מות יעקב

נקרא את פסוקים כט-לג בקול.
שאלה מטרימה לקריאה:

• היכן יעקב מעוניין שבניו יקברו אותו? (במערת המכפלה)

בפסוק כט מופיעים שני ביטויים הקשורים למוות: "נֶאֱסָף אֶל עַמִּי" ו"קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי".
כדי להבין את הביטויים האלה נצטרך ללמוד כיצד נקברו אנשים בעבר. נקרין על הלוח את התמונה.

בעבר כשאדם היה מת לא היו חופרים לו קבר אישי באדמה, אלא משכיבים את גופתו על מיטת אבן מיוחדת בתוך מערה. המערה נקראת גם 'מאספה', כי אליה היו אוספים את המתים. לכל משפחה הייתה מאספה כזו, שבה הניחו את כל מי שמת במשפחה לאורך הדורות.
איך היה מקום לכולם? פשוט מאוד, לאחר שנה שבה שכב המת על מיטת האבן, ונשארו מגופתו רק העצמות, מדדו את רוחב העצם הרחבה ביותר של המת (עצם האגן) ואת אורך העצם הכי ארוכה שלו (עצם הירך), ובנו לו קופסה מלבנית קטנה ומיוחדת מאבן המתאימה בדיוק למידותיו. קופסא זו נקראת גלוסקמא, ואליה הכניסו את עצמות המת כדי לפנות מקום למתים הבאים במשפחה.

• היכן יעקב היה בעת מותו? (במצרים, בארץ גושן שאליה יוסף הזמין אותו בשל הרעב ששרר בארץ)
• היכן יעקב מבקש להיקבר? (במערת המכפלה בחברון, בארץ ישראל)
• למה לדעתכם חשוב לו להיקבר דווקא בארץ ישראל? (כי זו הארץ המובטחת; לשם הוא שייך; כי זה הבית שלו; הוא עוד מקווה לחזור לשם כשייגמר הרעב; כי חשוב לו להיקבר עם בני משפחתו)

יעקב מזכיר בדבריו האחרונים קנייה ומכירה – ניזכר באיזו קנייה מדובר. (אברהם קנה את מערת המכפלה – מערת הקבורה המשפחתית – מאת עפרון החיתי)

• למה חשוב ליעקב להזכיר לבניו שאברהם קנה את המערה ולא קיבל אותה מתנה? (כי כבר הרבה זמן המשפחה שלו אינה בארץ, והוא חושש שכשיבואו בניו לקבור אותו שם, יהיו אנשים שינסו לומר להם שזו כבר לא המערה של משפחת אברהם ויצחק, ואי אפשר לקבור אותו שם)

רק כאשר יעקב מסיים את כל מה שהיה לו להגיד לכל אחד מבניו בנפרד ולכולם יחד, הוא מת.

נבקש מהתלמידים לפתוח את התנ"ך במקורות המובאים בדף העבודה ולהעתיק משם לטבלה את המילים המתארות את מותו של כל אחד מן האבות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
אם נתבונן היטב בפסוקים נראה כי לגבי אברהם ולגבי יצחק נעשה שימוש באותן מילים.

• אילו מילים? ("וַיִּגְוַע וַיָּמָת")

אצל יעקב לעומת זאת, חסרה מילה.

• איזו מילה? ("וַיָּמָת")

מכיוון שהמילה 'וַיָּמָת' אינה כתובה על יעקב הגמרא במסכת תענית דורשת שיעקב אבינו בכלל לא מת. איך זה יכול להיות? נקרא את המקור ונראה.

לפנינו דו-שיח בין רב נחמן לרב יצחק, שני חכמים (אמוראים) שחיו בתקופת הגמרא, לפני כ-1,500 שנה. רב יצחק מכריז שיעקב אבינו לא מת.

• איך הוא יכול ללמוד דבר כזה מתוך הפסוקים שלמדנו? (בניגוד לשאר האבות, אצל יעקב לא כתובה המילה "וַיָּמָת", אז אולי הוא לא מת)

מתפלא רב נחמן, איך יכול להיות שיעקב לא מת, הרי כתוב בפירוש שנקבר?
רב יצחק מסביר את עצמו: אין הכוונה שהוא באמת חי, אבל אני מפרש בדרך המדרש.
רב יצחק דורש פסוק נוסף מספר ירמיהו שבו נאמר שזרעו של יעקב יחזור לארץ ישראל וימשיך את דרכו. רב יצחק מסביר שאם זרעו של יעקב בחיים, כלומר אם עם ישראל ממשיך את דרכו של יעקב, אז כאילו יעקב עצמו נשאר בחיים ולא מת.

ראינו שבניו של יעקב הלכו בדרכו.

• במה אנו ממשיכים את דרכם של הורינו?

כל תלמיד יחשוב על דבר אחד שלמד מהוריו או מהדורות הקודמים להם ויכתוב אותו על פתק (למשל: אני מצייר יפה כמו אמא; למדתי מאבא להכין עוגה טעימה; אני מספרת בדיחות כמו סבתא וכו').

תוכן: למדנו על בקשתו האחרונה של יעקב להיקבר במערת המכפלה עם בני משפחתו, וראינו למה הוא מתכוון בביטוי 'נאסף אל אבותיו'. קראנו מדרש מפתיע על שיעקב אבינו לא מת והבנו את חשיבות המשך ההתנהגות בהתאם לערכי ההורים והמשפחה שלנו.
מיומנויות: השוואה בין מקורות, דיוק במילים, קריאת מדרש.
מתודה: התבוננות בתמונה – ריאליה מקראית.