מיכה שוכר את הנער הלוי לכוהן

נקרא בקול את פרק יז פסוקים ז-יג. נבקש מהתלמידים לשים לב לדמויות שעליהן מסופר ולמעשיהן.

נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוקים אלו ולבדוק מי הן הדמויות שעליהן מסופר ומהו המידע שיש לנו עליהן:
הנער הלוי מהעיר בית לחם שבתחומי שבט יהודה, הלך לחפש לעצמו מקום חדש לגור בו. הנער הגיע להר אפרים לביתו של מיכה.
מיכה, המוכר לנו מהסיפור הקודם, פוגש את הנער הלוי, ובשיחה ביניהם משכנע את הנער להיות לו לכוהן במקדש שבנה.
נשאל את התלמידים:

• מה שאל מיכה את הנער?
• מה הנער ענה?
• האם הוא ענה בדיוק לשאלה?
• מדוע לדעתכם הרחיב את תשובתו? (מיכה שאל מאיפה הוא בא, הנער ענה לשאלה: "אני בא מבית לחם יהודה", והרחיב את התשובה וסיפר למיכה גם שהוא מחפש מקום מגורים חדש. ייתכן שעשה זאת כי היה זקוק לסיוע במציאת מקום חדש וחשב שמיכה יוכל לעזור לו)
• האם הנער הסביר מדוע הוא מחפש לשנות את מקום מגוריו?
• אם כן, מה הסיבה? אם לא, מה יכולה להיות הסיבה?
• האם מיכה מעוניין לדעת את הסיבה? (הוא לא מספר מה הסיבה ומיכה לא שואל מה הסיבה)
• מה מיכה מציע לנער?
• האם הנער מסכים מיד?
• האם הוא מהסס?
• מה יכולה להיות הסיבה לכך? (מיכה מציע לנער מגורים, לבוש ומשכורת. הנער הלוי אינו מסכים מיד, הוא הולך ורק לאחר מכן שב ומסכים להצעתו של מיכה. אולי חיפש הצעה טובה יותר עד שהתייאש, אולי לקח זמן להרהר בעניין…)
• בשיחה ביניהם מי היה העוזר ומי הנעזר?
• למה היה זקוק מיכה ולמה נזקק הנער? (מיכה היה זקוק לנער שיהיה לו כוהן במקדשו, והנער היה זקוק למיכה כדי שיהיה לו מקום לחיות בו)
• לאחר שהנער מסכים לחיות בבית מיכה, איזה תפקיד הוא קיבל?
• מה תמוה בתפקיד הזה? (הנער מקבל תפקיד את הכוהן. עירוב בין עבודת אלוהים לעבודה זרה)

נסביר במילים שלנו את המשפטים האלה מתוך הפסוקים, נעמוד על הפער ביניהם וננסה להסבירו, ואלו הם המשפטים: "וֶהְיֵה לִי לְאָב וּלְכֹהֵן…" (פסוק י), "וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו…" (פסוק יא), "וַיְהִי לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן" (פסוק יב).
בפסוק יד בסוף הפרק מיכה אומר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵיטִיב ה' לִי, כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן." נשאל את התלמידים:

• למי מיכה פונה בדברים אלה? (כנראה לעצמו)

מיכה מערב באמונה בה' כלים של עבודה זרה – פולחן לפסל, לאפוד ולתרפים (פסוק יג).

• מה הקשר בין העירוב הזה לבין הפסוק שלמדנו בשיעור שעבר, פסוק ו: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"? (כשאין מלך כל אחד מבין את עבודת אלוהים כמו שהוא רואה לנכון, ואין צורה אחידה לעבודת אלוהים המחייבת את כולם)
• מה הקשר בין הסיפור על הנער הלוי שהופך לכוהן בבית מיכה לסיפור הקודם על מיכה שגונב מאימו ועובד את אלוהים בכלים של עבודה זרה? (פסוק ו מקשר בין שני חלקי הסיפור – כשאין מלך אפשר לגנוב מההורים, אפשר לעבוד את אלוהים בפסלים ואפשר שלוי יהיה כוהן)

נבקש מהתלמידים לכתוב במחברת את כל החטאים שעושה מיכה. מי שיכתוב את החטאים הרבים ביותר ינצח.

נקרין את תמונת הבול המוקדש לשבט לוי וננתח אותו: במרכז הבול סמלו של שבט לוי – החושן, שהיה פריט חשוב בלבושו של הכוהן הגדול שהיה מונח על אפודו, ובו משובצות שנים עשר אבני החושן, אבנים יקרות שונות, כנגד שנים עשר שבטי ישראל. בשובל הבול, בתחתית, כתוב פסוק מספר דברים המעיד על תפקידו של שבט לוי להורות וללמד. נברר עם התלמידים:

• איזה מידע שלמדתם מהבול על שבט לוי רלוונטי לפרק שלנו?

נשאל את התלמידים:

• מי היו הכוהנים והלויים? (צאצאי שבט לוי)
• איך מחליטים מי כוהן ומי לוי? (לפי המשפחה שאליה האדם נולד. מי שנולד למשפחת כוהנים יהיה כוהן, ומי שנולד למשפחת לויים יהיה לוי. אי אפשר לשנות את זה)

חשוב לדעת שהלויים לא קיבלו נחלה מוגדרת משל עצמם, הם קיבלו ערים ייעודיות להן בתחומי כל שבט. ערי הלוויים היו גם ערי המקלט. הלוויים קיבלו את כל צורכיהם מאנשי השבט שבקרבו חיו בהתאם לחוקים שנקבעו כגון תרומות ומעשרות.
נשאל את התלמידים:

• מה היה תפקידם של הלוויים? ומה היה תפקידם של הכוהנים? (הם יועדו לשרת בבית המקדש – הכוהנים עסקו בקורבנות ובברכות – בִּרְכַּת כֹּהנים; והלויים היו שומרי השערים של המקדש והמשוררים – הזמרים השרים. יתרה על כך תפקידם של הלוויים היה להורות וללמד את החוקים לעם)

נעמיק את העיסוק בשכר המוצע ללוי:
מיכה הציע ללוי לשלם לו חוץ מהשכר השנתי ("עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים") גם הוצאות נוספות – ביגוד וכלכלה.

• למה הוא הציע לו את זה לדעתכם? (כדי שיהיה לו משתלם להישאר לעבוד אצלו)

נספר לתלמידים כי גם בימינו נהוג לשלם לשכירים הוצאות נוספות, למשל ביגוד (פעם בשנה) וכלכלה, אש"ל (אוכל שתייה לינה). יש עובדים המקבלים רכב מהעבודה או תוספת בעבור אחזקת רכב או הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית.

• מה יהיה חשוב לכם כשתלכו לחפש עבודה? (שעות העבודה, השכר, מידת הסיפוק והעניין בעבודה, התנאים וכו')

תוכן: למדנו את סיפור הנער הלוי שהחל לכהן במקדשו של מיכה.
מיומנות: התחקות אחר מניעים להתנהגותה של דמות.
מתודה: שימוש בבול דואר כמקור מידע.