לקחת הביתה

פרק י בספר שופטים אנחנו עדים לשבר דרמטי בדפוס מערכת היחסים בין עם ישראל לאלוהים. 

אנחנו כבר בפרק העשירי בספר שופטים, ועד כה הדפוס חוזר על עצמו:

• בני ישראל חוטאים
• אלוהים מעניש אותם בדרך של שעבוד לעם אחר
• ישראל זועקים ומבקשים סליחה והצלה
• אלוהים שולח להם מושיע (עתניאל/אהוד/ברק/גדעון)
• יש שקט של עשר, עשרים, ארבעים או שמונים שנה
• ושוב חוטאים…

נראה לכם הגיוני מה שקורה כאן!? 

אם אתכם היו מענישים ומסבירים לכם שמשהו אסור, הייתם חוזרים על אותו המעשה? 

אם שוב ושוב היו סולחים לכם ונותנים לכם הזדמנות… מה הייתם מבינים, למעשה? 

ובתפקיד "המבוגר האחראי", מה הייתם עושים אם מישהו היה חוזר שוב ושוב על אותה הטעות?

בפרק הזה… לא מסופר על אירוע מסוים, על שופט מסוים או על קרב מסוים לפרטי פרטים, אבל יש כאן "סיכום ביניים" של הדפוס החוזר…

שוב בני שראל חוטאים… "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ"

שוב אלוהים מעניש: "וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן"

ושוב הם זועקים: "וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים".

עד מתי?! מי יעצור את המעגל הלא הגיוני הזה?! מי יהיה המבוגר האחראי?

ובכן… זה מה שאומר אלוהים: "וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם". 

במילים פשוטות: מצטער, זה נגמר.

הלם. ישראל לא מאמינים, איך יכול להיות שאלוהים נוטש אותם?!: "חָטָאנוּ עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה".

איך יכול להיות שאחרי כל מה שקרה, אחרי שאלוהים אמר די, הם שוב מבקשים הצלה?!

אבל אלוהים רציני לגמרי: "וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל". במילים פשוטות: הבכי, הזעקה, החזרה בתשובה, כל אלה כבר לא עובדים על אלוהים.

אין ספק, היחסים בין עם ישראל לבין אלוהים במשבר.

כיצד אפשר להתמודד עם המשבר ולהתגבר עליו? 

איזה טיפים טובים אפשר לקחת מהסרטון לתוך מערכת היחסים בין עם ישראל לבין אלוהים? 

איזה טיפים טובים אפשר לקחת מהסרטון לחיים שלנו? 

פרק יא בספר שופטים מתחיל פרק חדש בדור המנהיגים של עם ישראל, לאור המשבר ביחסים עם אלוהים.

במה הם שונים מהקודמים, לטוב ולרע? 

את הפרק הקודם סיימנו בהכרזה מצד אלוהים על שינוי בדפוס מערכת היחסים. מעכשיו הדברים יראו אחרת. איך? בואו נראה.

בני עמון נלחמים בבני ישראל. אולם הפעם בני ישראל לא יכולים לזעוק לאלוהים, ואלוהים מצידו גם לא ישלח מושיע.

מה אתם הייתם עושים? 

בני ישראל מחליטים למנות לעצמם מנהיג! הם פונים לאיש בשם יפתח הגלעדי שהיה ממעמד חברתי נמוך: "וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה". כן, כן, קראתם נכון.

יפתח היה בשוליים החברתיים, מנודה על ידי אחיו, ועם הזמן קיבץ סביבו עם הזמן חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים", כלומר אנשים שאין להם מה להפסיד והולכים אחריו.

מדוע לדעתכם בני ישראל פנו דווקא אל יפתח כדי שילחם בשמם נגד בני עמון? 

יפתח לקח על עצמו את המשימה בחפץ לב. אולי זו הזדמנות מבחינתו להיות במרכז, לקבל תהילה.

האמת? בהתחלה יפתח מפתיע לטובה. הוא לא פותח מיד במלחמה, אלא מדבר עם מלך עמון ומנסה למנוע אותה. יפתח משתמש בדבריו בנימוק מפתיע: וְעַתָּה (עכשיו), ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ (כבש את) אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי (בשביל) עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה תִּירָשֶׁנּוּ?!" במילים פשוטות: אלוהים הגן על העם שלו, על עם ישראל, בעבר, למה אתה חושב שאתה תצליח במקום שאחרים נכשלו? וגם: "יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן". במילים פשוטות: אלוהים הוא זה שיכריע בקרב.

מדוע הדברים של יפתח מפתיעים? 

