מיהו האדם המאושר?
מזמור קכח
בכמה מילים
המזמור פונה לאדם ומפרט מיהו לדעתו האדם המאושר. התשובה מפתיעה בפשטותה: שגרת חיי האדם – הפרנסה, האישה וילדיו (בחלק הראשון) וכן שלום לאומי, עושרה של ירושלים ואריכות ימים (בחלק השני) – הם אושרו. נעסוק בשאלה אם החלק הראשון עוסק בגמול או בדרך החיים שמובילה לאושר. נדון גם בתפקיד האישה המצטייר מתוך מזמור זה, ובקשר בין אושרו הפרטי של האדם למצבה הכללי של החברה.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שיחה פתוחה:
נשאל את התלמידים:
- איך הייתם מגדירים אדם מאושר?
- איך נראים החיים שלו?
- במה תלוי האושר שלנו?
- האם יש קשר בין האושר שלנו לאושרם של אחרים?
נוכל לערוך רשימה של חמישה דברים (רוחניים או חומריים) שיש ברשות האדם המאושר ולשוחח עם התלמידים על מרכיבי האושר לתפיסתנו. נציין שהיום נלמד מזמור שיעסוק בשאלה מיהו האדם המאושר.
אפשרות שנייה – את תלכי בשדה:
נאזין יחד לשירה של לאה גולדברג 'את תלכי בשדה'.
נשאל את התלמידים:
- מה המשאלה בשיר הזה?
- מה מבקשת המשוררת שיקרה לדמות הנשית? (הליכה בשדה, הנאה מהדברים הפשוטים, הרגילים)
- מדוע לדעתכם היא מבקשת זאת? איך זה קשור ל"דרכים שסמרו מאימה ומדם"?
נוכל לספר לתלמידים שהשיר נכתב בשנת 1942 בעת שאירופה בערה כולה במלחמת העולם השנייה. השיר הוא משאלה לחזור לפשטות של השגרה, של האישה ההולכת בטבע בשלווה.
נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם יש קשר בין ביטחון ושלום לאומי ובין חיים מאושרים של הפרט?
נציין שהיום נעסוק בין השאר בשאלה זו.
אפשרות שלישית – חיים משעממים:
נכתוב על הלוח את המשפט הזה: 'ברכה סינית עתיקה מאחלת: שיהיו לך חיים משעממים'.
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם משמעותו של איחול זה?
- מה נמנע מן האדם החי חיים משעממים?
- האם אתם מסכימים עם האיחול הזה?
- האם אתם מסוגלים לראות בשעמום שבשגרה ברכה?
נציין שבנושא זה יעסוק המזמור שלנו היום – הברכה שבשגרה.
הזמנה לקריאה
נפתח את השיעור בהאזנה משותפת לשלמה ארצי שר קטע מתוך מזמור קכח שנלמד היום, מובן שהתלמידים מוזמנים להצטרף בשירה.
לאחר מכן נקרין על הלוח את המזמור כולו בחלוקה שירית.
נקרא את הפסוקים ונשאל שאלה כללית:
- במה לדעתכם עוסק המזמור הזה? (הגמול או אורח חייו של האיש ירא ה', איך ייראו חייו, באילו ברכות יבורך)
נשאל:
- מהם הדברים הטובים בחייו של האיש ירא ה' לפני המזמור?
נסמן על הלוח בצבעים בתוך המזמור.
המזמור הוא שיר ברכה לאדם ירא ה', ובו כמה ברכות. לפני שנעמיק במשמעות הברכות האלה נשאל:
- האם אתם מזהים פה שני סוגים של טוב בחיי האדם? במה שונה הטוב בפסוקים ב-ג מהטוב בפסוקים ה-ו?
בפסוקים ב-ג מתוארת רווחה אישית פרטית, ואילו בפסוקים ה-ו מתוארת רווחה לאומית-חברתית. ירא ה' לא יזכה לרווחה רק בחייו הפרטיים אלא גם לחיות בחברה שיש בה שלום ושלווה בירושלים ובישראל כולה.
נקרא שוב את פסוק ד ונשאל:
- מה לדעתכם פירוש המילים "הִנֵּה כִי כֵן" בהקשרן בפסוקים? (אפשר לראות בפסוק ד סיכום של פסוקים ב-ג או פתיח לפסוקים ה-ו או פסוק שמתאר את הברכה שלפניו ולאחריו)
נשים לב שהביטוי "יְרֵא ה'" פותח את הפרק וכן חוזר על עצמו בפסוק ד. אפשר להניח מזה שהביטוי תוחם את החלק הראשון של הפרק ושפסוק ד מסכם את פסוקים א-ג – על פי הנחה זו פסוק ד הוא סיכום של הברכות האישיות, וממנו אפשר לעבור לברכות החברתיות. נבקש מהתלמידים לתרגם למילים שלהם את הביטוי "הִנֵּה כִי כֵן" – אם כך. כלומר, בכל הברכות האלה יבורך הגבר ירא ה'.
