סגור תצוגת כיתה
הפרק

מלך על סף תהום

פרק כח

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

ראשית נתמקד בהבנת העלילה ובהשלמת פערים בטקסט באמצעות פרשנים. לאחר מכן נלמד על מצבו הקשה של שאול המשתקף מתוך התנהגותו. נעסוק בתהליך ששאול עובר במהלך הפרק, מן הירידה אל הבור העמוק – העבירה על איסור חמור והעלאת שמואל באוב, דרך קבלת בשורת מותו המפורשת, ועד התאוששותו ובחירתו לקבל את הדין.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – קפה אצל ברטה:
נאזין עם התלמידים לשיר 'קפה אצל ברטה'.
נשאל את התלמידים:

  • מה האיש בשיר עושה ולמה?

נערוך דיון קצר על הבחירה ללכת למגדת עתידות ומה הליכה כזאת משרתת אצלנו.

  • מדוע אנו חשים צורך לדעת את העתיד?
  • האם אתם מאמינים שיש אנשים שיכולים לנבא את הגורל?

נפתח ונציין שבפרק נראה מה בחר שאול לעשות לאחר מותו של שמואל שאתו היה מתייעץ בעבר ושהיה מדריך אותו כיצד לנהוג. שאול זקוק לעצה, שמואל איננו וה' אינו עונה לו באורים ותומים ומפי הנביאים.

אפשרות שנייה – דיון:
נדון עם התלמידים בשאלה הזאת:

  • אם הייתה לכם הזדמנות לדעת מהו יום מותכם וכיצד תלכו מן העולם, האם הייתם רוצים לדעת זאת?

אפשרות שלישית – מחבואים:
נקרא עם התלמידים את השיר 'מחבואים' מאת המשורר דן פגיס.
נשאל את התלמידים:

  • מה השינוי ביחסים שעובר המשורר עם אלוהים?
  • איך לדעתכם מרגיש אדם שאלוהים היה קרוב אליו, ולאחר מכן עזב אותו?
  • מה התחושה העולה מן המשפט "צא כבר, צא, אתה רואה שנכנעתי"?

נדגיש את הייאוש שבבקשה זו. נבקש מהתלמידים לחפש במהלך הלימוד את הקשר בין השיר הזה ובין התהליך ששאול עובר בפרקנו.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים א-ב ונסביר שאת המשך עלילות דוד אצל הפלשתים נלמד בפרק הבא. כעת אנו מפסיקים את הסיפור על דוד ועוברים לעסוק בשאול. מומלץ לקרוא את כל הפרק כי הסיפור מרתק וקל להבנה. לאחר שנקרא את הפרק נחזור ללמוד בשלבים.
נקרין על הלוח את פסוקים ג-י ונשאל את התלמידים:

  • באילו דרכים שאול פונה לאלוהים? (בחלומות, באורים, בנביאים)

נכתוב על הלוח את מילים אלה מפסוק ה: "וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד", ונשאל:

  • ממה חרד שאול? (מחד גיסא, הוא צופה על מחנה הפלשתים הערוכים היטב לקרב; ומאידך גיסא, אין לו משענת להיוועץ ולהיתמך בה: שמואל מת, ואלוהים אינו עונה לו בכל הערוצים המקובלים)
  • מדוע לדעתכם היה צורך לציין בפסוק ג ששאול הסיר את האובות והידעונים?

נקרין על הלוח את פסוקים ט-יב בספר דברים פרק יח.
נציין שהכוונה במילים אובות וידעונים היא לדורשים במתים. העלאה באוב או דרישה אל המתים הן טקס מיסטי שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. התורה אוסרת על טקסי העלאה באוב.

  • לפי פסוקים אלה, מהו חטאו של שאול בפסוקים ו-י? (הוא מפר את מצוות ה' שהוא עצמו אכף ביתר שאת בעבר, וגם מדיח את בעלת האוב להפר את המצווה)
  • מה אנו יכולים ללמוד ממעשה זה על מצבו הנפשי של שאול? (הוא במצוקה גדולה כל כך שמוכן לעבור על איסורים ואף לעבור על ההוראות שהוא עצמו נתן בעבר)
  • מדוע לדעתכם שאול מתחפש? (לפי הפשט, כדי שהאישה לא תכיר אותו)

נסב את תשומת לב התלמידים לכך שישנה כפילות בניסוח בפסוק ח: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים" ונשאל:

  • למה לדעתכם נדרשת החזרה בפסוק?
  • האם יש לכם רעיון לפירוש אחר למילה "וַיִּתְחַפֵּשׂ"?

