מכת בכורות וכניעת פרעה
פסוקים כט-לט
הזמנה ללימוד
נזכיר לתלמידים את המכות הקודמות, ונשאל:
- מה קרה בסוף כל מכה? (פרעה החליט לשחרר את העם, וכשהוסרה המכה הקשה את ליבו, וסירב לשחרר את בני ישראל)
ננחה את התלמידים להקשיב לטקסט, ולגלות במה שונה סוף המכה העשירית מסופי כל המכות הקודמות.
מבט ראשון - קוראים יחד
נקרין על הלוח את פסוקים כט-לט (או שהתלמידים יעקבו בתנ"ך שלהם). נקרא את הפסוקים בקול. כדאי להגביר את הדרמטיות ככל שנתקדם בקריאה.
נבקש מתלמיד מתנדב לענות על השאלה שהעלינו לקראת הקריאה: ההבדל המרכזי בין סוף המכה העשירית לסופי המכות הקודמות הוא בתוצאה – הפעם פרעה משחרר את בני ישראל. יציאת מצרים מתחילה.
מבט שני - ענייני רכוש
נחלק לתלמידים דף עבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נקרין על הלוח את פסוקים לה-לו
לה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. לו וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, וַיַּשְׁאִלוּם, וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.
נשאל:
- למה בני ישראל לוקחים רכוש מהמצרים בזמן יציאתם ממצרים?
נסביר בקצרה שאחת הפרשנויות של חז"ל לכך היא שעל אף היריבות בין העמים, היו ביניהם גם יחסי קרבה שנוצרים בין מי שחיים אלה עם אלה. כשהמצרים הבינו שבני ישראל עוזבים, הם רצו לעזור להם לצאת לדרך חדשה ולכן השאילו להם מרכושם. יש כאן הצעה להבין את היחסים בין העמים באופן יותר מורכב – לא הכל שחור ולבן, יש גם טוב בתוך הרע.
לפי נקודת מבט אחרת, המצרים נתנו מעט רכוש אחרי הרבה מאד שנים של שעבוד בכפייה. בעצם הם פיצו מעט על עוול גדול, שנמשך שנים רבות.
- פרשנויות נוספות אפשר למצוא במאמר "כלי כסף וכלי זהב: חזון יציאת מצרים – מבט נוסף", מאת הרב עמית קולא, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.
מבט שלישי - קומו צאו
נחפש עוד הבדלים בין תשע המכות למכת בכורות. נבקש מהתלמידים להצטרף לזוגות, ולכתוב במחברת לפחות הבדל אחד שהם מזהים בין מכת בכורות לשאר המכות. נכתוב על הלוח את תשובותיהם ונוסיף משלנו.
- הבדל ראשון: ה' עושה את מכת בכורות בעצמו, ולא דרך משה ואהרון (נכוון את התלמידים לקרוא את פסוק כט, לעומת פרק ז פסוק יט, פרק ח פסוק יג ועוד)
- הבדל שני: מכת בכורות פוגעת בכל בית במצרים, בניגוד לשאר המכות, שלא פגעו פגיעה מקיפה כל כך (פסוק ל, לעומת פרק ט פסוק י, שבו לא מתואר היכן בדיוק פגע השחין)
- הבדל שלישי: מכת בכורות היא "מעל הטבע", אך שאר המכות קשורות באיתני הטבע (נעבור עם התלמידים על שאר המכות, וננסה להבין איזו פגיעה נעשתה בכל מכה והיכן)
נעבור לדון בתגובת פרעה למכת בכורות. נקרין על הלוח את פסוקים ל-לא.
ל וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם. וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם, כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. לא וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר: 'קוּמוּ, צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי, גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם'.
נשאל:
- למה לדעתכם פרעה לא ממשיך להתעקש או חוזר בו מדבריו מיד? (הוא איבד את בנו הבכור, וייתכן שהבין שהמחיר שהוא ועמו משלמים על החזקת עם ישראל הולך ועולה)
נדגיש את הביטוי "קוּמוּ, צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי". נראה לתלמידים: יש כאן שינוי בנקודת מבטו של פרעה. עד כה הוא לא הרגיש חלק מהעם המצרי, שסבל מהמכות, ולכן נשאר בשלו. כעת, כאשר "אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת", האובדן הנורא שסובל העם המצרי ופרעה בתוכו הופך אותם לאחים לצרה. המצרים לוחצים מאוד על פרעה, כי המוות מרחף מעל ראשיהם – וגם מעל ראש פרעה: יש הטוענים שפרעה היה בכור, והוא חשש שעוד מעט יגיע תורו.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על מכת בכורות, שבה פרעה נשבר ומשחרר את העם לחופשי. למדנו על יציאת העם בחצי הלילה, ועל לקיחת הרכוש והזהב מן המצרים. התמקדנו בשאלה מדוע פרעה נשבר, ולמדנו פרשנויות.
מיומנויות: קריאה מדויקת בהתאם לניקוד, איתור הבדלים ודמיון בין כתובים, השוואת התרחשויות והסקת משנות מן ההשוואה.
מתודות: עבודה בזוגות, העלאת רעיונות ושיתוף במליאה.
