סגור תצוגת כיתה
הפרק

מחששות לאחריות

פסוקים ו-כד

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נביא לכיתה שתי טבלאות שוקולד פרה: חלב ומריר. נזמין מתנדב ללוח, ניתן לו את החפיסה של השוקולד המריר ונבקש ממנו לחלק אותה ולדאוג בחלוקה קודם לעצמו.
נזמין תלמיד נוסף, ונבקש ממנו לחלק את החפיסה השנייה חלוקה מתחשבת.
נתבונן על שתי הבחירות ונשאל:

  • איך הרגשתם כשהתלמיד הראשון חילק?
  • איך הרגשתם בחלוקה השנייה?
  • באיזו חלוקה הרגשתם בטוחים ורגועים יותר?
  • באיזו חלוקה כעסתם?

לחלופין, נוציא את כל הכיתה החוצה ונבקש מהם להיכנס בסדר מסוים, כך שהראשונים יוכלו לתפוס את המקומות הטובים ביותר בכיתה ואלה שאחריהם יצטרכו למצוא מקומות מתוך מה שפנוי. כשכולם יושבים נשאל את הראשונים:

  • לפי מה קיבלתם החלטה?
  • האם לקחתם לעצמכם את המקומות הטובים ביותר או שחשבתם גם על מי שיבוא אחריכם?

נשאל את אלה שנכנסו אחרונים:

  • איך הרגשתם כשנשארו לכם מעט מקומות?

נשאל את כל הכיתה:

  • האם אפשר היה לנהל את בחירת המקומות באופן אחר?
  • מה זה דורש מהראשונים? (תכנון מוקדם, התחשבות, עזרה למי שמגיע אחרון וכו')

לאחר דיון קצר בתחושות התלמידים נספר שהיום נתבונן מקרוב בשאלות אלה:

  • האם מי שיכול לדאוג לעצמו למקום צריך לעשות זאת, או שעליו להתחשב גם באחרים?
  • כיצד ראוי שראובן, גד וחצי המנשה ינהגו בנוגע לנחלה?

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים ו-כד, נקרא את הפסוקים, והתלמידים יעקבו אחר הקריאה, בעת הקריאה נבאר מילים קשות. לאחר הקריאה נשאל:

  • מה מטריד את משה כשהוא תמה בפסוק ו: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?"? (כשתהיה מלחמה על כיבוש הארץ, אתם תשבו בנוחות בנחלה שלכם, ואחיכם השבטים יילחמו בלעדיכם בקרב?)

מבט שני

נסביר: לפי הפרק אפשר לראות שמשה מוטרד ממשהו שכבר היה בעבר, הוא אומר בפסוק ח: "כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם…".

  • למה הוא מתכוון?

נקרין על הלוח את פסוקים א-ד מתוך פרק יד בספר במדבר.
נשאל את התלמידים:

  • מה הקשר בין הפסוקים האלה לבין החשש של משה? (בעקבות חטא המרגלים משה חושש שהשבטים שוב מפחדים להיכנס לארץ ומחפשים תירוץ להישאר בעבר הירדן המזרחי)

כעת נעבור לתשובתם של השבטים: נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו יהיה עליהם למלא את הפסוק המתאים (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נסכם ונאמר שהשבטים מבטיחים שאין בכוונתם להשתמט מן המלחמה לכיבוש הארץ, הם ישאירו את הילדים ואת הצאן במקום בטוח ולא יחזרו לנחלתם עד שכל השבטים יישבו לבטח בנחלותיהם..

מבט שלישי

נבקש כעת מן התלמידים לקרוא שוב את פסוק טז ולאחר מכן את פסוק כד. נשאל את התלמידים:

  • האם שמתם לב להבדל בין מה שהשבטים אומרים לבין מה שמשה מורה להם לעשות?

השבטים מבקשים קודם לבנות גדרות לצאן ואחר כך ערים לטף, ואילו משה הופך את הסדר. נשאל:

  • מדוע לדעתכם משה אומר את הדברים בסדר הזה?

לכל אורך הסיפור משה חושש שסדרי העדיפויות של גד, ראובן וחצי המנשה אינם נכונים: כפי שהוא חושש שהם יעמידו את טובתם האישית לפני טובת הכלל, כך הוא חושש שידאגו לצאן – כלומר לרכושם, לפני שהם דואגים לילדיהם.
נדגיש שבשני המצבים האלה משה מבקש מן השבטים לנהוג באחריות כלפי הסביבה – כלפי העם וכלפי המשפחה.
נכתוב על הלוח את המילה 'אחריות' ונבקש מן התלמידים לנסות להוציא מתוכה כמה שיותר מילים: אח, אחר, אחרי, אחריו, חירות. נכתוב את המילים האלה על הלוח והתלמידים יצטרכו להעתיק אותן למחברת, להתחלק לזוגות ולכתוב יחד כיצד כל אחת מהן באה לידי ביטוי בפרק. לדוגמה:

  1. אח – גד, ראובן וחצי המנשה יתנהגו כמו שאחים טובים צריכים להתנהג – הם יעזרו לאחיהם למצוא נחלה אף שלהם כבר יש.
  2. אחר – הם ידאגו לילדיהם לפני שידאגו לרכושם. וכן הלאה.

