סגור תצוגת כיתה
הפרק

הברכות לבני רחל ולבני השפחות

פסוקים טז-כח

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נחשוב על הזדמנויות שבהן הורים מברכים את ילדיהם – לכבוד יום ההולדת, לפני הגיוס, לפני טיול, כשמצליחים במבחן וכדומה. נבקש מהתלמידים להביא דוגמאות למשפטי ברכה שנאמרים בהזדמנויות שונות ונדגיש שאת הברכה מתאימים לנמען ולאירוע.
נציין שהיום נקרא על ברכות שנותן אב לבניו, נבקש מהתלמידים לגלות: מי מברך? את מי הוא מברך? ומה הברכות שהוא נותן לכל אחד?

מבט ראשון

נקרא את פסוקים טז-כח. נזכיר לתלמידים שברכות יעקב לבניו בנויות במבנה של שיר ובהן מילים קשות שאת רובן אין הם מבינים, וכן שיש בהן דימויים רבים.
נבקש מהתלמידים במהלך הקריאה למחוא כף בכל פעם שקוראים שם של חיה, ולאחר הקריאה לכתוב במחברת אילו שבטים מדמה יעקב לאילו חיות. (דן – נחש הנושך עקבי סוס, נפתלי – איילה, בנימין – זאב)
נוסיף לרשימה גם את החיות מהשיעור הקודם: יהודה – אריה, יששכר – חמור.

מבט שני

בשיעור הקודם למדנו את הברכות שבהן מברך יעקב את בני לאה, אשתו הראשונה.

  • את בני מי יברך יעקב כעת? (אף שהוא אהב מאוד את רחל, הוא מברך לפי סדר הלידה ולכן מברך עכשיו את בני השפחות ורק בסוף את בניה של רחל)

נסביר בקצרה את ברכות השבטים, ונמשיך לזהות את נחלתם במפה ממהלך ההוראה הקודם:

  • דן (פסוקים טז-יח) – כשמו כן הוא, שופט. יעקב מכריז על דן, בכור בני השפחות, שהוא "כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", כלומר, יש שוויון מלא בינו לבין בני נשות יעקב, הוא אינו מקבל פחות זכויות כי הוא בן של שפחה. כמו כן, יעקב מברך אותו גם בעוצמה צבאית כמו נחש הנושך עקבי סוס.
  • גד (פסוק יט) – יהיה בעל עצמה צבאית, יילחם נגד גדודים רבים וינצח. אפשר לראות במפה שנחלתו של גד נמצאת בגבול עם עמון ולכן בני שבט גד נדרשים להילחם.
  • אשר (פסוק כ) – תהיה לו נחלה טובה שממנה אפשר יהיה להפיק אוכל רב.
  • נפתלי (פסוק כא) – ירוץ מהר כמו איילה וידע לדבר יפה.
  • יוסף (פסוקים כב-כו) – "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף": פורת מלשון פורה, מצליח. יעקב מזכיר את שנאת האחים כלפי יוסף "וַיִּשְׂטְמֻהוּ" ומברך אותו שה' ימשיך להיות אתו וייתן לו שפע ("בִּרְכֹת שָׁמַיִם…") ובכורה ("וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו") עד היום משמש הביטוי "בן פורת יוסף" בחוגים מסוימים סגולה נגד עין הרע, והוא נאמר לעיתים במקום להזכיר את שמו של אדם שרוצים לשבח ולהגן עליו מעין הרע.
  • בנימין (פסוק כז) – יהיה בעל עוצמה צבאית, חזק, כ"זְאֵב יִטְרָף".

נציג לתלמידים את סמלי השבטים ונבקש מהם לזהות איזה סמל שייך לאיזה שבט ולהסביר על פי מה החליטו.
לחלופין אפשר לחלק לכל זוג תלמידים דף חלק ושם של אחד השבטים, ולבקש מהם לעצב סמל מתאים לשבט לאור הברכות שנלמדו.

להלן שמות השבטים והסמלים שלהם לשימוש המורה:
אריה – יהודה, חושן – לוי, שערי העיר שכם – שמעון, צמח הדודאים – ראובן, נחש – דן, אונייה – זבולון, איילה – נפתלי, זאב – בנימין, אוהל – גד, עץ – אשר, חמור – יששכר, שיבולים – יוסף.

מבט שלישי

  • האם הברכות חולקו בצורה הוגנת בין האחים?

