מאמר זה מנסה לתת תשובה לשאלה- למה צחקה מיכל לדוד? ומה קרה לאהבה של מיכל כלפי דוד? וכיצד שתי שאלות אלו קשורות לחלון ממנו מביטה מיכל על דוד? המאמר מציע כי החלון שהיווה בעבר סמל לאהבתה של מיכל לדוד הופך בפרק זה לסמל לאכזבתה ממנו.
"וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'" (שמואל ב ו, פסוק יד)
יָצָאת מִיכַל לִקְרָאתוֹ וּבִזַּתְהוּ עַל שֶׁבִּזָּה עַצְמוֹ לִכְבוֹד הָאָרוֹן לְעֵינֵי הַנָּשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, כ): וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ…
לֹא הִנִּיחַתּוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא יָצָאת לַחוּץ וְהָיְתָה מְקַפַּחְתּוֹ בִּדְבָרִים, וַתֹּאמֶר "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו",
אָמְרָה לוֹ הַיּוֹם נִגְלָה כְּבוֹדוֹ שֶׁל בֵּית אַבָּא, בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּינְךָ לְבֵין בֵּית אַבָּא, כָּל בֵּית אָבִי הָיוּ צְנוּעִים וּקְדוֹשִׁים, אָמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹא נִרְאָה מֵהֶם לֹא עָקֵב וְלֹא גּוּדָל מִימֵיהֶם,…
וְכָךְ אָמְרָה לוֹ מִיכַל, שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיוּ צְנוּעִין כָּל כָּךְ וְאַתְּ עוֹמֵד וּמְגַלֶּה לְבוּשְׁךָ כְּאַחַד הָרֵיקִים. כֵּיוָן שֶׁגָּמְרָה דְבָרֶיהָ אָמַר לָהּ, וְכִי לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שִׂחַקְתִּי וְלֹא לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים שִׂחַקְתִּי אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה אָבִיךְ צַדִּיק יוֹתֵר מִמֶּנִּי הָיָה הָאֱלֹהִים בּוֹחֵר בִּי וּפוֹסֵל בְּבֵית אָבִיךְ,
עיבוד למדרש. במדבר רבה ד
- כיצד מיכל מפרשת את התנהגותו של דוד? כיצד דוד מסביר את התנהגותו? הסבירו על מה מתווכחים מיכל ודוד.
אמר ר' שמעון בר אבא גם בשם ר' יוחנן: בכל מקום שנאמר "ויהי" משמשות יחד צרה ושמחה. אם צרה, אין צרה שלמה כמו זו. ואם שמחה, אין שמחה שלמה כמו זו."
והקשו עליו ואמרו לו: "וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וה' הֵנִיחַ לוֹ"?
אמר להם: עוד אינה השמחה שלמה, שבא נתן ואמר לו (מלכים א, ח, יט ): "רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת".
(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה מב פסקה ג)
- במדרש מוצג דפוס חוזר בשימוש במילה "ויהי" בתנ"ך – מהו הדפוס, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בסיפור של בניית בית המקדש?
- האם קרה לכם פעם ששמחה גדולה התערבבה במעט עצב, או להפך?
אמירתו של אלוהים לדוד מזכירה את הבטחתו לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ". הדמיון בהבטחות בוודאי אינו מקרי.
פרשן התורה מצודת דוד פירש כך: "שם גדול – להתפרסם בכל העולם, ככל הגדולים אשר מעולם אנשי השם. חז"ל אמרו שזהו מה שאומרים מגן דוד." כלומר – אלוהים ידאג שדוד יהיה בעל שם גדול, מפורסם, ובכך יגן עליו אלוהים.
רש"י פירש כך: "כשם הגדולים. זהו שאומרים מגן דוד." כלומר – אלוהים ישמור ויגן על דוד ועל שושלתו, כפי שהבטיח לאישים גדולים שחיו לפניו. הכוונה היא שרק יחידי סגולה ראויים לכך.
