מלחמת אחים

נקרא את פסוקים א-יז בפרק כ ונבקש מהתלמידים לנסות להבין כיצד הגיב עם ישראל למעשה פילגש בגבעה.

נשאל את התלמידים

• כמה לוחמים מעם ישראל התקבצו? (בפסוק ב כתוב שהתקבצו 400 אלף לוחמים מכל שבטי ישראל)
• מה האיש הלוי מספר שקרה? האם זה מה שקרה באמת? (כמעט, הוא לא מספר איך הוציא את אשתו מהבית כדי שיניחו לו ויתעללו בה)
• מה האיש הלוי מבקש מעם ישראל לעשות? (להגיב לפשע שנעשה)
• האם הבקשה של בני ישראל מבנימין להוציא את בני הבלייעל ולהענישם מוצדקת? (כן, בני הבלייעל שעינו את הפילגש צריכים להיענש)

נסביר לתלמידים את פסוקים ט-י – כל העם מחליט כאיש אחד לצאת למלחמה נגד שבט בנימין, הם מחליטים שכל שבט יקצה למלחמה תשעים אחוזים מהלוחמים שלו, והעשרה אחוזים הנותרים ידאגו לצידה בעבור היוצאים לקרב – עשרה למאה ומאה לאלף.
נשאל את התלמידים:

• האם ההתכוננות למלחמה איחדה את העם? מאילו מילים בפסוקים אפשר ללמוד זאת? (המילים "כְּאִישׁ אֶחָד" מופיעות שלוש פעמים בפסוקים – פסוקים א, ח ויא – כולם התאחדו נגד שבט בנימין)
• מה העם מבקש משבט בנימין בפסוק יג? (תנו לנו את האנשים בני הבלייעל שהתעללו באישה, ונהרוג אותם)
• מה השיבו בני שבט בנימין לבקשה? (פסוק יג: "וְלֹא אָבוּ" – לא הסכימו)
• מדוע לדעתכם בני בנימין מסרבים להסגיר את בני הבלייעל? (אולי הם רוצים להעניש אותם בעצמם ולא 'לתלות את הכביסה המלוכלכת בחוץ'; אולי הם לא חושבים שההתנהגות של בני הבלייעל נוראית כל כך; אולי הם רואים בזה איום אישי עליהם…)
• כמה לוחמים גייס שבט בנימין למלחמה? (על פי פסוק טו שבט בנימין גייס 26 אלף לוחמים ועוד שבע מאות לוחמים מהגבעה עצמה – כל הלוחמים היו מצוינים הפוגעים בדיוק במטרה)

נכתוב על הלוח את סדרי הכוחות: 400 אלף איש מבני ישראל נגד 26,700 לוחמים משבט בנימין. נשאל את התלמידים:

• מי לדעתכם ינצח ומדוע? (בני ישראל, כי הם יותר לוחמים או כי מטרתם מוצדקת ולכן אלוהים בוודאי יהיה אתם; או בני בנימין כי הם לוחמים מיומנים יותר)

נכתוב על הלוח שלוש כותרות: המערכה הראשונה; המערכה השנייה; המערכה השלישית.
נבקש מהתלמידים לעיין בזוגות בפסוקים יח עד סוף הפרק ולכתוב במחברת מאיזה פסוק עד איזה פסוק מתרחשת כל מערכה ומי מנצח בכל אחת מהמערכות. (מערכה ראשונה – פסוקים יח-כב: בנימין מנצחים; מערכה שנייה – פסוקים כד-כה: בנימין מנצחים; מערכה שלישית – פסוקים ל-מח: בני ישראל מנצחים)
נשאל את התלמידים:

• אילו מילים בפסוקים סייעו לכם לדעת היכן מתחילה כל מערכה? ("וַיָּקֻמוּ וַיַּעֲלוּ", "וַיִּקְרְבוּ", "וַיַּעֲלוּ", "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן", "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי", "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי")
• מה קרה בין מערכה למערכה? (בני ישראל פנו לאלוהים, והוא אומר להם להמשיך להילחם)
• לפי פסוק מו, כמה לוחמים בסך הכול נהרגו משבט בנימין? (25 אלף)
• חשבו: כמה נשארו מבני בנימין? (1,700 לוחמים בלבד)
• מי ניצח בסופו של דבר? (שבטי ישראל)

נבקש מהתלמידים להעתיק את שלושת הפניות של השבטים לאלוהים למחברת:

• יח …וַיִּשְׁאֲלוּ בֵאלֹהִים וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 'מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן?'
• כג …וַיִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' עַד הָעֶרֶב וַיִּשְׁאֲלוּ בַה' לֵאמֹר: 'הַאוֹסִיף לָגֶשֶׁת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי?'
• כו …וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי ה' וַיָּצוּמוּ בַיּוֹם הַהוּא עַד הָעָרֶב וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי ה'. כז וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּה'… לֵאמֹר: 'הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי, אִם אֶחְדָּל?'

נשאל את התלמידים:

• למה אלוהים אומר להם בכל פעם לעלות ולהילחם אם בשתי המערכות הראשונות הם מפסידים ומאבדים עשרות אלפי לוחמים?