נחלק לתלמידים את דף העבודה בנים ואימהות לעבודה עצמית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נמיין עם התלמידים את הברכות של יעקב לקבוצות על הלוח לפי תוכן הברכה:

  • ברכות על שפע
  • ברכות על עוצמה צבאית
  • ברכות הקשורות למנהיגות

החלוקה על פי מאמרו של תמיר גרנות מתוך אתר הר עציון:

  • יששכר, זבולון, נפתלי ואשר מקבלים את ברכת השפע – שני בני אימהות ושני בני שפחות.
  • גד ודן מקבלים ברכה לעוצמה צבאית – בן בלהה ובן זלפה.
  • יהודה ויוסף מקבלים את ההנהגה – בן לאה ובן רחל.

ראובן, שמעון ולוי שחטאו הפסידו את ברכתם.

  • האם החלוקה הזאת נראית הוגנת? (כן)

כשמפסיקים לצעוק "זה לא פייר" ובודקים טוב את העובדות, אפשר לגלות הפתעות רבות.

מבט לחיים

  • למה לדעתכם יוסף בוחר להעניק את ההנהגה גם ליהודה וגם ליוסף ולא מגדיר באופן ברור מנהיג אחד? (כי כל אחד מהם טוב במשהו אחר – יוסף דואג לאוכל ולפרנסה, יהודה דואג לחוקים, לפוליטיקה ולהנהגה הרוחנית. יעקב רואה במה כל אחד מהבנים שלו טוב ומברך אותו בזה. אין אדם אחד שטוב בהכול)

נחלק לכל תלמיד כרטיס מבריסטול. כל תלמיד יכין כרטיס ברכה לתלמיד היושב לידו ובו הוא מברך אותו שיצליח ויתקדם עוד במשהו שהוא כבר טוב בו – למשל: לנועה היקרה, את חברה טובה. אני מברכת אותך שתמיד תהיי מוקפת חברות ושכולן יקשיבו לך.
אפשר גם להשתמש בכרטיסי כוחות מוכנים (כגון 'ארץ יצורי הנפש' מאת אפרת מעיין), לפזר אותם בכיתה, וכל תלמיד ייקח כרטיס וייתן אותו לתלמיד אחר שהכוח הזה מאפיין אותו.
נסכם וניווכח לראות שאצל כל אחד יש כוח אחר, וכדי להצליח כדאי להכיר את הכוחות ולהיעזר בחברים שמשלימים אותנו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את המשך הברכות של יעקב לשאר בניו וראינו שיעקב, שלא כאבותיו, מחלק את הברכות לכל בניו, ואפילו באופן שוויוני בין בני כל אחת מהאימהות. מתוך ברכותיו של יעקב למדנו גם שכל אדם טוב בתחומים אחרים ואותם עליו לפתח.
מיומנויות: תשומת לב למכלול ולא רק לפרטים.
מתודות: התאמה בין ציור לטקסט, הענקת כרטיסי כוחות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סמלי השבטים
מתוך שאטרסטוק By Wiera Wanda Kalinowska איזה שבט מסמל כל אחד מהסמלים?
סמלי השבטים
"כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר... וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם". (פסוק כח)

מתוך שאטרסטוק By Wiera Wanda Kalinowska

  • איזה שבט מסמל כל אחד מהסמלים?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
איש כברכתו
כָּל מִילָה בַּתוֹרָה הִיא מְדוּיֶקֶת וַחֲשׁוּבָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין בַּתוֹרָה פְּרָטִים מְיוּתָרִים. לָכֵן כַּאֲשֶׁר יֵשׁ...
איש כברכתו
"כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם."
(פסוק כח)

אב מברך את בנו, תל אביב, 1960, צילום: פריץ כהן, לע"מ

כָּל מִילָה בַּתוֹרָה הִיא מְדוּיֶקֶת וַחֲשׁוּבָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין בַּתוֹרָה פְּרָטִים מְיוּתָרִים. לָכֵן כַּאֲשֶׁר יֵשׁ כְּפִילוּת אוֹ הַרְחָבָה, הַפַּרְשָׁנִים מִתְעַכְּבִים עַל כָּךְ וּמְנַסִים לְהַצִיעַ סִיבּוֹת וּפִתְרוֹנוֹת. בַּפָּסוּק שֶׁמְסַכֵּם אֶת הַבְּרָכוֹת, נִדְמֶה שֶׁיֵשׁ כְּפִילוּת.

