מבוא לספר קהלת
בכמה מילים
שיעור זה הוא מבוא לספר קהלת, ובו נלמד על החלוקה הפנימית ועל סוגי הפרקים. נדון בשאלות אלה: מי כתב את ספר קהלת ומה משמעות שמו? מה ייחודו לעומת המגילות האחרות? ומהם הנושאים המרכזיים המאפיינים אותו? נמשיך בלימוד הפולמוס אם להכניס את קהלת לקורפוס התנ"ך, ונסיים בשאלה אם שאלותיו של קהלת רלוונטיות אלינו ומתי עולות בנו שאלות של משמעות.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – פתגמים:
נערוך תחרות פתגמים מתוך ספר קהלת. נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, כל קבוצה תקבל שתי ערמות של פתקים – כל ערמה בצבע אחר – בצבע אחד תחילת פתגם מקהלת ובצבע אחר סופו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). התלמידים יצטרכו להרכיב את הפתגמים מתוך הערמות, הקבוצה שתרכיב ראשונה את כל הפתגמים בלי טעויות תנצח.
באמצעות התחרות יראו התלמידים שהם מכירים יותר פסוקים מספר קהלת ממה שהם חושבים. נספר שהיום נלמד את המבוא לספר זה ונבחן את מאפייניו ומרכיביו המיוחדים.
אפשרות שנייה – הרהורים על משמעות החיים – שיר ושיחה:
נקרא יחד את שירו של דוד אבידן 'ייפוי כוח'.
נשאל את התלמידים:
- על איזו שאלה מנסה השיר הזה לענות? מה אנחנו צריכים "להצדיק" לפי דוד אבידן? (את העובדה שאנחנו לא מוותרים על ההתמודדות עם כל מה שכואב בחיים: הבדידות, הייאוש, המועקה)
- איזו תחושות מעלה בכם השיר הזה?
- האם הוא שיר פסימי לדעתכם?
- מה אתם חושבים על התשובה של אבידן – האם היא מספקת?
- האם שאלתם פעם בעצמכם את השאלה שהשיר הזה מעלה?
נציין ששאלת ההתמודדות עם הכאב בחיים, ויותר מכך – שאלת משמעות החיים בכלל – העסיקה ומעסיקה כותבים, סופרים והוגים רבים לאורך ההיסטוריה, ובמידה זו או אחרת כל אדם עסוק בשאלת משמעות החיים בכלל ומשמעות חייו בפרט. ספר קהלת, שאנו מתחילים ללמוד אותו היום, דן באופן ישיר ולעיתים גם מייאש בשאלות הללו, ואנו נצא עמו למסע הפילוסופי שלו.
הזמנה לקריאה
נתחיל בכך שספר קהלת הוא אחד מחמש המגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר.
שתי מגילות מהן נושאות אופי סיפורי – רות ואסתר – ושלוש כתובות על דרך השירה: איכה, שיר השירים וקהלת.
נשאל את התלמידים:
- מדוע נקרא ספר קהלת בשם זה? (על שם מחברו הנזכר בכותרת: "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם". השם מופיע גם כמה פעמים בגוף הספר בפרקים א, ב, יב, ז, ח, ט וי)
נכתוב את המילה 'קֹהֶלֶת' על הלוח ונשאל:
- איזו מילה היא מזכירה לכם? (קהל)
נקרין על הלוח שלוש פרשנויות מסורתיות להבנת שם זה.
נשאל את התלמידים:
- מהן האפשרויות הפרשניות למילה "קֹהֶלֶת"? (הפרשנים מציעים שקהלת הוא מי שאוסף דעות שונות יחד, דרשן המדבר בפני קהל או אולי באירועי הקהל – אירוע שנערך אחת לשבע שנים בירושלים בחג סוכות, ובו קראו בתורה בפני העם כולו; או מי שהחוכמה נקהלה בו – כמו קהל שנאסף כולו למקום מסוים, כך נאספה הרבה חוכמה אצל קהלת)
- מה מלמדת כל אפשרות פרשנית על מחבר הספר ועל אופיו או על אופי חוכמתו? (אפשר לזהות מהפרשנויות שלושה מאפיינים של חוכמת המחבר: חוכמה שראויה להיאמר ברבים; חוכמה שמסוגלת לחבר בין כמה מקורות וליישב בין ניגודים; וחוכמה שנאספה במשך שנים וממקורות רבים ומגוונים)
- האם לדעתכם יש עדיין משמעות לחוכמה בעידן גוגל? לאיזו חוכמה?
על פי המסורת, מי כתב את ספר קהלת?
