים, והפעם עם בנימין. הוא מצווה עליהם: "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם", מתנובתה המשובחת, "וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה" (מג, יא). מתנה תוכל לרכך גם את ליבם של אנשים רמי מעלה.

להמשך קריאה

יעקב הציע לשלוח לאדוני מצרים מן הגדל בכנען, שאינו מצוי במצרים:
"מְעַט צֳרִי" – בושם או תרופה שהופקה אז כמעט רק בעמק הירדן;
"וּמְעַט דְּבַשׁ" – דבש תמרים;
"נְכֹאת" – בשמים;
"בשמים וָלֹט" – מין תמרוק;
"בָּטְנִים" – פירות עץ האֵלָה, המכונים היום פיסטוקים. פירות אלה נחשבים למשובחים ואינם גדלים במצרים.
"וּשְׁקֵדִים" – שאף הם אינם צומחים במצרים.

לקוח מביאור שטיינזלץ לפרק.

יעקב ביקש להעביר מנחה לאדוני מצרים. המנחה ניתנת לאדם או לאל הנמצאים בדרגה גבוהה יותר. מקור המילה "מנחה" משם הפועל "להניח", היא אינה הדדית ואיננה בהכרח מתקבלת.

  • המנחה שביקשו יעקב ובניו להעביר ליוסף היא תחילת ההגשמה של החלום הראשון של יוסף (לז, ו-ח). הסבירו טענה זו.
  • מה ביקשו יעקב ובניו להשיג באמצעות המנחה?
תרבות אכילה
במצרַים הקדומה נהגו המצרִים לאכול את מזונם בנפרד מהאחרים. המשמעות של "לֹא יוּכְלוּן" – אינם...
תרבות אכילה
"...כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם."
(מג, לב)

נסיכה מצרית סועדת. Musée du Louvre, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

במצרַים הקדומה נהגו המצרִים לאכול את מזונם בנפרד מהאחרים. המשמעות של "לֹא יוּכְלוּן" – אינם רשאים (השוו למשל לשמות יט, כג ולדברים טז, ה). האיסור נגע לזרים בכלל, מפני שכל הזרים נחשבו טמאים. ואכן, ההיסטוריון היווני הרודוטוס סיפר שהמצרים לא משתמשים בסכינו, בשיפודו או בקלחתו של יווני, וגם אינם אוכלים מבשרו של פר שנשחט בסכין של יווני. החל בתקופת הבית השני אנו שומעים על הסתייגות דומה אצל יהודים כלפי נוכרים.

מבוסס על: משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 233, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • היכן בחר יוסף לאכול? הציעו הסבר לכך.
טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם
את המשפט "מצרים – מתנת הנילוס" טבע הרודוטוס, ההיסטוריון היווני, במאה ה-5 לפנה"ס. אז זה...
טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם
וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ. (מה, יח)

תבליט של דייגים אוספים את שלל הדגה היומי, מהקבר המשוחזר של השושלת השישית בסקרה, מצרים. צילום: kairoinfo4u at flickr, CC BY 2.0

את המשפט "מצרים – מתנת הנילוס" טבע הרודוטוס, ההיסטוריון היווני, במאה ה-5 לפנה"ס. אז זה היה נכון: האימפריה המצרית ידעה לנצל את המתנה הזאת היטב. החקלאים הפרעונים הכירו היטב את מחזור הנהר, והחקלאות הייתה מבוססת על מי השיטפונות שהגיעו אל הנילוס ממקורותיו בין יוני לספטמבר.

להמשך קריאה

בחודשים אלו המים גאו והביאו איתם גם שפע של דשן טבעי – אדמת סחף עשירה במינרלים ששקעה על גדות הנהר. לאחר תקופת השיטפונות, בין אוקטובר לפברואר, זרעו וגידלו המצרים הקדמונים את גידוליהם – תבואות למזון (ואפילו לבירה!), פשתה לסיבים לאריגת בדים, פפירוס לייצור נייר ואפילו גינות ירק ועצי פרי. בין מרס למאי עסקו כולם בקציר היבולים.
ההשקיה התבצעה באמצעות תעלות השקיה שמשכו מים מן הנהר הגדול. באזור הדלתא אפילו גידלו עדרים גדולים של תאואים ופרות (כן, לפעמים שמנות ולפעמים רזות…).