נקרין על הלוח מדרש מספר המדרשים פתרון תורה.
נשאל את התלמידים:

  • מה מוסיף לנו המדרש? (שבפעולת ההתחפשות שאול מוציא את עצמו לחופשי מתפקידו כמלך, ונוצרת מעין התרחשות שהיא מחוץ לזמן שלאחריה הוא חוזר לתפקידו. כך שיש להתחפשות גם משמעות פנימית-נפשית ולא רק חיצונית)

נקרא את פסוקים יא-יד וננחה את התלמידים לכתוב במחברת שאלות שעולות מתוך הפרק. נשמע את השאלות ונבחין בין שאלות הבנה לפערי עומק. נמיין יחד כל שאלה לסוג שלה ונחלק את השאלות על הלוח לשני טורים בהתאם.

  • דוגמה לשאלת הבנה: מדוע שאול שואל את בעלת האוב "מָה רָאִית"?
  • דוגמה לפער עומק: כיצד ידעה בעלת האוב בראותה את שמואל כי המבקש הוא שאול?

נדגיש שכבר במבט שטחי אפשר לראות שהפרק מעלה שאלות רבות ומעניינות, שהיו כר פורה לפרשנים לאורך השנים. נחלק את דף העבודה ודרכו ננסה לענות על השאלות שעלו על המפגש (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
אחרי שנשמע את התשובות נקרא את פסוקים טו-כה ונשאל:

  • מה שמואל מבשר לשאול? (על מותו)
  • מדוע שאול נופל אפיים לאחר המפגש? (מזעזוע על ודאות מותו, וגם מחולשה שנובעת מצום של יום שלם)

נופל וקם:

  • מה לדעתכם מאפשר לשאול להתאושש מייאושו הנורא?

נציע שתי פרשנויות המשלימות זו את זו:

  • על פי פשט הכתוב, בעלת האוב עוזרת לו להתאושש מייאושו – בטוב ליבה היא דואגת לו ומשכנעת אותו לאכול ולחזק את גופו.
  • ראו מדרש ויקרא רבה.

לפי רבי יוחנן, בשורת שמואל נשאה בתוכה גם רוך וביטוי קרבה ולא רק כאב. אומנם מדובר על בשורת מוות קשה, אך שאול יימצא במחיצתו של שמואל. בעוד בעת פטירתו שאול היה מרוחק משמואל, ורוח ה' סרה ממנו, כאן מרמז הכתוב לחזרה להימצאות משותפת שאולי יש בה שוב רוך וקבלה – אפשרות לחזרה לאלוהים וקבלה בצורה אחרת משהייתה.
נוסיף כי לפי המדרש הזה, שמואל הותיר ברירה ביד שאול לברוח מן הקרב ולמלט את עצמו ואת בניו.

לסיכום, נקרא עם התלמידים את סיומה של 'הבלדה בעין דור' שכתב שאול טשרניחובסקי, מגדולי המשוררים העבריים בתקופת התחייה, על שאול המלך.
נשאל את התלמידים:

  • לפי שירו של טשרניחובסקי ובהמשך לפרשנות ר' יוחנן – מה ההבדל בין שאול של ראשית הפרק לשאול בסופו? (הוא נכנס לבעלת האוב מחופש ומעורער, ויוצא מלך ההולך בידיעה ומבחירה אל מותו במלחמה)
  • איך לדעתכם הוא מרגיש?
  • האם ייתכן שהוא חש גם הקלה?

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – התמודדות עם השלכות מעשינו:
שאול יודע שהמרה את מצוות ה' באי מחיית עמלק, וכעת הוא ניצב לפני הלא נודע ומתמודד עם השלכות מעשהו. מצוקתו שולחת אותו לבקש את עזרת בעלת האוב.
נבקש מכל תלמיד לחשוב על מצב מחייו שבו הוא עשה דבר שלא כשורה והיה עליו להתמודד עם השלכות מעשיו, בלי לדעת מה צפוי לבוא. נשאל את התלמידים:

  • אילו תחושות אתם מרגישים כשהעתיד אינו ידוע לכם?
  • מה יכול לעזור להתמודד עם החשש מעונש או מכישלון?
  • ממי אפשר לבקש עזרה ואילו כלים עומדים לרשותכם כשאתם חשים מעורערים מהעתיד לבוא?

