לקחת הביתה

פרק טו בספר שופטים. הרפתקאות שמשון רחוקות מסיום! והפעם: שועלים, שריפות, מרדפים, חמורים וחרוזים. אה, וגם פלישתים. 

לאחר החתונה, עליה קראנו בפרק הקודם, שמשון בא לקחת את אשתו. "וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא". מה? למה?! לא נראה לי שאתה ממש אוהב אותה, ענה האבא, קח את אחותה הקטנה.

סליחה!?!

בעיני שמשון זה ממש לא מוצא חן והוא מחליט להתנקם, אבל לא רק במשפחתה של אשתו : "וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ. וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת". קראתם נכון, שמשון תפס שועלים, קשר את הזנבות שלהם בזוגות, הצמיד לכל זוג לפיד בוער ושילח את השועלים המשתוללים בשדות הפלישתים, מה שגרם כמובן לשריפה אדירה של כל היבול.

סליחה?!!! 

בתגובה, מחליטים הפלישתים לנקום ולפגוע ב… אשתו של שמשון: "וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ"

סליחה?!!! 

בתגובה, שוב מחליט שמשון לנקום: "וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה".

מה דעתכם, בינתיים שמשון ממלא את ייעודו כמושיע ישראל מיד פלישתים? 

מפה לשם, שמשון בורח לשטח של שבט יהודה ומסתתר מפני הפלישתים. הוא חושב ששם הוא יהיה מוגן, אבל אנשי שבט יהודה ממש לא מוכנים להסתכן למענו: "אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם". אנשי שבט יהודה אוסרים את שמשון בחבלים ומסגירים אותו לידי הפלישתים.

חושבים שזה הסוף?!

ממש לא!  "וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו".

מעניין… שמתם לב מי בא לעזרתו של שמשון?!

אבל זה לא הסוף! חשבתם שזה יעבור בשתיקה? שמשון מיד נוקם בפלישתים על שאסרו אותו בגללם: "וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ" ואף כותב פזמון קטן על האירוע:

בִּלְחִי הַחֲמוֹר
חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם
בִּלְחִי הַחֲמוֹר
הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ

הפרק נגמר בכך ששמשון צמא ואין לו מה לשתות… נו באמת… ככה לגמור פרק?! האמת שכן. דווקא שמשון הגיבור, האדיר, הגדול הכל יכול, נשבר מדבר פעוט כל כך: "וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים". (ערלים = כינוי לפלישתים)

אלוהים כמובן מסדר לו מים, אבל הרפתקאות שמשון רחוקות מסיום… הפלישתים, כפי שאתם מבינים, לא יתנו לו לחמוק.

נשמע שמצד אחד לשמשון יש כוח אדיר! הוא עושה מה שבא לו ומתעלם מהייעוד שלו, אבל מצד שני הוא כל הזמן נתקל בקשיים ובמכשולים.

נשמע שמצד אחד לשמשון יש אופי ועמוד שדרה, אבל מצד שני נדמה שהוא מאבד את עצמו כשמציקים לו וכשמתגרים בו. מעגל נקמות שרחוק מסיום.

מכירים את התחושה?!

צפו בסרטון. 

שופטים פרק טז, הפרק בו נופל שמשון ברשת האהבה, נתפס, וגם נוקם את נקמתו האחרונה!

בחלקו הראשון של הפרק, הולך שמשון להתנחם בזרועות אישה בעיר עזה. הפלישתים לא מפספסים את ההזדמנות, אורבים לו ומחכים לרגע המתאים לפגוע בו: "וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ כָל הַלַּיְלָה בְּשַׁעַר הָעִיר וַיִּתְחָרְשׁוּ כָל הַלַּיְלָה לֵאמֹר עַד אוֹר הַבֹּקֶר וַהֲרְגְנֻהוּ."  אבל שמשון… הוא שמשון. באמצע הלילה הוא אוחז את דלתות שער העיר "וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן".

שמשון מגיע לנחל שורק (בין ירושלים לתל אביב) ומתאהב שם באישה בשם דלילה. הפלישתים, שמשתגעים מזה שאיש אחד מצליח ככה לפגוע בהם, מבינים שיש להם פה הזדמנות לתפוס את שמשון אחת ולתמיד. איך? לנצל את חולשת אהבתו של שמשון. הם מציעים לדלילה כסף כדי שתוציא ממנו את סודו: "פַּתִּי אוֹתוֹ וּרְאִי בַּמֶּה כֹּחוֹ גָדוֹל וּבַמֶּה נוּכַל לוֹ וַאֲסַרְנֻהוּ לְעַנֹּתוֹ וַאֲנַחְנוּ נִתַּן לָךְ אִישׁ אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף".