מבוסס על בילי סביר, "טובה ארץ מצרים? לא היום", אתר מיזם 929

  • לפי הקטע, מה המקור לַטוֹב הקיים בארץ מצרים?
עגלות מצרים
כלי הרכב ששלח יוסף לאביו, על פי פקודתו של פרעה, היו עגלות משא ומסע, הרתומות...
עגלות מצרים
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. (מה, כז)

עגלה מצרית ועליה נסיכה נובית, המאה ה 14 לפנה"ס, מצרים. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

כלי הרכב ששלח יוסף לאביו, על פי פקודתו של פרעה, היו עגלות משא ומסע, הרתומות בדרך כלל לַבָּקָר ולא לסוסים. העגלות הן עדות נוספת לכוחו ולעושרו של פרעה, ולשינוי במעמדם של אחי יוסף. תחילה שבו לארץ כנען עם חמורים ושקי תבואה, וכעת הם חוזרים עם עגלות מלאות.

מבוסס על משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 236, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • כאשר האחים חוזרים אל יעקב ומספרים לו על גדולת יוסף במצרים, יעקב מגיב בחוסר אמון, ורק אחרי שהוא רואה את העגלות – הוא מאמין ונרגע.
    שערו: מה היה באותן עגלות שהחיו את רוחו של יעקב?
"סימנים" בבראשית מד
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מד.
"סימנים" בבראשית מד
כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים. (מד, לב)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מד.

  • יהודה הוא דמות מרכזית במחזור סיפורי יוסף.
    תארו בקצרה את התהליך שעבר יהודה?
  • לפי דעתכם, מהו המאורע שגרם לשינוי בהתנהגותו?

קרדיט: סימנים בראשית מד / 929 תנך ביחד

סיכום באנימציה - פרקים מא-מה
יוסף פותר את חלומות פרעה ומארגן את כל ממלכת מצרים לקראת הרעב. הוא הופך להיות...
סיכום באנימציה - פרקים מא-מה
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. (מה, ה)

יוסף פותר את חלומות פרעה ומארגן את כל ממלכת מצרים לקראת הרעב. הוא הופך להיות השליט במצרים, המשביר לכל הארץ (וגם לאחיו שיורדים לקנות אוכל במצרים). זו ההזדמנות של יוסף להגשים את החלומות שחלם, ואולי גם ללמד את אחיו לֶקַח.

  • סרטון זה מציע מבט נוסף על הפרקים שנלמדו.
    מה לא ידעתם על יוסף, וכעת אתם מבינים מהסרטון?

קרדיט: ראשית פרקים מא-מה / 929 תנך ביחד

פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם
מבורך אברהם, סנ"צ מפקד תחנת קרית מלאכי, מספר על שיעור שלמד מאמו על אסרטיביות, אומץ...
פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" (בראשית מ"ד, י"ח)

מבורך אברהם, סנ"צ מפקד תחנת קרית מלאכי, מספר על שיעור שלמד מאמו על אסרטיביות, אומץ ונחישות.

  • במה דומה ובמה שונה עמידת יהודה בפני יוסף להתמודדות עליה מספר הסרטון?
  • חשבו: איזו דמות בהיסטוריה הכללית או האישית שלכם היא בעלת היכולת "לגשת"? מה המשמעויות של כך במציאות?

קרדיט: פסוק לחיים: "ויגש אליו יהודה" עם מבורך אברהם / 929, 2021

סימנים - בראשית מג
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מג.
סימנים - בראשית מג
"אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ, אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים."
(מג, ט)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מג.

  • מי מהאחים עומד במרכז השיחה שבסרטון? מדוע דווקא הוא?

קרדיט: סימנים – בראשית מג / 929 תנך ביחד, 2015