אפשרות שנייה – להישיר מבט לעתיד:
לעיתים גם כשהגורל קשה, אנשים יודעים מה עתיד לקרות ומישירים מבט לקושי וממשיכים הלאה. אפשר לתת דוגמאות רבות מהשואה ומסיפורי גבורה אחרים, או אפילו אנשים שיודעים שהם קרובים למות והם מביטים נכוחה בעתיד הקרוב. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם מאפשר להישיר מבט אל העתיד הקשה מנשוא וללכת אליו ולא לברוח?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על מצבו הנפשי הקשה של שאול כפי שהוא משתקף בפרק ועיינו בתוכן המפגש בין שאול ושמואל.
מיומנויות: נעזרנו בפרשנות, במדרשי חז"ל ובמדרש מודרני של טשרנחובסקי. השווינו בין המסופר בפרק ובין החוק המקראי.
מתודות: פתחנו בדיון רלוונטי מתוך האזנה לשיר מודרני או קריאת שירה, למדנו בעיון במליאה ובעבודת כיתה את המסופר ואת דברי הפרשנים. מתוך הלימוד הגענו לדיונים מוסריים ואישיים וסיימנו בשיתוף בתחושות ובעמדות אישיות.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
קפה אצל ברטה
קרדיט: השיר 'קפה אצל ברטה' שכתב אהוד מנור, הלחין נתן כהן ושרים להקת הנשמות הטהורות....
קפה אצל ברטה

קרדיט: השיר 'קפה אצל ברטה' שכתב אהוד מנור, הלחין נתן כהן ושרים להקת הנשמות הטהורות. פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית ב-8 בנובמבר 2018.

מחבואים
מחבואים / דן פגיסבְּחָצֵר אֲחוֹרִית בָּעוֹלָם שִׂחַקְנוּ, הוּא וַאֲנִי.כִּסִּיתִי עֵינַי, הִתְחַבֵּא:אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ,לֹא מִלְּפָנַי, לֹא...
מחבואים

מחבואים / דן פגיס
בְּחָצֵר אֲחוֹרִית בָּעוֹלָם
שִׂחַקְנוּ, הוּא וַאֲנִי.
כִּסִּיתִי עֵינַי, הִתְחַבֵּא:
אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ,
לֹא מִלְּפָנַי, לֹא מֵאֲחוֹרַי,
לֹא בְּתוֹכִי.

מֵאָז אֲנִי מְחַפֵּשׂ
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים.
אָז מָה אִם אֲנִי לֹא מוֹצֵא אוֹתְךָ.
צֵא כְּבָר, צֵא,
אַתָּה רוֹאֶה שֶׁנִּכְנַעְתִּי.

דברים פרק יח פסוקים ט-יב
ט כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת...
דברים פרק יח פסוקים ט-יב

ט כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. י לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף יא וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. יב כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה.

פתרון תורה
פתרון תורה (ספר מדרשים מן המאה העשירית) פרשת קדושים: שנאמר "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל", ומה הוא ויתחפש שאול?...
פתרון תורה

פתרון תורה (ספר מדרשים מן המאה העשירית) פרשת קדושים: 
שנאמר "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל", ומה הוא ויתחפש שאול? שנעשה חופשי מן המצוות ומן המלכות.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
מדרש ויקרא רבה
ויקרא רבה פרשת אמור פרשה כו:"וְיִתֵּן ה' גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים" (פסוק יט)...
מדרש ויקרא רבה

ויקרא רבה פרשת אמור פרשה כו:
"וְיִתֵּן ה' גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים" (פסוק יט) – אמר לו (שאול לשמואל): "ואין מיערק? (ואם אברח?)"
אמר (שמואל): "אין ערקת, את משתזיב (אם תברח תנצל), ואם את מקבל עליך מידת הדין 'מָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי'".
מאי עמי (למה התכוון שמואל כשאמר 'עִמִּי')?
אמר רבי יוחנן: עִמִּי – במחיצתי.

הבלדה בעין דור
הבלדה בעין דור / שאול טשרניחובסקי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַחעַל סוּס קַל הַמַּחֲנֶה שָׁב...
הבלדה בעין דור

הבלדה בעין דור / שאול טשרניחובסקי
בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל הַמַּחֲנֶה שָׁב שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ,
וּפָנָיו חָוָרוּ, אַךְ בְּלִבּוֹ אֵין מוֹרָא,
וּבְעֵינָיו מִתְנוֹצְצוֹת – הַיֵּאוּשׁ הַנּוֹרָא.