ואתם, האם אתם זוכרים מה סוד כוחו של שמשון?!

דלילה מסכימה ומשתפת פעולה עם הפלישתים. היא שואלת אותו ב"תום לב": "הַגִּידָה נָּא לִי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל?" ושמשון עונה:
"אִם יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים (חבלים דקים) לַחִים (רטובים) אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם"

אמת או שקר? 

בלילה דלילה קושרת אותו בשבעה חבלים רטובים (שקשה מאוד לקרוע), היא קוראת בחשאי לנציגי הפלישתים ואומרת: "פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן!" מצחיק מאוד! שמשון בקלילות קורע את החבלים. למחרת… דלילה לא מוותרת. היא שבה ומפתה אותו… אבל הפעם אל תשקר לי! "הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים (שקרים) עַתָּה הַגִּידָה נָּא לִי בַּמֶּה תֵּאָסֵר" 

שמשון עונה לה: "אִם אָסוֹר יַאַסְרוּנִי בַּעֲבֹתִים (חבלים עבים) חֲדָשִׁים אֲשֶׁר לֹא נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם".

אמת או שקר? 

בלילה דלילה קושרת את שמשון בחבלים עבים וחדשים, קוראת בחשאי לנציגי הפלישתים ואומרת: "פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן!"
מצחיק מאוד! שמשון קורע בקלילות את החבלים העבים.
דלילה מתעצבנת! "עַד הֵנָּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים הַגִּידָה לִּי בַּמֶּה תֵּאָסֵר!"
שמשון ממשיך בשלו:
"אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת" כלומר, אם תקחי את שערות ראשי ותעשי מהן אריג של שתי וערב.

אמת או שקר? 

שימו לב שזה אמנם שקר, אבל שמשון קצת מתקרב לאמת… פתאום הוא מקרב אותה לשיער שלו… מדוע לדעתכם?!
ושוב, בלילה דלילה אורגת את שערו וקוראת: "פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן!"
מצחיק מאוד! בקלילות רבה שמשון מתרומם ומוציא את היתד בו השתמשה דלילה לחיזוק האריג שהיא סדרה לו על הראש.

דלילה כבר באמת עצבנית: "אֵיךְ תֹּאמַר אֲהַבְתִּיךְ וְלִבְּךָ אֵין אִתִּי? זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֵתַלְתָּ בִּי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל!"

שאלה טובה. אם הוא אוהב אותה, למה הוא לא מגלה לה את האמת? 

ואם הוא לא סומך עליה… למה הוא ממשיך לשחק את המשחק?!

גם שמשון מתחיל לאבד את הסבלנות: "וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים וַתְּאַלֲצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת" והוא עונה: "וַיֹּאמֶר לָהּ מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם"

אמת או שקר?!

אתם צודקים.

מדוע לדעתכם החליט שמשון לחשוף את הסוד ולומר את האמת?!

דלילה מרגישה שהפעם שמשון דובר אמת… היא ממתינה שהיא ירדם ומסדרת לו תספורת.

וכשהפלישתים מגיעים: "וַיֹּאמֶר אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם וְאִנָּעֵר וְהוּא לֹא יָדַע כִּי ה' סָר מֵעָלָיו" 

איך יכול להיות ששמשון חשב שגם הפעם הוא יצליח לחמוק?! 

ובכן… הפלישתים תופסים את שמשון גלוח השיער, מעוורים אותו ומשפילים אותו: "וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים"

חושבים שזה הסוף?! מההיכרות שלכם עם שמשון… יכול להיות שזה הסוף?!
הפלישתים חוגגים להם ומעלים את שמשון העיוור מהכלא כדי ללעוג לו. אבל… שמשון לא מוותר. שיער ראשו המגולח התחיל לצמוח, ויחד איתו האמונה והכוח. הוא נעמד בין שני עמודים גדולים שהחזיקו את המבנה, השעין את ידיו על העמודים והתפלל לאלוהים שיעזור לו לנקום בפלישתים: "זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה, הָאֱלֹהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים"  

כן, גם כשהוא במצב הזה, שמשון לא מוותר. ואלוהים – איתו!

"תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" אומר או לוחש או צועק שמשון (מה דעתכם?) וכל המבנה מתמוטט והורג את כל הפלישתים שהיו בתוכו. כמה אנשים מתו? כפי הנראה לא מעט…" וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו"

מה דעתכם? האם שמשון עמד בייעוד שלו?