"מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ" – על שתי הדרכים לעבוד את אלוהים

חלק א- מצוקתם של העמים הזרים:
דיון במליאה: היכרות עם שיטת ההגליה האשורית והרציונל שלה.

נקרא בכיתה יחד את פסוקים כד-מא ונסביר אותם. לאחר מכן נשאל בכיתה:

• אם היו מגלים אתכם בכוח מהבית שלכם. מה היה הדבר הראשון שהייתם חושבים לעשות?

נקרין את הפסוקים על הלוח ונשאל את התלמידים:

• מהי השיטה האשורית להימנע מבעיות תסיסה וניסיונות התמרדות וחזרה למולדת? (התשובה נמצאת בפסוק כד)

רצוי להשתמש בתרשים המפה הדינמי (ראו תרשים גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

• מה מרוויח מלך אשור מחילופי האוכלוסיות האלה?
• במה השיטה שלו יעילה? (אין לגולים מקום לחזור אליו, כל האוכלוסיות נמצאות במקום זר ולא במגרש הבית שלהן וכך קשה יותר למרוד, הגולים צריכים להשקיע מאמץ בהשתלבות ואין להם זמן ואנרגיות להפנות נגדו)

סיכום שלב א:
הכרנו את שיטת ההגליה האשורית וראינו בפסוק כד את תוצאותיה: לאחר שעשרת השבטים הוגלו לאשור ואבדו בה הובאו במקומם עמים אחרים ממקומות רחוקים במזרח האימפריה.

ניצור יחד רשימה של בעיות וקשיים שעלולים לצוץ לאנשים שהוגלו ממקומם ועכשיו מוצאים את עצמם בארץ חדשה, רחוקה מאוד מארצם.

נקרא את פסוקים כד-כו ונשאל:

• כיצד באה בפסוקים אלו לידי ביטוי התלישות והזרות של העמים שמגיעים לארצם של בני ישראל במקומם?
• באיזו בעיה הם נתקלים וכיצד היא קשורה לעובדה שהם זרים וגולים? (הם מכעיסים את אלוהים מכיוון שאינם יודעים את חוקיו, והוא מביא עליהם מתקפת אריות)

נציג לכיתה את הכינויים שזכו להם העמים האלו עם השנים: שומרונים, כותיים, גרי אריות. ננסה להבין מדוע נטבע כל אחד מהם (שומרונים על שם שומרון, עיר היעד; כותיים על שם מוצא חלקם; גרי אריות על שם האריות שאילצו אותם לקבל את חוקי אלוהים).

שלב שני – בחינת פסוקים כד-לד באמצעות מושג:
למידה בחברותות של תפיסת העולם האלילית:
כדי להבין יחד טוב יותר את תפיסת העולם שמביאים אתם העמים הזרים מביתם נחצה את הכיתה. החצי הראשון יקבל דף ובו הסבר המושג 'סינקריטיזם' והחצי השני יקבל דף ובו הסבר המושג 'אלוהות מקומית' (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). התלמידים יתבקשו לקרוא את הדף ואת פסוקים כד-לד ולענות בחברותות על השאלות בדף. לכיתות שקשה להן עבודה עצמאית עם טקסט כדאי לכתוב קודם לעבודה העצמאית פירושי מילים על הלוח שיוכלו לשמש לעזר.

נסכם את העבודה בחברותות במליאה באמצעות משוב כולל: העמים הזרים אינם מכירים את אלוהים וחוקיו ולכן אלוהים שולח בהם אריות. הם מבינים שהכעיסו את אלוהי הארץ ופונים אל מלך אשור שהגלה אותם לשם בבקשה לעזרה. מלך אשור שולח להם כהן שמלמד אותם את חוקי אלוהים, אבל הם אינם עובדים את אלוהים בלבד אלא בד בבד ממשיכים לעבוד גם את האלילים שהביאו מארצות מולדתם. נראה שהתפיסה התנ"כית האחדותית של האל – אל אחד שרוי בכול – שונה מהתפיסה הסובבת שבה אלים רבים במקומות רבים.
העמים הגולים לישראל אינם עמו של אלוהים, אבל הם נמצאים בארץ שקידש לו. הם מכבדים את כללי המקום אבל ממשיכים לדבר ולהאמין במושגים שלהם: אל מקומי ולא אוניברסלי, אלים רבים ולא אל יחיד.