שבועת שאול
"וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה'…" למה היה שאול דומה באותה שעה? לאשה שנתונה אצל אוהבה ונשבעת...
שבועת שאול
"וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה' לֵאמֹר, חַי ה' אִם יִקְּרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה."
(פסוק י)

איור: shutterstock.com

"וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה'…"
למה היה שאול דומה באותה שעה? לאשה שנתונה אצל אוהבה ונשבעת בחיי בעלה, כך שאוּל שוֹאל באוב וידעוני (סוג של מכשף), והיה נשבע לה: "חַי ה' אִם יִקְּרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה".

(מדרש ויקרא רבה, פרשה כו, פסקה ז)

  • המדרש מעלה את הפָּרָדוֹקְס הפנימי של שאול. הסבירו אותו כפי שהוא עולה מהפרק.
דילמה של מלך
אמר שמואל לשאול: כאשר הייתי עמך הייתי בעולם של שקר, והיית שומע ממני דברים שקריים,...
דילמה של מלך
"כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק, עַל כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה."
(פסוק יח )

ויליאם בלייק, בעלת האוב מעין דור מעלה את רוחו של שמואל, עט וצבע מים על נייר, 1800. מתוך ויקישיתוף.

אמר שמואל לשאול: כאשר הייתי עמך הייתי בעולם של שקר, והיית שומע ממני דברים שקריים, מפני שחששתי ממך שתהרגני. כעת אני בעולם האמת, ואין אתה שומע ממני אלא מילים של אמת. לא לחינם עשה לך הקב"ה את זה, אלא "כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק, עַל כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה".
בנקודה הזו מפנה שאול שאלה דרמטית לשמואל:
להמשך המדרש

"אמר לו: ואם אברח?"
שאול מעלה את השאלה המתבקשת – אני יודע שבסופו של הקרב אמות. מדוע שלא אמָנע מהקרב מראש?
ושמואל עונה:
"אמר: אם תברח, תינצל. ואם אתה מקבל עליך מידת הדין – מחר אתה ובניך עִמי".
מה משמעות "עִמי"? בעולם המתים?
אמר רבי יוחנן: עמי – במחיצתי.

(מדרש ויקרא רבה, פרשה כו. על פי: תרגום ועיבוד למדרש, המופיע ב-929)

  • לפי המדרש, מה הוא "עולם השקר" ומה הוא "עולם האמת"? היכן נמצא שמואל?
  • מה ההתלבטות העומדת עתה בפני שאול? מה תוכלו ללמוד עליו מבחירתו?
אשים נפשי בכפי
האישה מעין דור מסתכנת בכך שהיא עוזרת לשאול, האדם שרדף את בעלי האוב והכרית אותם...
אשים נפשי בכפי
"וַתָּבֹא הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל וַתֵּרֶא כִּי נִבְהַל מְאֹד, וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי וָאֶשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי."
(פסוק כא)

צילום: shutterstock.com

האישה מעין דור מסתכנת בכך שהיא עוזרת לשאול, האדם שרדף את בעלי האוב והכרית אותם מן הארץ. דבריה לשאול הם מטאפורה, שמקורה אולי בכך שמה שמונח על כף היד אינו מוגן כמו מה שנמצא בגוף פנימה. דבריה אלה מאירים את מעשיה באור של חמלה. ברגעיו הקשים של שאול, עשתה עימו האישה חסד.

  • מי היא בעלת האוב מעין דור?
  • מה אנו יודעים לומר עליה, על סמך הביטוי שבו השתמשה ובכלל?
אלוהים ראיתי עולים מן הארץ
אלוהים עולים מן הארץ – נראה שהמילה "אלוהים" מתייחסת כאן לאדם נכבד ורם מעלה. ייתכן...
אלוהים ראיתי עולים מן הארץ
"וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּירְאִי כִּי מָה רָאִית, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ."
(פסוק יג)

צילום: shutterstock.com

אלוהים עולים מן הארץ – נראה שהמילה "אלוהים" מתייחסת כאן לאדם נכבד ורם מעלה. ייתכן גם שהכוונה היא לרוּח, יצור אל-אנושי. הפועל "עולים" בלשון ריבוי מותאם למילה "אלוהים", שהיא גם צורת רבים. בנוסף, בביטוי זה אפשר להבחין כי לפי אמונת המקרא מקום משכנם של המתים הוא השאול, הנמצא מתחת לארץ, ומכאן הצורך להעלות אותם.

