אפשרות ראשונה:
כתיבת עצות ותובנות בשם השופטים לילדים ולמבוגרים של ימינו
אפשרות שנייה:
חיפוש מצבים בחיי הלומד שבהם הוא נמצא במחזור דומה למחזור ספר שופטים.
- למורה – כדאי לצפות בהרצאה המצולמת של פרופ' יונתן גרוסמן – 'חרב קטנה ובטן גדולה'.
אפשרות ראשונה:
כתיבת עצות ותובנות בשם השופטים לילדים ולמבוגרים של ימינו
אפשרות שנייה:
חיפוש מצבים בחיי הלומד שבהם הוא נמצא במחזור דומה למחזור ספר שופטים.
מה כתיב ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות (שופטים ג, טז)?
שהיה עוסק בתורה שנקראת חרב פיפיות, ולה שני פיות, שאוכלת בשני עולמות, העולם הזה והעולם הבא.
(מדרש תנחומא, בובר, ויחי יד, א)
האם אתם סקרנים לדעת מה "דבר הסתר" שאמר אהוד בן גרא למלך מואב? לא רק אתם! גם חכמי המדרש היו סקרנים ודרשו את
וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עָמַדְתָּ מִכִּסְאֲךָ לִכְבוֹדִי, חַיֶּיךָ הֲרֵינִי מַעֲמִיד מִמְךָ בֵּן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא ה'.
(רות רבה, פרשה ב, ט)
הביטוי "ותשקוט הארץ…" מופיע בספר שופטים פעמים רבות. זהו תיאור של תקופת רגיעה שאחרי מלחמה.
האזינו לשני השירים:
מגש הכסף מילים: נתן אלתרמן וְהָאָרֶץ תִּשְקֹט , עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת |
תמיד אוקטובר מילים: נתן יונתן "תָּמִיד אוֹקְטוֹבֶּר, |
קרדיטים: יהורם גאון – מגש הכסף / מוזיקה ישראלית, 2011, גיא בוקאטי – תמיד אוקטובר / מוזיקה ישראלית, 2011
אהוד בן גרא תקף את עגלון מלך מואב מתקפה חשאית ומפתיעה. בעליית הגג, בחדרו של המלך, כאשר היו לבדם, אהוד בן גרא שלף לפתע בידו השמאלית את חרב הפיפיות שלו שהייתה מוחבאת על ירך ימין, ותקע אותה בבטנו של מלך מואב. מפתיע, ללא ספק!
הביטו בשתי היצירות – האחת, איור משנת 1360 והשנייה, תחריט משנת 1908.
ג'יימס טיסו היה צייר צרפתי בן המאה ה-19, שחי רוב חייו באנגליה. בראשית דרכו צייר בעיקר דיוקנאות של נשים וסגנונו האומנותי הושפע מתרבות יפן, אך בעשרים השנים האחרונות לחייו, בעקבות חוויה דתית שחווה, הוא הקדיש את חייו לציור נושאים מהתנ"ך (בנצרות – הברית הישנה) ומהברית החדשה.
בני ישראל חטאו. אלוהים, בתור עונש, שִׁעבד אותם בידי עגלון מלך מואב, וזה השתלט לפי פסוק יג על "עיר התמרים" – המזוהה כעיר יריחו.
מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן – הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את הנהר רגלית. "מעברות" – מהמילה "לעבור".
בספר יהושע, לדוגמה, מסופר שאנשי יריחו רדפו עד למעברות הירדן אחרי המרגלים ששלח יהושע לְרַגֵּל בארץ כנען. למעשה, עד למאה ה-19 לא היו גשרים מעל נהר הירדן.
לשופט אהוד בן גרא היו תכסיסי מלחמה רבים. הוא הגיע לארמון המלך עם מִנְחָה (מתנה) למלך, ואז חָדַר לחדרו הפרטי של המלך בתירוץ שהוא רוצה לגלות למלך סוד.
עוד בתכסיסי המלחמה שלו – חרב מיוחדת שאף אחד לא ציפה לה. החרב המקובלת באותה התקופה הייתה חרב "מַגָּל", שיש לה ראש מעוגל, ואילו אהוד בן גרא השתמש בחרב מיוחדת ו"מודרנית" לאותה התקופה. מה היה מיוחד בה? מדובר בחרב קטנה שבשני הצדדים שלה יש להבים חדים.
אֲשֵׁרָה הוא שם של אֵלָה שהייתה מרכזית בכנען. היא נחשבה לאלת האדמה והפִּריון – "אימא אדמה". בכתבים כנעניים האשרה מתוארת כאשתו של אֵל שֶׁכונה "אֵל".
גם בתנ"ך מוזכרת האשרה פעמים רבות כדמות אֵלָה האסורה לישראל. פעמים רבות מסופר בתנ"ך שבני ישראל, שהיו שכנים של עמי כנען, התפתו לעבודת האלילים. ופעמים רבות מסופר על נביאים (למשל אליהו) שנלחמו בעבודת הבעל והאשרה. פסלי האֵלָה אשרה היו, כפי הנראה, עשויים עץ, כדי לסמל את פריון האדמה, ולכן לא נשתמרו (העץ הוא חומר מִתְכַּלֶה).
