בין ערבות להתנכרות

נשאל את התלמידים:

• היכן עצרנו בשיעור הקודם? (האחים שבו ארצה בלי שמעון וסיפרו ליעקב על הבקשה להביא את בנימין. ראובן ניסה לשכנע את יעקב להביאו ונכשל)

נקרא ברצף את פרק מג. לקריאה פעילה נוכל לחלק לתלמידים תפקידים: האחים (2-3 תלמידים), יעקב, יהודה ויוסף.
נשאל שאלות הבנה כלליות או נבקש מהתלמידים לספר במילים שלהם את העלילה. להלן שאלות ההבנה:

• מה יהודה מזכיר ליעקב המבקש שיחזרו למצרים לשבור שבר? (לא נוכל ללכת בלי בנימין)
• כיצד יהודה משכנע את יעקב שייתן לבנימין ללכת? (מתחייב להיות ערב לחייו)
• מה יעקב מבקש מן האחים לקחת עמם למצרים? (מזמרת הארץ: דבש, צורי, בוטנים ושקדים, כסף נוסף וגם את הכסף שהוחזר להם בתיקיהם)
• מה נעשה באחים כשהם מגיעים למצרים וכיצד הם מבינים את מעשה זה? (הם נלקחים לביתו של יוסף וחושבים שכעת ייענשו על הכסף ששבו עמו לכנען)
• מה קורה בפועל? (יוסף מרגיע אותם ומושיב אותם לאכול לחם)

"אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ":
נקרא שוב את השיחה בין יהודה ליעקב ונזכיר את ניסיון השכנוע של ראובן – נקרין על הלוח את דברי ראובן בפרק מב, לעומת דברי יהודה בפרק זה.
נשאל את התלמידים:

• במה דומות ההצעות ובמה הן שונות?
• מדוע לדעתכם הצליח יהודה במקום שבו נכשל ראובן?

נחלק לתלמידים את דף העבודה ללימוד בזוגות בנושא זה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונרחיב את הדיון על ההבדל בין מנהיגות ראובן למנהיגות יהודה. נציין שראובן מדגיש בדבריו את אפשרות המוות. יעקב, ששכל את אשתו האהובה ואת בנו האהוב, אינו מבקש לעצמו מוות נוסף, ודאי שלא מוות של שני בנים נוספים מן המשפחה – נכדיו, בשר מבשרו.
דבריו של יהודה משכנעים את יעקב משני סיבות:

• הדגש ששם יהודה בחיים – "וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת";
• הבטחתו של יהודה שהוא עצמו יישא בחטא אם בנימין ימות.

נקרין על הלוח את דברי יהודה בפסוק ט בפרק מג: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ".
נבקש מן התלמידים לנסות ולנסח במילותיהם את הפסוק הזה. ("אני אחראי אם יקרה לו משהו", "אני ערב לו, אם יקרה משהו תבוא בטענות אליי")
נשאל את התלמידים:

• איזה אופי מנהיגות משתקף ממשפט זה? (מנהיגות שנושאת באחריות מלאה לכל טעות שיכולה להתרחש, ולא מותירה אפשרות לאחרים לשלם את המחיר)

נשוב אל בראשית פרק לז פסוק כו ונשאל:

• האם יש הבדל בין היחס של יהודה ליוסף, אחיו הצעיר, לבין העמדה שהוא נוקט כעת למול הסכנה לאחיו הצעיר בנימין?

מכירת יוסף התאפשרה כיוון שהאחים התנכרו לו, ובפרט יהודה שאומר "כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא" כך שהוא מתנכר אליו במודע. כעת יהודה מצהיר – "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ". זוהי תמונת מראה שמחליפה ניכור ועורלת לב באחריות וקרבה.
למורה: אם מתאים בשלב זה, ראוי להזכיר שיהודה עבר תהליך חשוב של מעבר מהתנכרות לערבות כאשר תמר הטיחה בו "הַכֶּר נָא" (בראשית פרק לח פסוק כה), וכאן מוצג לפנינו ביטוי נוסף לשינוי שעבר, שינוי שבהמשך יצדיק את הנהגתו אף שראובן הוא האח הבכור.

חוזרים למצרים – מבחן הערבות הגדול:
ניזכר – יוסף שלח את האחים ובאמתחתם הכסף שהביאו. ברגע שהאחים מגיעים חזרה למצרים, הם נלקחים לביתו של יוסף. נשאל את התלמידים:

• מדוע האחים נבהלים בשלב זה? (האחים מתלבטים בנוגע לכוונותיו של יוסף כלפיהם – האם הוא מעוניין להעמיד אותם בניסיון ולוודא את כנותם, או שהוא רוצה ברעתם וזוהי דרכו להעליל עליהם עלילה?)