לקריאת המדרש

כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר… (בראשית מט, כח),
כְּבָר כָּתוּב בַּפָּסוּק: "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם",
וּמַדּוּעַ נֶאֱמַר שׁוּב: "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"?
מִפְּנֵי שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם – יְהוּדָה בְּאַרְיֵה, דָּן בְּנָחָשׁ, נַפְתָּלִי בְּאַיָּלָה, בִּנְיָמִין בִּזְאֵב, וְאָז חָזַר וּכְלָלָם כֻּלָּם כְּאֶחָד וַעֲשָׂאָם אֲרָיוֹת וַעֲשָׂאָם נְחָשִׁים.

(מעובד על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה צט, פסקה ד)

  • הַסְבִּירוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם:
    * "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ" – מָה הַבְּרָכָה הַיִיחוּדִית שֶׁקִיבֵּל כָּל אֶחָד מִבְּנֵי יַעֲקֹב, עַל פִּי הַמִדְרָשׁ?
    * "חָזַר וּכְלָלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד" – מָה עָשָׂה יַעֲקֹב, וּבְמָה זֶה שׁוֹנֶה מֵהַבְּרָכָה הַיִיחוּדִית לְכָל אֶחָד מֵהַבָּנִים?
בן פורת יוסף
מָה מַשְׁמָעוּת הַבִּיטוּי "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף"?"פּוֹרָת" – הַכַּוָונָה כַּנִרְאֶה לְפֵירוֹת. כְּלוֹמַר – יוֹסֵף הוּא כְּמוֹ עֵץ...
בן פורת יוסף
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר."
(פסוק כב)

תכשיט ועליו הכיתוב "בן פורת יוסף". מגע הקסם תכשיטים

מָה מַשְׁמָעוּת הַבִּיטוּי "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף"?
"פּוֹרָת" – הַכַּוָונָה כַּנִרְאֶה לְפֵירוֹת. כְּלוֹמַר – יוֹסֵף הוּא כְּמוֹ עֵץ פּוֹרֶה שֶׁמֵנִיב הַרְבֵּה פֵּירוֹת טוֹבִים וַעֲסִיסִיִים.

להמשך קריאה

עִם הַשָׁנִים הָפַךְ הַצֵירוּף לְבִיטוּי עֲמָמִי שֶׁמַשְׁמָעוֹ "נֶגֶד עַיִן הָרַע".
יֵשׁ הַנוֹהֲגִים לְהַטְבִּיעַ אֶת הַמִילִים עַל תַכְשִׁיטִים וְעַל קְמֵעוֹת, בְּשֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁהַתַכְשִׁיט שׁוֹמֵר עַל הָאָדָם הָעוֹנֵד אוֹתוֹ.

  • הָאִם אַתֶם מַכִּירִים מִילִים אוֹ בִּיטוּיִים נוֹסָפִים שֶׁאוֹמְרִים אוֹתָם "נֶגֶד עַיִן הָרַע"?
חֲמוֹר גָרֶם
בְּיָמֵינוּ אִם תַגִידוּ לְמִישֶׁהוּ שֶׁהוּא "חֲמוֹר" הוּא עָלוּל לְהֵיעָלֵב… הַחֲמוֹר נֶחֱשָׁב לְחַיָה עַקְשָׁנִית וְטִיפְּשָׁה (אַף...
חֲמוֹר גָרֶם
"יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד."
(פסוקים יד-טו) 

חמור. צילום: מתוך ויקישיתוף

בְּיָמֵינוּ אִם תַגִידוּ לְמִישֶׁהוּ שֶׁהוּא "חֲמוֹר" הוּא עָלוּל לְהֵיעָלֵב… הַחֲמוֹר נֶחֱשָׁב לְחַיָה עַקְשָׁנִית וְטִיפְּשָׁה (אַף עַל פִּי שֶׁזֶה מַמָשׁ לֹא נָכוֹן).
בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא הַחֲמוֹר נֶחְשַׁב לְחַיָה חֲזָקָה, חֲרוּצָה, שֶׁיוֹדַעַת לַעֲבוֹד קָשֶׁה.
גֶרֶם – עֶצֶם חֲזָקָה, וְהַכַּוָונָה שֶׁהַחֲמוֹר חָזָק כְּמוֹ עֶצֶם חֲזָקָה.