- כולנו מכירים את הצירוף "מגן דוד" בהקשר של דגל ישראל, אך לא כולם יודעים את משמעותו.
כיצד אתם מבינים את משמעות הצירוף לאור מה שקראתם?
מיכל, בתו של שאול, מתבוננת בדוד מן החלון בזמן שהוא שהוא רוקד עם ארון הברית, ובזה לו בליבה. כשהם נפגשים, היא משתפת אותו ברגשותיה אלו. מירתה "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" נאמרת בציניות, בלעג, וכוונתה למעשה הפוכה – היא לועגת לדוד אשר רוקד כך, ממש כמו "אַחַד הָרֵקִים", כמו אדם פשוט. אבל זה לא רחוק מן האמת, דוד אכן היה אחד מן העם. הוא עלה לגדולה בהדרגה בביתו של שאול המלך, שלא כמו מיכל, שנולדה למלך ובוודאי היו לה גינונים בהתאם.
- מה דעתכם – האם ריקודו של דוד מפחית מכבודו כמלך או מוסיף לו?
וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת דָּוִד — וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ
(ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק כ'; ספר שמואל ב', פרק ו', פסוק ט"ז)
מיכל / רחל המשוררת
מִיכַל, אָחוֹת רְחוֹקָה! לֹא נִתַּק חוּט הַדּוֹרוֹת,
לֹא שָׁלְטוּ בְּכַרְמֵךְ הַנּוּגֶה חֲרֻלֵּי הַזְּמָן,
עַל כְּתֹנֶת מִשְׁיֵךְ לֹא דָהוּ פַּסֵּי אַרְגָּמָן
וְצִלְצוּל אֶצְעֲדוֹת זְהָבֵךְ עוֹד הָאֹזֶן תִּקְלֹט.
לֹא אַחַת רְאִיתִיךְ נִצֶּבֶת לְיַד הָאֶשְׁנָב,
בְּעֵינֵךְ הַיָּפָה מְהוּלִים גָּאֲוָה וָרֹךְ;
מִיכַל, אָחוֹת רְחוֹקָה, אֲנִי עֲצוּבָה כָּמוֹךְ,
כָּמוֹךְ נְדוּנוֹתִי לָבוּז לַאֲשֶׁר אֹהַב.
- במה מזדהה המשוררת רחל עם מיכל המקראית?
ביצירה של איוואן שוובל מסוף המאה ה-20 מתואר דוד הרוקד באמצעות שימוש בצבעים עזים, בניגוד לבתי ירושלים שברקע, המצוירים בשחור-לבן. משיכות המכחול המעגליות על הקרקע וממעל יוצרות תחושה שכל העיר ואף השמיים רוקדים עם דוד. מעניין ששוובל בחר לצייר את ירושלים המודרנית של המאה ה-20 כרקע לעלילה שהתרחשה כ-3,000 שנה לפני כן.
- מדוע בחר האומן לצייר את דוד בצבעוניות עזה על רקע בשחור-לבן? איזו עמדה הוא מביע בכך?
- מדוע בחר לצייר את דוד על רקע ירושלים של זמננו? איזו משמעות הוא הוסיף כך לסיפור?
לאחר שנים של נדודי הארון, סוף סוף מביאים אותו למשכן קבוע. עוזה בן אבינדב מבקש למנוע את נפילת הארון מהעגלה, אך נגיעתו בארון מביאה למותו מיד ה'.
בקִרבה לארון הברית יש סכנה, היזכרו למשל בצרות של הפלשתים כאשר הארון היה במחנה שלהם. אבל לעוזה היו כוונות טובות, ולכן קשה להבין מדוע נענש.
