מבוא היסטורי וגוף הברית
כט, א-יד
הזמנה ללימוד
נזמין ללוח שני תלמידים. לאחד מהם נגיד: "תעמוד פה", ולאחר נגיד: "תתייצב פה". נשאל את הכיתה:
- מה ההבדל בין שני הפעלים?
לחלופין אפשר להגיד לכיתה: "עכשיו כולם לעמוד לפניי", ומיד לאחר מכן לומר להם: "עכשיו כולם להתייצב לפניי", ונראה אם ההוראה מבוצעת אחרת. נשוחח על ההבדל.
נסביר שפעולת העמידה יכולה להיות סתמית – כמו למשל לעמוד בתור. ואילו הפועל 'ניצב' הוא מלשון יציב, כלומר זקוף, לעמוד בצורה מכובדת. נספר שהיום משה אומר לעם: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם", אתם עומדים ומוכנים לשמוע את ה' ולבוא בברית עמו.
מבט ראשון
נקרין על הלוח את פסוקים א-יד מחולקים לשתי פסקאות: א-ח וט-טו ונחלק לתלמידים את דף העבודה בו יצטרכו להכריע אם המשפטים נכונים או לא (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר המבט הראשון של התלמידים נקרא בקול את פסוקים א-ח ונסביר בעת הקריאה את המילים הקשות. נבקש מתלמיד מתנדב לסכם במשפט אחד מה קורה בפסוקים אלה – אלוהים מזכיר לעם ישראל את כל מה שעברו יחד עד עכשיו. זהו מבוא היסטורי לברית.
מבט שני
כעת נפנה להעמיק בפסוק ג – נקרין אותו על הלוח:
"וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם המשמעות של הפסוק הזה?
נשמע מגוון רעיונות בכיתה ונציע שתי פרשנויות:
- לפי הרב עדין שטיינזלץ משה מתאר את בני ישראל כאילו הם עיוורים וחירשים מכיוון שהם לא הפנימו באמת את כל הטוב שקיבלו. למרות כל הניסים הגדולים שהם היו עדים להם, חטא דור יוצאי מצרים בחוסר אמונה.
- רש"י דרש את הפסוק הזה כך: "ארבעים שנה אין אדם יורד לסוף דעתו של רבו" – כלומר, לפעמים לוקח לאנשים זמן רב להבין דברים חשובים שנאמרים להם. בני ישראל קיבלו את התורה כבר מזמן, אבל היו צריכים ללכת את הדרך הארוכה במדבר כדי להבין את המשמעות של הדברים שקיבלו בסיני.
נעבור לקרוא את פסוקים ט-טו ונבקש מהתלמידים לתת כותרת לפסוקים אלה. בפסוקים אלה אלוהים מפרט מה כוללת הברית שבינו ובין עם ישראל – זהו גוף הברית.
נקרין על הלוח את פסוקים יג-יד: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה, הַזֹּאת, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם".
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם הכוונה במילים: "אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם"?
- איך אפשר לכרות ברית עם מי שלא נוכח?
נתמקד בכך שאלוהים כורת ברית לא רק עם בני ישראל של היום, אלא גם עם בני ישראל של העתיד – הצאצאים שעתידים להיוולד ולא היו נוכחים במעמד הר סיני. לדור הזה יש אחריות להעביר את דבר הברית והמחויבויות שכלולות בה – המצוות, גם לדורות הבאים ולחנך גם אותם להעביר את הברית הלאה מדור לדור.
נזמין את התלמידים לפעילות יוצרת: התלמידים יתחלקו לקבוצות של ארבעה. כל קבוצה תבחר מצווה אחת או מנהג אחד שחשוב בעיניה להעביר לדורות הבאים, ותחשוב על דרך שבה אפשר להעביר את המצווה. נבקש מהתלמידים להכין הצגה קצרה.
אפשר לתת לתלמידים מאגר מצוות לדוגמה שמתוכו יוכלו לבחור מצווה או להוסיף משלהם, וזה הוא מאגר המצוות לדוגמה: לספר לילדים על יציאת מצרים, לחגוג בר מצווה או בת מצווה, להדליק נרות שבת, ללמד את הילדים שאסור לגנוב, ללמד את הילדים שאסור לרצוח, לחגוג חג מסוים, לאכול סעודת שבת משפחתית, כיבוד הורים וכו'.
נצפה בהצגות בכיתה.
מבט לחיים
ננסה לחשוב על מסירה מדור לדור שאנו מכירים מתוך חיינו שבה מתחייב גם מי ש"אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם". ננסה להתמקד במסירה שאינה חומרית. נשאל:
- האם יש לכם דוגמאות לדברים שאתם עושים במשפחה שנמסרו מדור לדור ומקפידים עליהם אף שהדור הראשון להחלטה כבר אינו בין החיים? מנהגים, הרגלים, ערכים וכן הלאה.
אפשר לבקש מהתלמידים לשוחח בבית על כך עם ההורים ועם סבא וסבתא או לתת זאת כמשימה לכתיבה ולדיון בכיתה.
בהמשך לפעילות זו או במקומה נוכל לשמוע עם התלמידים את השיר 'ניגונים' שכתבה פניה ברגשטיין אפשר להשמיע רק את הבית הראשון, הבית השני עוסק במרומז במות ההורים ולא בטוח שמתאים לגיל התלמידים.
נחשוב:
- האם יש לכם 'ניגונים' שהוריכם שתלו בכם ויישארו אתכם תמיד, ואותם תרצו להעביר לילדיכם – שירים, משפטים וכן הלאה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את ההתחלה של נאום הברית ובו שני נושאים עיקריים: מבוא היסטורי שמזכיר את המסע במדבר ואת נדיבותו של אלוהים, וציון שהברית נכרתת לא רק עם העם בהווה אלא גם עם דורות העתיד.
מיומנויות: קראנו פסוק, דרשנו אותו בעצמנו ולמדנו שתי פרשנויות לו.
מתודות: הכנו הצגה על המצוות שחשוב לתלמידים להעביר לדורות הבאים והצגנו לכיתה, האזנו לשיר 'ניגונים'.