אהוד בן גרא

נכין מראש פתקים ובהם מילים חדשות והסברן. נחלק לכל תלמיד או כל זוג פתק (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נקרא באוזני התלמידים את פסוקים יב-ל בטון המנכיח את התעוזה והמתח שבסיפור. התלמידים שקיבלו פתקים יסבירו לשאר התלמידים את המילים החדשות בהתאם לצורך, נוסיף הבהרות.

נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוקים יב-ל ולזהות בפסוקים אלה שלושה חלקים:

• פסוקים יב-טו;
• פסוקים טז-כו;
• פסוקים כז-ל.

ניתן שם לכל חלק וננסה לבדוק כמה זמן בערך נמשכו האירועים בכל אחד מהחלקים האלה. (נראה כי החלק הראשון – פסוקים יב-טו – מתאר התרחשות שארכה לפחות 18 שנה של שעבוד למואב, החלק השני – פסוקים טז-כו – מתאר זמן קצר מאוד, כנראה בין חצי שעה לשעה. בחלק האחרון – פסוקים כז-ל – מתוארת הלחימה נגד מואב, איננו יודעים כמה זמן היא ארכה, אך כנראה מדובר בימים או בשבועות).
נסב את תשומת לב התלמידים לכך שהחלק הקצר ביותר מבחינת משך הזמן שארך הוא החלק המפורט ביותר (אפשר לדמיין את האירועים כמעט כאילו אנו צופים בסרט). נאמר לתלמידים כי המספר המקראי לא הרחיב במקום שחשב שאין צורך בכך, ואילו כאן היה לו חשוב להיכנס לפרטים מדויקים מאוד. נאמר לתלמידים כי אנו נבחן את הכתוב לפרטיו, ולאחר שנראה מה בדיוק קרה, נשאל את עצמנו מדוע הרחיב הסופר המקראי בפרטים?

נספר את הכתוב בפסוקים טז-כו במילים שלנו. במקום שבו נזדקק לכך, נחזור לפתקים ובהם פירושי המלים. החל בשליחת המנחה של בני ישראל למלך מואב באמצעות אהוד בן גרא עבור בתכסיס שנקט אהוד בהריגת עגלון מלך מואב – הוא הטעה את המלך והעמיד פנים שהוא רוצה לספר לו סוד ובכך גרם ליציאתם של עבדי המלך, וכלה בבריחה של אהוד, בהתמהמהות של עבדי המלך ובגילויים כי אדונם נופל ארצה מת.

ננסה להפעיל את דמיונם של התלמידים ולהמחיש את הסיפור בבחירה באחת משתי המשימות האלה:

אפשרות ראשונה- סיפור הופך לתסריט – עבודה בזוגות:

• עיינו שוב בפסוקים טז- כו. נניח שאתם מעוניינים להפוך את הסיפור לתסריט שיהפוך לסרט. עקבו אחר האירועים וחלקו אותם לתמונות כפי שיהיו בסרט (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור). 

בהמשך אפשר להציע לתלמידים לצייר את מהלך הסרט או לעצב אותו במצגת.

אפשרות שנייה- פעולותיו של אהוד בן גרא ותוצאותיהן – עבודה בזוגות:

• עיינו שוב בפסוקים טז-כו. ערכו רשימה של הפעלים בלשון המקרא המתארים את פעולותיו של אהוד בן גרא לפי הסדר. כתבו את הפעולה ואת ההשלכות שהיו לה. המשיכו לפי הדוגמה שבטבלה (ראו דף עבודה. נמצא גם בממערך השיעור).

נתמקד בחלק הראשון (פסוקים יב-טו) ובחלק האחרון (פסוקים כז-ל).
נבקש מהתלמידים לספר במילים שלהם את מה שהיה לפני הריגתו של עגלון מלך מואב ואת המלחמה בערבות יריחו מתחילתה ועד סיומה.
נסכם את סיפור אהוד בן גרא באמצעות משחק קבוצתי – 'האם זה כתוב?' (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור)

נכיר את הביטוי 'חרב פיפיות' שמקורו בפרקנו בפסוק טז. חרב פיפיות היא חרב החדה משני צדדיה. בהשאלה אנו משתמשים בביטוי זה כדי לתאר מצב שבו אירוע מסוים יכול לגרום נזק כפול, הן למאיים הן למאוים. כלומר, המאיים על הזולת יכול להינזק בעצמו.
משפט לדוגמה: "יש הטוענים כי נטילת אנטיביוטיקה במינונים גבוהים היא חרב פיפיות. מצד אחד היא פוגעת בחיידקים גורמי המחלה, אך מצד שני היא מחלישה את המערכת החיסונית של הגוף" (על פי ויקימילון). ניתן דוגמאות נוספות שבהן הביטוי יכול להתאים.

תוכן: עסקנו בסיפורו של אהוד בן גרא, הכרנו את שלבי הסיפור ואת התפתחות העלילה, שמנו לב לכך שהחלק הארוך ביותר בטקסט המקראי הוא הקצר ביותר מבחינת משך הזמן שארך.
מיומנות: כניסה לפרטי הטקסט הסיפורי באמצעות פעילות של הפיכת הסיפור לתסריט.
מתודה: חזרה על הנלמד וסיכומו באמצעות משחק לימודי.