מבוסס על משה גרסיאל ושמואל אברמסקי, עולם התנ"ך – שמואל א', 2002, עמ' 219, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • תחילה נראה כי רק בעלת האוב יכולה לראות את המת – שמואל. מה קורה בהמשך?
תחילת הסוף / מאיר שלו
כצפוי, דברי שמואל הבהילו את שאול עד מאוד. כל אותו היום לא בא אוכל אל...
תחילת הסוף / מאיר שלו

פסוק אליו מתייחסת היחידה
"וַיְּמָאֵן וַיֹּאמֶר - לֹא אֹכַל, וַיִּפְרְצוּ בוֹ עֲבָדָיו וְגַם הָאִשָּׁה וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם, וַיָּקָם מֵהָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב אֶל הַמִּטָּה."
(פסוק כג)


מאיר שלו, ראשית, פעמים ראשונות בתנ"ך, 2008 © כל הזכויות שמורות. עיצוב העטיפה: זהר שלו

כצפוי, דברי שמואל הבהילו את שאול עד מאוד. כל אותו היום לא בא אוכל אל פיו, ועתה התמוטט. בעלת האוב חרדה לו והכינה לו ארוחה לחזקו, ושאול הסכים לאכול רק אחרי שהיא ועבדיו הפצירו בו. הוא שב אל מחנהו בידיעה ברורה של הצפוי לו ומתוך השלמה עם גורלו.

להמשך קריאה

כך בידיעת מפלתו ומותו, יצא שאול אל מלחמתו האחרונה. דווקא בקרב הזה, הקרב שייפול בו, הוכיח בשבנפשו המיוסרת מסתתרת עוצמה גדולה. יכול היה להסתלק, להיכנע, לסגת ולהיערך מחדש. אבל הוא יצא למלחמה שידע שיאבד בה את חייו, ובעצם התאבדותו מתחילה כבר כאן, עוד לפני שנפל על חרבו.

מאיר שלו, ראשית, עם עובד, 2008, עמ' 83

  • הסופר מאיר שלו מוצא בשפל הגדול של שאול דווקא את עוצמתו. האם מקובלת עליכם טענתו? נמקו.
בעין דור / שאול טשרניחובסקי
ערב המלחמה של שאול בפלשתים, הוא ניגש לבעלת האוב כדי לשאול בעצתה. השיר המחורז "בעין...
בעין דור / שאול טשרניחובסקי
"וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לָיְלָה, וַיֹּאמֶר קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךָ."
(פסוק ח)

שאול טשרניחובסקי

ערב המלחמה של שאול בפלשתים, הוא ניגש לבעלת האוב כדי לשאול בעצתה. השיר המחורז "בעין דור" מתאר בצורה דרמטית ומלאת פאתוס, כיאה למשורר ולרוח התקופה, את הלך רוחו של שאול בדרכו אל בעלת האוב, בעת שהותו אצלה וביציאתו מביתה.

עוד בנושא: להרצאה קצרה "בין שאול המשורר לשאול המלך"

למילות הבלדה

בעין דור / שאול טשרניחובסקי

…וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל עֵין-דּוֹרָהּ בָּא שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ.

וּבְאַחַד הַבָּתִּים אוֹר כֵּהֶה הוֹפִיעַ:
"פֹּה תָגוּר" – הַנַּעַר לוֹ חֶרֶשׁ הִבִּיעַ.

"אַתְּ בַּעֲלַת-הָאוֹב?" – "כֵּן, אֲדוֹנִי, הִנֵּנִי".
– "נָא קָסְמִי בָּאוֹב, צֵל הָרֹאֶה הַרְאִינִי!"

עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָעוֹת… בַּפִּנָּה קַלַּחַת,
וּשְׁמוֹת כָּל הַשֵּׁדִים וּבְלִילָה רוֹתַחַת…

וּכְנַחַשׁ יִתְפַּתֵּל בֵּין עִשְׂבֵי הַבָּשָׁן
יִזְחָלוּ, יִתְאַבְּכוּ כָּל תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן.

וּבְמַעְגַּל הַקְּסָמִים, בַּגָּפְרִית מָשׁוּחַ,
שָׁם יַעֲמֹד הַמֶּלֶךְ, לֹא לִבּוֹ יָנוּחַ.

וִיצוּרֵי עֲרָפֶל וּצְלָמִים נִשְׂעָרִים…
אֶגְלֵי הַזֵּעָה עַל לֶחְיוֹ נִגָּרִים.