נמשיך ונקרא – האיש אשר על בית יוסף מרגיע את האחים שאיש אינו חושד בהם, משיב את שמעון ומציע להם מרחץ ומשקה. כשיוסף בא מראהו של בנימין מטלטל אותו והוא פורש לחדר האחר ובוכה בו. לאחר מכן הם יושבים לאכול.
נקרא את פסוק לג ונשאל:

• מה לדעתכם פירוש הביטוי "הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ, וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ"? (יוסף הושיב את האחים לפי סדר הולדתם מן הבכור אל הצעיר)
• מדוע מעשה זה עורר בהם תמיהה? (הם היו קרובים בגיל, מנין ידע האיש הזר לסדר אותם בסדר הנכון?)
• מדוע לדעתכם בחר יוסף להושיבם בסדר זה? (ביקש להראות להם שהוא יודע עליהם יותר משנדמה להם)
• מדוע? (אולי לרמוז להם על זהותו ואולי להדגיש שיש לו שליטה על מצבם)

פרשת הגביע – שיאו של המבחן:
נשוב לפסוקים ונקרא בפרק מד פסוקים א-יז.
נשאל שאלות הבנה:

• מה יוסף מחביא באמתחתו של בנימין? (גביע זהב)
• מי נשלח להביאו? (האיש אשר על ביתו)
• מהם חילופי הדברים? (האחים מתנערים מאשמה, האיש מציע לחפש באמתחתם, הגביע נמצא באמתחת בנימין והם מושבים לבית יוסף)
• כיצד יהודה מקבל את הגזרה בשם האחים? (נמצאנו אשמים, נהיה עבדים לך ולפרעה)
• מה יוסף מציע במקום? (האחים ישובו, ורק בנימין – שאצלו נמצאה הגנבה – יישאר עבד בבית יוסף)

נשאל את התלמידים:

• באיזו דילמה יוסף מעמיד את האחים? (האם להפקיר את בנימין ולהציל את עצמם או להיות ערבים לגורלו)
• האם כבר עמדו האחים בעבר במצב של הכרעת גורלות לאחיהם הצעיר? (כן, ההחלטה אם למכור את יוסף או להשאירו בבור)

נשווה בין מכירת יוסף בפרק לז לפרשת הגביע בפרקים מג-מד ונמלא את הטבלה שבדף העבודה בציטוטים המתאימים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נקרין על הלוח בית מתוך הפיוט שחיבר ר' שמואל הכהן בירבי לפרשה.
נשאל את התלמידים:

• לפי הפיוט, מהי המחשבה הראשונית של האחים לאחר שנמצא הגביע באמתחת בנימין? (שהוא אכן גנב, גם אמו, רחל, גנבה את התרפים מלבן – בראשית פרק לא פסוק יט)

ננסה להיכנס לראשם של האחים: מצד אחד, גם באמתחותיהם הוטמן כסף וייתכן מאוד שזה מה שקרה לבנימין. מצד שני, בנימין הוא בנה של רחל, אשתו האהובה של אביהם, שגם היא גנבה בעבר. מה הם חושבים – האם בנימין גנב?
נשוב למליאה ונסכם את דף העבודה: על אף געגועיו, יוסף לא מסוגל לחשוף בפני האחים את זהותו בזכרו מה עוללו לו. הוא מבקש להעביר אותם חשבון נפש אמיתי. על כן, הוא מביים סיטואציה מוסרית דומה להפליא לזו שבה נכשלו האחים בעבר, להעמיד אותם במבחן אם הפעם יבחרו נכון.

סיכום: בין ערבות להתנכרות:
נתבונן באופן רוחבי על התנהלות יוסף מול האחים עד לרגע זה. נציין שהפנים הכפולות בהתנהגות יוסף מופיעה כבר במפגש הראשון עם האחים – בפסוק ז.
נקרין את הפסוק על הלוח: "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם, וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם".
ניזכר:

• היכן השורש נכ"ר הופיע בעבר בסיפורי יוסף ואחיו? ("הַכֶּר נָא" על כתונת הפסים המגואלת בדם – פרק לז פסוק לב)

נבקש לחפש בזוגות בפרקים מג-מד לפחות שתי פעולות שבהן יוסף מבטא ניכור לאחים ושתי פעולות שבהן יוסף מבטא ערבות, היכרות או דאגה. נאסוף את התשובות על הלוח:

נציין שרק כאשר יצליחו האחים לפעול בערבות אמיתית להצלת בנימין יוכל יוסף לפתור את המתח ולהתוודות על זהותו.

בהמשך למהלך השיעור נעסוק בשאלת הערבות ונשאל:

• עד כמה אתם מוכנים להיות ערבים לחברים שלכם או לאחים שלכם ולשאת באחריות להם?

אפשר להביא סיטואציות להמחשה:
– אח או חבר שמאחר לבית ספר באופן קבוע או שלא בא לבית ספר תקופה ארוכה.
– אחות או חברה שזקוקה לעזרה בלימודים.
– אח שהואשם בעבירה פלילית.
– חברה שותה אלכוהול באופן קבוע.

• מה הייתם עושים למען כל אחד מהם?
• עד כמה הייתם מוכנים לשאת באחריות להם?
• האם יש מישהו שאתם חשים אחריות מיוחדת כלפיו? מדוע?

תוכן: עסקנו במתח בין ערבות להתנכרות ביחסי יוסף והאחים, שמגיע לשיאו בפרשת הגביע הבוחן את האחים אם שינו את דרכם.
מיומנות: השווינו בין שני אירועים דומים בפרקים שונים.
מתודה: שיתפנו ושוחחנו על ערבות בחיינו.