מהלך להוראת שמות י"ד, המעורר דיון בשאלות הבאות: מה היו מטרותיו של אלוהים בקריעת ים סוף? האם הדרך שאותה נוקט אלוהים להשגת מטרותיו היא נכונה? האם המטרות הושגו?
מתוך הדיון והעיסוק הטקסטואלי מעמיק המהלך בהבנת המגמה של סיפור יציאת מצרים.
יחידות לימוד
לכיתה
יא
חובה: ספר בראשית
חובה: ספר שמות
פברואר
אוקטובר
נובמבר
יוני
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אופיו של העם
היה רבי מאיר אומר – כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה....
אופיו של העם
"...וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'."
(יד, י)
(יד, י)
shutterstock.com
היה רבי מאיר אומר – כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה.
אמר לו רבי יהודה: לא כך היה המעשה, אלא זה אומר: אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה.
(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו עמוד ב – דף לז עמוד א)
מה קרה ברגעי האימה שלפני חציית ים סוף, כאשר בני ישראל היו נתונים בין הים לבין צבא פרעה המאיים להרוג אותם? רגעים אלה הציתו את דמיונם של רבים, וביניהם גם חז"ל.
- לפי המדרש, מה התרחש באותם הרגעים?
- נקודת המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה משקפת תפיסה שונה בנוגע לאופיו של עם ישראל היוצא ממצרים. מה הוא אופיו של העם לפי כל אחד מהם?
הוגן או לא?
האופן שבו פועל אלוהים בפסוק זה מעורר אי נוחות. האם זה מוסרי לחזק את לב...
הוגן או לא?
"וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו."
(יד, יז)
(יד, יז)
shutterstock.com
האופן שבו פועל אלוהים בפסוק זה מעורר אי נוחות. האם זה מוסרי לחזק את לב פרעה, ובכך למעשה לאלץ אותו בעל כורחו לרדוף אחרי בני ישראל – היישר אל מותו?
לקריאת המדרש
המדרש מציע הסבר מוסרי לפועלו של אלוהים:
"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" – שלא היה בלב פרעה לרדוף אחר בני ישראל. אבל הקב"ה נתן בליבם לרדוף אחר בני ישראל, שגזרו "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", לפיכך "וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם". וזהו שאמרו חכמינו ז"ל – במידה שאדם מודד בה מודדין לו
(מדרש אגדה, שמות יד, ד, א)
- על פי המדרש, אלוהים פעל לפי העיקרון של "מידה כנגד מידה". הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בפרק.
- העיקרון של "מידה כנגד מידה" נתפס כהתגלמות הצדק – האם אתם מסכימים עם התפיסה הזאת?
קפיצה נחשונית
על פי המדרש, כשעמדו בני ישראל על שפת הים, עוד לפני שהים נבקע לשניים, התרחש...
קפיצה נחשונית
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'..."
(יד, יג)
(יד, יג)
shutterstock.com
על פי המדרש, כשעמדו בני ישראל על שפת הים, עוד לפני שהים נבקע לשניים, התרחש ויכוח סוער בין כולם מי ייכנס ראשון למים, שהרי כולם פחדו להיכנס. תוך כדי ויכוח קפץ נחשון בן עמינדב משבט יהודה לתוך המים, ובכך היה הראשון שהפגין אמונה ותעוזה. מכאן צמח הביטוי "קפיצה נחשונית" – קפיצה נועזת, סמל לתעוזה חלוצית, להעזה לפרוץ דרך, לפעולה פתאומית ואמיצה.
- לפי המדרש, נחשון קפץ לים עוד לפני שנבקעו המים. שערו – מה הן התכונות של אדם שעושה מעשה כזה?
- האם אתם מכירים אנשים שעשו קפיצה נחשונית בחייהם? מה הן התכונות הייחודיות שלהם, שבזכותן הצליחו לנהוג כפי שנהגו.
ביד רמה
בני ישראל מתוארים כמי שיוצאים ממצרים "ביד רמה". הפירוש המילולי הוא – ביד מורמת, ומשמעות...
ביד רמה
"...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה."
