מכת בכורות
פרק יא
הזמנה ללימוד
נציג את התמונה 'הצעקה' של אדוארד מונק.
נציג על הלוח את המילים מתוך פסוק ל בפרק יב: "וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה…" ונבקש מהתלמידים להדגים בפנטומימה איך נראים האנשים שצועקים צעקה גדולה. נשאל את התלמידים:
- מתי לדעתכם כל הארץ צועקת צעקה כזו?
- מה יכול להיות שקרה?
- האם אתם יכולים לחשוב על מצב שבו מדינת ישראל כולה צועקת צעקה גדולה?
אפשר גם לבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולדמיין את הצעקה שיוצאת מהפה של הדמות הצועקת בציור. נזמין את התלמידים להקשיב יחד לצעקה העולה מהפסוקים.
מבט ראשון
נקרא בקול את פרק יא ונסביר מילים קשות:
"כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" (פסוק ד), "הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ", "אַחַר הָרֵחָיִם" (פסוק ה). לאחר מכן נבקש מאחד התלמידים להסביר במילים שלו מה קרה במכה האחרונה.
מבט שני- התבוננות
נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את הפסוקים ולסמן את המילה מצרים החוזרת בהם:
כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.
וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם
מִבְּכוֹר פַּרְעֹה
הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ
עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם
וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
וְהָיְתָה צְעָקָה
גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
נקרין את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור), נשאל את התלמידים:
- כשקוראים כך את הפסוקים כמו מה הם נשמעים? (כמו שיר – יש חרוזים וחזרה)
נדגיש את ההדרגה: בתוך מצרים – בארץ מצרים – בכל ארץ מצרים.
נסביר כי הפסוקים האלה מנוסחים בצורה שיהיה קל לזכור אותם, והם גם נשמעים דרמטיים מאוד. נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם החלק הזה כתוב כך?
- אם הייתם פרעה, מה מכל הפסוקים האלה היה הכי מפחיד אתכם? ("מִבְּכוֹר פַּרְעֹה" – אלוהים מבטיח שגם בנו של פרעה עומד למות, כלומר, שפרעה ייפגע בצורה הכי אישית מהמכה שהולכת לבוא)
בהמשך לשיעור הקודם – ראינו שפרעה לא הצליח להרגיש באמת את סבל עם ישראל ואפילו לא את סבל עמו שלו, ולכן לאלוהים אין בררה אלא לפגוע בו ישירות.
מבט שלישי- הפנמה
נזכיר את הדברים שלמדנו בשיעור הקודם ונזכיר: אחרי שכל מכה עברה, פרעה החליט להכביד שוב את ליבו ולא לשלח את העם. נשאל:
- למה לדעתכם מכת בכורות הייתה המכה שאחריה פרעה החליט לשלח את עם ישראל?
ההבדל הוא שאחרי שכל מכה עברה, החיים חזרו למסלולם לזמן מה: מי היאור חזרו לעצמם, הכינים עברו, הארבה הסתלק… בסוף מכת בכורות הבנים לא חזרו לחיים. המשפחות נשארו באבל על המוות, ובפרק הבא כתוב שהמצרים שילחו את בני ישראל "כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" (פרק יב פסוק לג) – כלומר, המצרים שאיבדו את בניהם הרגישו כמו מתים וגם פחדו שהם ימותו או שעוד ילדים ימותו כי ראו מה אלוהים מסוגל לעשות. כך גם פרעה, הוא לא יכול היה לעמוד יותר בסבל ובכאב והחליט לשלח את העם. נוכל להזכיר בשלב זה את גזרת פרעה: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (פרק א פסוק כב) ולציין שיש כאן מעין תשובה שוות משקל שלפיה האכזריות חוזרת אל בעליה. ראוי להדגיש שהמדרש טוען שפרעה היה גם בכור, ולכן הוא חשש לחייו ומיהר לשלח את העם.
מבט לחיים
תרגיל כתיבה:
נבקש מכל תלמיד לכתוב במחברת כתבה של עיתונאי שמתארת את הבוקר שאחרי מכת בכורות ומספרת מה קרה בלילה. הכתבה צריכה לכלול את ההפרדה בין עם ישראל לבין המצרים, את המוות של כל בכורי מצרים, כולל בנו של פרעה, ואת דעתו של הכתב – מה צריך פרעה לעשות עכשיו בעקבות המכה הזאת. נשתף את הכתבות בכיתה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו והעמקנו במכת בכורות.
מיומנות: זיהוי מילים קשות וביאורן, התמקדות במבנה הפסוקים.
מתודה: ניתוח תמונה, דף עבודה, הכנת כתבה.
