סגור תצוגת כיתה
הפרק

לקחת הביתה

פרק כד (יב-יח), פרק לא (יח) ופרק לב (א-כ)

שיעור חמישי מתוך חמישה

יחידה זו עסקה במערכת היחסים בין אלוהים, משה והעם ובמורכבותה: פחדים, כעסים ואכזבות. כל אלו התמודדויות שקורות גם בין אנשים בקשרים ארוכים וקרובים. נציע לתלמידים לחשוב יחד עם בני משפחתם על פעמים בהן הרגישו רגשות דומים ולספר עליהם:

  • ללכת ולשוב: הילדים יכולים לספר על מצב שבו פחדו שאחר ההורים ייעלם או לא יחזור אחרי שהלך. ההורים יכולים לספר על מצב שבו היו חייבים ללכת לזמן מה (למשל – כשנולד אחד האחים ואמא הייתה בבית חולים לכמה ימים) ואיך הם הרגישו להיות רחוקים מהילדים. התלמידים יכולים לחשוב עם הוריהם יחד על חפץ מעבר שיכול להקל עליהם כשההורים צריכים ללכת, ואפשר אפילו להכין אותו ביחד – למשל צמיד משפחתי שיכינו יחד מחוטים או מחרוזים, בני המשפחה יענדו אותו על היד או על הרגל, והוא יזכיר להם זה את זה כשהם רחוקים.
  • אכזבות: נמצא דרכים לא הרסניות להתמודד עם אכזבה. אכזבה לרוב קורית כשיש פער בין הצפוי לבין המציאות. נציע לילדים לשאול את ההורים איזו אכזבה הם זוכרים מילדותם.
    • האם קדמה לאכזבה ציפייה?
    • למה ציפו?
    • ממה התאכזבו?

אם אפשר ינסו התלמידים לתקן להורים את תחושת האכזבה. למשל, אם בילדותם הם חגגו יום הולדת ולא הגיעו הרבה חברים לחגיגה נציע להורים להזמין חברים של המשפחה לחגיגת יום הולדת חוזרת; אם הבטיחו להם שיהיה להם כלב ובסוף התחרטו, אפשר לאמץ כלב או לפחות לקנות בובת כלב וכו'…

אפשר להציע להורים לצפות בכתבת חדשות המסבירה כיצד כדאי להגיב לביטויי אכזבה של ילדים.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
לוחות החירות
"וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת."אל תקרא חָרוּת אלא חֵרוּת,...
לוחות החירות
"וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת."
(לב, טז)

רמברנדט, משה עם לוחות הברית, 1659, מאוסף גמלדה גלארי, מתוך ויקישיתוף

"וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת."
אל תקרא חָרוּת אלא חֵרוּת, משום שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.

(מעובד. על פי: תנא דבי אליהו, זוטא, פרק יז)

  • המדרש מציע לקרוא ללוחות הברית – לוחות החירות.
    כיצד העיסוק בתורה ובגבולות הברורים שהיא מציבה, יכול לגרום דווקא לתחושות של חירות וחופש?
אהרֹן מנסה להרוויח זמן
"וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ" (שמות לב, ה) –בִּקְּשׁוּ בני ישראל לִבְנוֹת עִמּוֹ.אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לִי,...
אהרֹן מנסה להרוויח זמן
"וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו, וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר."
(לב, ה)

שעון חול, צילום: shutterstock.com

"וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ" (שמות לב, ה) –
בִּקְּשׁוּ בני ישראל לִבְנוֹת עִמּוֹ.
אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לִי, וַאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מֵעַצְמִי, שֶׁאֵין כְּבוֹדוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁיִּבְנֵהוּ אַחֵר עִמִּי.
אַהֲרֹן נִתְכַּוֵּן: עַד שֶׁאֲנִי בּוֹנֶה אוֹתוֹ – משֶׁה יוֹרֵד.
כְּשֶׁבָּנָה וְלֹא יָרַד משֶׁה – קָרָא: "חַג לַה' מָחָר" (שמות לב, ה).
אָמַר: יִדָּחֶה הַדָּבָר עַד לְמָחָר…

מבוסס על ספר האגדה מבית סנונית

  • כיצד ניסה אהרֹן "להרוויח זמן" עד שמשה יֵרֵד מההר?
קוֹל עַנּוֹת
משמעות הצירוף "קוֹל עַנּוֹת" היא צלילים הנשמעים למרחוק.משה ויהושע יורדים מן ההר ושומעים קולות רועשים...
קוֹל עַנּוֹת
"וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ."
(לב, יח)

רמקול המשמש כמגביר קול. shutterstock.com

משמעות הצירוף "קוֹל עַנּוֹת" היא צלילים הנשמעים למרחוק.
משה ויהושע יורדים מן ההר ושומעים קולות רועשים במחנה ישראל. קולות אלה גורמים להם לתהות מה משמעות ההמולה במחנה.
יהושע אומר למשה שהוא שומע קול מלחמה במחנה, ומשה משיב שלוש תשובות:
"אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה", כלומר: אין קול של מנצחים.
"וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה", כלומר: אין קול של מפסידים.
אלא "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ", כלומר: אני שומע צלילים של שמחה וצהלה.

