מבוא לתורת הגמול – טוב לי או רע לי?

שלב ראשון – שכר ועונש:
הנחת היסוד של רוב הכתובים במקרא היא שהעולם מבוסס על צדק ועל מערכת מוסרית של שכר ועונש. העושה טוב יזכה לשכר, והעושה רע לעונש.
נציג לדוגמה לתפיסה זו במקרא את תהילים פרק א ואת דברים פרק יא פסוקים יג-יז.
נדון עם התלמידים:

• מה משותף לתיאורי השכר בשני הקטעים? (מעולם הצומח: דימוי של עץ פורה – הצדיק יציב ושכרו מובטח בחייו)
• מה משותף לתיאורי העונש בשני הקטעים? (דימויים מעולם החי והצומח של קיום חסר ממשות והמשכיות, הונו וטובתו של הרשע הם זמניים כמו גם קיומו כיוון שלא זכה להם בצדק)
• האם לדעתכם, הנחת היסוד המקראית של שכר ועונש מתקיימת בפועל במציאות? (תשובות אפשריות: לא / ודאי שכן, אבל לא תמיד אנחנו יכולים לראות זאת / לפעמים כן ולפעמים לא)
• האם היא מתקיימת בכל סיפורי המקרא?

שלב שני – שאלת הגמול:
נציג לתלמידים טבלה שמשווה בין סיפורים מקראיים שבהם לאחת הדמויות יש טענות כלפי הצדק האלוהי או נגד מעשיו של אלוהים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נמלא אותה יחד ונסביר כי קיים פער בין הנחת היסוד של תורת הגמול ובין מציאות חיינו והמציאות בסיפורי המקרא. הנושא שלפנינו נקרא גם 'שאלת הגמול' או בשמו המוכר – בעיית צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
לאחר שנמלא את הטבלה נשאל את התלמידים:

• במה שונה טענתו של אברהם מטענות שני הנביאים האחרים? (אברהם קובל על כך שצדיקים נענשים על לא עוול בכפם בעוד ירמיהו וחבקוק מלינים על כך שרשעים מצליחים, וודאי שלא נענשים)
• מה אברהם מנסה להשיג במשא ומתן עם אלוהים – את הצלת הצדיקים או את הצלת העיר כולה? מה אפשר להבין מזה על עמדתו של אברהם כלפי מקרה שבו רשעים אינם נענשים על חטאיהם? (העיר כולה כולל הרשעים, כלומר הוא אינו מוטרד ממצב שבו רשעים אינם נענשים)
• איך אפשר להסביר את ההבדל בין גישתו של אברהם לגישתם של חבקוק וירמיהו בשאלת 'רשע וטוב לו'? (אפשר אולי לומר שאברהם אינו קובל על מצב שבו רשעים זוכים למחילה ולהזדמנות נוספת בזכות הצדיקים בעירם, בעוד ירמיהו וחבקוק סבורים שעל אלוהים לעמוד בדיבורו ולפגוע באויביהם. ככלל ייתכן לומר שבעיית 'רשע וטוב לו' חמורה פחות מבעיית 'צדיק ורע לו')
• מה משותף בכל זאת לשלוש הטענות? (שלושתם תובעים מאלוהים לעשות משפט ולהחיל את תורת הגמול)
• האם השאלות שמעלים שלושת הנביאים מוכרות לכם? האם גם אתם שואלים אותן לפעמים? מתי?
• האם יש תשובות שמספקות אתכם?

שלב שלישי – גישות מקראיות להתמודדות עם שאלת הגמול:
נעבור ללמוד כמה גישות מקראיות להתמודדות עם שאלת הגמול בעזרת כרטיסיות – כל קבוצה תכיר גישה אחת ותציג אותה לשאר הקבוצות (ראו פתרון לכרטיסיות. נמצא גם בממערך השיעור).

למורה: הגישות מחולקות לחמש כרטיסיות. שתיים מהן עוסקות בגישות שעולות מתהילים והאחרות מציגות כל אחת גישה המיוצגת בספר אחר. רמת האתגר בשאלות אינה שווה בכל הכרטיסיות וכדאי להתאימן לרמת התלמידים. מומלץ לשקול לוותר על לימוד בקבוצות ובמקומו ללמוד את המקורות עם התלמידים במליאה ואחר כך לעבור לשאלות.

כל קבוצה תציג במליאה את המקורות שבכרטיסייה שלה ואת ההתמודדות של המקורות עם שאלת הגמול.
נסכם על הלוח את הגישות שעלו:

• "מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" – אדם (ובמיוחד כסיל) אינו יכול להבין את דרכי אלוהים (תהילים פרק צב).
• "נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" – גמול בהמתנה. הצדיק יקבל את שכרו, והרשע את עונשו, אבל לאו דווקא עכשיו (תהילים פרק צב ומשלי פרק כד).
• "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ" – גמול דורות (איכה פרק ה).
• "קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" – הטוב שמגיע לצדיק איננו חומרי. גם ייסורים שבאים ללמדו תורת אלוהים הם ברכה בשבילו (תהילים פרק עג).
• "הַכֹּל הֶבֶל" – החכם אומנם רואה ומבין טוב יותר את מה שקורה וזוכה לשמחה ולחוכמה, שאינם מנת חלקו של הכסיל החוטא, אבל בשורה התחתונה – הכול חסר משמעות. אין מה לצפות לשכר ועונש בעולם שלנו (קהלת פרק ב).

נשאל את התלמידים:

• איזו מן הגישות הכי משכנעת בעיניכם? מדוע?

נבקש מהתלמידים להציע גישה נוספת שחסרה כאן.
בהמשך לימודנו נפגוש את איוב ואת ספרו שעוסק כמעט כולו בשאלת 'צדיק ורע לו'. נפגוש בספר חלק מן הגישות האלה וכן גישות נוספות להתמודדות עם שאלת הגמול המקראי.

שאלת הגמול מעסיקה אותנו גם בחיינו. נזמין את התלמידים לשתף במקרים שבהם חוו חוסר צדק והרגישו תסכול מפני שלא קיבלו תגמול על מעשיהם הטובים או מפני שגילו שאדם לא ראוי זכה לתגמול.

• מה היה המקרה?
• מה הרגשתם?
• האם עשיתם משהו כדי לשנות את המצב? מדוע?
• מי היה אחראי לחוסר הצדק שחוויתם?
• מה גרם לחוסר הצדק, לדעתכם?
• האם אחת הגישות שלמדנו בשיעור יכולה לעזור לכם להתמודד עם חוסר הצדק?

תוכן: למדנו על שאלת הגמול וסקרנו התמודדויות שונות בתנ"ך עם שאלה מאתגרת זו.
מיומנויות: השוואה בין מקורות. היכרות עם מושגים: תורת הגמול, שאלת הגמול, שכר ועונש.
מתודות: פתחנו בדיון עקרוני בשאלה מוסרית, למדנו את המקורות בעזרת דפי עבודה וכרטיסיות וסיימנו בסיכום בעל פה.