אַף רוּחוֹ בּוֹ רָפְתָה, גַּם נַפְשׁוֹ דּוֹאֶבֶת.
מַה יִּמַּס בּוֹ לִבּוֹ וִינַבֵּא הַמָּוֶת!

וְחַיָּיו בַּמַּחֲזֶה יַעְבֹרוּ, יֶאֱתָיוּ…
"הַנַּח לִי, הַנַּח לִי!" שְׂפָתָיו יִבְעָיוּ.

עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָעוֹת… דִּמְמַת הַשַּׁחַת…
מַעְגַּל הַקְּסָמִים וַעֲשַׁן הַקַּלַּחַת…

וְיִזְכֹּר הַמֶּלֶךְ אֶת גֶּבַע וַעֲלוּמָיו,
אֲבִיב חֶלְדּוֹ, טֶרֶם יִקְדָּרוּ עוֹד שָׁמָיו.

וּתְמוּנוֹת מַרְהִיבוֹת עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה:
כַּר נִרְחָב יוֹפִיעַ, וּפָרוֹת תִּרְעֶינָה,

וּתְכֵלֶת רוּם שַׁחַק, גַּם רֵיחוֹת עֲדָנִים.
אֶל תַּחַת צֵל אֵלָה, חָסֹן כָּאַלּוֹנִים,

שָׂם שָׁלֵו יָנוּחַ הָרוֹעֶה הָעֶלֶם,
וּלְנֶגְדּוֹ יְרַקְּדוּ הַבְּקָרִים בַּתֶּלֶם.

אַךְ שַׁלְוָה וָנֹעַם, אַךְ יִפְעָה וָהֶדֶר…
מַה נָּעֲמוּ צִלְצְלֵי פַּעֲמוֹן הָעֵדֶר!

"אָנֹכִי, הַמְאֻשָּׁר, גַּם בָּרִיא, גַּם רַעֲנָן,
מִי יִתֵּן אוּכָלָה וּכְאָז אֱהִי שַׁאֲנָן!"

וְעַצֶּבֶת נוֹרָאָה סְגוֹר לִבּוֹ לָחָצָה,
וּכְמוֹ שִׁפְעַת-דִּמְעָה אֶל גְּרוֹנוֹ פָּרָצָה.

וּפִתְאוֹם – וַיַרְעֵם קוֹל גָּדוֹל וְחָזָק,
וֶאֱשׁוּן-הָעֲלָטָה הֵאִיר הַבָּזָק.

– אָנֹכִי הָרֹאֶה לַמֶּלֶךְ מְשָׁחֶךָ,
מֵאַחֲרֵי הַבָּקָר הֵיכָל הוֹשִׁיבֶךָ;

מִמְּחִלוֹת רִקָּבוֹן עַל-מָה הִרְגַּזְתָּנִי
וּלְאַרְצוֹת-הַחַיִּים מַה הֶעֱלֵיתָנִי?

– "מַדּוּעַ מֵאַחַר הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי
וּלְנָגִיד עַל עַמְּךָ כַּיּוֹם זֶה שַׂמְתָּנִי?

כִּלִּיתִי כָּל כֹּחִי בְּסַעֲרוֹת מִלְחָמָה,
וְאָשְׁרִי בַבַּיִת כְּבָר הָיָה לִשְׁמָמָה.

עַם פְּלֶשֶׁת סַבּוּנִי, בִּעוּתֵי-צַלְמָוֶת –
הָרוּחַ הָרָעָה תְּדַכְּאֵנִי עַד מָוֶת.

אִישׁ-הָאֱלֹהִים! מָה אֵל יַעֲנֵנִי?
כִּי סָר מֵעָלַי – מָה אֶעֱשֶׂה? עֲנֵנִי!

מַדּוּעַ, הָהּ, מֶלֶךְ עַל עִמְּךָ מְשַׁחְתָּנִי,
מַדּוּעַ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי?"

– עַל מֶרְיְךָ, גְּאוֹן לִבְּךָ, אֱלֹהִים יִזְעָמְךָ!
מָחָר אַתָּה עִמִּי, גַּם אַתָּה, גַּם עַמְּךָ!

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל הַמַּחֲנֶה שָׁב שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ,

וּפָנָיו חָוָרוּ, אַךְ בְּלִבּוֹ אֵין מוֹרָא.
וּבְעֵינָיו מִתְנוֹצְצוֹת – הַיֵּאוּשׁ הַנּוֹרָא.