לאחר העבודה נבקש מכמה זוגות לשתף את הכיתה במה שכתבו. יכולות להיות כמה תשובות מתאימות למילה אחת, רוח הדברים היא שחשובה.

מבט לחיים

כפי שמשה מצפה מגד וראובן לדאוג גם לאחר ולא רק לעצמם ולרכושם, גם אנחנו יכולים להתבונן על חיינו ולשים לב אם סדרי העדיפויות שלנו נכונים.
נבקש מן התלמידים לחשוב על מצבים מחיי היום-יום שבהם אנו עלולים לשכוח את האחר בקבלת ההחלטות שלנו. למשל: כשהמורה נותנת משימה בכיתה אני יכול לסיים ולצאת או להישאר לעזור לחבר כדי שנצא להפסקה יחד; כשאני רואה שתלמיד שכח להביא אוכל אני יכול להתעלם מזה או לחלוק אתו את מה שהבאתי וכו'.
נזכיר את תחילת השיעור וכמה הרגשנו טוב יותר בחלוקה המתחשבת, ונעמוד על שביכולתנו ליצור בכיתה אווירה נעימה ומוגנת, אם נתאמץ לקחת בחשבון את האחר ולא רק את טובתנו האישית.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בחששו של משה מכך שבני גד, ראובן וחצי המנשה מחפשים תירוץ להתחמק מן המלחמה, ובתשובתם שבה הם מבטיחים לשאת בנטל הכיבוש עם אחיהם.
מיומנויות: מתוך המילים מפסוק ח: "כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם" שבנו לקרוא את חטא המרגלים והבנו לעומק את תשובתו של משה.
מתודות: מצאנו אוצרות חבויים במילה 'אחריות' וקישרנו אותם לפרקנו, ואף חשבנו על מצבים בחיינו שבהם אנו יכולים לפעול בערבות הדדית ולא לדאוג רק לאינטרס האישי שלנו.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
חטא המרגלים - פרק יד
א וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. ב וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה...
חטא המרגלים - פרק יד

א וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. ב וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה: 'לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ מָתְנוּ. ג וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב? נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז. הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה'. ד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: 'נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה'.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
עיקר וטפל
בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד עָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם...
עיקר וטפל
"וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. [...] בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ." (פסוקים טז, כד)

צילום: Africa Studio/shutterstock.com

בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד עָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, מִשּׁוּם שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם [כספם ורכושם] יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת.
הֵם אָמְרוּ לְמשֶׁה: גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ.
אָמַר לָהֶם משֶׁה: עֲשׂוּ אֶת הָעִקָּר עִקָּר, תְּחִלָּה בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ גְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם.

(מעובד. על פי: מדרש במדבר רבה, פרשה כב פסקה ט)

להמשך קריאה

לפי הפסוק, אנשי גד וראובן ביקשו ממשה מקום שיוכלו להקים בו גדרות לצאן שלהם ולבנות ערים לילדיהם (לטף). המדרש טוען כי משה העביר ביקורת על הסדר של בקשתם.

  • כיצד למדו חז"ל משני הפסוקים (טז, כד) על הביקורת של משה?
    רמז – קראו את הפסוקים בתשומת לב לפרטים.
  • ומה דעתכם – מה העיקר ומה הטפל? מה היה חשוב לבנות קודם ומדוע?
מידה כנגד מידה
  "אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחיבבו...
מידה כנגד מידה
"וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן, הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה." (פסוקים ה-ו)

הגלייה. ציור של אמן תאילנדי, הרבע הראשון של המאה ה-20, מאוסף Walters Art Museum

ציור: גלות . יוליוס שנור פון קרולספלד, המאה ה-19

 

"אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחיבבו את המקנה, וישבו להם חוּצָה לארץ ישראל. לפיכך גלו ראשונים מן השבטים, שנאמר: "וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי…" (דברי הימים א, פרק ה פסוק כו).