  • עַל פִּי הַפְּסוּקִים וְעַל פִּי הַהֶסְבֵּר – הַאִם לְדַעְתְכֶם נֶאֱמַר לְיִשָׂשׂכָר מַשֶׁהוּ חִיוּבִי אוֹ מַשֶׁהוּ שְׁלִילִי?
    הַסְבִּירוּ אֶת תְשׁוּבַתְכֶם וַהֲבִיאוּ הוֹכָחָה מֵהַפְּסוּקִים.
בן פורת יוסף
יוֹרָם טְהַרְלֵב כָּתַב פִּזְמוֹנִים רַבִּים בְּנוֹשְׂאִים מֵהַתָנָ"ךְ. בַּשִׁיר מְתוֹאָר שֶׁיַעֲקֹב הַזָקֵן מְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו, אַךְ...
בן פורת יוסף
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר."
(פסוק כב)

יוֹרָם טְהַרְלֵב כָּתַב פִּזְמוֹנִים רַבִּים בְּנוֹשְׂאִים מֵהַתָנָ"ךְ. בַּשִׁיר מְתוֹאָר שֶׁיַעֲקֹב הַזָקֵן מְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו, אַךְ יֵשׁ מִי שֶׁמְבוֹרָךְ יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרִים.

למילות השיר

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף
מילים: יורם טהרלב

רְאוּבֵן, רְאוּבֵן, בְּכוֹרִי אַתָּה, הַבֵּן,
לָמָּה יְצוּעִי חִלַּלְתָּ, רְאוּבֵן.
הוֹי שִׁמְעוֹן, הוֹי לֵוִי,
מָה בְּרָכָה לָכֶם אָבִיא?
כְּלֵי חָמָס אַתֶּם הֲבֵאתֶם אֶל נָוִי.

אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף
אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמַיִם
יְבֹרַךְ יוֹסֵף.
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמַיִם

יְבֹרַךְ יוֹסֵף.
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמָיִם
יְבֹרַךְ יוֹסֵף.
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמַיִם
יְבֹרַךְ יוֹסֵף.

יְהוּדָה, יְהוּדָה, גּוּר אַרְיֵה לָבִיא אַתָּה,
לְבוּשׁוֹ כִּבֵּס בְּיַיִן, יְהוּדָה.
זְבוּלוּן הֶחָסוֹן, הוּא לְחוֹף יָמִים יִשְׁכֹּן,
אֳנִיּוֹת יוֹלִיךְ אֶל יָפוֹ וְצִידוֹן.

אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף…

יִשָּׂשׁכָר, דָּן וְגָד וַאֲשֶׁר – כְּאִישׁ אֶחָד
אָח אֶל אָח בַּצַּר יוֹשִׁיטוּ יָד אֶל יָד.
נַפְתָּלִי אַיָּלָה, בִּנְיָמִין רַגְלוֹ קַלָּה
כְּמוֹ זְאֵב יִטְרֹף בַּבֹּקֶר אַיָּלָה.
אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף…

וְיוֹסֵף בֵּן פֹּרָת מִן הַנִּילוּס עַד הַפְּרָת,
לְרַגְלָיו בָּנוֹת תִּכְרַעְנָה עַד אַחַת.
בִּנְיָמִין זְאֵב טוֹרֵף, אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמַיִם
וְיוֹסֵף.

אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לְפִי הַשִׁיר – מִי הַבֵּן הַמוּעֲדָף וּבְמָה הוּא מְבוֹרָךְ?
מערת המכפלה
"מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה" – הַשֵׁם שֶׁל חֶלְקַת הַקֶבֶר שֶׁקָנָה אַבְרָהָם לְאַחַר מוֹת שָׂרָה אִשְׁתוֹ, כְּפִי שֶׁמְסוּפָּר...
מערת המכפלה
"...קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי. בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן…"
(פסוקים כט-ל)

מערת המכפלה בחברון, 2009, צילום:Djampa, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

"מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה" – הַשֵׁם שֶׁל חֶלְקַת הַקֶבֶר שֶׁקָנָה אַבְרָהָם לְאַחַר מוֹת שָׂרָה אִשְׁתוֹ, כְּפִי שֶׁמְסוּפָּר בִּבְרֵאשִׁית פֶּרֶק כג.
מַדוּעַ קוֹרְאִים לַמְעָרָה "מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה"?

