פרק כ"ט בספר בראשית מתאר את הגעתו של יעקב לפדן ארם ואת תחילתם של חיים חדשים שם. המאמר מתמקד במורכבות הסיטואציה בה זר מגיע למקום חדש לו לחלוטין ובדרכים שיש לזר להתמודד עם זרותו. כמו כן מתמודד המאמר עם נושא הרמאות בסיפורי יעקב בכללותם. לבסוף עוסק המאמר במערכת יחסים מורכבת ומסובכת בין שלושה- שתי נשים אחיות ואיש.
(כט, כה)
בַּבֹּקֶר "וְהִנֵּה הִיא לֵאָה" (בראשית כט, כה).
אָמַר לָהּ: מָה רַמָּאִית בַּת רַמַּאי! וְלֹא הָיִיתִי קוֹרֵא לָךְ "רָחֵל" בַּלַּיְלָה וְאַתְּ עוֹנָה לִי?
אָמְרָה לוֹ: יֵשׁ סוֹפֵר שֶׁאֵין לוֹ תַּלְמִידִים?
לֹא כָּךְ הָיָה קוֹרֵא לְךָ אָבִיךָ "עֵשָׂו" וְאַתָּה עוֹנֶה לוֹ?
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
- על פי המדרש, מדוע הרשתה לעצמה לאה לרמות את יעקב?
(לב, ט)
לדורון – "וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו" (לב, כב).
לתפילה – "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם" (לב, י).
למלחמה – "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" (לב, ט).
(עיבוד לפירוש רש"י לבראשית לב, ט)
- מה הן שלוש החלופות שאליהן נערך יעקב, ואיזו עדיפה לדעתכם?
(כט, יד)
כשלבן פוגש את יעקב, הוא מביע קרבה רבה אל יעקב: הוא רץ לקראתו, מחבק ומנשק אותו ומכריז: "עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה", כלומר אתה בן משפחתי הקרוב. מובן שביטויי קרבה אלה עומדים בניגוד למה שעתיד להתרחש בקרוב – לבן ירמה את יעקב וייתן לו את לאה במקום את רחל.
המילה "עַצְמִי", המציינת את הגוף בכללותו, התגלגלה מן המילה "עֶצֶם", שמשמעה כל אחד מחלקי השלד. הביטוי "עצמי ובשרי" מתאר קרבת דם בין בני משפחה קרובים, בדומה למשמעות הביטוי בפרק.
- אילו עוד ביטויים בשפה העברית מציינים קשר של קרבת דם או של קרבה גדולה בין אנשים?
(כט, יח)
בסיפור שלפנינו יעקב מציע ללבן עסקה: תמורת רחל הוא יעבוד שבע שנים אצל לבן. פרטי העִסקה היו מפורשים ומדויקים: יעקב יעבוד אצל לבן תמורת רחל בתו הקטנה. על רקע הפירוט בולט עוד יותר מעשה הרמייה של לבן.
היום משמעות הביטוי "ברחל בתך הקטנה" היא – באופן ברור ומפורש, בלי להשאיר מקום לספק. משמעות הביטוי התגלגלה בעקבות מדרש חז"ל המראה כיצד רימה לבן את יעקב אף שזה דייק כל כך בתנאי העִסקה.
- כתבו משפט ושבצו בו את הביטוי "ברחל בתך הקטנה" במשמעותו היום.
(לב, יא-יב)
קטֹנתי
מילים: מן המקורות
לחן: יונתן רזאל
קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים
וּמִכָּל הָאֱמֶת
אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ
כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן
עַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת
הַצִּילֵנִי נָא
הַצִּילֵנִי נָא
הַצִּילֵנִי נָא
כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי
וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.
- אילו חלקים מהפסוקים שעליהם מבוסס השיר הושמטו ממנו?
- כיצד השמטות אלו משפיעות על תוכן השיר – איזו משמעות חדשה נוצקה למילים לאחר השמטות אלה?
קרדיט: קטֹנתי – יונתן רזאל / מוזיקה ישראלית
(כט, יז)
השיר "אני אוהב אותך לאה" שכתב אהוד מנור, מתאר את לאה מנקודת מבטו של יעקב.
אני אוהב אותך לאה
מילים: אהוד מנור
לחן: צביקה פיק
את אותו הבוקר לא אשכח
כשטמנת ראשך בתוך הַכַּר
אור השמש על האוהל נח
וראשי הָלוּם שֵׁכָר.
כשלחשתי באוזנך את שמה
את ידי אספת ביד קרה
ודמעה אחת חמה
אל כפות ידי נשרה.
הנה ימים רבים חלפו
ושתי ידי עייפו
ועינייך מה יָפוּ
כעיני רחל.
אני אוהב אותך לאה
אוהב אותך גאה
אם אשכח אותך לאה
שמי לא ישראל.
אל ימר ליבך על אחותך
הן בנייך לצידך יושבים
אל תפני אישה את מבטך
כל חלומותיי קרובים.
