אפשרות ראשונה:
לאור מאבקן של בנות צלפחד נציע לתלמידים לבדוק עם בני משפחתם אם יש אצלם דברים שרק בנים עושים, או שרק בנות יכולות לעשות. ננסה להתחלף לכמה שעות בתפקידים ולראות איך כל צד מרגיש לעשות דברים שבדרך כלל רק המין השני עושה. התלמידים יכולים לשוחח עם משפחתם:
אפשרות שנייה:
ללמוד עם בני המשפחה מהטלוויזיה או מהעיתונות על מחאות של נשים בימינו למען שוויון בזכויותיהן לזכויות הגברים.
אישה מתבוננת במשקפת, Sergey Tinyakov/shutterstock.com
בני ישראל עדיין נמצאים במדבר, ובנות צְלָפְחָד מדברות על ירושה של אדמה (נחלה) במקום שבכלל עוד לא הגיעו אליו. מה פתאום הן מדברות על ארץ כנען, על העתיד? גם חכמי חז"ל עסקו בסוגיה
אמר להן משה: והלא כל ישראל מבקשין לחזור למצרים ואתנה מבקשות נחלה בארץ? אמרו: יודעות אנו שסוף כל ישראל להחזיק בארץ.
(ספרי זוטא פיסקא כז)
בול דואר ועליו איור של אישה שהפכה להיות סמל פמיניסטי אמריקאי המייצגת נשים שתרמו למאמץ המלחמתי במלחמת העולם השניה. TinaImages/shutterstock.com
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד…
אוֹתוֹ הַדּוֹר הַנָּשִׁים הָיוּ גּוֹדְרוֹת מַה שֶּׁאֲנָשִׁים פּוֹרְצִין.
שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאָמַר לָהֶם אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב (שמות לב, ב), וְלֹא רָצוּ הַנָּשִׁים וּמִחוּ בְּבַעֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם וְגוֹ' (שם פסוק ג), וְהַנָּשִׁים לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.
וְכֵן בַּמְּרַגְּלִים שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה, וַיָּשׁוּבוּ וַיָּלִינוּ עָלָיו (במדבר יד, לו). וַעֲלֵיהֶם נִגְזְרָה גְּזֵרָה, שֶׁאָמְרוּ, לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם (שם יג, לא). אֲבָל הַנָּשִׁים לֹא הָיוּ עִמָּהֶם בְּעֵצָה, שֶׁהָרֵי כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, כִּי אָמַר ה' לָהֶם מוֹת יָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ וְגוֹ' (שם כו, סה), אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה, עַל מַה שֶּׁלֹּא רָצוּ לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ. אֲבָל הַנָּשִׁים, קֵרְבוּ עַצְמָן לְבַקֵּשׁ נַחֲלָה.
[ובחזרה לנושא הראשוני]: וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד. וּלְכָךְ נִכְתְּבָה פָּרָשָׁהּ זוֹ סָמוּךְ לְמִיתַת מִרְיָם, שֶׁמִּשָּׁם פָּרְצוּ הָאֲנָשִׁים וְגָדְרוּ הַנָּשִׁים.
(מדרש תנחומא, פרשת פנחס, סימן ז)
אלכסנדר בידה, משה – רועה צאן, מאוסף מוזיאון וולטרס לאמנות, מתוך ויקישיתוף, המאה ה-19
עוד מעט יעזוב משה את העם, אבל המסע לא נגמר ויש למנות מנהיג שיוביל את העם קדימה. עַם בלי מנהיג מתואר בפסוק: "כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".
צֹאן – כבשים, עיזים, חיות מרעה, שבדרך כלל יש אדם שמוביל אותן למקום המרעה ובחזרה. זהו הרועה, תפקידו להוביל את הצאן ולהגן עליו.
משה מצווה למנות כמנהיג "איש אשר רוח בו". הקשיבו למילות השיר "בגלל הרוח".
בגלל הרוח / מיכה שטרית
יהיה מה שיהיה
אני עוד אֲשַׁנֶה
אני אגשים את חלומי.