להמשך קריאה

כַּנִרְאֶה מִשׁוּם שֶׁהִיא הָיְיתָה בַּעֲלַת חָלָל כָּפוּל.
בַּמְעָרָה נִקְבְּרוּ, עַל פִּי הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. לְפִי הַמִדְרָשׁ, נִקְבְּרוּ בָּהּ גַם אָדָם וְחַוָה.
הַמָקוֹם קָדוֹשׁ לַיְהוּדִים וְלַמוּסְלְמִים. הַמוּסְלְמִים קוֹרְאִים לַמָקוֹם "חַרַם אַל חַ'לִיל", כְּלוֹמַר – מִקְדַשׁ הֶחָבֵר (בַּקוּרְאָן קִיבֵּל אַבְרָהָם גַם אֶת הַכִּינוּי "חַלִיל אַלְלָה" – יְדִיד הָאֱלוֹהִים).

  • אַבְרָהָם, סַבָּא שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, קָנָה אֶת הַמְעָרָה כְּדֵי שֶׁתְשַׁמֵשׁ חֶלְקַת קֶבֶר מִשְׁפַּחְתִית.
    הַסְבִּירוּ כֵּיצַד בַּקָשָׁתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בַּפֶּרֶק מוֹכִיחָה שֶׁאָכֵן כָּךְ קָרָה.
אוניות בעת העתיקה
  בַּפָּסוּק נֶאֱמַר שֶׁהַנַחֲלָה שֶׁל שֵׁבֶט זְבוּלוּן תִהְיֶה קְרוֹבָה לְחוֹף הַיָם. נַחֲלַת הַשֵׁבֶט הִגִיעָה עַד...
אוניות בעת העתיקה
"זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן."
(פסוק יג)

ספינת סוחר מעץ. סוף המאה החמישית לפנה"ס. הספינה התגלתה ב-1985 בים במרחק 70 מטר מחוף קיבוץ מעגן מיכאל בעומק של 1.5 מטר. אורך הספינה 13 מטר. צילום: Hanay, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

בַּפָּסוּק נֶאֱמַר שֶׁהַנַחֲלָה שֶׁל שֵׁבֶט זְבוּלוּן תִהְיֶה קְרוֹבָה לְחוֹף הַיָם. נַחֲלַת הַשֵׁבֶט הִגִיעָה עַד לָעִיר צִידוֹן – עִיר מֶרְכָּזִית שֶׁמִמֶנָה יָצְאוּ אוֹנִיוֹת לְמִסְחָר יַמִי.
הַמִסְחָר הַיַמִי וְהַתַחְבּוּרָה הַיַמִית הֵחֵלוּ בִּתְקוּפָה קְדוּמָה מְאוֹד. קַיָימִים צִיוּרִים שֶׁל אוֹנִיוֹת מִצְרִיוֹת כְּבָר מֵהָאֶלֶף הָרְבִיעִי לִפְנֵי הַסְפִירָה (לִפְנֵי כְּ־6,000 שָׁנִים).

להמשך קריאה

הַמִצְרִים הִשְׁתַמְשׁוּ בִּכְלֵי שַׁיִט שֶׁנָעוּ בְּאֶמְצָעוּת מְשׁוֹטִים וּמִפְרָשִׂים בְּרַחֲבֵי הַיָם הַתִיכוֹן, וְגַם בַּנָהָר הָרָאשִׁי שֶׁלָהֶם – נְהַר הַנִילוּס. גַם הַיְוָונִים הָיוּ מְפוּרְסָמִים בְּשֶׁל צִי הָאוֹנִיוֹת שֶׁלָהֶם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הֵם הִגִיעוּ לְכָל הָאֲרָצוֹת שֶׁשָׁכְנוּ סְבִיב הַיָם הַתִיכוֹן.
בַּתְקוּפָה הָרוֹמִית הַמִסְחָר שִׂגְשֵׂג, וְהַיָם הַתִיכוֹן הָפַךְ לִנְתִיב תַחְבּוּרָה מֶרְכָּזִי.

