יחידות לימוד לכיתה ז

שמואל א

שמואל א: יחידות לימוד עצמי

שמואל ב

מאמרים דידקטיים

פרקים ו-ז

שיעור רביעי מתוך ארבעה

מאמר זה מנסה לתת תשובה לשאלה- למה צחקה מיכל לדוד? ומה קרה לאהבה של מיכל כלפי דוד? וכיצד שתי שאלות אלו קשורות לחלון ממנו מביטה מיכל על דוד? המאמר מציע כי החלון שהיווה בעבר סמל לאהבתה של מיכל לדוד הופך בפרק זה לסמל לאכזבתה ממנו.

למאמר הדידקטי המלא

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

בין ריקוד לצניעות

"וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'" (שמואל ב ו, פסוק יד) יָצָאת מִיכַל לִקְרָאתוֹ וּבִזַּתְהוּ...

מדרשים בין ריקוד לצניעות

"...וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל…" (פרק ו, פסוק כ)

המערה בעין גדי שבה התקיים המפגש המתואר במדרש בין דוד ושאול, צילום: rtMari/shutterstock.com

"וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'" (שמואל ב ו, פסוק יד)

יָצָאת מִיכַל לִקְרָאתוֹ וּבִזַּתְהוּ עַל שֶׁבִּזָּה עַצְמוֹ לִכְבוֹד הָאָרוֹן לְעֵינֵי הַנָּשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, כ): וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ…

לֹא הִנִּיחַתּוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא יָצָאת לַחוּץ וְהָיְתָה מְקַפַּחְתּוֹ בִּדְבָרִים, וַתֹּאמֶר "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו",

אָמְרָה לוֹ הַיּוֹם נִגְלָה כְּבוֹדוֹ שֶׁל בֵּית אַבָּא, בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּינְךָ לְבֵין בֵּית אַבָּא, כָּל בֵּית אָבִי הָיוּ צְנוּעִים וּקְדוֹשִׁים, אָמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹא נִרְאָה מֵהֶם לֹא עָקֵב וְלֹא גּוּדָל מִימֵיהֶם,…
וְכָךְ אָמְרָה לוֹ מִיכַל, שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיוּ צְנוּעִין כָּל כָּךְ וְאַתְּ עוֹמֵד וּמְגַלֶּה לְבוּשְׁךָ כְּאַחַד הָרֵיקִים. כֵּיוָן שֶׁגָּמְרָה דְבָרֶיהָ אָמַר לָהּ, וְכִי לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שִׂחַקְתִּי וְלֹא לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים שִׂחַקְתִּי אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה אָבִיךְ צַדִּיק יוֹתֵר מִמֶּנִּי הָיָה הָאֱלֹהִים בּוֹחֵר בִּי וּפוֹסֵל בְּבֵית אָבִיךְ,

עיבוד למדרש. במדבר רבה ד

כיצד מיכל מפרשת את התנהגותו של דוד? כיצד דוד מסביר את התנהגותו? הסבירו על מה מתווכחים מיכל ודוד.

בניית בית האלוהים - לא לכל אחד

אמר ר' שמעון בר אבא גם בשם ר' יוחנן: בכל מקום שנאמר "ויהי" משמשות יחד...

מדרשים בניית בית האלוהים - לא לכל אחד

"וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו." (פרק ז, פסוק א)

איור: מיכל בן חמו

אמר ר' שמעון בר אבא גם בשם ר' יוחנן: בכל מקום שנאמר "ויהי" משמשות יחד צרה ושמחה. אם צרה, אין צרה שלמה כמו זו. ואם שמחה, אין שמחה שלמה כמו זו."
והקשו עליו ואמרו לו: "וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וה' הֵנִיחַ לוֹ"?
אמר להם: עוד אינה השמחה שלמה, שבא נתן ואמר לו (מלכים א, ח, יט ): "רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת".

(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה מב פסקה ג)

במדרש מוצג דפוס חוזר בשימוש במילה "ויהי" בתנ"ך – מהו הדפוס, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בסיפור של בניית בית המקדש?
האם קרה לכם פעם ששמחה גדולה התערבבה במעט עצב, או להפך?

שם גדול - מגן דוד

אמירתו של אלוהים לדוד מזכירה את הבטחתו לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ". הדמיון...

ניבים וביטויים שם גדול - מגן דוד

"...וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ." (פרק ז, פסוק ט)

ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד

אמירתו של אלוהים לדוד מזכירה את הבטחתו לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ". הדמיון בהבטחות בוודאי אינו מקרי.

להמשך קריאה

פרשן התורה מצודת דוד פירש כך: "שם גדול – להתפרסם בכל העולם, ככל הגדולים אשר מעולם אנשי השם. חז"ל אמרו שזהו מה שאומרים מגן דוד." כלומר – אלוהים ידאג שדוד יהיה בעל שם גדול, מפורסם, ובכך יגן עליו אלוהים.
רש"י פירש כך: "כשם הגדולים. זהו שאומרים מגן דוד." כלומר – אלוהים ישמור ויגן על דוד ועל שושלתו, כפי שהבטיח לאישים גדולים שחיו לפניו. הכוונה היא שרק יחידי סגולה ראויים לכך.