חז"ל פירשו שהבאת הארון בעגלה שנישאה על ידי בהמות – היא המעשה הפסול, מכיוון שלפי חוקי התנ"ך הלוויים אמורים לשאת את ארון ה' על כתפיהם. אם כן, מדוע רק עוזה נענש? אולי משום שהמעשה שלו ביטא הלכה למעשה את חוסר היראה הכללי מפני הארון.
יום החג נמהל בעצב, ודוד החליט להציב את ארון הברית באופן זמני בבית עובד אדום הגיתי. בפעם הבאה דוד כבר ידאג לנשיאה ראויה של ארון ה'.
למקום שבו מת עוזה קרא דוד "פרץ עוזה". בשנות ה-50 הוקם באזור זה מושב בשם "עוזה".
- מה היה חטאו של עוזה? מדוע נענש על ידי ה'?
מרגע שקיבל משה את לוחות הברית במדבר, נדד הארון שוב ושוב. לאחר תקופה לא ארוכה של משכן קבוע במקדש שילה, המשיך הארון לנדוד ברחבי הארץ כתוצאה ממלחמות ומאי-יציבות שלטונית. התיאור של נדודי הארון לאורך ספר שמואל, כמו תואם לעלילות בני ישראל ומלחמותיהם.
- כיצד נדודיו של הארון המקודש מספרים את סיפורו של העם עד כה?
דוד מעלה את ארון הקודש לירושלים – עיר הבירה החדשה. על ידי הבאת ארון ה', דוד מעוניין ליצור בסיס איתן לממלכתו מבחינת השלטון והפולחן, וזאת לאחר תקופה ארוכה של אי-יציבות שלטונית שבאה לידי ביטוי גם בנדודי הארון.
במקרא חוזרת התפיסה שיש חשיבות רבה למצבו של ארון הקודש ולשאלת הימצאותו במקום קבוע או במקום ארעי. מיקומו של ארון הקודש משקף לא פעם את מצב הממלכה והעם, ומלמד על יציבות או על חוסר יציבות של הממלכה באותה התקופה.
- דוד מעלה את ארון ה' לירושלים מייד לאחר כיבושה. מה משמעות הדבר עבור דוד ועבור העם?
יום הגעת ארון הברית לירושלים הוא יום של חג עבור העם. דוד חולק את השמחה עם נתיניו גם באמצעות חלוקת מזון. לא ידוע בדיוק מה משמעות המילה "אשפר", שהיא מילה יחידאית במקרא, אך נראה שהכוונה למנת בשר כלשהי.
"אשישה" – הכוונה כנראה לפרי הגפן או ליין. נראה כי דוד חילק לעם חלה, מנת בשר ומנת יין או מאכל עשוי מענבים.
לאורך ההיסטוריה נהגו שליטים לחלק מתנות או אוכל לנתיניהם בימי חג לאומיים או פרטיים, כגון ימי הולדת של השליט. חלוקת המתנות, בעיקר במקרים של אירועים פרטיים בחיי המלך או המלכה, נועדו לחזק אצל העם את התחושה שהשליט מיטיב עימם, ושיום חגו הוא גם יום חגם.
- מדוע חילק דוד מנות מזון לעם? חִשבו על שתי סיבות לפחות.
דוד מתייחס ברצינות רבה לתפקידו כמלך. בסרטון מפורטות הסיבות הפוליטיות שבגללן בחר בירושלים לעיר הבירה החדשה.
- לפי הסרטון, מדוע החליט דוד שירושלים מתאימה להיות עיר הבירה של ממלכתו המאוחדת?
קרדיט: שמואל ב א-י: דוד מלך ישראל! / 929 תנך ביחד, 2015
דוד לא מסוגל לשבת בנוחות בארמונו בשעה שארון ה' שוכן באוהל יריעות, וברצונו לבנות בית מקדש כדי להציב בו את הארון.
- מהי הסיבה המוצגת בפרק לכך שדוד לא יבנה את בית המקדש?
קרדיט: חדשות התנ"ך: ירושלים הבירה/כאן חינוכית, 2016