  • מָה הַמַשְׁמָעוּת שֶׁל הַקִרְבָה לַיָם בַּעֲבוּר שֵׁבֶט זְבוּלוּן? כֵּיצַד הִיא יְכוֹלָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל חַיֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַשֵׁבֶט?
כביסה ביין?
בֶּעָבָר כִּיבְּסוּ בְּגָדִים בַּנְחָלִים וְנֶעֶזְרוּ בִּזְרִימַת הַמַיִם כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הַלִכְלוּךְ מֵהַבְּגָדִים, וּבְמִידַת הַצוֹרֶךְ שִׁפְשְׁפוּ...
כביסה ביין?
"אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה."
(פסוק יב)

אישה מכבסת בגדים בהודו. תמונה של שיתוף זהה. צילום: Bernard Gagnon, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

בֶּעָבָר כִּיבְּסוּ בְּגָדִים בַּנְחָלִים וְנֶעֶזְרוּ בִּזְרִימַת הַמַיִם כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הַלִכְלוּךְ מֵהַבְּגָדִים, וּבְמִידַת הַצוֹרֶךְ שִׁפְשְׁפוּ אֶת הַבְּגָדִים אוֹ הֵטִיחוּ אוֹתָם בַּאֲבָנִים. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוֹסִיפוּ גַם חוֹמָרִים כְּדֵי לְנַקוֹת אֶת הַלִכְלוּךְ.

להמשך קריאה

בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה נֶעֶזְרוּ בְּחוֹמֶר בְּשֵׁם נֶתֶר, שֶׁשִׁימֵשׁ כְּסַבּוֹן. הַשִׁיטָה הַזוֹ מוּזְכֶּרֶת גַם בַּתָנָ"ךְ.
עַד הַיוֹם מְכַבְּסִים בִּנְחָלִים בַּאֲזוֹרִים מִתְפַּתְחִים אוֹ כַּפְרִיִים.
הַבְּרָכָה לְשֵׁבֶט יְהוּדָה מְתָאֶרֶת אֶת הַשֶׁפַע שֶׁיִהְיֶה לַשֵׁבֶט. לִבְנֵי הַשֵׁבֶט יִהְיֶה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יַיִן מֵהַגְפָנִים שֶׁלָהֶם, עַד שֶׁהֵם יוּכְלוּ לְכַבֵּס אֶת הַבְּגָדִים בְּיַיִן בִּמְקוֹם בְּמַיִם.

  • אִם נְכַבֵּס בֶּגֶד בְּיַיִן, הַאִם הוּא בֶּאֱמֶת יִהְיֶה נָקִי?
  • מַהִי מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה?
בְּרָכוֹת
כַּמָה רְגָעִים לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּינֵס יַעֲקֹב אֶת בָּנָיו וּבֵירֵךְ אוֹתָם.אֶת הַבְּרָכוֹת, חַיָיבִים לְהוֹדוֹת, קְצָת קָשֶׁה...
בְּרָכוֹת
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים."
(פסוק א)

כַּמָה רְגָעִים לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּינֵס יַעֲקֹב אֶת בָּנָיו וּבֵירֵךְ אוֹתָם.
אֶת הַבְּרָכוֹת, חַיָיבִים לְהוֹדוֹת, קְצָת קָשֶׁה לְהָבִין בִּקְרִיאָה רִאשׁוֹנָה…
הַסוֹפֵר הַיִשְׂרְאֵלִי אֶפְרַיִם סִידוֹן כָּתַב אֶת סִיפּוּרֵי הַתָנָ"ךְ בַּחֲרוּזִים, וְגַם אֶת הַפֶּרֶק הַזֶה, עַל בִּרְכוֹת יַעֲקֹב לְבָנָיו. כַּאֲשֶׁר מְבִינִים מָה אָמַר יַעֲקֹב, מְבִינִים גַם שֶׁלֹא אֶת כָּל הַבָּנִים הוּא בְּדִיוּק בֵּירֵךְ.

  • צְפוּ בַּסִרְטוֹן וְאַחַר כָּךְ עִרְכוּ רְשִׁימָה – לְאֵילוּ מֵהַבָּנִים הֶעֱנִיק יַעֲקֹב בְּרָכָה, וְאֵילוּ מֵהַבָּנִים לֹא בֶּאֱמֶת מְבוֹרָכִים?
  • שְׁאֵלַת אֶתְגָר: בְּנוֹגֵעַ לְכָל אֶחָד מֵהַבָּנִים – מָה הֵן הַסִיבּוֹת לְכָךְ שֶׁהוּא קִיבֵּל בְּרָכָה אוֹ נֶעֱנַשׁ?

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – מות יעקב / 2013