כולנו מכירים את הצירוף "מגן דוד" בהקשר של דגל ישראל, אך לא כולם יודעים את משמעותו.
כיצד אתם מבינים את משמעות הצירוף לאור מה שקראתם?

מה נכבד היום מלך ישראל

מיכל, בתו של שאול, מתבוננת בדוד מן החלון בזמן שהוא שהוא רוקד עם ארון הברית,...

ניבים וביטויים מה נכבד היום מלך ישראל

"...וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים." (פרק ו, פסוק כ)

יוליוס שנור פון קרולספלד, תחריט, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

מיכל, בתו של שאול, מתבוננת בדוד מן החלון בזמן שהוא שהוא רוקד עם ארון הברית, ובזה לו בליבה. כשהם נפגשים, היא משתפת אותו ברגשותיה אלו. מירתה "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" נאמרת בציניות, בלעג, וכוונתה למעשה הפוכה – היא לועגת לדוד אשר רוקד כך, ממש כמו "אַחַד הָרֵקִים", כמו אדם פשוט. אבל זה לא רחוק מן האמת, דוד אכן היה אחד מן העם. הוא עלה לגדולה בהדרגה בביתו של שאול המלך, שלא כמו מיכל, שנולדה למלך ובוודאי היו לה גינונים בהתאם.

מה דעתכם – האם ריקודו של דוד מפחית מכבודו כמלך או מוסיף לו?

מיכל של רחל

וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת דָּוִד — וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ(ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק כ';...

תרבות ואומנות מיכל של רחל

"וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד, וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ." (פרק ו, פסוק טז)

ג'יימס טיסו, מיכל צופה בדוד מן החלון, 1902-1896 מתוך ויקישיתוף

וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת דָּוִד — וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ
(ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק כ'; ספר שמואל ב', פרק ו', פסוק ט"ז)

למילות השיר

מיכל / רחל המשוררת

מִיכַל, אָחוֹת רְחוֹקָה! לֹא נִתַּק חוּט הַדּוֹרוֹת,
לֹא שָׁלְטוּ בְּכַרְמֵךְ הַנּוּגֶה חֲרֻלֵּי הַזְּמָן,
עַל כְּתֹנֶת מִשְׁיֵךְ לֹא דָהוּ פַּסֵּי אַרְגָּמָן
וְצִלְצוּל אֶצְעֲדוֹת זְהָבֵךְ עוֹד הָאֹזֶן תִּקְלֹט.

לֹא אַחַת רְאִיתִיךְ נִצֶּבֶת לְיַד הָאֶשְׁנָב,
בְּעֵינֵךְ הַיָּפָה מְהוּלִים גָּאֲוָה וָרֹךְ;
מִיכַל, אָחוֹת רְחוֹקָה, אֲנִי עֲצוּבָה כָּמוֹךְ,
כָּמוֹךְ נְדוּנוֹתִי לָבוּז לַאֲשֶׁר אֹהַב.

במה מזדהה המשוררת רחל עם מיכל המקראית?

מכרכר בכל עוז

ביצירה של איוואן שוובל מסוף המאה ה-20 מתואר דוד הרוקד באמצעות שימוש בצבעים עזים, בניגוד...

תרבות ואומנות מכרכר בכל עוז

"וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה', וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד." (פרק ו, פסוק יד)

איוון שוובל, דוד מכרכר בכל עוז לפני ה`, 1983-1996

ביצירה של איוואן שוובל מסוף המאה ה-20 מתואר דוד הרוקד באמצעות שימוש בצבעים עזים, בניגוד לבתי ירושלים שברקע, המצוירים בשחור-לבן. משיכות המכחול המעגליות על הקרקע וממעל יוצרות תחושה שכל העיר ואף השמיים רוקדים עם דוד. מעניין ששוובל בחר לצייר את ירושלים המודרנית של המאה ה-20 כרקע לעלילה שהתרחשה כ-3,000 שנה לפני כן.

מדוע בחר האומן לצייר את דוד בצבעוניות עזה על רקע בשחור-לבן? איזו עמדה הוא מביע בכך?
מדוע בחר לצייר את דוד על רקע ירושלים של זמננו? איזו משמעות הוא הוסיף כך לסיפור?

פֶּרֶץ עֻזָּה

לאחר שנים של נדודי הארון, סוף סוף מביאים אותו למשכן קבוע. עוזה בן אבינדב מבקש...

