ממשפחה לעם

נקרא את הפסוקים א-ז בקול. נבקש מהתלמידים למחוא כף במקום שנדמה להם שהפסוקים מתארים שחל שינוי ובני ישראל הפכו ממשפחה לעם. בכל מחיאת כף נעצור את הקריאה ונשאל את התלמיד/ה מדוע מחא או מחאה כף עכשיו דווקא. נסמן את נקודת המפנה בתחילת פסוק ז.

נתעכב יחד על פסוק ז ונכתוב על הלוח את כל מילות ההתרבות המופיעות בו: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם".

נעבור מילה אחַר מילה ונבאר אותן בעזרת ניחושים מושכלים של התלמידים. על כל מילה נשאל: כמו איזו מילה היא נשמעת? מה אפשר להבין מהדמיון למילה הזאת? עזרו במידת הצורך.
"פָּרוּ" – כמו פירות ופריון; "וַיִּשְׁרְצוּ" – כמו שרצים, שבכל הפריה נולדים בהמוניהם; "וַיִּרְבּוּ" – כמו הרבה; "וַיַּעַצְמוּ" – כמו עצום.

אחרי שנבאר ונפשט את הבנת המילים המקראיות בעזרת מילים עכשוויות קרובות, נספר לתלמידים שלָרוב התנ"ך מקמֵץ במילים (תיאור מינימליסטי), ונשאל:

• מדוע במקרה הזה התנ"ך נסחף עם עוד ועוד תיאורים?
• מלבד הדגשה, מה מוסיף כל תיאור בפני עצמו? (נתעכב על הדימוי לחיות ולשרצים, ונחשוב יחד מה הוא תורם לתחושה שלנו)

נסביר לתלמידים שאנחנו עומדים לקרוא יחד מדרש. (לכיתות מתאימות ניתן להרחיב בכמה מילים מהו מדרש – פרשנות שנכתבה לתנ"ך. המדרשים מוסיפים על הכתוב בתנ"ך ומאפשרים הבנה מעמיקה יותר שלו). נקרא יחד את המדרש בשמות רבה א, ח: "דבר אחר, כל אחת ואחת ילדה שישה בכרס אחד, שנאמר: 'ובני ישראל פרו וישרצו'".

נתעכב על דרך הלימוד של המדרש. נזהה יחד את מילות הריבוי השונות בפסוק (1. פרו 2. וישרצו 3. וירבו 4. ויעצמו 5. במאוד מאוד 6. ותמלא הארץ) ונבין יחד שמכאן נולדה במדרש ההבנה שכל הֵיריון היה של שישה תינוקות.
נעיר את תשומת הלב לכך שהדרשנים לא סתם "זורקים מספר" אלא הם מתבססים על משהו שמשך את תשומת ליבם בתוך הפסוק. נחלק את הכיתה לזוגות, וכל זוג יקבל דף להעמקה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ובו השאלות הבאות: 

• גם אם התיאור במדרש מוגזם – מדוע, לדעתכם, המדרש מספר שכל היריון היה של שישה תינוקות?
• גם אם התיאור המדרשי לא מתאר את מה שקרה במדויק, הוא מתייחס לגידול המהיר של משפחתו של יעקב במצרים ואת הפיכתה לעם. איך משפיע, לדעתכם, השינוי המהיר על צאצאיו של יעקב?
• מָהֵם, לדעתכם, השינויים הנוצרים כשקבוצת אנשים נעשית גדולה יותר ויותר במהירות? מה קורה כשיש למישהו ילדים רבים, וכשהם גדלים – גם להם יש הרבה מאוד ילדים?

כל זוג יתבקש ליצור התכתבות – בקומיקס או בכתב יד – של משפחה ישראלית שנמצאת במצרים (בין הורים, ואפשר גם בין אחים וכדומה) שאמם עומדת ללדת. כידוע, אין אולטרסאונד… הם רואים שהנשים העבריות סביבם יולדות שישה תינוקות בכל לידה! והם תוהים: האם זה יקרה גם להם? כיצד להתכונן לכך? איך יגיבו שכניהם המצרים? אילו תחושות זה מעלה בכל אחד מבני המשפחה? ועוד…

תוכן: השהינו את המבט על משפחה ועל עם, בניסיון לדייק מה מייחד כל אחד מהמבנים החברתיים האלה על פני האחר. מה הייחוד של כל אחד מהם? ובמה הוא נבדל ממשנהו וחזק ממנו?
מיומנות: הבנת משמעות המילים על ידי הקשבה לשורש המילה, ושימוש בשורשים מוכרים. היכרות עם עולם המדרש – כשספרנו יחד את מילות הריבוי בפסוקים, וראינו שלמספרן יש משמעות אחרת, המקבלת ביטוי בציור שמצייר לנו הדרשן. במדרש "שישה בכרס אחד" קבלנו הצצה ל"חשיבה מדרשית" ולחשיבות הפרשנית והיצירתית שלה, בהבנת הפסוקים. 
מתודה: הפעלנו את התלמידים למחיאת כף כשהם מזהים שינוי כיוון בעלילה המקראית. בנוסף אפשרנו לתלמידים לראות את השינויים שחלו במשפחה שהפכה לחלק מעם, דרך עיניהם של בני המשפחה העברית במצרים.