ראשית נקרא את קהלת פרק א פסוק א ופסוק יב ונשאל:
- מי לפי פסוקים אלה חיבר את ספר קהלת? ("קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד")
- מה היה תפקידו של קהלת בן-דוד? (מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם)
- האם ידוע לכם לאיזה בן של דוד המלך מיוחס הספר? (שלמה)
נקרין על הלוח את מדרש שיר השירים רבה על כתיבת קהלת.
נשאל את התלמידים:
- מהיכן ידוע לנו ששלמה המלך כתב ספרים? (גם בשיר השירים וגם במשלי מופיע שמו באופן מפורש: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" – שיר השירים פרק א פסוק א; ו"מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" – משלי פרק א פסוק א)
לכן מתאים היה להניח שגם את קהלת, המיוחסת לאחד מבניו של דוד, שלמה כתב.
נציין שהמושג "דברי הבלים" מכוון למילה "הֶבֶל" שחוזרת 38 פעמים בספר קהלת.
נשאל את התלמידים:
- מהו הפסוק המוכר ביותר שבו מופיעה מילה זו? ("הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" – פרק א פסוק ב)
נציין שכשנלמד את פרק א נבחן בעיון את מושג ההבל, אך כרגע די לנו בהבנה שמושג זה קשור לשאלות בנוגע למשמעות החיים, היות האדם בר-חלוף.
נשאל את התלמידים:
- על פי המדרש, באיזה שלב של חייו כתב שלמה את ספר קהלת? (בזקנתו)
- מדוע לדעתכם המדרש קושר בין 'דברי הבלים' לבין שלב הזקנה בחייו של אדם? מהם הדברים שמעסיקים אדם בעת זקנתו? (במבט לאחור ולאחר התנסויות רבות, אדם יודע מה עיקר ומה סתם הבל – בר חלוף – ולא מעניק משמעות לחייו של האדם)
המגילה עוסקת בין השאר בשאלה איזו דרך בחיים יכולה לספק לאדם תחושת משמעות. קהלת מחפש אחר דרכים שיובילו אותו למשמעות ומבטא את חיפושיו באמצעות פתגמים, דברי חוכמה, עצות מעשיות לחיי האדם ואזהרות מדרך חיים מוטעית. המגילה גם שוללת כמה דרכים שלפיה אינן מובילות למשמעות, ועל כן יש יסוד להניח שמי שכותב אותה מדבר מתוך ניסיון חייו ומתוך חוכמת חיים שצבר לאורך השנים. דבר נוסף שמחזק את האפשרות שהכותב הוא אדם מבוגר היא המסקנה המפתיעה שאליה הוא מגיע בסוף הספר, ובה נעסוק בהמשך.
נציין שלא כל הפרשנים מסכימים שמי שכתב את הספר היה שלמה או כל בן אחר של דוד המלך. מדוע?
נקרין על הלוח את הפסוקים.
נשאל את התלמידים:
- מהי הביקורת המובעת בפסוקים הללו? (אל תופתע אם תראה שחיתות שלטונית, המלך עושה מה שהוא רוצה ואף אחד לא מעז לבקר אותו)
- מדוע הפסוקים האלו יכולים לסדוק את התפיסה שלפיה שלמה כתב את המגילה? (מובעת כאן ביקורת ישירה וחריפה כלפי המלך ומוסדות השלטון, ומתאימה יותר הסברה שהפסוקים נכתבו בידי אחד מפשוטי העם ולא בידי המלך המפנה אצבע מאשימה אל עצמו)
- נסו לחשוב: אם שלמה או אחד מאחיו אינו המחבר, מדוע ראו לנכון ליחסה לשלמה או לבן דוד?
נוסיף שישנן שתי סיבות נוספות שמחזקות את הסברה שהספר נכתב הרבה אחרי תקופת בית שני:
- לשונו של הספר – התחביר, אוצר המילים והשפעת הארמית מתאימים לתקופת המעבר בין העברית המקראית הקלסית ללשון חז"ל.
- שתי מלים פרסיות: פרדס (פרק ב פסוק ה) ופתגם (פרק ח פסוק יא) – מצביעות על תאריך שלאחר גלות בבל.
הפולמוס אם להכניס את ספר קהלת לתנ"ך:
ספר קהלת עוסק במחשבותיו הפילוסופיות של האדם בינו לבין עצמו. פעמים רבות במחשבות כאלה נאמרות אמירות הנראות כהתרסה מול אלוהים (כך לדוגמה שאלת חוסר הצדק בעולם: "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ" – פרק ז פסוק טו; או הצעת קהלת: "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" ועוד), וכיוון שכך עולה השאלה אם הספר מתאים להיות בתנ"ך.
נציין גם שבעוד ספר איוב נסוב סביב שאלת הגמול, שהיא תת-נושא בתוך עולם שאלות המשמעות, ספר קהלת דן בשאלת תכלית האדם בעולם במובן רחב הרבה יותר, וכחלק מהדיון הוא נוגע גם בשאלת הגמול.