מבוסס על: יצחק אבישור (עורך), עולם התנ"ך – שמות, 2002, עמ' 194. © כל הזכויות שמורות לדברי הימים הוצאה לאור. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • נסו לדמיין מה היו הקולות ששמעו משה ויהושע כשירדו מן ההר.
עַם קְשֵׁה עֹרֶף
הביטוי "עַם קְשֵׁה עֹרֶף" מתאר את עם ישראל כעם עיקש ומתמרד, ומבטא את הקושי להנהיגו.
עַם קְשֵׁה עֹרֶף
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא."
(לב, ט)

צילום: shutterstock.com

הביטוי "עַם קְשֵׁה עֹרֶף" מתאר את עם ישראל כעם עיקש ומתמרד, ומבטא את הקושי להנהיגו.

  • מדוע עם ישראל מתואר כ"עַם קְשֵׁה עֹרֶף"?
עגל הזהב
  עגל הזהבמילים ולחן: אהוד בנאי אֲנַחְנוּ כָּאן בְּלֵב מִדְבָּר צְמֵאִים לְמַיִם חַיִּים, וְאַתָּה עַל...
עגל הזהב
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ."
(לב, א)

 

למילות השיר

עגל הזהב
מילים ולחן: אהוד בנאי

אֲנַחְנוּ כָּאן בְּלֵב מִדְבָּר
צְמֵאִים לְמַיִם חַיִּים,
וְאַתָּה עַל רֹאשׁ הָהָר
מֵעַל הָעֲנָנִים.
אֵין שׁוּם אוֹת
אֵין סִימָן,
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יָמִים
בְּמַעְגָּל סָגוּר מִסְתּוֹבְבִים
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב.

אֵין מִי שֶׁיַּכֶּה עַל הַסֶּלַע,
מִי יִתֵּן כִּוּוּן?
בָּאֲפֵלָה כָּאן נִלְחָמִים עַל כָּל פֵּרוּר,
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב.

הוּא לֹא יוֹרֵד מֵרֹאשׁ הָהָר
הוּא לֹא יוֹרֵד אֶל הָעָם,
הֵם יוֹצְאִים בִּמְחוֹל טֵרוּף
וְשׁוֹכְחִים אֶת עַצְמָם,
רוֹקְדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב.

מִתְחַנְּנִים אֵלָיו, אַל נָא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ עַכְשָׁו,
הֱיֵה לָנוּ לְאָב.
עֵדֶר נֶעֱזָב, רוֹקֵד סְבִיבוֹ,
קוֹרֵא אֵלָיו לַשָּׁוְא,
עֵגֶל הַזָּהָב,
עֵגֶל הַזָּהָב…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מאיזו נקודת מבט נכתב השיר "עגל הזהב" – מי הדובר?

קרדיט: אהוד בנאי – עגל הזהב / מוזיקה ישראלית, 2011

חטא העגל
במרכז היצירה עגל הזהב ניצב על במה גבוהה, וסביבו העם חוגג בשמחה, בריקודים ובהקלה גדולה....
חטא העגל
"וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים, וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק."
(לב, ו)

ניקולא פוסן, חטא העגל, המאה ה-17, מאוסף הגלריה הלאומית (לונדון), מתוך ויקישיתוף

במרכז היצירה עגל הזהב ניצב על במה גבוהה, וסביבו העם חוגג בשמחה, בריקודים ובהקלה גדולה. ואיפה הר סיני? הרחק מאחור, ברקע, כולו אפוף עשן.
נראה שהעם מרוחק ממה שקורה על הר סיני גם פיזית וגם סמלית. איש אינו מביט לכיוון ההר, כל תשומת הלב מופנית אל העגל.

  • התבוננו ביצירה – כיצד מוצג בה אהרֹן, וכיצד מוצג העם?
הר סיני
הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה.לפי המסופר בתורה, בני ישראל חנו מול ההר ומשה...
הר סיני
"וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן."
(כד, טז)

הר משה, צילום: shutterstock.com

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה.
לפי המסופר בתורה, בני ישראל חנו מול ההר ומשה עלה אל ראשו. כאשר ירד, העביר להם את עשרת הדיברות שמסר לו ה' עבור העם. למרגלות ההר התרחש גם חטא העגל.