"שאול טשרניחובסקי, "בעין דור"

השיר מתחיל בתיאור של שאול בבואו אל בעלת האוב, ומסתיים בצאתו משם.

  • מה השינויים שחלו בשאול בזמן ששהה אצל בעלת האוב?
  • האם מצבו השתפר לאחר הביקור?
שאול ובעלת האוב / מיכאל פלק
יצירותיו של האומן מיכאל פלק, בסגנון האומנות הנָאִיבִית, נטועות בנוף הישראלי ועמוסות בפרטים המוסיפים להן...
שאול ובעלת האוב / מיכאל פלק
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי…"
(פסוק טו)

אברהם, שרה והמלאכים © מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה

יצירותיו של האומן מיכאל פלק, בסגנון האומנות הנָאִיבִית, נטועות בנוף הישראלי ועמוסות בפרטים המוסיפים להן משמעויות והומור דק. למשל, כף ידו השמאלית של שמואל מסתירה את פסגת הר תבור בעל המראה הייחודי. הר זה אומנם אינו מוזכר בפרק, אך מוכר מאוד למי שבקיא במסע הדרכים מהגלבוע לעין דור.

להמשך קריאה

שאול, מכווץ כולו מפחד, מציץ ברוחו של אליהו מבעד לחרכי אצבעותיו, כפי שילדים צעירים מביטים במראה מפחיד ובה בעת נמנעים מלהביט בו. בעלת האוב מביטה מהצד בסיטואציה ספק בחשש ספק באדישות.

  • כתבו שלושה פרטים המשובצים ביצירה, ובדקו אם הם מופיעים גם בפרק.
    אם אינם מופיעים בפרק, מה הם מוסיפים על הכתוב בו?
עין דור
היישוב המקראי עין דור שכן במרכז הנחלה של שבט יששכר, בצפון עמק יזרעאל, למרגלות גבעת...
עין דור
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ, וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר."
(פסוק ז)

קיבוץ עין דור כיום וברקע הר תבור. צילום: סטודיו גרפדור / פליפה חולי

‏‏רכס הרי הגלבוע וזיהוי עין דור המקראית. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

היישוב המקראי עין דור שכן במרכז הנחלה של שבט יששכר, בצפון עמק יזרעאל, למרגלות גבעת המורה.
השם "עין דור" נשתמר בשם הכפר הערבי אנדור. קיבוץ עין דור של ימינו נקרא על שם היישוב המקראי ושוכן בקרבת מקום.

  • זהו במפה את היישוב עין דור.
    התייחסו לתוואי השטח ולפריסת הכוחות המתוארת בפסוק ד – אילו פעולות עשה שאול כדי להגיע לעין דור?
שונם
העיר המקראית שׁוּנֵם שכנה בעמק יזרעאל. היא מזוהה עם הכפר הערבי סולם, השוכן לרגלי גבעת...
שונם
"וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם, וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ."
(פסוק ד)

רכס הרי הגלבוע וזיהוי העיר המקראית שונם. כרטוגרפיה: סופר מיפוי.

העיר המקראית שׁוּנֵם שכנה בעמק יזרעאל. היא מזוהה עם הכפר הערבי סולם, השוכן לרגלי גבעת המורה, כ-4 ק"מ מזרחית לעפולה. הנביא אלישע עבר בשונם והתארח שם אצל אישה גדולה ונדיבה (מלכים ב ד). בימיו האחרונים של דוד המלך טיפלה בו אישה שונמית בשם אבישג (מלכים א א).

  • זהו במפה את שׁוּנֵם ואת הרי הגלבוע, מקום מושבם של מחנה פלשתים ושל ישראל בהתאמה.
    בהסתמך על המפה, שרטטו את הדרך שעבר שאול מהגלבוע לעין דור.
טקס ההעלאה באוב
טקס העלאת רוחות המתים נערך בלילה או לפני עלות השחר. המשתתפים בטקס היו חופרים בור...
טקס ההעלאה באוב
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָּךְ, וַיֹּאמֶר אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי."
(פסוק יא)

"… יהו אשר על הבית" מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון ושעליה כתובת בכתב עברי עתיק וקללה לפותח הקבר. מתוך ויקישיתוף

טקס העלאת רוחות המתים נערך בלילה או לפני עלות השחר. המשתתפים בטקס היו חופרים בור באדמה, שדרכו תוכל רוחו של המת לעלות מן השְאוֹל. נראה שהבור נחפר בסמוך לקברו של המת, אך ייתכן שנעשה בו שימוש חוזר להעלאת רוחות מתים אחרות. לאחר חפירת הבור, הקריבו מעליו קורבן לכבוד המתים. דם הקורבן ניגר אל הבור או שנאסף בכלי מיוחד והונח על שפת הבור. על פי האמונה העממית במזרח הקדום, דם הקורבנות היה המאכל האהוב ביותר על המתים.