התבוננו בפסל אלת הפריון שלפניכם.
בפסוק מתואר כי בני ישראל עזבו את ה' והחלו להאמין בבעל ובאשרה. צפו בסרטון וענו על השאלות.
קרדיט: האל בעל / מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, 2010
אהוד בן גרא היה מושיע (שופט) שאלוהים מינה כדי שיושיע את בני ישראל מידי מואב.
צפו בסרטון וענו על השאלות.
פרק ג בספר שופטים אבל קודם שאלה – מה יוצא דופן ומיוחד בכם?
לא תמיד אנחנו אוהבים להיות שונים. אבל לעיתים זה יכול להיות לזה יתרון גדול. תשאלו את אהוד בן גרא.
אבל רגע, הקדמה קצרה. בפרק הקודם עשינו הכנה לספר שופטים. וסיפרנו על המעגל של הספר: חטא, עונש, זעקה וישועה (אם אתם לא זוכרים, תחזרו רגע לפרק ב).
הפרק שלנו מתחיל את סיפורי השופטים ממש! הראשון שבהם הוא עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז משבט יהודה שמציל את ישראל מידי כושן רשעתיים מלך ארם נהריים. "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה."
והנה (בינינו, באופן לא מפתיע, ישראל חוזרים לסורם! "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'". העונש מגיע בדמות עגלון מלך מואב בחיזוק של עמון ועמלק. הם מעבידים את ישראל 18 שנה (!). "וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'." ששולח להם מושיע בשם אהוד בן גרא משבט בנימין כדי להצילם מידי עגלון.
איך הוא עושה את זה?
קל! אהוד שלנו "אִטֵּר יַד יְמִינוֹ".
מה זה אומר?
זה אומר שהיד החזקה שלו היא יד שמאל. זה שונה מיוחד ומפתיע כיוון שרוב האנשים בעולם יד ימין היא היד החזקה.
יודעים מה הכוונה היד החזקה?
היד שאיתה באופן טבעי כל אדם עושה פעולות – כתיבה, גזירה, צחצוח שיניים ועוד. קרוב ל 90% מהאוכלוסיה בעולם היא ימנית ואילו רק בערך 10% הם שמאליים. לא מאמינים? תבדקו בקרב האנשים שסביבכם: כמה שמאליים וכמה ימניים?!
ולמה זה חשוב לסיפור?
חשוב מאוד! עד כדי כך חשוב שאהוד משתמש בשוני הזה כדי להציל את ישראל! התוכנית שלו הולכת ככה:
יש נשק?
אהוד מביא מנחה (מתנה) למלך עגלון. גם אז, כמו היום, עשו לו בדיקה ביטחונית בכניסה. הבדיקה הזו לא היתה במכונת שיקוף, כי לא היתה כזו. אלא בדיקה ידנית: האם יש חרב צמודה לירך שמאל. למה דווקא לצד שמאל? כי מי שידו החזקה היא ימין מחזיק את חרבו על ירך שמאל, כך הכי נוח לשלוף אותה בשעת הצורך. מוזמנים לנסות עם חרב של משחק(!).
אבל… החרב של אהוד לא היתה על ירך שמאל. כיוון שהוא שמאלי היא הונחה על ירך ימין! שם השומרים של המלך אפילו לא חשבו לחפש. ואהוד ידע את זה. הוא החביא חרב קטנה כמו אולר על ירך ימין.
ולאחר הגשת המנחה… ביקש אהוד מכל האנשים לצאת מחדר המלך כי יש לו "דבר סוד למלך". עגלון נתן בו אמון, הרי רק הרגע אהוד הביא לו מנחה.
עכשיו זה רק שניהם. עגלון המלך ואהוד בן גרא. לאהוד יש על ירך ימין חרב קטנה שהמלך לא יודע על קיומה. אהוד מבקש מעגלון לקום כדי לשמוע את הסוד. עגלון, שהיה איש שמן מאד, קם לאיטו. אהוד מנצל את הרגע שולף ביד שמאל את החרב, והורג אותו! אהוד חומק החוצה, נועל את הדלת ובורח.
שומרי המלך מרגישים שחולף יותר מדי זמן, אבל אומרים לעצמם שהמלך בטח בשירותים או משהו… "וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה". טוב, כמה זמן אפשר להתפנות… לבסוף פותחים עבדי המלך את הדלת ומגלים לתדהמתם שהמלך מת!
התברר שזו הייתה רק פתיחה להפתעה הגדולה באמת. בזמן שהשומרים לא ממש עמדו על המשמר, אהוד הספיק לברוח ולארגן את כל העם למלחמה! מהר מאוד נשמע קול השופר של אהוד בן גרא שעלה עם צבאו וניצח את הצבא המבולבל של מואב. ואז: "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמוֹנִים שָׁנָה."