חלק שני- ההשוואה בין השומרונים לעם ישראל:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים לה-מ ונשאל את התלמידים:

• על מי מדובר בפסוקים אלו. האם עדיין מדובר על העמים הזרים שהובאו במקום גולי ישראל?

מי שמביע דעה מתבקש להביא הוכחה לדבריו מהפסוקים (בפסוקים מדובר על בני ישראל וההוכחה היא הברית המוזכרת בפסוקים, התורה והיציאה ממצרים, שאף אחת מהן אינה רלוונטית לשומרונים).

נשלח את התלמידים לעבודה עצמאית:

• צטטו את הדרישה שדרש אלוהים מבני ישראל לפי פסוקים לה-מ והסבירו אותה במילים שלכם.
• מה עשה אלוהים לישראל מכיוון שלא עמדו בדרישה זו? (אם אינכם זוכרים, הציצו בפסוק כג והיזכרו)
• קראו את פסוק מא – האם השומרונים עומדים בדרישה שהציב אלוהים לעם ישראל?
• משימה יצירתית: כתבו מכתב קצר לאלוהים בשם אנשי ישראל שנשלחו לגלות והתייחסו בו לאופן שבו אלוהים מתייחס לשומרונים. מהו ההבדל בדרישותיו של אלוהים מהשומרונים ומכם (אנשי ישראל הגולים)? האם ההבדל הזה הוגן לדעתכם? הסבירו.

נסכם את העבודה העצמאית במליאה: נזהה יחד את ההבדל בין הדרישות האלוהיות מעם ישראל ומהשומרונים. בעוד השומרונים מתבקשים רק לכבד את אלוהים ואת מצוותיו ומורשים לעבוד אלוהים אחרים בלא תגובה מיוחדת, אנשי ישראל נדרשים לעבוד את אלוהים לבדו וכשהם עובדים אלוהים אחרים הם מגורשים בחרפה לגלות ואובדים.

נשלח את התלמידים לפסוק לה ונבקש מהם למצוא מילה אחת שמבדילה בין השומרונים לבני ישראל (המילה היא 'ברית'). נשאל את התלמידים:

• מדוע המילה הזאת חשובה כל כך?
• מה היה בין אלוהים לבני ישראל שלא היה לו עם השומרונים, ומדוע זה מסביר את העונש הקשה שקיבלו? (לכיתות שזקוקות לתיווך אפשר להשתמש בסיפור הבגידה בתחילת השיעור לשם ההבהרה).

נביא ציטוט מספר משלי: "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ", נסביר את הציטוט וננסה להבין:

• למה אלוהים כועס יותר ובודק יותר את מי שהוא אוהב וקרוב אליו?
• האם זה נכון גם לגבינו?
• האם אפשר לטעון כי ככל שאתה קרוב יותר ומחובר למישהו כך האחריות שלך גדולה יותר? איזו אחריות?
• מדוע אלוהים ציפה מהשומרונים לכל כך מעט ומעם ישראל לכל כך הרבה?
• האם באמת היה הגיוני לצפות ליחס שווה בין אלו שהגיעו מרחוק, הזרים, "הילדים החדשים" שאינם מכירים את החוקים, לאלו שאלוהים נתן להם את החוקים בסיני?

תוכן: למדנו על בואם של העמים הזרים לשטחי ישראל במסגרת ההגליה האשורית ואת ההיגיון מאחוריה, בחנו את התפיסה אתה באו כפי שהיא מתבטאת בפסוקים באמצעות המושגים 'סינקריטיזם' ו'אלוהות מקומית'. השווינו בין העמים הזרים שבאו לשומרון לבין ישראל שגלו, זיהינו את ההבדל בדרישה האלוהית מהם וניסינו להסביר אותו.
מיומנויות: קריאה גיאו-פוליטית במפה ובטקסט, עבודה עצמאית על טקסט בזיקה למושג, השוואה בתוך טקסט, זיהוי עניינים בטקסט לפי דרישה.
מתודות: צפייה בתרשים דינמי והפעלת חשיבה אסטרטגית, למידה בחברותות ושימוש במושגים, השוואה, כתיבה יוצרת.