לקחת הביתה

במדרש מתוארת הדממה ששררה בזמן שאלוהים נתן את התורה לעם ישראל, במעמד המרהיב והמאיים שמתואר בפרק יט.

הנשר נזכר פעמים רבות במקרא:
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ" (שמואל ב, פרק א, פסוק כג) ובמקומות נוספים.

אֲנִי יְהוּדִי / קובי אוז

כְּשֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי מִי אֲנִי,
אֲנִי קְצָת סְפָרַדִּי, קְצָת אַשְׁכְּנַזִּי
קְצָת יִשְׂרְאֵלִי, טִיפּ טִפָּה גָּלוּתִי
אֲנִי אוּלַי דָּתִי וְאוּלַי חִלּוֹנִי, אֲבָל בֵּינִי לְבֵינִי
אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא טוֹב יוֹתֵר מֵהָאַחֵר, לֹא רַע יוֹתֵר
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
לִפְעָמִים חַיָּל לִפְעָמִים תַּלְמִיד
יֵשׁ לִי הָמוֹן עָבָר וְגַם רוֹאֶה עָתִיד
לִפְעָמִים מִתְנַגֵּד וְלִפְעָמִים חָסִיד
אוּלַי גַּשְׁמִי אוּלַי רוּחָנִי, אֲבָל תָּמִיד תָּמִיד
אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי.
לֹא רַע יוֹתֵר לֹא טוֹב יוֹתֵר, טִפָּה אַחֵר,
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
פִּתְאוֹם חָזַרְתִּי מֵרָחוֹק שֶׁנּוּכַל לִהְיוֹת כָּאן בְּיַחַד
שֶׁיִּהְיֶה לִי בָּטוּחַ, שֶׁאֶחְזֹר לִצְחֹק, שֶׁאוּכַל לִחְיוֹת בְּנַחַת לְלֹא פַּחַד
כִּי אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא טוֹב יוֹתֵר מֵהָאַחֵר, לֹא רַע יוֹתֵר
פָּשׁוּט יְהוּדִי.
אֲנִי מְאוֹד פּוֹחֵד מִשִּׂנְאַת חִנָּם
אוֹהֵב אֶת אַרְצִי וְאוֹהֵב אֶת הָעָם
הָיִיתִי פֹּה וְשָׁם וּבְכָל הָעוֹלָם
יֵשׁ לִי שְׁתֵּי דֵּעוֹת עַל מָה שֶׁתִּשְׁאַל וְגַם דֵּעָה שְׁלִישִׁית
כִּי אֲנִי יְהוּדִי וְזֶה יִחוּדִי
לֹא רַע יוֹתֵר לֹא טוֹב יוֹתֵר, טִפָּה אַחֵר,
פָּשׁוּט יְהוּדִי.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

יש בו מים בצמצום, משום שבני ישראל התלוננו על מחסור במים. אין בו אפשרות לדוג דגים, כי בני ישראל התלוננו על כך: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם" (במדבר יא, ה). מקום שעם יכול היה להתקיים בו כמעט שנה, כפי שעשו בני ישראל.
לדעת מרבית החוקרים, ההר נמצא בדרום חצי האי סיני, אך יש חוקרים הטוענים שהוא נמצא בצפון חצי האי סיני ויש הטוענים שמיקומו באדום או במדיין.

בריתות נכרתות בין אדם לאדם, בין עם לעם וגם בין אדם לאלוהיו.
יש ברית שנכרתת בין שני צדדים שווים – אנשים או עמים – ויש ברית שאחד הצדדים המעורבים בה הוא אל או מלך, ואז הצד החזק מתחייב להגן על הצד החלש, והצד החלש מבטיח נאמנות לצד החזק.
רעיון הברית מופיע במקרא למשל לאחר המבול, כאשר אלוהים קבע את הקשת בענן כסימן לברית ולהבטחה שלא יהיה עוד מבול על הארץ.
גם במעמד הר סיני התקיימה ברית בין האל לעמו. אלוהים הכריז שעם ישראל הוא העם הנבחר ושהוא יגן וישמור עליו, ובני ישראל אמרו: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז). הם התחייבו ללכת בדרכו של האל ולהאמין בו.