אבל מלך בני עמון לא מקשיב לו. לכן יפתח נערך לאפשרות השניה: מלחמה. הוא חדור מוטיביציה לנצח ויש לו חבורת לוחמים נאמנים… אבל עד עכשיו לא היה שום קרב של ישראל בלי התמיכה של אלוהים. האם אלוהים ימשיך במדיניות של חוסר התמיכה בישראל? ועוד אחרי הנאום של יפתח? והנה, גם אלוהים מפתיע: "וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה' ". אלוהים לא נוטש את בני ישראל.

קדימה! מוכנים לצאת לקרב? עוד רגע! לפני שיפתח יוצא לקרב הוא נודר נדר (מבטיח הבטחה שחייבים לקיים): אם הוא ינצח במלחמה, הוא יעלה כקורבן תודה לאלוהים את היצור הראשון שיצא לקראתו מפתח ביתו (הבנתם נכון: להעלות קורבן = להמית יצור חי ולהקדישו לאלוהים).

מה דעתכם על נדר כזה? מה הגיוני בו ומה פחות? 

יפתח יוצא לקרב ו…. שמחה גדולה! הוא ניצח את עמון! ובכן, הגיע הזמן לקיים את הנדר. "וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת". מה? מה?! הבת שלו? רוקדת ושמחה לתומה את חגיגות הניצחון?!

מהו המעשה הנכון לעשות כעת? מדוע? הסבירו את עמדתכם. 

אנחנו מצטערים לבשר, אבל יפתח קיים את הנדר שנדר: "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר". אם זה נשמע לכם לא הגיוני, אתם לא לבד. גם פרשנים, הוגי דעות ויוצרים הביעו ביקורת קשה כלפי יפתח וכלפי מנהיגים שחיו סביבו ולא מנעו ממנו את המעשה הנורא.

צפו בפרק "הבטחות" של דן ומוזלי.

האם כל הבטחה צריך לקיים?

למה, לדעתכם, אנשים מבטיחים הבטחות שלא בטוח שיוכלו לקיים?

בפרק יב בספר שופטים אנשי שבט אפרים כועסים על יפתח על שלא קרא להם לקחת חלק במלחמה. הוא בתגובה מכה אותם.

בפרק הקודם, לאחר שאלוהים אמר שהוא עוצר את דפוס החטאים וההצלה, בני ישראל מינו לעצמם בעצמם על עצמם מושיע- את יפתח. יפתח הגלעדי חי בשוליים החברתיים, מוביל חבורת בריונים.  לזכותו יאמר שהוא ניסה ללכת תחילה בדרכי שלום ואף הזכיר את אלוהים, ואפילו הוביל את ישראל לניצחון מסחרר על בני עמון. מצד שני, לרעתו יאמר, שהוא נדר נדר שמראש היה קצת מוזר, ובסופו של דבר קיים אותו… הוא העלה לעולה את הבת שלו, ולא התיר את הנדר.

בפרק שלפנינו, אנשי שבט אפרים כועסים עליו שהוא לא קרא להם לקחת חלק במלחמה נגד עמון, ומאיימים עליו שישרפו את ביתו!

כיצד מגיב יפתח?

הוא לא נשאר חייב ובא אליהם גם הוא בטענות! קראתי לכם ולא באתם: "וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם" ואחר כך הוא נלחם בהם: "וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת כָּל אַנְשֵׁי גִלְעָד וַיִּלָּחֶם אֶת אֶפְרָיִם". 

מה דעתכם על התגובה של יפתח?

אנשי שבט אפרים, שכנראה לא ידעו עם מי הם מסתבכים, ניסו לברוח דרך הירדן, אולם אנשי יפתח חסמו את המעבר, ולא נתנו לאנשי שבט אפרים לעבור. 

איך הם ידעו מי משבט אפרים ומי לא? 

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן". 

כלומר? אנשי שבט אפרים לא ידעו לבטא את האות ש, וביטאו אותה ס (שין שמאלית). כך ידעו אנשיו של יפתח אם הם שייכים לשבט אפרים או לא. מה הם עשו לבני שבט אפרים שנתפסו? "וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ".

תקופת מנהיגותו של יפתח נגמרה מצד אחד בניצחון על עמון, אבל מצד שני בביצוע הזוי של נדר מוגזם ובסופו של דבר במלחמת אחים.

צפו בסרטון

מה דעתכם על המנהיגות של יפתח? 

יש שיגידו שיפתח היה ונשאר אלים. מצד שני, יש שיגידו שיפתח עבר תהליך של שינוי. 

מה דעתכם… אנשים יכולים להשתנות? מה יכול להוביל אנשים לשינוי? האם התחולל בכם שינוי? בזכות מה?