להמשך קריאה

לאחר הקרבת הקורבן הורידו אל הבור מאכלים ומשקאות שונים לכבוד המת, כגון לחם, יין, דבש, חמאה וחלב. נראה שהמשתתפים בטקס האמינו כי בשעת עלייתו של המת מקברו נשמעים צפצופים ומלמולים (למשל, על פי ישעיהו ח, יט: "…הָאֹבוֹת וְ…הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים…" ). אז החלה ההתייעצות עם רוח המת או בקשת עזרה ממנה, ולאחר מכן שבה הרוח אל הקבר והבור כוסה, כדי למנוע מרוחות המתים לנדוד בעולם החיים ולהזיק לבני האדם.

מבוסס על רוני מגידוב, "אבות וידעונים", מקראנט. © מטח

  • אילו חלקים בטקס ההעלאה באוב המופיע בפרק, זהים למתואר בקטע המידע?
  • לפי הפרק, מה עמדת המקרא בנוגע להעלאה באוב? היעזרו בויקרא כ פסוק כז.
צום
שלושה הסברים הציעו החוקרים לצום של שאול, שנמשך כל היום וכל הלילה:ייתכן שהצום היה שלב...
צום
"וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל, גַּם כֹּחַ לֹא הָיָה בוֹ כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה."
(פסוק כ)

צלמית של נשים מתאבלות ומקוננות. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

שלושה הסברים הציעו החוקרים לצום של שאול, שנמשך כל היום וכל הלילה:
ייתכן שהצום היה שלב מקובל לפני ההעלאה באוב.
ייתכן שחרדתו של שאול גרמה לו לאיבוד התיאבון, ובמצוקתו לא יכול היה להכניס לפיו דבר מאכל.

להמשך קריאה

ייתכן ששאול גזר על עצמו צום לפני היציאה לקרב, משום שהצום היה חלק מההכנות של הצבא היוצא להילחם את מלחמת ה' (כך למשל צמו בני ישראל במצפה לפני שיצאו להילחם בפלשתים בימי שמואל).

  • לאיזה מההסברים יש אחיזה או רמז בפרק? נמקו.
חדשות התנ"ך
שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו הבלתי נלאים, הפלשתים, המאגפים את עם ישראל. אלוהים...
חדשות התנ"ך
"וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד."
(פסוק ה)

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו הבלתי נלאים, הפלשתים, המאגפים את עם ישראל. אלוהים נוטש את שאול, ושאול פונה אל בעלת האוב רק כדי לגלות שוב כי גם שמואל עזב אותו.

  • הסרטון מציג את מאורעות הפרק מנקודת המבט של בעלת האוב. גם בפרק היא דמות מרכזית. מה אפשר ללמוד מדמותה ומפועלה על שאול המלך?

קרדיט: חדשות התנ"ך: איך נפלו גיבורים / כאן חינוכית, 2016

שאול ודוד - רודף ונרדף
הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.
שאול ודוד - רודף ונרדף
"וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בה' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִים."
(פסוק ו)

הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.

  • שימו לב לפרטים, וציינו באילו ביטויים או אמצעים מודרניים מעביר הסרטון רעיונות המופיעים בפרק?

קרדיט: 929 שמואל א טז-לא: שאול ודוד – רודף ונרדף / תנך ביחד 929

עין דור על המפה
ערב המלחמה בפלשתים יצא שאול לעין דור לחפש את בעלת האוב ולהבין מה צופן לו...
עין דור על המפה
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ, וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר."
(פסוק ז)

ערב המלחמה בפלשתים יצא שאול לעין דור לחפש את בעלת האוב ולהבין מה צופן לו העתיד. גיל קופטש מתחקה בסרטון אחר עקבותיו.

  • אילו פרטים בסרטון מזכירים לכם את המסופר בפרק?
  • בסרטון מוצגת בעלת האוב כמי שעושה חסד עם שאול המלך – מה החסד שעשתה לדעתכם?

קרדיט: תנ"ך על המפה, גיל קופטש מספר: עין דור / מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2011