(יד, ח)
(יד, ח)
shutterstock.com
בני ישראל מתוארים כמי שיוצאים ממצרים "ביד רמה". הפירוש המילולי הוא – ביד מורמת, ומשמעות הביטוי היא – בגאווה, באומץ, לא כנמלטים אלא לעיני כול.
היום משתמשים בביטוי זה כדי לתאר סגנון הנהגה סמכותי שאין עליו עוררין. מנהיג ששולט ביד רמה הוא מנהיג חזק וסמכותי.
- אף שבני ישראל היו עבדים שיצאו בחופזה ממצרים, הם מתוארים כמי שיצאו ממנה "ביד רמה". מה גרם להם לחוש כך, על אף הנסיבות הקשות?
ניסים
"מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵסאֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת...
ניסים
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם."
(יד, כב)
(יד, כב)
המשורר יהודה עמיחי מקריא משיריו, צילום: יאיר מדינה, מתוך ויקישיתוף
"מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס
אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת הַיָּם
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו
וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת."
קטע מהשיר "ניסים"/ יהודה עמיחי. מתוך הספר שעת החסד
- הסיפורים המכוננים בקורות העם קרו בסופו של דבר ליחידים. כיצד עמיחי מתאר את אירוע חציית ים סוף? איזו התבוננות הוא מציע לנו על המאורע הזה ועל מאורעות אחרים בחיים?
חציית הים
הפסל משה חוצה את ים סוף של האומן פיליפ רטנר, מורכב משני אלמנטים, המייצגים את האדם...
חציית הים
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה."
(יד, טז)
(יד, טז)
משה חוצה את ים סוף. פיליפ רטנר. באדיבות האומן.
הפסל משה חוצה את ים סוף של האומן פיליפ רטנר, מורכב משני אלמנטים, המייצגים את האדם ואת הטבע. משה, בבגד אדום המדגיש את תפקידו ואת חשיבותו, מניף את המטה ואת ידיו כלפי מעלה. מצד אחד משה מוצג כמבצע הנס, ומצד שני כשליח האל. גלי הים העצומים המקיפים אותו נשמעים לפקודתו. הממדים הקטנים של משה בהשוואה לים מבטאים בעת ובעונה אחת את גודל תפקידו ואת משניותו, כי הרי גם הים סר למרותו של האל.
- התבוננו ביצירות אומנות נוספות המתארות את חציית ים סוף, בקישור או במקורות אחרים. הציגו זוויות אחרות על אותו האירוע, כפי שבאות לידי ביטוי ביצירות האומנות.
דרך ארץ פלשתים
המפה מציעה מסלולים אפשריים למסע בני ישראל ממצרים לכנען. הקושי בזיהוי המסלול נובע הן מהיעדר...
דרך ארץ פלשתים
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה."
(יג, יז)
(יג, יז)
מסלולים אפשריים למסלול יציאת בני ישראל ממצרים. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.
המפה מציעה מסלולים אפשריים למסע בני ישראל ממצרים לכנען. הקושי בזיהוי המסלול נובע הן מהיעדר מקורות חיצוניים ועדויות ארכאולוגיות על המסע במדבר, והן מאופיו האגדי של המקור המקראי.
- איזה מסלול המופיע במפה נפסל על פי הסיפור המקראי (רמז – פרק יג, פסוק יז)? הסבירו מדוע.
ים או מדבר?
המקומות הגאוגרפיים הנזכרים בפרק יג ובפרק יד מעלים תמיהה – האם אומנם היה צורך בנס...
ים או מדבר?
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם."
(יד, ב)
(יד, ב)
מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח
המקומות הגאוגרפיים הנזכרים בפרק יג ובפרק יד מעלים תמיהה – האם אומנם היה צורך בנס קריעת ים סוף?
העם פנה לדרום-מזרח, מסוכות לאיתם. אף שיש מחלוקות רבות בדבר מסלול מסעם של בני ישראל, על תופעה גאוגרפית אחת אין עוררין – איתם נמצאה בקצה המדבר (יג, כ), בקצה המערבי של מדבר סיני, כלומר – מעברו המזרחי של ים סוף. בעת הליכה בחלקים גדולים של צפון-מערב חצי האי סיני אין כל צורך לחצות ים (בתקופת המקרא טרם נכרתה תעלת סואץ, המפרידה בין סיני למצרים).
