מי אחראי לדאוג לעניים?
פסוקים א-ג
בכמה מילים
רות מחליטה לעשות מעשה וללכת לדאוג לה ולחמותה, נעסוק בשאלה: האם היא צריכה לסמוך על החסד והחמלה של אנשים כלפיה? ונלמד כיצד המקרא מצפה מהחברה לנהוג כלפי השכבות החלשות בעם.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
- מי צריך לדאוג לעניים?
- האם יש לחברה חובה לדאוג לשכבות החלשות שבה?
הצעה שנייה – נאום גולדה מאיר:
נקרא עם התלמידים את דבריה של גולדה מאיר.
נשאל את התלמידים:
- מה המטרה של חוק לימוד חובה וחוק ביטוח לאומי לפי דבריה של גולדה מאיר?
- מי לטענתה צריך לדאוג לנזקקים?
- האם אתם מסכימים אתה?
- האם לחברה יש תפקיד, או שמא זהו תפקיד של הממשלה?
- האם צריך חוקים כאלה?
הצעה שלישית – דו"ח ודיון:
נקרא עם התלמידים קטע מתוך הדו"ח השנתי של מרכז אדוה על תמונת המצב החברתית בשנת 2017. הדו"ח עוסק בתחומים אלה: עבודה ושכר, חינוך והשכלה גבוהה, דיור, בריאות, רווחה, פנסיה וכו'.
הזמנה לקריאה
היכרות עם דמותו של בעז:
נקרא יחד בקול את פרק ב פסוקים א-יח, ובעת הקריאה המורה "תתרגם" את המילים הקשות. נחזור ונקרא את פסוק א ונשאל את התלמידים:
- מי הדמות החדשה שמציגים לנו? ומה אנחנו יודעים עליה? (בעז – "מוֹדָע לְאִישָׁהּ" – יש מפיק בה"א ולכן יש לקרוא לאיש שלה. כלומר לנעמי היה קרוב משפחה של אלימלך והוא גיבור חיל)
גיבור חיל – מה זה אומר?
נשאל את התלמידים:
- מיהו גיבור חיל?
האסוציאציה שעולה לרובנו היא איש חזק, אמיץ ואיש מלחמה. אכן זה אחד הפירושים, אך גיבור חיל מתאר גם איש עשיר בעל מעמד חברתי גבוה.
- האם אנחנו יודעים למה מציגים לנו את בעז פתאום? (לא)
נשים לב שזוהי אקספוזיציה לפרק ולמה שעומד לקרות.
פעולותיה של רות:
נשאל את התלמידים:
- לפי פסוק ב, מה מציעה רות? (שתלך ללקט, להביא אוכל מהשדה)
- מדוע היא מציעה זאת?
- איפה היא תלך ללקט? (בשדה: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו")
- למה לדעתכם מתכוונת רות במילים "אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו"?
נקרין על הלוח את פירושיהם של רש"י ושל אבן עזרא.
- על פי רש"י, ממה חששה רות לפני יציאתה לשדה? (חששה שיגערו בה משום שהיא זרה, שלא כל שדה יקבל אותה ללקט)
- מה הטענה של ר' אברהם אבן עזרא? (טוען כי המילה "בעיניו" מכוונת אל תחילת הפרק, ולפי זה רות תכננה מראש להגיע לשדה של בעז כי היא ידעה שהוא קרוב משפחה, ושאולי הוא יעזור לה)
נקרא עם התלמידים את ניתוח הביטוי 'מצא חן' מתוך אתר האקדמיה ללשון.
הערה: בכיתות מסוימות אפשר לדלג על קריאת הקטע ולסכם בשתי המשמעויות שמופיעות בהמשך.
נשאל את התלמידים:
- מה הן שתי המשמעויות האפשריות לביטוי 'מצא חן'?
1. מצא [ראה, גילה] בעיניו של הזולת רגש חיובי כלפיו.
2. מצא [זכה ל־] חנינה ורחמים אצל זולתו. - איזו משמעות מתאימה יותר לענייננו לדעתכם? הסבירו.
היחס לשכבות החלשות בחברה בתקופת המקרא – עבודה בקבוצות:
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בקבוצות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה בקבוצות נשאל את התלמידים:
- מי הן השכבות החלשות בחברה? (לוי, יתום, גר ואלמנה)
- האם החוקים שקראתם עליהם ריאליים לדעתכם?
- האם לדעתכם החוקים האלה באים לידי ביטוי גם בימינו?
- האם הם צריכים לבוא לידי ביטוי בימינו?
- לאחר שלמדנו על החוקים המקראיים באשר לדאגה לעניים, מה אנחנו משערים שתעשה רות? באילו קשיים היא עלולה להיתקל? (תלך ללקט בשדות ותהיה תלויה בהתנהלות של אנשים ובכך שהם יקיימו את דרישות החוק)
- התורה מצווה לתת לעניים, אך אינה מצווה להיות אקטיביים בנתינה לעניים ולקטוף ולחלק להם בבתיהם, מדוע לדעתך? (כדי שגם העני יצטרך להתאמץ)
דיון במליאת הכיתה:
נקרא את פסוק ג בקול. רות מגיעה לשדה ללקט שיבולים "וַיִּקֶר מִקְרֶהָ", במקרה, היא מגיעה לשדה של בעז.
- האם לדעתכם זו יד המקרה?
אפשר לחזור לפירושו של אבן עזרא על המילים "אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו" בפסוק ב.
- האם רות סמכה על התנהלות החברה או שהתאמצה בעצמה?
מבט לחיים
נקרין על הלוח את צילומו של עדי נס 'רות ונעמי'. עדי נס מצלם תמונות כדי להציג נושאים חברתיים בישראל בהשראת סיפורי המקרא – תמונה זו צולמה בהשראת סיפור רות ונעמי.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו כיצד המקרא מצפה מהחברה לנהוג כלפי השכבות החלשות בעם מתוך קריאת מקורות על חסד ונתינה למסכנים ועל הדרכים לעזור להם, עסקנו בפירוש הביטוי 'למצוא חן' ודנו בשאלה: האם רות צריכה לסמוך על החסד והחמלה של אנשים כלפיה, או שהאדם צריך גם לדאוג לעצמו בזמנים קשים?
מיומנויות: לימוד מקורות וחוקים.
מתודות: עבודה ללימוד משמעות הביטוי 'למצוא חן' ומקורו, עבודה בקבוצות על החוקים ביחס לשכבות החלשות בחברה בתקופת המקרא, דיון על היחס לעניים בימינו – תפקידה של החברה, של המדינה ושל העניים עצמם.