קהלת מאופיין מאוד גם בסתירות הפנימיות הרבות שבו. נציג בפני הכיתה כמה סתירות לדוגמה.
נקרין על הלוח כמה ציטוטים מספר קהלת ונבקש מהתלמידים לנסות לזהות סתירות בין ציטוטים משני הטורים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציין שאת הסתירות שזיהינו מזכירים פרשנים וחוקרים רבים ובהם רבי אברהם אבן עזרא, פרשן ימי הביניים בפירושו לקהלת.
נשאל את התלמידים:
- האם ראוי לדעתכם להכניס לתנ"ך ספר שיש בו סתירות פנימיות רבות כל כך?
- האם אפשר להסביר את הסתירות? כיצד?
- האם אפשר ליישב כל סתירה בפני עצמה או אולי יש סיבה אחת לכל הסתירות?
- מה יכולה להיות הסיבה לכל הסתירות?
נשמע את תשובות התלמידים ונפנה לדף עבודה בנושא.
נחלק לתלמידים את דף העבודה בנושא הפולמוס על קהלת, העוסק הן בשאלת הסתירות הן בחשש שבספר מובעים רעיונות המנוגדים לאמונה היהודית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם: ספר קהלת כולל בתוכו מסרים סותרים ועלול להשתמע ממנו שאין משמעות בקיום האנושי ובאמונה באל. כל אלה העמידו בסימן שאלה את התאמתו לקאנון המקראי. החכמים נשענים על מסקנתו הסופית כדי להניח את דעתם, וכמו כן מנסים לפרש אותו בדרך שתפתור את הסתירות הפנימיות וגם תבהיר שאין בו ערעור על יסודות האמונה.
נשאל את התלמידים:
- אם אנו מסתכלים על ההבדל בין ספר קהלת כולו ובין מסקנתו הסופית בעיניים של חוקרי מקרא ולא בעיניים מסורתיות, האם נוכל לחשוב על סיבה נוספת מדוע מסתיימת כך המגילה?
נסביר שיש מהחוקרים שסבורים שמדובר למעשה בתוספת מאוחרת שהוסיפו עורכי המקרא בעת חתימת התנ"ך ומטרתה הייתה להכשיר את ספר קהלת כך שיוכל להיכנס לקאנון המקראי.
הצעה נוספת לפתרון הסתירות מתבססת על פסוק ט בפרק יב: "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה".
קהלת האזין למה אנשים אומרים, חקר את הדעה המקובלת והביא אותה בספרו ובסוף תיקן והסיק את מסקנתו הסופית. פעמים שדעת ההמון הייתה לכיוון מסוים וקהלת הזכיר אותה, ואחרי שחקר בדבר הגיע למסקנה הפוכה ולכן הסתירות הרבות.
מבט לחיים
אפשרות ראשונה – כתיבה יוצרת:
בעקבות מחשבותיו של קהלת על משמעות הקיום נוכל לבקש מן התלמידים לעיין בפרקי הספר, לבחור פסוק שהם מזדהים עם האמירה או השאלה שבו, ולכתוב תגובה אישית קצרה לפסוק או שאלות שהיו רוצים לשאול את קהלת בעצמם בעקבותיו.
אפשרות שניה – שיתוף:
נשאל את התלמידים:
- האם יש זמנים בחייכם שבהם עולות בכם ביתר שאת מחשבות קיומיות?
- האם המחשבות האלה עולות ברגעים קשים במיוחד, או דווקא ברגעים שבהם "הכול בסדר" והראש פנוי מדאגות?
נשוחח על המחשבות האלה:
- לאן הן מובילות אותנו? האם לעשייה מוגברת או לייאוש?
ראוי לציין שקהלת מציין כמה פעמים שהוא שואל את שאלותיו בעת שהוא ברווחה כלכלית, מתוך תחושת מסוגלות בלי מעצורים. וכיוון שכך היה לו החופש להתעסק בשאלות הללו.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: שיעור זה היה מבוא לספר קהלת. למדנו על תכניו ומי כתב אותו ועסקנו בפולמוס אם להכניסו לספרי התנ"ך.
מיומנויות: קראנו מדרש חז"ל וניתחנו אותו, שאלנו שאלות מחקריות והצענו את האפשרות שהעלה המחקר לגבי אחידותו של הספר.
מתודות: קראנו שיר עברי וערכנו תרגיל בכתיבה יוצרת.
- מאמרו של מיכאל פוקס 'מבוא לספר קהלת' מתוך אתר מקראנט
- מאמרו של אלחנן סמט 'הכללת קהלת בכתבי הקודש'
- מאמרה של בתיה חורי יפין 'שלמה, קהלת ושירת ההבלים' מתוך אתר מקראנט