- היעזרו במפה ובקטע הקריאה, והעלו השערות מדוע כלל המסלול של יציאת מצרים את חציית הים.
סוס רכב פרעה
מרכבת הקרב המצרית הייתה מהירה, קלילה ובעלת כושר תמרון, והייתה בסיס יציב ונוח להפעלת...
סוס רכב פרעה
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ, עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן."
(יד, ט)
(יד, ט)
מרכבה מצרית מתקופת המלך תות ענח' אמון. © Traumrune, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0
מרכבת הקרב המצרית הייתה מהירה, קלילה ובעלת כושר תמרון, והייתה בסיס יציב ונוח להפעלת נשק. השתמשו בה כאמצעי תחבורה להעברת לוחמים לשדה הקרב, אבל בעיקר להסתערות על כוחות רגליים בשדה הקרב.
להמשך קריאה
המרכבה מוזכרת לראשונה בתנ"ך בסיפור עלייתו לגדולה של יוסף בבית פרעה (בראשית מא, מג). מציורי קיר הכוללים תיאורי קרבות, וגם על פי ממצא נדיר ושלם של המרכבה הטקסית של המלך תות ענח' אמון, אנחנו יכולים לשחזר כיצד נראתה מרכבת קרב מצרית.
המרכבות שימשו בחיי היום-יום את האצילים ואת בעלי היכולת במצרים, וכן את המלכים בחיי היום-יום ובקרבות. ביומני המסע של תחותמס השלישי, מלך מצרים במאה ה-15 לפנה"ס, מצוין כי הוא לקח ממגידו שלל של מרכבות כסף וזהב ומרכבות צבועות.
- חפשו באתר dicta את המילים "רכב" ו"מרכבה". מה אפשר ללמוד מתוצאות החיפוש בשילוב עם קטע המידע?
רוח קדים
רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר. היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.חוקרים...
רוח קדים
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם."
(יד, כא)
(יד, כא)
Photo by Alex Seinet on Unsplash
רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר. היא חמה בעונות המעבר ובקיץ, וקרה בחורף.
חוקרים ומדענים ניסו להציע הסברים מדעיים לכך שהים נסוג ובני אדם יכלו ללכת בתוכו. על פי אחד ההסברים מדובר היה ברוח חזקה, רוח קדים.
- חפשו באתר dicta את הצירוף "רוח קדים". מה אפשר ללמוד על הרוח הזאת מתוצאות החיפוש?
קריעת ים סוף
לאחר יציאת מצרים מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות: המרדף המצרי עד ים סוף, תלונות על...
קריעת ים סוף
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם."
(יד, כג)
(יד, כג)
לאחר יציאת מצרים מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות: המרדף המצרי עד ים סוף, תלונות על מחסור במים ובאוכל ואפילו מלחמה נגד עמלק.
- לפי הסרטון – כיצד מוצגים בני ישראל בעת בריחתם ממצרים, ומה המסר של נס חציית ים סוף?
קרדיט: קריעת ים סוף / פרשת בשלח / 929 תנך ביחד
נס כפול
קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים מתוארות כנס כפול – אלוהים קרע עבור בני...
נס כפול
"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ, וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה."
(יד, טז)
(יד, טז)
קריעת ים סוף והצלת בני ישראל ממצרים מתוארות כנס כפול – אלוהים קרע עבור בני ישראל את הים כדי לאפשר להם לעבור בו ביבשה, ולאחר מכן החזיר את הים לקדמותו כדי להשמיד את צבאו של פרעה. בני ישראל נקראו לחזות בנס הכפול זה כדי שיוכלו לספר לבניהם ולבני בניהם ולכל הדורות על גודל הנס.
- כיצד באים לידי ביטוי גודלו של הנס ועוצמתו בסרט "משה נסיך מצרים"?
- אילו אלמנטים בסרט מתארים את גודל האירוע?
קרדיט: The Prince of Egypt 1998 : Red Sea