(מעובד. על פי: במדבר רבה פרשה כב)

להמשך קריאה

משה אומנם הסכים בסופו של דבר לבקשת בני גד וראובן, אבל הוא העביר עליהם ביקורת. הביקורת כלפי בני גד וראובן בשל בקשתם ממשיכה גם במדרש חז"ל. המדרש קושר בין אירוע עתידי המתואר בספר דברי הימים בתנ"ך – גלות ישראל – לבין האירוע בפרק שלנו, ויש בו גורם של "מידה כנגד מידה".
מידה כנגד מידה – עונש שהוא שווה ערך למעשה השלילי שנעשה.

  • מה היה עונשם של בני גד וראובן בתקופת גלות ישראל?
  • מה הקשר בין ההתנהגות שלהם בפרק שלנו, לבין תיאור הגלות?
  • מדוע אפשר להסביר זאת כ"מידה כנגד מידה"?
להיות נקי
  ראובן וגד מבקשים להישאר בצד המזרחי, בקשה בעייתית בהרבה מובנים. משה מסכים לבסוף, אבל...
להיות נקי
"וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'." (פסוק כב)

זרזירי-בקר מנקים ג'ירף, צילום: Black Sheep Media/shutterstock.com

חיילים מנקים ספינה. צילום: U.S. Department of Defense Current Photos, מתוך ויקישיתוף

 

ראובן וגד מבקשים להישאר בצד המזרחי, בקשה בעייתית בהרבה מובנים. משה מסכים לבסוף, אבל יש לו תנאי: שהם ייקחו חלק במלחמת כיבוש הארץ.
אם יעמדו בתנאי, הם יהיו "נקיים". הכוונה לא לכך שלא יהיו מלוכלכים, אלא לכך שלא יהיו מִשְׁקָעִים או חובות בינם לבין העם, ובינם לבין אלוהים.

  • מדוע הבקשה של השבטים ראובן וגד היא בקשה בעייתית?
  • ממה השבטים יהיו "נקיים" אם יעמדו בתנאי?
איש נחלתו
השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם...
איש נחלתו
"לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ." (פסוק יח)

מפת נחלות השבטים כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם אמרו שכל רצונם הוא לבנות גדרות למקנה שלהם וערים לטפם, אך הם מחויבים למשימת כיבוש הארץ. כדי לחזק את דבריהם, הבטיחו שהם לא מתכוונים לשוב לבתיהם לפני שכל אחד משבטי ישראל ישב בנחלתו, כלומר על האדמה שלו.

  • בשפה העברית יש ביטויים נוספים עם המילה "נַחֲלָה", למשל: "אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה", "הִגִּיע אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", "נַחֲלַת אָבוֹת".
    בחרו אחד מהביטויים והסבירו אותו. נסו לקשר את ההסבר גם לנושא של הפרק.
ערב מול הגלעד
את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל...
ערב מול הגלעד
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד, וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה." (פסוק א)

את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.
הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל בקובץ שירי הילדים "מה עושות האיילות".
את השיר כתבה לאה גולדברג כאשר ביקרה בקיבוץ אפיקים, והיא הקדישה אותו לילדי הקיבוץ.
קיבוץ אפיקים, שנמצא בבקעת הירדן, צופה אל הרי הגלעד שבעברו המזרחי של הירדן. הוא נקרא "אפיקים" כיוון שהוא שוכן בין שני אפיקי מים – הירדן והיַרְמוּךְ.

למילות השיר

  • השבטים גד וראובן רצו להישאר באזור הגלעד משום שהיה בו שפע של מזון מצוין לבעלי החיים שלהם.
    מצאו בשיר של לאה גולדברג, שנכתב שנים רבות אחרי כתיבת התנ"ך, אזכורים לשפע של הטבע שבורך בו אזור הגלעד.
  • במה בעלי החיים ובני אדם דומים, לפי השיר?

קרדיט: אריק סיני – ערב מול הגלעד/מיטב שירי הילדים, 2015

בקשת ראובן וגד
ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים...
בקשת ראובן וגד
"וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה, אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן." (פסוק ה)

ראובן וגד מבקשים ממשה להישאר בגלעד. ארתור בויד הווטון (צייר ותחריטאי בריטי). מתוך ויקישיתוף

ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים היסודות השונים במרחב היצירה) האלגנטיות והקלאסיות ומעבר לקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת מורכבות ועשירות בפרטים, בנאמנות לטבע ובהשפעה מאומנות ימי הביניים.

להמשך קריאה

התחריט שלפנינו אכן מורכב ועשיר מאוד בפרטים. השיירה של בני ישראל הנודדים עצרה באזור הגלעד. הדמות הכהה שפניה אלינו, הנבדלת מהדמויות האחרות הלבושות לבן, היא ככל הנראה דמותו של משה. בחזית נראים ראובן וגד משוחחים, כנראה מתכננים כיצד לגשת למשה ומה לבקש ממנו.