נשמע תשובות אפשריות מהתלמידים (אולי גם שאר שבטי ישראל התנהגו לא בסדר וגם להם הגיע לאבד לוחמים, אולי אלוהים לא התערב והם ניצחו או הפסידו בדרך הטבע…).
נקרין על הלוח פרשנות אפשרית אחת של מצודת דוד לשאלה זו ונקרא אותה.
נשאל את התלמידים:

• מדוע הפסידו בני ישראל במלחמה לפי פרשנות זו? (משום שהיו צריכים להיענש על חטא אחר שלהם – שראו מה קורה בסיפור הקודם שלמדנו על פסל מיכה, ולא ניסו למנוע את זה)

נבחן את ההבדל בין צורות הפנייה של שבטי ישראל לאלוהים, וננסה לחשוב על תשובה נוספת.
נקרא את הפנייה הראשונה:

• מה בדיוק הם שואלים? (מי מהשבטים יעלה להילחם ראשון)
• מה הם לא שואלים? (אם לצאת למלחמה או לא, אם ינצחו או לא… הם אינם רואים כלל אפשרות אחרת מלבד יציאה למלחמה)

אלוהים עונה לשאלה שלהם, אך אינו מרחיב את התשובה מעבר למה ששאלו.
בפעם השנייה הם לומדים לקח:

• מה הם שואלים בפעם השנייה? (האם להמשיך במלחמה)
• כיצד הם מכנים את בנימין עכשיו? ("אָחִי" – כינוי המזכיר את הקרבה ביניהם, את העובדה שאין מדובר במלחמה עם אויב אלא עם אחד משבטי ישראל)
• מה הם עושים בנוסף לבקשה המילולית? (בוכים)
• על מה השינויים שאלה מעידים? (שהם מבינים שמדובר במלחמת אחים ולא במלחמה רגילה ומצטערים על ההכרח לצאת למלחמה כזו)

אבל השינויים האלה כנראה עדיין אינם מספיקים, כי שוב הם מקבלים תשובה שעליהם להמשיך להילחם ושוב מפסידים.

• מה הם עושים נוסף על הבכי והשאלה עצמה בפעם השלישית? (צמים ומעלים קורבנות)
• מה הם מוסיפים לנוסח השאלה הקודם? (את האפשרות להפסיק להילחם – "אִם אֶחְדָּל")

כעת הם מקבלים תשובה: עלו ותנצחו, וזה אכן מה שקורה בפועל באותו יום.

• על מה מעידים השינויים הנוספים? (נראה שכעת הם מבינים שאלוהים אינו תומך בהם באופן אוטומטי, ושקיימת האפשרות לא לצאת למלחמה ואולי לפעול בדרך אחרת, אפשרות שהם כנראה לא היו מודעים אליה קודם)

נראה שהדרך שבה הם שואלים, הניסוח המדויק שהם בוחרים וההתנהגות הנלווית לשאלה, משפיעים על התשובה שהם מקבלים ועל הניצחון במלחמה. ייתכן שאם מלכתחילה היו מבינים שמלחמת אחים אינה הפתרון היחיד והברור, ושלא בטוח כל כך שאלוהים איתם בסיפור הזה, היו נחסכים חיי אדם רבים.

נבקש משני תלמידים להציג לכיתה סיטואציה שבה ילד מבקש מחבר עזרה בהכנת שיעורי הבית בצורות שונות, ונראה איך אופן הבקשה משפיע על התגובה.
לתלמיד המציג את המבקש ניתן בכל פעם פתק ובו כתובה הדרך שבה הוא מבקש, וננחה את התלמיד השני להגיב באופן חופשי כפי שהיה מגיב לו היה באותו מצב (יכול להיענות לבקשה או לא להיענות לה).
צורות בקשה אפשריות:

• בזלזול – "הי, יא חנון, בוא תעזור לי פה עם השיעורים…"
• בבכי – "אוף, המורה תהרוג אותי, לא עשיתי שיעורים… מה אני אעשה…"
• בכעס – "למה היית צריך להזכיר למורה שהיו שיעורי בית? עכשיו תעזור לי!"
• בחיוך – "אחי, יש מצב שאתה עוזר לי רגע עם שיעורי הבית?"

נשאל את התלמידים:

• איזו מבין צורות הבקשה האלו דומה לפעמים הראשונות שבהן ביקשו בני ישראל עזרה מאלוהים? (הצורות הראשונות, הרואות את העזרה כמובנת מאליה)
• במה דומה צורת הבקשה האחרונה (בחיוך) לצורת הבקשה האחרונה של בני ישראל? (יש מוכנות מצד המבקש לשמוע גם תשובה שלילית, העזרה אינה מובנת מאליה)

כפי ששבטי ישראל קיבלו תשובה אחרת מאלוהים, בהתאם לאופן הפנייה שלהם אליו, גם כשאנחנו מבקשים משהו, לא חשוב רק מה אנחנו מבקשים, אלא גם באיזה אופן אנחנו מבקשים. זה נכון מול חברים, מול ההורים ובכלל…

תוכן: תהינו כיצד יגיב עם ישראל למקרה הנורא של הפילגש בגבעה, קראנו וחילקנו באופן עצמאי את הפסוקים העוסקים בשלושת המערכות במלחמה, ושוחחנו על השפעת אופן הפנייה על קבלת התשובה.
מיומנויות: קריאת הפסוקים והבנתם, קריאה מרפרפת של השתלשלות המלחמה, חלוקת פסוקים לפי נושאים, קריאת פרשנות מסורתית והבנתה, השוואה בין אופני הפנייה השונים לאלוהים.
מתודות: העלאת השערות, עבודה בזוגות, הצגת סיטואציות.