להמשך קריאה

להר שמות רבים: הר סיני, הר חורב, הר האלוהים, הר פארן.
איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר סיני, משום שבמקרא לא מצוין מיקומו המדויק.
החוקרים הציעו הצעות שונות לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר. חלק מהחוקרים סבורים שהר סיני הוא גַ'אבֶּל הילאל שבצפון סיני, וחלק סבורים שמדובר בג'אבל מוסה או בג'אבל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. אחרים סבורים שהר סיני הוא הר כרכום שבנגב.

מבוסס על מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • חטא העגל אירע מייד אחרי נקודת שיא ביחסים שבין עם ישראל לאלוהים – מעמד הר סיני. כיצד אפשר להסביר חטא כל כך גדול דווקא לאחר שיא כזה?
נזמי זהב
נזמי הזהב המופיעים בסיפור חטא העגל הם למעשה עגילי זהב, שענדו נשים וגם גברים. היו...
נזמי זהב
"וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן."
(לב, ג)

עגילי זהב דמויי סהר (ירח), תל אל-עג'ול, תקופת הברונזה. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

נזמי הזהב המופיעים בסיפור חטא העגל הם למעשה עגילי זהב, שענדו נשים וגם גברים. היו גם נזמי זהב ששימשו תכשיט לאף, אולם אצל נשים בלבד. בחפירות ארכאולוגיות מוצאים לפעמים מטמונים – אוצר של תכשיטים וחפצים יקרי ערך שהוטמן באדמה או במערה.

להמשך קריאה

במטמון שהתגלה בתל אל-עגו'ל נמצאו תכשיטי זהב רבים, והוא נחשב לעשיר וליפה במטמוני התכשיטים שהתגלו בארץ ישראל. עגילי הזהב שבתמונה הם מתקופת מתקופת הברונזה, כ-200 שנה לפני הספירה.

  • מה אפשר ללמוד מכך שהעם היה מוכן לתרום את נזמי הזהב לטובת יצירת עגל הזהב?
פולחן העגל
מדוע נבחר דווקא העגל כתחליף למשה וכמייצג האל?לפי דעה אחת, בני ישראל הושפעו מפולחן העגל...
פולחן העגל
"וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."
(לב, ד)

צלמית פר, אזור שומרון, תקופת הברזל. קרדיט: יחידת קמ"ט ארכאולוגיה ביהודה ושומרון. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

מדוע נבחר דווקא העגל כתחליף למשה וכמייצג האל?
לפי דעה אחת, בני ישראל הושפעו מפולחן העגל עוד מימיהם במצרים, והעתיקו אותו לפולחן ה'. במצרים העתיקה סגדו לבעלי חיים שונים כסמל לשליטה בטבע.

להמשך קריאה

לפי דעה אחרת, בני ישראל הושפעו ממסופוטמיה מעיר בשם חרן, עיר מולדתם של האבות. בחרן היה נהוג פולחן לאל הירח, שכונה גם "פַּר השמיים". בפולחן זה היה העגל החיה המקודשת. פולחן זה כנראה הובא לכנען על ידי משפחת האבות, והוא רווח בשבטי הצפון.
לאחר שהתפלגה הממלכה שהקים דוד לשתי ממלכות, ממלכת ישראל וממלכת יהודה, נפוץ פולחן העגל בממלכת ישראל.

מעובד. מבוסס על גליה סמו, "עגל הזהב ופולחן העגלים", אתר מקראנט.

  • מדוע בחרו בני ישראל ליצור דווקא עגל?
משבר אמון
בסרטון – תקציר של סיפור חטא העגל וכן רקע לסיפור. 
משבר אמון
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ."
(לב, א)

בסרטון – תקציר של סיפור חטא העגל וכן רקע לסיפור. 

  • כיצד מוסברת בסרטון התנהגותו של העם בסיפור חטא העגל?

קרדיט: סיכום שבועי – שמות לא-לה /929 תנך ביחד, 2015

ובינתיים, במחנה ישראל
אפרים סידון מספר בחרוזים את סיפור חטא העגל, ודני קרמן מאייר.
ובינתיים, במחנה ישראל
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ."
(לב, א)

אפרים סידון מספר בחרוזים את סיפור חטא העגל, ודני קרמן מאייר.

  • כיצד הצליח משה לשכנע את אלוהים לבטל את העונש על חטא העגל?

קרדיט: תנך בחרוזים – עגל הזהב/כאן חינוכית, 2014