מה בקשתך אִמְרִי לאה
שבע השנים חלפו מזמן
ונותרה רק עוד שעה
טרם ייסגר הגן.
הנה ימים רבים חלפו…
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
- איזו מערכת יחסים בין יעקב ללאה מתוארת בשיר? האם תיאור זה תואם את הסיפור המקראי?
קרדיט: צביקה פיק – אני אוהב אותך לאה / מוזיקה ישראלית
(לב, ד)
אדום (או שעיר) הייתה ממלכה ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן המזרחי, על פני רוב שטחה של מדינת ירדן כיום. על פי המקרא, צאצאי עֵשָׂו ישבו במקום.
בתקופת הנדודים במדבר סירבו האדומים לתת לבני ישראל לעבור בארצם. בתקופת דוד נכבשה אדום, והפכה לממלכה כבושה שהעלתה מיסים לישראל. בהמשך מרדו האדומים בישראל כמה פעמים ואף השתתפו בהחרבת בית המקדש הראשון.
מן הממצאים הארכאולוגיים באזור אפשר ללמוד כי ההתיישבות בו החלה באלף השלישי לפני הספירה, אולם שיאה של הממלכה האדומית היה בין המאות 11-13 לפני הספירה, והיא אף מוזכרת בכתובות מצריות עתיקות מתקופה זו. אדום נחשבה לממלכה חזקה מבחינה כלכלית ומבחינה תרבותית, בין השאר בזכות מכרות הנחושת שלה ודרכי המסחר הבין-לאומיות החשובות שעברו בה.
- כיצד מערכת היחסים בין יעקב לבין עֵשָׂו משקפת את היחסים בין אדום לבין ישראל בהמשך?
(לב, לא)
פנואל שכנה בעֵבֶר הירדן המזרחי (בשטחה של ירדן כיום) על שפת נחל יבוק. שמה של העיר קשור למסורת זו: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים…" (בראשית לב, לא). אם כן מדרש השֵׁם – שָׁם ראה יעקב את פני האל. בספר שופטים מסופר כי אנשי פנואל סירבו לסייע לגדעון כאשר רדף אחר מלכי מִדְיָן, ולכן גדעון הענישם קשות. לאחר פילוג הממלכה המאוחדת בחר ירבעם בן נבט בפנואל כעיר הבירה של ממלכת ישראל.
- לפי הפרק, העיר פניאל נמצאת בצומת מרכזי גם מבחינה גאוגרפית וגם מבחינת הלך הרוח של גיבור הסיפור – יעקב. הסבירו אילו שני צמתים מייצגת העיר.
(כט, ט)
רועה הצאן מוציא את הצאן למרעה, דואג לו למזון, למים ולמחסה ומגן עליו מפני חיות טרף, פגעי טבע ושודדים. זהו אחד המקצועות העתיקים ביותר – ידוע כי רועים היו קיימים במזרח התיכון עוד לפני כ-10,000 שנה.
המקצוע מופיע לראשונה בתורה בסיפור קין והבל. אנו לומדים מן המקרא כי בדרך כלל שימשו הבנים הצעירים במשפחה כרועי צאן, ואִם לאב המשפחה לא היו בנים – בנות המשפחה היו נוטלות על עצמן את התפקיד. משה ודוד החלו את דרכם בתור רועי צאן. לפעמים מתוארת מערכת היחסים בין האל לעמו כמערכת היחסים שבין רועה הצאן לעדרו.
- הסבירו במה רעיית צאן מקבילה להנהגת עַם. הביאו דוגמאות.
(כט, כב)
על פי התיאורים במקרא, כדי לשאת אישה היה צריך הגבר לתת לאבי הכלה מוהר, כלומר תשלום. בקרב עמי האזור היה נהוג שביום החתונה החתן הלך בראש תהלוכה חגיגית אל בית הכלה. החתן היה לבוש בגדים מפוארים והכלה הייתה מקושטת בתכשיטים. את האירוע היו מציינים במשתה שנמשך שבעה ימים בהשתתפות בני משפחה, חברים ואנשי המקום.
- מה המוהר ששילם יעקב תמורת רחל?
(כט, כ)
בסרטון מוצג סיפורו של יעקב כסיפור של שינוי, למידה והתפתחות.
- צפו בסרטון וענו – מה לדעתכם גרם לשינוי בהתנהגותו של יעקב?
קרדיט: 929 תנך ביחד
(כט, יא)
הסרטון הוא קטע מסרט המבוסס על ספרה של אניטה דיאמנט "האוהל האדום". הספר מתאר את קורותיהן של הנשים בחיי יעקב, החיות בימי הנידה שלהן באוהל המכונה "האוהל האדום". הסיפור מסופר מנקודת מבטה של דינה, בת יעקב.
- במה שונה הסרטון מהסיפור המקראי?
- כיצד שינויים אלה משפיעים על העלילה?
קרדיט: 2016 ,Jacob Meets Rachel – "The Red Tent" / Veronique Lauren