סיפורו של מקום פֶּרֶץ עֻזָּה

"וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה." (פרק ו, פסוקים ז-ח)

מושב עוזה – מראה מהאוויר, צילום: עמוס מרון, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

לאחר שנים של נדודי הארון, סוף סוף מביאים אותו למשכן קבוע. עוזה בן אבינדב מבקש למנוע את נפילת הארון מהעגלה, אך נגיעתו בארון מביאה למותו מיד ה'.
בקִרבה לארון הברית יש סכנה, היזכרו למשל בצרות של הפלשתים כאשר הארון היה במחנה שלהם. אבל לעוזה היו כוונות טובות, ולכן קשה להבין מדוע נענש.

להמשך קריאה

חז"ל פירשו שהבאת הארון בעגלה שנישאה על ידי בהמות – היא המעשה הפסול, מכיוון שלפי חוקי התנ"ך הלוויים אמורים לשאת את ארון ה' על כתפיהם. אם כן, מדוע רק עוזה נענש? אולי משום שהמעשה שלו ביטא הלכה למעשה את חוסר היראה הכללי מפני הארון.
יום החג נמהל בעצב, ודוד החליט להציב את ארון הברית באופן זמני בבית עובד אדום הגיתי. בפעם הבאה דוד כבר ידאג לנשיאה ראויה של ארון ה'.
למקום שבו מת עוזה קרא דוד "פרץ עוזה". בשנות ה-50 הוקם באזור זה מושב בשם "עוזה".

מה היה חטאו של עוזה? מדוע נענש על ידי ה'?

מסלול הארון משילה עד ירושלים

מרגע שקיבל משה את לוחות הברית במדבר, נדד הארון שוב ושוב. לאחר תקופה לא ארוכה...

סיפורו של מקום מסלול הארון משילה עד ירושלים

"וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה." (פרק ז, פסוק יב)

ארון ה' - הלב של הממלכה

דוד מעלה את ארון הקודש לירושלים – עיר הבירה החדשה. על ידי הבאת ארון ה',...

ריאליה מקראית ארון ה' - הלב של הממלכה

"...וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה." (פרק ו, פסוק יב)

הובלת ארון הברית, תבליט מוזהב, מתוך ויקישיתוף

דוד מעלה את ארון הקודש לירושלים – עיר הבירה החדשה. על ידי הבאת ארון ה', דוד מעוניין ליצור בסיס איתן לממלכתו מבחינת השלטון והפולחן, וזאת לאחר תקופה ארוכה של אי-יציבות שלטונית שבאה לידי ביטוי גם בנדודי הארון.

להמשך קריאה

במקרא חוזרת התפיסה שיש חשיבות רבה למצבו של ארון הקודש ולשאלת הימצאותו במקום קבוע או במקום ארעי. מיקומו של ארון הקודש משקף לא פעם את מצב הממלכה והעם, ומלמד על יציבות או על חוסר יציבות של הממלכה באותה התקופה.

דוד מעלה את ארון ה' לירושלים מייד לאחר כיבושה. מה משמעות הדבר עבור דוד ועבור העם?

חַלָה וְאֶשְׁפָּר וַאֲשִׁישָׁה

יום הגעת ארון הברית לירושלים הוא יום של חג עבור העם. דוד חולק את...

ריאליה מקראית חַלָה וְאֶשְׁפָּר וַאֲשִׁישָׁה

"וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ." (פרק ו, פסוק יט)

האם ה"אשישה" היא מנת יין שנשמרה בקנקן? קנקן אגירה ליין, מהאתר לכיש, סוף המאה ה- 8 לפני הספירה. אוסף רשות העתיקות. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

יום הגעת ארון הברית לירושלים הוא יום של חג עבור העם. דוד חולק את השמחה עם נתיניו גם באמצעות חלוקת מזון. לא ידוע בדיוק מה משמעות המילה "אשפר", שהיא מילה יחידאית במקרא, אך נראה שהכוונה למנת בשר כלשהי.

להמשך קריאה

"אשישה" – הכוונה כנראה לפרי הגפן או ליין. נראה כי דוד חילק לעם חלה, מנת בשר ומנת יין או מאכל עשוי מענבים.
לאורך ההיסטוריה נהגו שליטים לחלק מתנות או אוכל לנתיניהם בימי חג לאומיים או פרטיים, כגון ימי הולדת של השליט. חלוקת המתנות, בעיקר במקרים של אירועים פרטיים בחיי המלך או המלכה, נועדו לחזק אצל העם את התחושה שהשליט מיטיב עימם, ושיום חגו הוא גם יום חגם.

מדוע חילק דוד מנות מזון לעם? חִשבו על שתי סיבות לפחות.

לא סתם עיר

דוד מתייחס ברצינות רבה לתפקידו כמלך. בסרטון מפורטות הסיבות הפוליטיות שבגללן בחר בירושלים לעיר הבירה...

סרטונים לא סתם עיר

חדשות התנ"ך - ועדת התכנון והבנייה

דוד לא מסוגל לשבת בנוחות בארמונו בשעה שארון ה' שוכן באוהל יריעות, וברצונו לבנות בית...

סרטונים חדשות התנ"ך - ועדת התכנון והבנייה

"כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ. הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם." (פרק ז, פסוק יב-יג)