  • מדוע אנו מניחים כי משה הוא הדמות הכהה יותר, שנמצאת בצד שמאל של היצירה?
  • מה יכול לרמוז לנו שזו דמות המנהיג? התייחסו למשל לאופן שבו מתוארת הדמות, למיקום הדמות, לדמויות שסביבה.
  • ייתכן שיש לכם השערה אחרת בנוגע לזהות הדמויות. אם כן, הציגו אותה ונמקו.
הגלעד
  "הגלעד" הוא שמו של אזור גאוגרפי המשתרע בצידו המזרחי של נהר הירדן, כיום בשטח...
הגלעד
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד, וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה." (פסוק א)

נוף בגלעד, צילום: David Bjorgen, ויקיפדיה באנגלית

מפת אזורים גאוגרפיים. Yanivreg, Israelmap001_Wikimedia Commons, CC BY 3.0

 

"הגלעד" הוא שמו של אזור גאוגרפי המשתרע בצידו המזרחי של נהר הירדן, כיום בשטח הממלכה הירדנית. בגבולו הצפוני נמצאת הכינרת ובגבולו הדרומי אזור ים המלח. מימי התנ"ך ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, חיו יהודים באזור זה. 

  • התבוננו במפה. מה הם היתרונות ומה הם החסרונות לכך ששבטים מישראל יחיו בעבר הירדן המזרחי?
עמי גלעד
הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא...
עמי גלעד
"וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב." (פסוק לג)

מפת דרכים ראשיות במזרח הקדום ובה אזור הגלעד וכנען. קרטוגרפיה: תמר סופר, © סופר מיפוי

הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא גובל בים המלח. כבר בתקופת קדומות הוא מוזכר כמקום פורה המתאים לרעיית צאן ובקר. כיום אזור הגלעד מצוי בתחום ממלכת ירדן.

להמשך קריאה

יורדים בו 600-500 מ"מ גשם בשנה ויש בו גידולי חקלאות רבים. עמאן, בירת ירדן, ממוקמת בדרום הרי גלעד.
בפרק שלנו משה נעתר לבקשת ראובן וגד ומאפשר להם לחיות, להתכלכל ולגדל את עדרי הצאן והבקר שלהם באזור הגלעד.

  • קראו את הפסוק, וציינו אילו עמים קדומים חיו לפני כן באזור הגלעד.
גדרות
השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה...
גדרות
"וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ." (פסוק טז)

הגליל. צילום: Sarit Richerson/shutterstock.com

השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה שלהם (צאן ובקר). הם מבקשים את אישורו לבנות "גִּדְרֹת צֹאן". המילה "גדר" מופיעה כמה פעמים בתנ"ך והכוונה, כמו היום, למעין מחיצה ארוכה התוחמת שטח ומגדירה את גבולותיו.

  • העלו כמה שיותר השערות – מדוע בעל המקנה צריך לגדר את שטח המרעה?
חלוץ
  בתום המשא ומתן של משה עם אנשי גד וראובן, הוא מסכם איתם שהם יהיו...
חלוץ
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה. וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה', עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו." (פסוקים כ-כא)

חלוצים במגדל בתקופת העליה השנייה. [Library of Congress Prints and Photographs Division Washington] matpc.02355]]

ליאו מסי החלוץ המפורסם בעולם. By: Archivo Medios Públicos EP at flickr, CC BY 2.0

 

בתום המשא ומתן של משה עם אנשי גד וראובן, הוא מסכם איתם שהם יהיו החלוצים שיצאו לכבוש את הארץ. המילה "חלוץ" משמשת בשפה העברית גם היום. 

  • מה פירוש המילה "חלוץ"? אפשר להיעזר בשתי התמונות המדגימות.
  • מדוע לדעתכם דרש משה מאנשי ראובן וגד שיצאו בתור חלוצים לפני המחנה?
נטל או יעד?
ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני...
נטל או יעד?
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן, הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה." (פסוק ו)

ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני לאו מסביר מדוע בקשתם הרגיזה את משה, באמצעות הביטויים "שוויון בנטל" ו"יעד משותף" או "חלום משותף".

  • הסבירו מדוע כעס משה על השבטים ראובן וגד.
  • מה ההבדל בין "שוויון בנטל" לבין "יעד משותף", באופן כללי ובהקשר של הפרק?

קרדיט: סימנים במדבר פרק לב / 929 תנך ביחד, 2015

מחויבות
השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם...
מחויבות
"וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם, וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ." (פסוקים יז-יח)

השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם מבטיחים הבטחה – הוא נענה לבקשתם.סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015

  • מה הבטיחו למשה אנשי השבטים גד וראובן?

קרדיט: סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015