נוֹשְׂאֵי בְּשׂוֹרָה רעה
מכות או עוד גְזֵרָה
לא יְשַׁנוּ את מהותי.
אני אַת והאֵל שלצידי
עוד ננצח
לא בגלל הכוח
רק בגלל הרוח
הנושבת בגבי.
רק בגלל הרוח
בתוכי, במוחי, בנִשְׁמָתִי
רק בגלל הרוח
בתוכי, בדָמי, בנִשְׁמָתִי.
אֶת שיש לי להגיד,
אני עוד אצרח
אפילו בירח ישמעו.
מי שיגיד: "לא כך"
אותו לא אשכח
יבוא היום אוכיח צִדְקָתִי.
אני אַת והאֵל שלצידי…
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
קרדיט: שלומי שבת ויהודה פוליקר – בגלל הרוח – מתוך המופע המשותף בקיסריה/shlomishabatofficiaI, 2015
בנות צלפחד, איור מתוך הספר: The Bible and Its Story Taught by One Thousand Picture Lessons, 1908. מתוך ויקישיתוף
התחריט לקוח מספר איורים של התנ"ך, התבוננו בו ושימו לב למאפייני הקוֹמְפּוֹזִיצְיָה (ארגון הפרטים ביצירה):
מיקום – מי נמצא במרכז? מי בולט? אם יש שני צדדים, האם הם תופסים מקום שווה ביצירה?
גובה – מי גבוה ומי נמוך? מי זקוף ומי כפוף?
אור וצל – מי מואר, נמצא באור, ומי נמצא בצל?
הדמויות – מה מספרות לנו התנוחות של הדמויות, תנועות גופן, הבעת פניהן?
בנות צלפחד, איור מתוך ספר מהמאה ה- 19, מתוך ויקישיתוף
יצירה של פרדריק ריצ'רד פיקרסגיל, אומן אנגלי בן המאה ה-19. יצירות שאומנים יצרו בעקבות סיפורי התנ"ך מתכתבות עם הטֶקְסְט התנ"כי, כדי להסביר או להעשיר אותו.
אלוהים מצווה על משה לעלות על "הר הָעֲבָרִים" ולצפות בארץ כנען, הארץ שאליה עתיד להיכנס עַם ישראל בהובלתו של יהושע, ומשה לא יזכה להיכנס אליה.
כפי הנראה מדובר ברכס הרים שנמצא בצד המזרחי של הירדן, סמוך למואב, והר נבו המפורסם, שעליו מת משה, הוא אחת מפסגות רכס הרי עברים.
יוליוס שנור פון קרולספלד, חיתוך עץ, 1869. מתוך ויקישיתוף
בפסוק מתוארת תחילת הטקס שמתבקש משה לערוך כדי למנות את יהושע למחליפו בהנהגת העם. במסגרת הטקס משה צריך לסמוך את ידו על יהושע. מבחינה פיזית, המשמעות של "לסמוך" היא להניח, להישען.
כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן
בפרקים הקודמים עסק משה בחלוקת הנחלות (חֶלְקוֹת האדמה) בארץ כנען לַשבטים. פרק כז מתמקד במקרה מיוחד, מקרה שבו אבי המשפחה מת ולא היו לו יורשים זכרים, אלא רק בנות.
הבנות של צְלָפְחָד פנו למשה והציגו בפניו בעיה – על פי החוק הבנים הם היורשים את הנחלה של האב, ולצְלָפְחָד אין בנים – מה יהיה גורל הנחלה שלו? בנותיו של צְלָפְחָד ביקשו בצורה ברורה דבר שלא היה כמותו לפני כן: הן ביקשו לָרֶשֶׁת את הנחלה של אבא שלהן.
בסרטון נאמר כי הבנות של צְלָפְחָד ביקשו משהו שהיה "בניגוד למקובל" ועשו היסטוריה.
קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר פרקים כד- כח/ תנך ביחד 929, 2015