לחיזוק קריאה זו נקרין על הלוח את הקללות שה' מקלל בהן את העם בדברים פרק כח פסוקים לג, לט-מא מודגשות.
נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם למצוא לפחות שתי תמונות מראה בפרקנו לעונש מספר דברים – מילים דומות בפרקנו לכתוב בדברים פרק כח ההופכות את הקללה לברכה. נקרין על הלוח את ההשוואה במלואה.
נשאל את התלמידים:
- על פי ההשוואה לדברים פרק כח, לאילו דברים יזכה ירא ה'? (אינו צריך לחשוש שזרים יאכלו את פרי יגיעו, הוא יוכל ליהנות מעמלו, ובניו יהיו סמוכים לשולחנו ולא ירחקו ממנו לגלות)
כל התיאורים האלה מבטאים את הרווחה והחיים הטובים שלהם זוכה ירא אלוהים.
זה כל מה שמגיע לי?
נשאל את התלמידים:
- בהנחה שמזמור זה אכן עוסק בגמול שיזכה לו ירא ה', איך בפועל ייראו חייו של האיש הזה? איך ייראה היום שלו?
נסו לדמיין – הוא יעבוד קשה ויאכל מפרי עבודתו, אשתו תהיה בבית ותטפל בילדיו, יהיו לו נכדים שהוא יכיר ובעיר ובמדינה שלו לא תהיה מלחמה.
נשאל:
- מה דעתכם על הגמול הזה? איזה אורח חיים הוא מתאר? (רגיל, שגרתי, נורמטיבי – אין צרות)
- האם לא היינו חושבים שהאדם הטוב, ירא ה', אמור לקבל דבר נוסף מלבד חיים רגילים של עבודה קשה ומשפחה? מה למשל? (להיות עשיר ומכובד, להגיע לעמדת מנהיגות או לעמדה רוחנית גבוהה וכו')
נסביר שאומנם ייתכן שעל פי מזמור זה האדם המאושר הוא מי שחייו עוברים עליו בשגרה, אך קיימת גם אפשרות אחרת לקריאת המזמור. לפי אפשרות זו החלק הראשון של המזמור אינו מציין גמול, אלא תיאור. תיאור של מה? על כך נלמד מיד.
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות ודרכו יקראו את המזמור אחרת מקריאת הגמול שלמדנו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונבחן את התשובות. גישה זו מציעה לנו לקרוא את כל החלק הראשון כתיאור מידותיו של האיש ירא ה' והמפתח לאושרו. בקריאה כזו, נוכל לקרוא את פסוק ד כהקדמה לכל הצפוי לבוא ולא כסיכום, כפי שקראנו קודם: הקשר בין פסוקים א-ג להמשך המזמור מבוסס על סיבה ותוצאה: האדם ירא ה' חי את חייו בפשטות, עובד קשה, דואג למשפחתו, לא חוטא, ולכן תבאנה עליו הברכות המופיעות בפסוקים ד-ו.
מבט לחיים
נדון עם התלמידים:
- האם אנו שמחים מיגיע כפינו? מהמשפחה שלנו?
- האם תמיד המפתח לאושרו של האדם הוא להעריך את מה שיש וזו הדרך הראויה לחיות?
- האם יש פעמים שבהן צריך דווקא לערער על הרגיל והשגרתי כדי להיות מאושרים?
נשמע מגוון דעות.
לסיכום הדיון נוכל לשמוע יחד את שירה של נעמי שמר 'על כל אלה' בעיבוד מיוחד של קולולם שבו שרים שלומי שבת והקהל במעין גרסה מודרנית לתהילים קכח.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על תיאור חייו ומשפחתו של יראה האלוהים לפי מזמור זה, ובאפשרות שהאושר הוא בחיים הפשוטים: עבודה, משפחה, בלי אסונות ומלחמות.
מיומנויות: השווינו בין שני טקסטים מקראיים לחיזוק טענה פרשנית.
מאמרים:
- מאמרה של רוני מגידוב על תהילים קכח מתוך אתר מקראנט.
- רשימתה של חיותה דויטש 'שם בראש השולחן' מתוך אתר 929.
עבודת העשרה – דימוי הגפן במזמור:
נקרא את מאמרו של הרב אלחנן סמט מתוך אתר הרצוג ונדון עם התלמידים:
- מה דעתכם על הביטוי "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ"?
- מה הוא מספר על תפקידה הראוי של האישה ומקומה?
- על פי המאמר, אילו תכונות יש לגפן הביתית?
- כיצד הן מאירות את תכונותיה של האישה? חשבו ושוחחו.
- נסו לחשוב על דימוי נוסף המתאים כברכה לאישה וליכולותיה.
